אלבומי חודש מרץ

השנה הזו מתקדמת די מהר בשבילי והנה נעלנו עוד חודש של המון מוזיקה חדשה. הנה כמה מההוצאות שבלטו אצלי במהלך חודש מרץ. בסוף גם הספיישלים ששידרתי החודש.

Eyelids – A Colossal Waste of Light

Eyelids

כבר כמה וכמה שנים שאני ממליץ וכותב כאן על Eyelids. שני אלבומיהם הקודמים היו אצלי בסיכומי שנה ועכשיו הגיעה עוד הוצאה משובחת. שוב בהפקה של פיטר באק מ-.R.E.M שגם מנגן פה. וכרגיל, הרבה פאוור-פופ ואינדי-רוק כיפיים, מהנים ויפים. כל כך אוהב את ההרכב הזה, ששואב מביג סטאר ו-Teenage Fanclub ועד לאותה .R.E.M של שנות השמונים. האלבום הטרי ממשיך יפה את קודמו והם ביחד מייצגים מבחינתי את כל הטוב שיש בלהקה הזו.





The War And Treaty – Lover’s Game

The War And Treaty

אלבום חדש לזוג המקסים של The War And Treaty. הצמד ביצירה ובחיים – מייקל וטניה טרוטר, עם עוד אלבום מלא בחום ורגש, אמריקנה וסול ובלוז והמון המון אהבה. מאוד מחבב אותם ועדיין עולה בי חיוך כל פעם שאני נזכר בהופעה שלהם באלבמה לפני ארבע שנים. הם פשוט מדבקים עם הלב הרחב שלהם, שיוצא גם כל הזמן דרך הצלילים והקולות. זה אחד האלבומים הכי מחבקים שלהם ואני ממליץ לתת לו להביא לכם/ן את אותו חיבוק מוזיקלי.

Lover’s Game

Blank Page


boygenius – the record










הופעות השנה 2019

זו היתה שנה גדושה של הופעות אצלי. כרגיל, עם גיחות ספציפיות ומטרות מוזיקליות שכיוונתי אליהן וטסתי במיוחד בשבילן. כמו תמיד, היו המון בבית השני שלי בלונדון, גם חלק בברלין ועוד חוויות ברחבי ארה”ב. אין לי הופעת שנה מובהקת מעל כולן וגם אין דירוג הפעם, אבל בחרתי את 20 ההופעות שעשו לי את השנה הזו להרבה הרבה יותר טובה. הופעות שסחפו, הביאו ערך מוסף עוד מעבר למוזיקה או פשוט עשו לי המון טוב על הלב.

כתבתי בזמן אמת על כל ההופעות הללו בדף הפייסבוק של הרמוניה דרומית, אז חזרתי לטקסטים, הסתכלתי אחורה, ערכתי, שיניתי ואני מגיש פה מחדש את המילים על החוויות. אז מוזמנים ומוזמנות לקרוא עליהן כאן ולהיכנס אולי ככה קצת לרגעים אישיים שחוויתי ואולי לגלות משהו על הדרך, להתחבר, להבין או סתם לראות מה עוללתי השנה מעבר לים.



Craig Finn
תאריך: 17 באוקטובר.
מיקום: Oslo Hackney, לונדון.

ההופעה אולי שהכי חיכיתי לחוות השנה. כי בזמן הזה כבר ידעתי שקרייג פין אחראי על אלבום השנה שלי. עבודת הסולו של קרייג מאוד קרובה לליבי, במיוחד האלבום I Need A New War שיצא השנה, שמבחינתי זה גם האלבום הכי טוב שהוציא והוא גם נועל טרילוגיית סולו של קרייג בצורה נפלאה. זה אלבום שנכנס לי עמוק ללב עם כל הבדידות, עצב, יופי, תשוקה, חיפוש ותקווה שהוא מכיל. כבר כתבתי בהרחבה ומאוד לעומק על החיבור האישי שלי לאלבום הזה במקום הראשון בפוסט אלבומי השנה שלי.






אלבומי השנה 2018

סיכום שנה – הקדמה:

וואי, איזו שנה זו היתה. אני חושב שאחת מהשנים הכי מאתגרות שהיו לי. עם המון למידה עצמית, מכשולים שעברתי, הצלחות, כיף, התמודדויות עם מלא דברים חדשים, ניסיון שצברתי, כלים שאספתי ומלא אנשים מעניינים ומדהימים על הדרך. זו היתה שנה די מטורפת שכללה גם כישלונות חשובים שלמדתי מהם והישגים אישיים משמעותיים. אחד מהם למשל היה להתחיל לשדר ברדיו הקצה. משהו שמאוד מתקשר לסיכום ולפוסט הזה, כי בין כל הדברים שציינתי, מוזיקה כרגיל ליוותה אותי בכל פניה, דרך ותקופה במהלך 2018.

זו כבר הפעם התשיעית ברציפות שאני מסכם שנה מוזיקלית בבלוג שלי וגם חולק את האהבות שלי פה במהלך כל השנה. כמו תמיד, היה קשה לצמצם ולחשוב ולדעת מי ייכנסו ל-50 הגדולים שלי. וכרגיל אני גם שמח נורא להציג ולכתוב על כל האמנים והאלבומים שיגיעו עוד רגע. עם כל הטקסטים האישיים עליהם, הסיבה שהם כאן, המידע והלינקים הרבים לשירים מייצגים. הדירוג אצלי תמיד משתנה, אבל נכון לזמן כתיבת שורות אלו, ככה הוא יצא מתוכי וככה הוא מוגש.

לפני שזה מתחיל אני רוצה להגיד תודה. לכל מי שקורא\ת אותי פה בבלוג או בדף הפייסבוק של הרמוניה דרומית. לא משנה אם ותיקים או ותיקות וזוכרים מה היה פה ב-2010, או אם גיליתן את הבלוג לא מזמן, או נגיד, רק היום. אותו דבר עם תכנית הרדיו. תודה על הקריאה, ההאזנה, שיתופים, פידבקים, המלצות או תגובות. הדברים האלה נותנים תמיד יותר כוח וכיף להמשיך להשקיע ב-Passion הזה שלי.