ההוצאות המיוחדות של השנה 2023

אחרי פוסט הקאברים ופוסט ההופעות של השנה, מגיעים לפוסט הסיכום השלישי, ממש לפני המרכזי. הפעם עם ההוצאות המיוחדות של השנה. היו הרבה כאלו שאהבתי ב-2023, אבל בחרתי 20 לרשימה. עם אלבומי מחווה, EP’s, הוצאות מחודשות/מורחבות, אלבומי הופעה, ארכיון ועוד. ללא דירוג, אלא סדר אלפביתי. בסוף יש גם פלייליסט הרבה יותר גדול, שכולל נציגים בודדים נוספים מעוד הוצאות מיוחדות/סינגלים שיצאו במהלך השנה ולא נכנסו לפוסט. סך הכל קרוב לשלוש שעות של מוזיקה (מינוס יאנג, מיטשל, הולד סטדי ומארק פורד שלא נמצאים בספוטיפיי. אבל יש כאמור עוד הרבה אחרים שנוספו במקומם).


Angel Olsen – Forever Means

אנגל' אולסן Forever Means

בשנה שעברה אנג’ל אולסן שחררה את Big Time, שהפך לאלבום האהוב עליי שלה. השנה היא המשיכה את האווירה הנהדרת שלו עם ה-EP של Forever Means, שכולל ארבעה שירים מהסשנים של האלבום שלא נכנסו אליו. שירים שמצאו גם כן מקום חם אצלי בלב ויכלו בכיף להשתלב גם בתוך Big Time. יחד עם ההופעה הקסומה של אנג’ל שראיתי השנה, ההוצאה הזו עשתה לי ממש טוב איתה גם במהלך 2023.





Aoife O’Donovan – The Apathy Sessions

אייפה אודונובן

כמו עם אנג’ל, גם אייפה אודונובן שחררה השנה המשך לאלבום נהדר מהשנה שעברה. במקרה שלה, Age of Apathy. ההוצאה של ה-Sessions מגיעה עם דיסק שני שמלא ב-Outtakes והקלטות אלטרנטיביות, לייב או מיוחדות מהאלבום. כולל הקאבר היפה שלה ל-Drover של ביל קלהאן. אחלה תוספת רגישה ומוצלחת לאלבום מצוין.












ההוצאות המיוחדות של השנה 2020

שנת 2020 הייתה כ”כ משוגעת במישור העולמי + האישי, שזה השפיע המון על הרבה מוזיקה ששוחררה וגם לחיבור וההישענות עליה. בלי סיבובי הופעות או תכנונים שבוטלו, הרבה אמנים ניצלו את הזמן כדי לשחרר דברים שישבו אצלם בכספת, או הקליט ושחררו ספונטנית דברים חדשים. יצאו השנה המוני הוצאות כאלו. למעשה הכרזתי על 2020 כשנת הארכיון הגדולה ביותר אי-פעם, לפחות בשבילי. עם כל מיני הוצאות כאלו שציפיתי להן שנים, יחד עם ים של דברים אחרים שאני מחשיב “מיוחדים” ונמצאים פה בפוסט המסורתי, זה שמקדים את הפוסט המרכזי של אלבומי השנה.

גם הפוסט הנוכחי וגם המרכזי שיגיע הם הגדולים ביותר בתולדות הסיכומים שלי בבלוג, שהתחילו בשנת 2010. כאן איגדתי לא פחות מ-30 הוצאות מיוחדות שאהבתי במיוחד השנה, או עשו לי טוב והיה לי איתן חיבור אישי כלשהו. כרגיל עם Box Sets, הוצאות ארכיון, EP’s, אלבומי הופעה, הוצאות בנדקמפ, מהדורות מיוחדות/מחודשות/מורחבות של אלבומים ועוד הפתעות. בסוף הפוסט יש גם פלייליסט ספוטיפיי שמאגד נציגים מכולן + עוד כמה שירים בודדים שלא נמצאים פה.

רגע לפני, תזכורת שבשבוע שעבר פתחתי את סיכומי 2020 עם המתאבנים בצורת פלייליסט 30 הקאברים של השנה שלי, וכמובן חזרו לפה בשבוע הבא כשתגיע המנה העיקרית של אלבומי השנה שלי. אבל עכשיו אנחנו עם המנה הראשונה והגדושה של ההוצאות המיוחדות. להבדיל מהפוסט המרכזי, פה אין דירוג וההוצאות מסודרות לפי שם האמנים A – Z. יאללה, קריאה והאזנה נעימים.





ההוצאות המיוחדות של השנה 2019

את רוב המילים אני אשאיר לפוסט הסיכום המסורתי הענק שיגיע בשבוע הבא. אבל כמיטב המסורת פה בשנים האחרונות, מגיש קודם את המנה הראשונה של הסיכום, זו של ההוצאות המיוחדות שעשו לי את 2019. כרגיל, אלבומי הופעה, EP’s, הוצאות מחודשות\מורחבות, אלבומי מחווה, Box Sets, הוצאות ארכיון וכו’. בחרתי 20 כאלו (בעצם 21 כי יש פה מישהו עם שתיים) שיצאו השנה ומאוד אהבתי. עם טקסטים ולינקים לשירים נבחרים.

בסוף הפוסט יש גם פלייליסט מיוחד עם 30 שירים שכולל נציגים מכל ההוצאות פה בפוסט + עוד כמה מהוצאות נוספות שלא נכנסו לכאן + מספר שירים אהובים שיצאו השנה רק כסינגלים ולא כחלק מאלבום או הוצאה גדולה.

מוכנות\ים? יאללה. חזרו לכאן שבוע הבא לפוסט המרכזי והנה מנת המתאבנים שלי לשנת 2019:


The Allman Brothers Band – Fillmore West ’71

חודשיים לפני שהקליטו את אלבום הלייב הקלאסי שלהם ב-Fillmore East בחודש מרץ של 1971, ה-Allman Brothers ערכו שלוש הופעות חימום לכך אצל האח המערבי, באולם של ה-Fillmore West בסן פרנסיסקו. זה שעדיין קיים גם היום. זה קרה בסוף חודש ינואר של 71′ והשנה הערבים הללו שוחררו רשמית לראשונה במארז מרובע מהארכיון של הלהקה. בחמש השנים האחרונות מאז הופעת הפרידה של האולמנים, נפרדנו מגרג אולמן וגם מבוץ’ טראקס, שניים מהחברים המקוריים של הלהקה. הרגיש כמו זמן טוב לחזור אחורה ולהיזכר בליין-אפ הראשון והמוקדם, באחלה הופעות שלא שמענו קודם.

Trouble No More

Dreams







החודש לפני: ספיישלים ו-50 שנה לאלבומי בכורה

החודש לפני 50 שנה שוחררו שניים מאלבומי הבכורה היותר חשובים בעולם המוזיקה. שני אלבומים שהוציאו לדרך שתי קריירות אייקוניות, שאחת מהן עדיין רצה ובועטת. אלו היו האלבומים הראשונים של לד זפלין ושל ניל יאנג בתור אמן סולו.

לכבוד ציון הדרך לשני האלבומים הללו, הקדשתי להם ספיישלים מעמיקים ברדיו הקצה. הנה הם פה, עם קצת מילים ומידע ואפשרויות האזנה. בנוסף, מוקדם יותר החודש ערכתי ושידרתי גם ספיישל על ההוצאות המיוחדות האהובות עלי של 2018. מצרף אותו בסוף הפוסט גם כן לכל חוויית הספיישלים שהגשתי בחודש הנוכחי.


 

באמצע שנת 1968, אחרי שנתיים של הצלחה, מתחים, חשיפה, ריבים ושלושה אלבומים, ניל יאנג עזב את באפלו ספרינגפילד ויצא לראשונה לדרך עצמאית בתור אמן סולו. דרך שהחלה רשמית בינואר של 1969 עם יציאת אלבומו הראשון. אלבום שלא נחשב כאחד הקלאסיים שלו ודי התכסה בצל הגדול של שורת האלבומים המוצלחים והפופולריים שהגיעו אחריו.

אם שואלים אותי, לאלבום הבכורה של יאנג יש לא מעט יופי. כזה שזקוק ליותר תשומת לב ומייצג בנוסף את השיא של כל התקופה המוקדמת, היותר תמימה והרגישה של יאנג, רגע לפני שחבר לקרייזי הורס באותה שנה, הפעיל דיסטורשן עם Old Black והתפוצץ והפך לשם ענק בתחילת שנות השבעים עם ההוצאות הבאות.

50604637_2213619595356176_1255336460068847616_n

ההוצאות המיוחדות של השנה 2018

בעוד שבוע יגיע פוסט אלבומי השנה המסורתי שלי, עם 50 אלבומי האולפן שעשו לי את השנה. עם מסורת של השנים האחרונות, אני מציג כאן קודם לכן את פוסט החימום, או המנה הראשונה, עם ההוצאות המיוחדות של השנה שלי. כל המארזים, ההוצאות המחודשות או מורחבות, EP’s, לייב, Box Sets וכדומה.

היו השנה האמת המון כאלו שאהבתי ועניינו אותי, ככה שהרחבתי את הפוסט המקדים הזה והכנסתי לכאן 20 הוצאות (או 22 יחד עם עוד צמד שמשוחררים עוד כמה ימים ולא שמעתי עדיין כפי שצריך במלואם). בניגוד לפוסט הראשי, אין פה דירוגים. כן יש הרבה מוזיקה, לינקים והוצאות מעניינות ששוחררו במהלך 2018 שאולי תגלו שפספסתם\ן, או אפילו יגלו אמנים חדשים-ישנים.

אם אוהבים פה משהו או חושבים שאחרים ישמחו לדעת, הרגישו חופשי לשתף ולהעביר הלאה. כמו כן מוזמנים ומוזמנות להגיב לי כאן למטה או בדף הפייסבוק של הרמוניה דרומית.

לא לשכוח לחזור שבוע הבא למנה העיקרית המטורפת פה בבלוג. בינתיים, תיהנו מהמתאבנים:


 

Adam’s House Cat – Town Burned Down
400-AdamsHouseCat_rgb-1-1

ההוצאות המיוחדות של השנה 2017

בשבוע הבא יגיע הסיכום המסורתי והמושקע בטירוף (כרגיל) של הבלוג, עם 50 אלבומי השנה שלי. אבל לפני כן, מתחילים להתחמם עם הפוסט הנוכחי וכל ההוצאות המיוחדות\נלוות. יש כאן את עשר ההוצאות המחודשות, אלבומי ההופעה, קופסאות וכדומה של השנה שלי. בניגוד לפוסט אלבומי השנה הרגיל בשבוע הבא, כאן אין דירוג. פשוט מסודר לפי ABC. אך כמובן יש טקסטים וסיבות למה הם פה + לינקים לשירים.

בסוף יש עוד כמה הוצאות ראויות לציון מהשנה החולפת, שחיבבתי או לא הספקתי להתעמק יותר מדי כדי לחפור עליהן. לא לשכוח לחזור בשבוע הבא ל-Main Event וגם לבקר בדף הפייסבוק של הבלוג, שם אני מעלה ומעדכן על הפוסטים החדשים וגם משתף וכותב על המון מוזיקה חדשה וישנה באופן יום-יומי במהלך כל השנה.

אז הנה החימום הרשמי לסיכום הענק עם ההוצאות המיוחדות של 2017:

Angel Olsen – Phases
Alngel-Olsen-Phases-400x400

אחרי My Woman המוצלח של השנה שעברה, אנג’ל אולסן הביאה לנו עוד מתנה השנה. אלבום של Rarities עם כל מיני קטעים מהעשור הנוכחי שלא שוחררו באלבומי אולפן. יש פה Outtakes ממש טובים מאותו אלבום של השנה שעברה, פלוס שירים ששוחררו לפני כן רק כסינגלים, B-Sides, דמואים וכדומה. האמת? רוב הקטעים כאן לחלוטין היו יכולים להשתחל לאלבומים שלה, במיוחד השניים האחרונים. יש פה כמה שירים מצוינים פשוט, שעדיפים על לא מעט אחרים של אולסן שכן זכו להיכלל בקונספט ומקשה אחת של אלבום רגיל. טוב שיש להם עכשיו בית משותף, תחת Phases, שמלא בפנינים שכל חובב אולסן לדעתי ישמח לשמוע.

My Morning Project Vol. 2 – I Needed It Most

במהלך השנים שוחררו לא מעט הוצאות רשמיות של My Morning Jacket מעבר לששת אלבומי האולפן של הלהקה. חלקן כוללות ערך מוזיקלי נוסף שלא נמצא באלבומים, שירים ראויים שלא מצאו מקום אחר לשחרור רשמי ועוד מטעמים שלא כולם מכירים או קל להגיע אליהם בדיסקוגרפיה הרגילה של הלהקה.

בחלק זה של הפרוייקט בחרתי עשר הוצאות בולטות וראויות מבחינתי, עם ה-EP’s החשובים ומה שמעבר לאלבומי האולפן המוכרים. כאלו שכדאי להשיג ולהגיע אליהן, או שכוללות בתוכן עוד מוזיקה של MMJ, במיוחד למי שרוצה לחפור איתם קצת יותר עמוק. סידרתי את העשיריה באופן כרונולוגי לפי שנת יציאה, עם ההמלצות האישיות שלי ומה ולמה בדיוק יש שם. נתחיל:

Heartbreakin’ Man EP
תאריך יציאה: מאי 2000
mzi.ixzsmasm.600x600-75

מה זה:
ה-EP  הראשון של MMJ. יצא בשנה שבין שני האלבומים הראשונים; The Tennessee Fire ו-At Dawn.

מה בפנים:
שישה שירים, ביניהם גרסאות לייב מופשטות של Old September Blues ו-They Ran שהוקלטו בהולנד מוקדם יותר באותה שנה, מיקס שונה של Evelyn Is Not Real, הקטע הקצר R.I.P.V.G. של ג’ים ואת Tonight I Want To Celebrate With You.

מה הכי שווה:
זה המקום המסודר הראשון בו היה אפשר למצוא את Tonight I Want To Celebrate With You הנהדר, שעם השנים הפך להרבה יותר מוכר, במיוחד בגלל ביצועים בהופעות. יחד איתו הגרסה האקוסטית הנעימה של They Ran שהוקלטה בתחנת רדיו בהולנד.