Another Song, Another Mile: Chapter 3

גיחת הופעות שאני כ”כ שמח כיום שיצא לי לחוות, התרחשה באפריל 2009. האמת שזו גם הייתה מחוויות הלייב היותר טובות שיצא לי לראות. לתפוס את ההרכב של ה-Derek Trucks Band בשלוש הופעות, במקומות קטנים, ולעמוד סנטימטרים מול דרק טראקס למשך ערב שלם ולבהות בקסם הזה.

דרק טראקס בנד

ההרכב הזה היה מאוד מיוחד. עם שילוב של הרבה היסטוריה של חברי הלהקה וז’אנרים והשפעות שונות. מרוק דרומי, בלוז וג’אם בנד עד לג’אז, מוזיקה אינדיאנית והודית ישנה, שורשיות ועוד. פרק 3 בסדרה Another Song, Another Mile שלי. הפעם החוויות, הסיפוורים והזיכרונות עם הדרק טראקס בנד באנגליה. ההרכב המופלא ההוא שכבר לא יחזור.

ספיישל Presence

אחרי השחרור של Physical Graffiti וההופעות ב-Earle’s Court ב-1975, ללד זפלין היו תכניות גדולות ל-1976 עם טור עולמי והמשך נשיאת הדגל כלהקת הרוק הגדולה בעולם בערך באותו הזמן. אבל כל התכניות הללו נעצרו בקיץ של 75 בשל תאונת דרכים קשה של רוברט פלאנט.

במקום זאת, פייג’ ופלאנט כתבו ויצרו שירים חדשים שהוקלטו די מהר במינכן ועברו הפקה מחשמלת של פייג’. השירים הללו היו סוג-של חזרה למקורות, עם ריפים מדליקים ויותר בלוז-רוק שהלהקה נשענה עליו בתחילת דרכה. היה בזה גם משהו יותר ספונטני ומרענן, במיוחד אחרי ההוצאה המאסיבית של Graffiti שהיה אלבום כפול, מול שבעה קטעים בלבד שיצרו ב-1976 את האלבום Presence.

Another Song, Another Mile: Chapter 2

הלהקה הראשונה שהייתי אובססיבי אליה בחיבור העמוק והמוקדם עם מוזיקה, הייתה אירוסמית’. זה התחיל בגיל 14 בערך והמשיך קצת אחר כך כשעזבתי את בית הספר (ואת הדת) והייתי הרבה זמן רק עם עצמי, סגור בחדר בבית, שומע מוזיקה וקורא עליה כל הלילה.

כמה שנים אחר כך, החיבור עם הלהקה גם הוביל אותי לכתוב בפורום שלהם ובפעם הראשונה בחיי להכיר אנשים שחולקים איתי אהבה משותפת למשהו ומדברים איתי באותה השפה המוזיקלית. זה הכיר לי חברים חדשים, לראשונה מזה שנים והתחיל להוציא אותי מתקופה הבדידות והדיכאון הגדולים שהייתי בהם. בעצם החיבור עם הלהקה הזו הוביל אותי לחיים החדשים שיצרתי לעצמי.

Another Song, Another Mile: Chapter 1

היום בדיוק לפני 20 שנה יצאתי למסע מטורף שבמובן מסוים גם שינה לי את החיים. טסתי בפעם הראשונה להופעות בחו”ל. הגשמת החלום המוזיקלי הראשון ותחילתה של דרך ארוכה מלאת חוויות שנמשכת עד היום. 20 שנה אחרי ההופעה הראשונה, הנתון עומד כרגע על 220 ומשהו הופעות (And counting) על הדרכים שהובילו אותי לכ”כ הרבה מקומות והכניסו לי לחיים עוד הרבה יותר מהמוזיקה.

הבלאק קרואוז לונדון 2006

לציון שני עשורים להתחלה הזו, פצחתי השבוע בסדרת ספיישלים מיוחדת שבה אני הולך לסקר כרונולוגית את כל הופעות החו”ל שטסתי אליהן במסע הזה. עם כל החוויות, הסיפורים והחיבורים האישיים, האמנים, הלהקות, החברים, הרגעים המרגשים, החלומות שהוגשמו וכמובן הרגעים המוזיקליים הרבים.

ספיישל Desire

אחרי יציאת Blood On The Tracks ופרידה מאשתו שרה, בוב דילן הקליט בקיץ של 1975 שירים חדשים לאלבומו הבא. את רובם הוא כתב בשיתוף פעולה עם הסופר והמחזאי ז’אק לוי, ויחד עם עם הכנרית המופלאה סקרלט ריברה וקולות הרקע הקסומים של אמילו האריס, דילן יצר את האלבום Desire.

בוב דילן Desire

האלבום שוחרר מיד לאחר החלק הראשון של סיבוב ההופעות של The Rolling Thunder Review, בו הוא גם הציג בלייב חלק מהשירים הטריים. זה קרה בתחילת ינואר של 1976. השבוע לפני 50 שנה. לכבוד יובל של Desire, המשכתי את סדרת התכניות הארוכה על בוב דילן, עם התכנית והספיישל הראשונים שלי ל-2026, שהוקדשו לאלבום ומסביבו.

ספיישל Amorica

אחרי יציאת The Southern Harmony & Musical Companion, הבלאק קרואוז המשיכו חזק הלאה ונכנסו לתקופה הכי מלאת חופש יצירת, מוזיקלי ונסיוני בקריירה. מבלי להסתכל לצדדים או על יצירת להיטים, אלא להוציא כל מה שהיה בתוכם ולפתח את החיבור המדהים על הבמה.

הליין-אפ האדיר ההוא של הלהקה יצר אז המון. עם מפגש הגיטרות של ריץ’ רובינסון ומארק פורד, העוצמה של סטיב גורמן על התופים, הקסם של אדי הארש בקלידים, הבאס של ג’וני קולט והכתיבה והקולות מלאי הנשמה של כריס רובינסון. מסוף 1992 עד 1994 הם עבדו על שורה ארוכה מאוד של שירים חדשים שהיו בהתחלה אמורים לצאת באלבום הגנוז Tall, ואז צומצמו והפכו בסוף לאלבום Amorica שיצא בנובמבר של 94. אלבום שהוא בשבילי נקודת האמצע של התקופה הכי טובה בקריירה של הקרואוז.

80 לניל יאנג: קאברים

חלק חמישי במסגרת חגיגות יום הולדתו ה-80 של ניל יאנג. הפעם עם קאברים אהובים עליי לשיריו של יאנג. ניתן להאזין באתר הקצה וגם פה:

פלייליסט:

Bettye LaVette – Everybody Knows This Is Nowhere
Sonic Youth – Computer Age
Merry Clayton – Southern Man
Johnny Cash – Pocahontas
Gillian Welch – Albuquerque (Live 2002)
The Black Crowes – L.A. (Live 2006)
Gov’t Mule & Marc Ford – Cortez The Killer (Live 1998)
Norah Jones – Don’t Be Denied
Wilco – Burned
Sharon Van Etten – Here We Are In The Years

אהבתם? שתפו את זה:

80 לניל יאנג: הופעות אורח

חלק רביעי במסגרת חגיגות יום הולדתו ה-80 של ניל יאנג. הפעם עם הופעות אורח של ניל אצל אחרים. באלבומים, מחוות ועוד. ניתן להאזין באתר הקצה וגם פה:

פלייליסט:

Neil Young – Walking To New Orleans
Elyse Weinberg – Houses
Joni Mitchell with Neil Young & The Santa Monica Flyers – Raised On Robbery
Neil Young & The Band – Four Strong Winds (Live 1976)
Garth Hudson, Neil Young & The Sadies – This Wheel’s On Fire
R.E.M. & Neil Young – Country Feedback (Live 1998)
Willie Nelson, Neil Young & Stephen Stills – Are There Any More Real Cowboys? (Live 2023)
Sheryl Crow with Neil Young & Lukas Nelson – Cross Creek Road
Neil Young – Just Like Tom Thumb’s Blues (Live 1992)
Jakob Dylan & Neil Young – What’s Happening
Tracy Chapman – All That You Have Is Your Soul

אהבתם? שתפו את זה:

ספיישל Zuma

מיד אחרי תקופת ה-Ditch Trilogy והפרידה הסופית מקארי סנודגרס, ניל יאנג התפנה לדבר הבא. שכר בית ליד חוף Zuma, קרוב מאוד לבית של המפיק והחבר דייויד בריגס. שם הוא החזיר את שיתוף הפעולה עם קרייזי הורס, כשפרנק “פונצ’ו” סמפדרו מחליף את דני וויטן. החיבור עם פונצ’ו היה מיידי והליין-אפ השני הזה של קרייזי הורס החל בסשנים וההקלטות לאלבום הבא, ששמו Zuma, שחוגג בדיוק עכשיו 50 שנה ליציאתו.

ניל יאנג Zuma

עם שירים כמו Cortez The Killer ו-Danger Bird, הסאונד הנפלא של הסוסים עם ניל חזר לכוח מלא, יחד עם עוד שירי רוקנ’רול טובים ושניים רגישים יותר שהגיעו מהקלטות מוקדמות יותר ב-74. כל זה הוציא לדרך את קריזיי הורס החדשים וגם הוציא את יאנג מהתקופה האפלולית שמלאה בשברון לב ומוות מסביב.

80 לניל יאנג: ההרכבים השונים

חלק שני במסגרת חגיגות יום הולדתו ה-80 של ניל יאנג, הפעם שעתיים עם ההרכבים השונים של יאנג לאורך הקריירה. ניתן להאזין באתר הקצה וממש פה:

פלייליסט: