גראם פרסונס למתקדמים

גראם פרסונס הקליט בקריירה ובחייו הקצרים כמה וכמה אלבומים מלאים בפנינים. ביניהם כמובן ההוצאות המוכרות שלו עם ה-Byrds, ה-Flying Burrito Brothers ושני אלבומי הסולו. אבל יש עוד הקלטות מעניינות מוכרות פחות, שהרבה מהן שוחררו לאחר מותו. בפוסט הזה אני אגיש 10 הוצאות ומקומות שכדאי להגיע אליהם שקשורים לפרסונס, במיוחד למי שכבר מכיר את האלבומים בדיסקוגרפיה הרגילה ומעוניין להתעמק קצת יותר.


 

Another Side of This Life: The Lost Recordings of Gram Parsons
5076-parsons

אחת ההוצאות הכי מעניינות מבחינתי שיצאו לפרסונס. הקלטות מוקדמות שלו מ-1965\1966 ששוחררו רשמית בשנת 2000. רק הוא וגיטרה אקוסטית בסגנון יותר פולקי, לפני שהתחיל להימשך לקאנטרי-רוק המוכר שבנה. פרסונס היה בן 18 עד 20 בלבד כשהקליט את השירים פה. כוללים קאברים שלו בין השאר לטים הרדין ושניים של פרד ניל, פלוס חמישה שירים מקוריים, מהמוקדמים ביותר שהוא כתב. ביניהם November Nights היפהפה ו-Brass Buttons ששוחרר גם באלבום פוסט-המוות השני שלו, Grievous Angel. שיר מקורי בולט נוסף הוא Zah’s Blues, שגם מכיל ליריקה מרגשת ונהדרת , כזו שאולי קצת הקדימה את זמנה ודי מדהים שיצאה מאמן בגיל העשרה.

November Nights

Another Side of This Life 

Zah’s Blues 


 

 

The International Submarine Band – Safe At Home
Front Cover copy

החודש לפני: 50 שנה ל-Sweetheart of the Rodeo

בתחילת 1968 ה-Byrds מצאו את עצמם בצומת דרכים. הם בדיוק שחררו את The Notorious Byrd Brothers, האלבום אולי הכי ניסיוני שלהם, החליפו חברי הרכב והיו בדרך לניסיון וכיוון חדשים נוספים, שהם אפילו עוד לא היו מודעים להם. כיוון ושינוי סאונד שיחרטו עוד יותר בגדול שם של אלבום ספציפי בהיסטוריה. שלהם ועולם המוזיקה בכלל.

אחרי שמייקל קלארק עזב ודיוויד קרוסבי הועזב, החברים המקוריים רוג’ר מקגווין וכריס הילמן נשארו די לבד. הם היו צריכים למלא את החלל ולגייס שמות חדשים להרכב. אחד מהם היה המתופף קווין קלי. השם השני היה זה שהשפיע הכי הרבה על הסאונד, הצלילים והצבעים של האלבום העתיד לבוא – גראם פרסונס. בזמנו פרסונס לא היה עדיין שם מוכר. הוא היה רק בן 21 כשהצטרף ל-Byrds בפברואר של 68. אבל כבר הקליט ובדיוק שחרר את האלבום Safe at Home של ה-International Submarine Band, אותם הוביל. אלבום מוקדם נהדר שכנראה הגדיר קודם לכן את המושג קאנטרי-רוק, שרק עמד להתבסס עוד יותר.

הילמן הכיר את פרסונס בקטנה והביא אותו ללהקה, בעקרון כדי למלא מקום על הקלידים והרמוניות קוליות. אבל לפרסונס הצעיר היתה את החוצפה (החיובית במקרה הזה) ואת החזון שלו. די מהר הוא עבר לגיטרה ועמד להשתלט גם על קולות וסגנון. לרוג’ר מקגווין היה קונספט מסוים ורצה להקליט אלבום All American, שנע דרך ז’אנרים והיסטוריה. אבל פרסונס הגיע עם הרבה נחישות וכיוון ורעיון משל עצמו. לנבור, להעמיק ולשפר את הסאונד שהקליט עם ה-Submarine Band. ליצור אלבום קאנטרי-רוק נטו. את הילמן הוא משך לצד הזה די מהר, אחרי שהראה בעבר משיכה לז’אנר עם ה-Byrds, אבל לא בכוח מלא. מקגווין התרצה אחריו.