Another Song, Another Mile: Chapter 3

גיחת הופעות שאני כ”כ שמח כיום שיצא לי לחוות, התרחשה באפריל 2009. האמת שזו גם הייתה מחוויות הלייב היותר טובות שיצא לי לראות. לתפוס את ההרכב של ה-Derek Trucks Band בשלוש הופעות, במקומות קטנים, ולעמוד סנטימטרים מול דרק טראקס למשך ערב שלם ולבהות בקסם הזה.

דרק טראקס בנד

ההרכב הזה היה מאוד מיוחד. עם שילוב של הרבה היסטוריה של חברי הלהקה וז’אנרים והשפעות שונות. מרוק דרומי, בלוז וג’אם בנד עד לג’אז, מוזיקה אינדיאנית והודית ישנה, שורשיות ועוד. פרק 3 בסדרה Another Song, Another Mile שלי. הפעם החוויות, הסיפוורים והזיכרונות עם הדרק טראקס בנד באנגליה. ההרכב המופלא ההוא שכבר לא יחזור.

ספיישל Presence

אחרי השחרור של Physical Graffiti וההופעות ב-Earle’s Court ב-1975, ללד זפלין היו תכניות גדולות ל-1976 עם טור עולמי והמשך נשיאת הדגל כלהקת הרוק הגדולה בעולם בערך באותו הזמן. אבל כל התכניות הללו נעצרו בקיץ של 75 בשל תאונת דרכים קשה של רוברט פלאנט.

במקום זאת, פייג’ ופלאנט כתבו ויצרו שירים חדשים שהוקלטו די מהר במינכן ועברו הפקה מחשמלת של פייג’. השירים הללו היו סוג-של חזרה למקורות, עם ריפים מדליקים ויותר בלוז-רוק שהלהקה נשענה עליו בתחילת דרכה. היה בזה גם משהו יותר ספונטני ומרענן, במיוחד אחרי ההוצאה המאסיבית של Graffiti שהיה אלבום כפול, מול שבעה קטעים בלבד שיצרו ב-1976 את האלבום Presence.

Another Song, Another Mile: Chapter 2

הלהקה הראשונה שהייתי אובססיבי אליה בחיבור העמוק והמוקדם עם מוזיקה, הייתה אירוסמית’. זה התחיל בגיל 14 בערך והמשיך קצת אחר כך כשעזבתי את בית הספר (ואת הדת) והייתי הרבה זמן רק עם עצמי, סגור בחדר בבית, שומע מוזיקה וקורא עליה כל הלילה.

כמה שנים אחר כך, החיבור עם הלהקה גם הוביל אותי לכתוב בפורום שלהם ובפעם הראשונה בחיי להכיר אנשים שחולקים איתי אהבה משותפת למשהו ומדברים איתי באותה השפה המוזיקלית. זה הכיר לי חברים חדשים, לראשונה מזה שנים והתחיל להוציא אותי מתקופה הבדידות והדיכאון הגדולים שהייתי בהם. בעצם החיבור עם הלהקה הזו הוביל אותי לחיים החדשים שיצרתי לעצמי.

פלייליסט: יובל למותו של פול קוסוף

היום לפני 50 שנה הלך לעולמו אחד הגיטריסטים המוכשרים והגדולים שהיו פה – פול קוסוף. בגיל צעיר מאוד הוא כבר ניגן בוירטואוזיות והיה עדיין נער כשהפך לחלק מההרכב Free. היה בן 18 בלבד כשהקליט את אלבום הבכורה שלהם, Tons of Sobs, שכבר אז היה מפוצץ בכישרון והחשמל שהוא הוציא מהגיטרה שלו. עם בלוז, רוק וסול מרהיבים.

בסוף דרכו עם Free ואחרי המוות של האליל שלו, ג’ימי הנדריקס, מצבו הבריאותי של קוסוף הידרדר. עדיין המשיך ליצור ולשחרר מוזיקה מעולה, אם זה באלבום הסולו שלו Back Street Crawler וההרכב שהמשיך איתו בעל אותו השם.

Another Song, Another Mile: Chapter 1

היום בדיוק לפני 20 שנה יצאתי למסע מטורף שבמובן מסוים גם שינה לי את החיים. טסתי בפעם הראשונה להופעות בחו”ל. הגשמת החלום המוזיקלי הראשון ותחילתה של דרך ארוכה מלאת חוויות שנמשכת עד היום. 20 שנה אחרי ההופעה הראשונה, הנתון עומד כרגע על 220 ומשהו הופעות (And counting) על הדרכים שהובילו אותי לכ”כ הרבה מקומות והכניסו לי לחיים עוד הרבה יותר מהמוזיקה.

הבלאק קרואוז לונדון 2006

לציון שני עשורים להתחלה הזו, פצחתי השבוע בסדרת ספיישלים מיוחדת שבה אני הולך לסקר כרונולוגית את כל הופעות החו”ל שטסתי אליהן במסע הזה. עם כל החוויות, הסיפורים והחיבורים האישיים, האמנים, הלהקות, החברים, הרגעים המרגשים, החלומות שהוגשמו וכמובן הרגעים המוזיקליים הרבים.

פלייליסט: 40 שנה למותו של ריצ’רד מנואל

היום מלאו 40 שנה ללכתו של ריצ’רד מנואל. חבר The Band שהיה אחראי על המון רגעים מוזיקליים נפלאים, עם הכתיבה, הקלידים או הקול שלו. מנואל היה גם בקרב מתמשך עם עצמו, אלכוהול וסמים. שילוב שהוביל אותו ליטול את חייו בתלייה איומה, כשהוא בן 42 בלבד.

ריצ'רד מנואל The Band

היופי שהשאיר אחריו בצלילים והשירים, תמיד יחיה פה. לציון ארבעה עשורים בלעדיו הכנתי פלייליסט חדש לזכרו. כשעתיים עם 35 שירים שכוללים את אלו שכתב/ביצע עם The Band, יחד עם כמה מחוות מוזיקליות ישירות למנואל אחרי מותו מחברים ואמנים אחרים.

להאזנה:

אהבתם? שתפו את זה:

ספיישל Desire

אחרי יציאת Blood On The Tracks ופרידה מאשתו שרה, בוב דילן הקליט בקיץ של 1975 שירים חדשים לאלבומו הבא. את רובם הוא כתב בשיתוף פעולה עם הסופר והמחזאי ז’אק לוי, ויחד עם עם הכנרית המופלאה סקרלט ריברה וקולות הרקע הקסומים של אמילו האריס, דילן יצר את האלבום Desire.

בוב דילן Desire

האלבום שוחרר מיד לאחר החלק הראשון של סיבוב ההופעות של The Rolling Thunder Review, בו הוא גם הציג בלייב חלק מהשירים הטריים. זה קרה בתחילת ינואר של 1976. השבוע לפני 50 שנה. לכבוד יובל של Desire, המשכתי את סדרת התכניות הארוכה על בוב דילן, עם התכנית והספיישל הראשונים שלי ל-2026, שהוקדשו לאלבום ומסביבו.

אלבומי השנה 2025

אחרי פוסט ההוצאות המיוחדות של השנה והקאברים של השנה, הגיע הזמן למנה המרכזית והמסורתית. זו הייתה שנה לא קלה. כמובן עם כל מה שקורה פה מסביב וגם בצדדים השונים במישור האישי. אבל מוזיקה כרגיל תמיד הייתה שם. והיה הרבה ממנה שאהבתי ב-2025. אז בלי הקדמה יותר מדי ארוכה הפעם, אני מגיש את סיכום 50 אלבומי השנה, עם הטקסטים והחיבורים, השירים ופלייליסט בסוף שמאגד את כולם + תוספות.

זה הסיכום ה-16 במספר של הרמוניה דרומית. כרגיל, השקעתי לא מעט. אז אם יבוא לכן/ם, אשמח אם גם תשתפו אותו לאחרים, במידה וחושבים/ים שעוד יהנו ממנו או יגלו פה דברים יפים. וכמובן ניתן לעקוב אחריי כל השנה עם התכניות ברדיו הקצה וגם עדכונים בעמוד הפייסבוק של הבלוג.

הקאברים של השנה 2025

אחרי פוסט 25 ההוצאות המיוחדות של השנה, עוברים לחלק השני של סיכום 2025, הפעם עם 15 קאברים שאהבתי ויצאו במהלך השנה. אם זה באלבומים, סינגלים, פסי קול או איזו שליפה מהארכיון שראתה אור רק עכשיו. קישורים לכולם עם טקסט קצר על מה ולמה, ובסוף פלייליסט בספוטיפיי עם כולם + קצת תוספות.


Aimee Mann – Rainy Days and Mondays
איימי מאן זו תמיד בחירה טובה בשביל פסקול לסדרות. השנה היא תרמה שיר לסדרה The Chair Company עם קאבר נפלא לשיר הזה, שהתפרסם ב-1971 כשפתח את אלבומם השלישי של ה-Carpenters.


ההוצאות המיוחדות של השנה 2025

מוציא לדרך את סיכומי 2025 בבלוג עם פוסט ההוצאות המיוחדות של השנה. עם אלבומי מחווה, הוצאות מחודשות/מורחבות, לייב, EP, ארכיון, מארזים ועוד. בחרתי 25 הוצאות אהובות עליי שיצאו השנה, ללא דירוג, עם טקסטים, לינקים וגם פלייליסט בסוף שמאגד נציגים מפה וגם מעוד כמה וכמה הוצאות שלא נכנסו לפוסט.

מוזמנות/ים לקרוא, להאזין ולהמתין לפוסטים הבאים, כולל פוסט אלבומי השנה המסורתי שלי שיגיע בקרוב.


Jimmy Page & The Black Crowes – Live At The Greek Expanded