ספיישל Modern Times

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

השבוע לפני 20 שנה שוחרר Modern Times, אלבום האולפן ה-32 של בוב דילן ואחד האהובים עליי. האמת שזה האלבום האחרון שלו שממש אהבתי. הוא נועל אצלי טרילוגיה נהדרת של אלבומי קאמבק מוצלחים של דילן המאוחר, אחרי Time Out of Mind ו-Love & Theft. ועם מודרן טיימס דילן נוגע הרבה במוזיקה של העבר, יחד עם הפיכחות של ההווה.

בוב דילן Modern Times

האלבום הזה יצא בתקופה עמוסה ומלאת יצירות בקריירה של דילן. אחרי הדוקו המעולה No Direction Home של סקורסזה והספר הביוגרפי Chronicles Vol. 1. עם השפעות בלוז, פולק, רוק ואפילו ג’אז, אווירה משוחררת ולהקת גיבוי מעולה, בוב דילן שחרר עוד יצירה נהדרת בדיסקוגרפיה העמוסה, די מאוחר בקריירה שלו.

רגע, יש עוד! לחצו לקריאת המשך הפוסט >>
אהבתם? שתפו את זה:

פרידה מדולי פרטון

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

דולי פרטון הייתה משהו אחר. פורצת דרך ושוברת תקרות זכוכית עם חיוך ובלונד. היא כתבה ושרה על דברים שבזמנם ובתוך הז’אנר של קאנטרי, היו בועטים ונוקבים. לפעמים מתחבאים מאחורי מוזיקה “רגילה”, אבל היא הייתה מצליחה להפחיד איתם תחנות רדיו, מנהלים ולייבלים.

אם הייתי צריך להשוות את היצירה שלה לעולם הפוליטי, הייתי אומר שהיא הרוזה פארקס של הקאנטרי. כי דולי פשוט סירבה לעשות מה שמצפים ממנה. בגדול היא סירבה להיות הבלונדה המושכת ששרה רק בשביל לספק את כולם. בדיוק כמו השיר הראשון באלבום הראשון שלה מ-1967, שנפתח עם Dumb Blonde, בו היא אומרת את זה לכולם ומזהירה שלא יחשבו עליה ככה.

רגע, יש עוד! לחצו לקריאת המשך הפוסט >>
אהבתם? שתפו את זה:

ספיישל No Code

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

אחרי סיבוב ההופעות של Vitalogy, היציאה נגד Ticketmaster ועם מתופף חדש, פרל ג’אם נכנסה שוב לאולפן עם המפיק ברנדן אובראיין להקליט את אלבומה הבא. זה שהולך להיות אלבום המפנה שלה בקריירה. שיהיה יותר מגוון, קצת שונה וזה שישאיר מאחור את מעריצי הלהקה שהיו איתה רק בהצלחות והלהיטים וישאיר את המעריצים האדוקים שימשיכו איתם הלאה ויאהבו שהלהקה עושה בחופשיות מה שבא לה. יצירתית ומוזיקלית.

פרל ג'אם No Code

לאלבום השינוי הזה קוראים No Code והוא שוחרר השבוע לפני 30 שנה. לכבוד המאורע, אני ממשיך בסדרת הספיישלים על אלבומי פרל ג’אם, הפעם עם שעתיים שהוקדשו לNo Code, שנת 1996, השירים, ה-Outtakes, חיבורים אישיים וכרגיל גרסאות הופעה נבחרות בין השנים.

רגע, יש עוד! לחצו לקריאת המשך הפוסט >>
אהבתם? שתפו את זה:

ספיישל Life’s Rich Pageant

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

אחרי סיבוב ההופעות של Fables of the Reconstruction, חברי R.E.M לקחו קצת הפסקה ואז החלו לעבוד על אלבומם הבא. הפעם עם המפיק דון גיהמן (סטיבן סטילס, ג’ון מלנקמפ ועוד). אחרי סשן דמואים באת’נס הם עברו להקליט את האלבום באינדיאנה. עם שורה של שירים חדשים והתקדמות נוספת בסאונד והמרקם המוזיקלי של הרביעייה, הם שחררו ביולי של 1986 את Life’s Rich Pageant.

REM Lifes Rich Pageant

האלבום הזה הציג את R.E.M הנפלאה של אמצע האייטיז, עם שירים נהדרים ואווירה שמזכירה בחלקה את הלהקה שתתפתח אליה בניינטיז. לכבוד 40 שנה לאלבום, אני ושלומי צ’רקה ממשיכים את סדרת הספיישלים שלנו על הלהקה, הפעם עם Life’s Rich Pageant, שנת 1986 של R.E.M, קטעים נדירים, סיפורים ומחשבות.

רגע, יש עוד! לחצו לקריאת המשך הפוסט >>
אהבתם? שתפו את זה:

ספיישל Three Snakes And One Charm

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

באמצע שנות התשעים, הבלאק קרואוז ביססו את עצמם כאחת הלהקות החופשיות, יצירתיות וחזקות ברוק האלטרנטיבי. במיוחד על הבמה, עם שילוב הגיטרות המופלא של ריץ’ רובינסון ומארק פורד. האלבום הרביעי שלהם שוחרר ביולי של 1996 ושמו Three Snakes And One Charm. אלבום שיצא בתקופת שיא של הלהקה ומתפקד עד היום מבחינתי כאלבום הכי בלתי מוערך של הקרואוז.

הבלאק קרואוז THree Snakes And one Charm

השירים ב-Three Snakes די מגוונים, בין בלוז, רוק, Fאנק, רצועות אקפירמנטליות יותר, או יותר נכון בסיס שירים שקיבלו נפח ושיפור הרבה יותר גדול על הבמה. תמיד בלייב השירים של האלבום הזה היו משהו קצת מיוחד. עם תוספות, אורך, חיבורים והרבה מהקסם של הקרואוז בתקופה ההיא, שהייתה קרובה ממש לסיומה אחרי 1997 (עד השיאים האחרים ב-2005/2006 וסוף העשור הראשון של המילניום).

רגע, יש עוד! לחצו לקריאת המשך הפוסט >>
אהבתם? שתפו את זה:

ספיישל Broken Arrow

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

אחרי האלבומים Sleeps With Angels ו-Mirror Ball, ניל יאנג היה בשיאו בקאמבק של שנות התשעים, במיוחד בכל הנוגע ללהקת הגיבוי האגדית שלו, קרייזי הורס. בסוף 1995 נפטר המפיק הענק וחברו הקרוב דייויד בריגס, שהיה איתו מתחילת הדרך כאמן סולו. המוות הזה השפיע על האלבום הבא של יאנג עם הסוסים שהוקלט די במהירות ב-1996 ושוחרר ביוני של אותה שנה, ממש לפני שלושה עשורים.

ניל יאנג Broken Arrow

לאלבום הזה קוראים Broken Arrow. הוא בשבילי אחד האלבומים הכי Underrated בדיסקוגרפיה של יאנג, וגם בפרט עם קרייזי הורס. הוא גם היה בזמנו היתד האחרון שלהם יחד בניינטיז, שמייצג את החוזקה, הלכלוך והחשמל הנהדרים שלהם. הסגנון שמבחינתי יחזור שוב יחד בגדול ובחוזקה רק 16 שנים מאוחר יותר ב-Psychedelic Pill.

רגע, יש עוד! לחצו לקריאת המשך הפוסט >>
אהבתם? שתפו את זה:

ספיישל Blonde On Blonde

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

אחרי המעבר לחשמל ב-1965, בוב דילן יצא לסיבוב הופעות עם להקת הגיבוי של The Hawks (לעתיד The Band). בזמן שריקות בוז על הבמה וקהל מפולג, דילן כתב גם שלל שירים חדשים. כאלו שהוא החל להקליט לאלבום פולו-אפ לצמד האלבומים החשמליים ששחרר ב-65. בסשנים שהחלו בניו-יורק והסתיימו בנאשוויל בתחילת 1966, בזמן סיבוב ההופעות, דילן השלים את האלבום החדש.

לראשונה בקריירה, זה היה אלבום כפול. יש היגידו אלבום הרוק הכפול הראשון בהיסטוריה, בדיוק בתקופה שאלבומים גם החלו לקבל יותר משמעות כיצירה מלאה. עם 14 שירים וקרוב לשעה ורבע הוא יצר את Blonde On Blonde שיצא לעולם לפני 60 שנה.

רגע, יש עוד! לחצו לקריאת המשך הפוסט >>
אהבתם? שתפו את זה:

ספיישל Rolling Thunder Revue

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

אחרי שחזר להופיע עם The Band בתחילת 1974, בוב דילן הגשים איזה חזון שהיה לו לסיבוב הופעות מיוחד. סוג-של קרנבל או קרקס נודד של מוזיקאים שכל ערב יעלו על במה אחרת, עם הרבה נגנים, צבע, צלילים ושיתופי פעולה. הרעיון קם לחיים תחת השם The Rolling Thunder Revue, הסיבוב שהחל באוקטובר 1975 והסתיים בחציו השני במאי 1976, בדיוק היום לפני חמישים שנה.

בוב דילן Rolling Thunder Revue

בסיבוב האדיר הזה של דילן הוא צירף אליו הרכב מצוין, שכלל בין השאר את הבאסיסט רוב סטונר ונגנית הכינור סקרלט ריברה, שבדיוק הקליטו איתו את האלבום Desire. יחד איתם היו שם גם בוב ניווירת’, מיק רונסון, טי בון ברנט, ג’ואן באאז, רוג’ר מקגווין, רמבלינג ג’ק אליוט, המשורר אלן גינצבורג ואחרים. גם ג’וני מיטשל הצטרפה על הדרך וביחד כולם יצרו חווייה מוזיקלית חופשית וגדולה, כמו צוענים בדרכים.

רגע, יש עוד! לחצו לקריאת המשך הפוסט >>
אהבתם? שתפו את זה:

דילן: 85 שנים, 85 שירים

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

יום הולדת 85 היום לבוב דילן. לפני חמש שנים הקדשתי לו שלושה ספיישלים אישיים לחגיגות ה-80. הפעם ישבתי ובחרתי בקפידה (ולא בקלות) את 85 השירים האהובים עליי שלו כיום, או לרגע זה. הרבה מהם בגרסאות ספציפיות. הם מסודרים לפי ABC, אבל נראה לי כדאי פשוט לשים את הכל על שאפל וכל פעם ליפול על קטע מיוחד אחר שקרוב לליבי ומלא יופי.

בוב דילן בן 85 פלייליסט

פלייליסט של מעל 7 שעות, ויש עוד הרבה טובים שנשארו בחוץ ואולי מחר היו בפנים. כי עם דילן זה תמיד משתנה. אבל אלו הבחירות שלי לעכשיו. אז מזל טוב, בוב, ומוזמנות/ים להאזין:

Permanent link to this post (95 words, 1 image, estimated 23 secs reading time)
אהבתם? שתפו את זה:

ספיישל האלבום Pearl Jam

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

אחרי יציאת האלבום Riot Act ב-2002, פרל ג’אם לקחה את הזמן הארוך ביותר דאז בקריירה שלה עד הפולו-אפ שלו. זה לקח 4 שנים, בהן הלהקה ביצעה מספר סיבובי הופעות (כולל כמה מההופעות המיוחדות וגדולות שלה ב-2003), הגיבה פוליטית למלחמה של ארה”ב פוסט-11/9 ונכנסה בסוף לאולפן עם מוזיקה לא גמורה ועבודה על מגוון שירים חדשים.

פרל ג'אם אבוקדו

התוצאה הייתה אלבום Self Titled, ללא שם, עם עטיפה מוזרה ואבוקדו רנדומלי אחד עליה. אבל התוכן היה פרל ג’אם שחוזרת לתת בראש, עם רוב שירים מהירים, חשמליים וקליטים, כאלו ששאבו מהאווירה של Binaural והתערבבו עם השפעות הניינטיז. האלבום הזה יצא לפני 20 שנה וגם כעת אני חושב שהוא האלבום הממש טוב האחרון של החבורה.

רגע, יש עוד! לחצו לקריאת המשך הפוסט >>
אהבתם? שתפו את זה: