אלבומי העשור: חלק 3

לחלקים הנוספים של סיכום העשור:

חלק 1 (הקדמה + מקומות 100-81)
חלק 2 (מקומות 80-61)
חלק 4 (מקומות 40-21)
חלק 5 (פלייליסט + מקומות 20-1)



60.
Sarah Jarosz – Undercurrent
(2016)

שרה ג’ארוז החלה את הקריירה שלה מאוד מוקדם. חודש אחרי יום הולדתה ה-18 כבר שחררה את אלבום הבכורה שלה. זה היה ב-2009. אחריו היא הוציאה עוד שלושה אלבומים נהדרים בעשור החולף, כשהאחרון מביניהם, Undercurrent, הוא גם לדעתי הטוב ביותר שלה. הנשמה המוזיקלית של ג’ארוז היא כזו ששואבת השפעות מהדרום וגריניץ’ ווילאג’ של הסיקסטיז גם יחד. האלבום הזה מייצג אותה הכי טוב וכולל קצת מעל חצי שעה עם השפעות הבלו-גראס והפולק והצלילים המינימליסטיים הללו שנשמעים גדולים יותר כשהם יוצאים מהקול שלה.








ספיישל Drive-By Truckers

לכבוד יציאת The Unraveling, אלבומם ה-12 של ה-Drive-By Truckers בסוף החודש הנוכחי, הקדשתי להם ספיישל 3 שעות סוקר קריירה. הטראקרס אחת הלהקות הכי אהובות וקרובות אלי בעשור וחצי האחרון. בספיישל ייצגתי את כל האלבומים של הלהקה, שידרתי שירים אהובים וסיפרתי סיפורים על המוזיקה שלהם ועל חוויות אישיות שעברתי איתם בין השנים.

אפשר להאזין לספיישל באתר הקצה (ובאפליקציה של הקצה) וכמו כן בדף המיקסקלאוד שלי וממש כאן:

פלייליסט:



אלבומי העשור: חלק 2

לחלקים הנוספים של סיכום העשור:

חלק 1 (הקדמה + מקומות 100-81)
חלק 3 (מקומות 60-41)
חלק 4 (מקומות 40-21)
חלק 5 (פלייליסט + מקומות 20-1)



80.
Jenny Lewis – On The Line
(2019)

ג’ני שחררה שני אלבומי סולו בעשור הזה והאמת שזה משהו שאני מעריך אצלה, כי כל הוצאת סולו שהיא מוציאה לחלוטין שונה באיזה משהו וגם מייצגת תקופה מאוד ברורה בחיים שלה. במיקום הנוכחי זה האלבום המאוחר יותר והטרי מאוד שהיא הוציאה בשנה שעברה. אם האלבום שקדם לו, The Voyager, הושפע מהמוות של אביה, הרהורים על יחסים ועל העבר, אז On The Line של 2019 הושפע מהמוות של אמה, סיום יחסים של מעל עשור עם ג’ונתן רייס וחיפושים של ההווה.










אלבומי העשור: חלק 1

לחלקים הנוספים של סיכום העשור:

חלק 2 (מקומות 80-61)
חלק 3 (מקומות 60-41)
חלק 4 (מקומות 40-21)
חלק 5 (פלייליסט + מקומות 20-1)




הופעות השנה 2019

זו היתה שנה גדושה של הופעות אצלי. כרגיל, עם גיחות ספציפיות ומטרות מוזיקליות שכיוונתי אליהן וטסתי במיוחד בשבילן. כמו תמיד, היו המון בבית השני שלי בלונדון, גם חלק בברלין ועוד חוויות ברחבי ארה”ב. אין לי הופעת שנה מובהקת מעל כולן וגם אין דירוג הפעם, אבל בחרתי את 20 ההופעות שעשו לי את השנה הזו להרבה הרבה יותר טובה. הופעות שסחפו, הביאו ערך מוסף עוד מעבר למוזיקה או פשוט עשו לי המון טוב על הלב.

כתבתי בזמן אמת על כל ההופעות הללו בדף הפייסבוק של הרמוניה דרומית, אז חזרתי לטקסטים, הסתכלתי אחורה, ערכתי, שיניתי ואני מגיש פה מחדש את המילים על החוויות. אז מוזמנים ומוזמנות לקרוא עליהן כאן ולהיכנס אולי ככה קצת לרגעים אישיים שחוויתי ואולי לגלות משהו על הדרך, להתחבר, להבין או סתם לראות מה עוללתי השנה מעבר לים.



אלבומי השנה 2019

סיכום שנה, הקדמה:

עשר שנים של סיכומים. פאק. זו לגמרי תחנה מרגשת בבלוג שלי. בשנת 2010 העליתי את הסיכום השנתי הראשון שלי פה ועכשיו אני משלים עם הנוכחי עשור שלם של שיאים שנתיים, עם הפוסטים המושקעים והאישיים הללו שנועלים כל שנה של הבלוג. תהיה לזה השפעה מסוימת בסיכום שמוצג לפניכן\ם, כי קשה להסתכל על השנה הזו מבלי להתבונן גם על העשור שננעל עוד רגע יחד איתה.

יהיו כמה רפרנסים או קריצות לסיכומי עבר, נפגוש מספר חברים מוזיקליים ותיקים שהיו פה בסיכום הראשון וגם בתחנות אחרות לאורך העשור של הרמוניה דרומית, וכמובן יהיו פה גם שמות חדשים, לא מעט קולות נשיים שמובילים אלבומים ודגש מרכזי על האמנים והאלבומים שעשו לי את השנה הזו. כל זה כרגיל עם טקסטים מפורטים, לינקים לשירים ונציגים אהובים, החיבורים האישיים ובסוף גם פלייליסט בספוטיפיי שמאגד את כל השמות יחד עם מוזיקה בלבד.

לפני שניגשים להכל, מזכיר את המנה הראשונה שהעליתי בשבוע שעבר עם פוסט ההוצאות המיוחדות של השנה שלי, שכולל אלבומי הופעה, EP’s, ,אלבומי ארכיון, הוצאות מחודשות\מורחבות, Box Sets וכדומה. כמו כן מוזמנים ומוזמנות לבקר ולתת לייק לדף הפייסבוק של הרמוניה דרומית, בו אני כותב כל השנה וכמעט כל יום על מלא מוזיקה ועדכונים חדשים. ואפשר גם לקפוץ לעמוד התכניות שלי ברדיו הקצה שם אני משדר בקביעות את תכנית הרדיו של הרמוניה דרומית מדי יום ראשון בשעה 11:00 (בנוסף לספיישלים ועניינים אחרים).

אני רוצה לנצל את הבמה הזו כדי להגיד גם תודה. לכל הקוראים, העוקבים, המשתפים, המגיבים והמאזינים של הרמוניה דרומית. בין אם הייתן\ם פה איתי לאורך כל עשר השנים האחרונות, או רק עשרה חודשים, או אפילו אם גיליתם אותי לפני עשר דקות. תודה רבה רבה שאתם ואתן פה, בפורמטים השונים ועדיין נהנים או צמאים למה שיש לי לכתוב או להשמיע. כל פידבק, תגובה, שיתוף או איזו הודעה פרטית גרמו לי להרבה חיוכים וכיף לאורך עשר השנים הללו.

היה לי עשור מטורף לחלוטין. עם פרידות, אבידות, שברוני לב, מוות קרוב, אתגרים, חיפושים ותקופות לא קלות. עם זאת זה היה גם עשור של הרפתקאות מלהיבות, הגשמת חלומות, טיולים, אין-ספור הופעות אדירות, רגעי אושר טהורים, שינויים, למידה והרבה אנשים מדהימים שליוו אותי או נכנסו לחיי. מוזיקה תמיד היתה שם בשבילי, בכל הרגעים והתקופות, וכמו כל שנה הנציגים הנבחרים שלה בפוסט הזה מגיעים מאותם חיבורים אישיים שהשפיעו עלי. כשסיימתי לכתוב את 1300 המילים רק על אלבום השנה שלי, שתגיעו אליהן ואליו פה למטה בסוף, העיניים שלי דמעו. זה הרגיש כמו איזה שחרור מטורף.

מקווה שתקראו אותן וגם את כל מה שמגיע לפניהן שמייצג את מה שמוזיקה עשתה לי השנה. רגע לפני, נראה לי מן הראוי שניזכר שניה בכל סיכומי העבר של הבלוג בעשור הזה, אם תרצו אחר כך לקפוץ לשם שוב או להמשיך לנבור:

אלבומי השנה 2018
אלבומי השנה 2017
אלבומי השנה 2016
אלבומי השנה 2015
אלבומי השנה 2014
אלבומי השנה 2013
אלבומי השנה 2012
אלבומי השנה 2011
אלבומי השנה 2010


ועכשיו אפשר לצאת לדרך. מקווה שתיהנו לקרוא, כי אני לגמרי נהניתי לכתוב.

























גראם פרסונס למתקדמים

גראם פרסונס הקליט בקריירה ובחייו הקצרים כמה וכמה אלבומים מלאים בפנינים. ביניהם כמובן ההוצאות המוכרות שלו עם ה-Byrds, ה-Flying Burrito Brothers ושני אלבומי הסולו. אבל יש עוד הקלטות מעניינות מוכרות פחות, שהרבה מהן שוחררו לאחר מותו. בפוסט הזה אני אגיש 10 הוצאות ומקומות שכדאי להגיע אליהם שקשורים לפרסונס, במיוחד למי שכבר מכיר את האלבומים בדיסקוגרפיה הרגילה ומעוניין להתעמק קצת יותר.


 

Another Side of This Life: The Lost Recordings of Gram Parsons
5076-parsons

סרטי השנה 2018

כמו תמיד בחודש פברואר וממש לפני האוסקר, מציג את הסיכום הקולנועי האישי שלי. עם כל הסרטים שהכי עשו לי את השנה שעברה, כרגיל מחולקים לקטגוריות שונות ומשונות. הפעם צמצמתי ל-60 סרטים שחיבבתי\אהבתי בשני חלקים; קודם 38 עלילתיים ואחר כך עוד 22 דוקומנטריים.

זו היתה שנה קולנועית לא רעה, כזו שכללה לא מעט סרטים פחות מוכרים שאהבתי. כאלו שהוקרנו רק בפסטיבלים או לא הופצו בארץ מסחרית. באוסקרים השנה אין לי הרבה כאלו למשל ויש מועמדים בולטים שלא תמצאו פה, כמו The Favourite שחיבבתי, אבל לא מספיק, או “רומא” שלא ממש עשה לי את זה. ויש עוד כאלו שהרבה התלהבו מהם בשנה החולפת ואני פחות. אבל יש מספיק אחרים שעשו לי את זה כן והם נמצאים כאן בתור המלצות אישיות לכל המעוניינים. אז נתחיל.

ג’ייסון איזבל בן 40: טקסט אישי ומיקס סוקר קריירה

ג’ייסון איזבל בן 40 היום. ציון דרך שראוי לפוסט וחגיגה שתגיע עוד רגע בצורת פלייליסט. השתמשתי במילה “דרך”, כי הוא באמת מהאמנים שעשו אחת כזו די מפותלת ומשתנה מקצה לקצה בעצמם בקריירה, ובנוסף גם לי אישית היתה דרך די מעניינת עם המוזיקה שלהם ועם החיבור אליה וגם לקשר שנוצר עם הבן-אדם עצמו.

אתחיל עם החיבור מצד המאזין. היה די מדהים ללוות את הקריירה של איזבל מהצד. מאז שהצטרף ל-Drive By Truckers בגיל 22 בלבד בשנת 2001, דרך שלושת האלבומים וסיבובי ההופעות להם היה שותף, העזיבה ב-2007 והיציאה לקריירת סולו, הגמילה וההתנקות מאלכוהול וההצלחה המטורפת שהגיעה אליו עם שלושת האלבומים האחרונים.

פלייליסט חדש: 40 שנה למותו של כריס בל

היום בדיוק לפני 40 שנה נהרג כריס בל, המוזיקאי כנראה הכי בלתי מוערך במסגרת “מועדון ה-27”. בל היה חבר מקורי ומהמייסדים של להקת Big Star האהובה עליי מאוד. אמנם הרבה פעמים אלכס צ’ילטון היה בולט יותר בפרונט וגם בל היה בעיקרון שותף רק לאלבום הראשון של הלהקה, אבל היה זה כריס בל שהתחיל את הכל. הוא זה שהזמין את אלכס צ’ילטון להצטרף להרכב Icewater שלו, שעם התוספת של צ’ילטון הפך בעיקרון לליין-אפ המוכר של ביג סטאר והוציא אותה לדרך.