תכנית סיכום הגיחה המוזיקלית, עם החוויות ורגעי שיא אישיים מההופעות של ג’ק ווייט, ההולד סטדי ושרון ואן אטן.
ניתן להאזין באתר הקצה וגם פה:
הרמוניה דרומית 16.3.25 – Will You See Me In The Afterlife?
Will You See Me In The Afterlife? 16.3.25
להגיב
ארכיון הקטגוריה: הופעות
הופעות השנה 2024
אחרי 15 הקאברים של השנה, מגיעים לפוסט הסיכום השני עם 10 הופעות השנה שלי. כן, פוסט יותר אישי, אבל אוהב לחלוק את החוויות. איגדתי את המחשבות הטריות שכתבתי על כל הופעה בזמן אמת וערכתי בשביל המבט אחורה + גם דירגתי את העשירייה וקישרתי לרגעי שיא וכל מיני דברים מעניינים נוספים שקשורים. אז הנה ההופעות שעשו לי קצת טוב על הלב השנה.
.10
Leif Volebekk – Chalk, Brighton
הופעות השנה 2023
חלק שני בסיכומי 2023 שלי, הפעם עם הופעות השנה. קצת קשה לחשוב כרגע על התקופה הזו, כשיכולנו ליהנות באופן חופשי מהדברים האלה, שאחרי ה-7 באוקטובר נראים כ”כ זניחים וכאילו נלקחו מעולם אחר. אבל אלו הזיכרונות והסיפורים שהיו לי בגיחות המוזיקליות השנה, מתחילתה עד ספטמבר. בחרתי את 10 האהובות, מדורגות. בסוף גם פלייליסט בספוטיפיי עם רגעי השיא מכל אחת.
.10
First Aid Kit – Columbiahalle, Berlin
ספיישל ג’ייסון איזבל
היום לפני 10 שנים שוחרר Southeastern, מה שהיה אלבום ה-Sobriety של ג’ייסון איזבל שהזניק לו את קריירת הסולו. זה גם היה אלבום השנה שלי 2013 ואלבום העשור הקודם שלי. את כל השעתיים של התכנית הבוקר הקדשתי לספיישל ג’ייסון איזבל, עם החיבור המיוחד שלי לאלבום יחד עם שירים מוקדמים אחרים של איזבל וגם על הקשר הקרוב שלי איתו והמוזיקה שלו, המפגשים שלנו שיצרו רגעים שלא אשכח, סיפורים מהדרכים, חוויות מהופעות וקטעים מרגשים.
זה ללא ספק היה מהספיישלים היותר אישיים ששידרתי, במיוחד עם כמה סיפורים שחשפתי שנוגעים ללב עם איזבל והמוזיקה שלו שפוגעים גם בחיים שלי. ניתן להאזין לכל השעתיים באתר הקצה וגם פה למטה:
הופעות השנה 2022
הפעם האחרונה בה העליתי סיכום הופעות אישי הייתה ב-2019. מאז פרצה הקורונה והיו שנתיים עם לא מספיק הופעות כדי לחגוג אותן. השנה היו מספר גיחות והייתה כמות מספקת כדי לבחור ממנה. אז לכבוד פתיחת עונת הסיכומים כאן בבלוג, בה אני מתכנן לכתוב על לא פחות מ-100 אייטמים, אני מתחיל עם העשרה הראשונים בדמות הופעות השנה האישיות שלי. מדורגות. בסוף יש גם פלייליסט שמאגד את השירים שהיו רגעי השיא שלי בכל הופעה.
10.
Lucy Dacus – Columbia Theater, Berlin
ספיישל Fillmore East
אולם ההופעות של ה-Fillmore East בניו-יורק היה בית אגדי להמוני אמנים ולהקות שהופיעו שם בזמן שנות פעילותו, בשנים 1968 עד 1971. האולם הקלאסי הזה תחת חסותו של ביל גרהאם נעל את שעריו ב-27 ביוני של 1971. בדיוק חמישים שנה לאחר שנשמעו הצלילים האחרונים בפילמור, ב-27 ביוני של 2021, ציינתי יובל לסגירה והפירוק של האולם עם שעתיים ספיישל ברדיו הקצה.
השמעתי בספיישל ממיטב ההופעות האהובות עליי שהתרחשו ב-Fillmore East ואלבומי הלייב הנפלאים שהוקלטו שם ושוחררו לאורך השנים. עם הרבה חשמל, גיטרות, אנרגיות, מספר קטעים ארוכים ואהובים והרבה מהקסם שהתרחש על הבמה של הפילמור.
רק המזכרות נשארו: פרידה מג’ון פריין
זה היה לפני כעשור וחצי, כשהייתי בתחילת שנות העשרים שלי. שמעתי את סוזן טדסקי מבצעת את Angel From Montgomery ומשהו בשיר הזה משך אותי נורא. הוא הוביל אותי לאלבום הבכורה של ג’ון פריין מ-1971. אלבום שאת השירים בתוכו פריין כתב בערך באותו הגיל בו אני גיליתי את המוזיקה שלו. וזה די מדהים, כי זה אלבום שמלא בכתיבה הרבה יותר מבוגרת מהבן-אדם שהיה אחראי עליה בזמן אמת. משם נתפסתי נורא חזק והמשכתי לשאר הדיסקוגרפיה וכל העולם של ג’ון פריין התגלה לפני.
הופעות השנה 2019
זו היתה שנה גדושה של הופעות אצלי. כרגיל, עם גיחות ספציפיות ומטרות מוזיקליות שכיוונתי אליהן וטסתי במיוחד בשבילן. כמו תמיד, היו המון בבית השני שלי בלונדון, גם חלק בברלין ועוד חוויות ברחבי ארה”ב. אין לי הופעת שנה מובהקת מעל כולן וגם אין דירוג הפעם, אבל בחרתי את 20 ההופעות שעשו לי את השנה הזו להרבה הרבה יותר טובה. הופעות שסחפו, הביאו ערך מוסף עוד מעבר למוזיקה או פשוט עשו לי המון טוב על הלב.
כתבתי בזמן אמת על כל ההופעות הללו בדף הפייסבוק של הרמוניה דרומית, אז חזרתי לטקסטים, הסתכלתי אחורה, ערכתי, שיניתי ואני מגיש פה מחדש את המילים על החוויות. אז מוזמנים ומוזמנות לקרוא עליהן כאן ולהיכנס אולי ככה קצת לרגעים אישיים שחוויתי ואולי לגלות משהו על הדרך, להתחבר, להבין או סתם לראות מה עוללתי השנה מעבר לים.
חגיגה של מציאות ודמיון ב-Rolling Thunder Revue
הסרט “יוקרה” מ-2006 (שהוא אחד האהובים עלי של כריסטופר נולאן) נפתח בהסבר למה כל קסם או אשליה ממש טובים מכילים שלושה חלקים; הראשון, בו הקוסם מראה לך משהו רגיל, חפץ או בן-אדם. החלק השני, בו הוא מעלים אותם והופך את הרגיל למשהו מדהים ומפתיע, כזה שאתה לא מבין את הסוד שלו וגם לא פותר אותו. כי אתה כמובן לא מסתכל היכן שצריך ואתה לא באמת רוצה לדעת. אתה רוצה שהקסם יעבוד עליך. אבל אתה עדיין לא מוחא כפיים, כי זה לא מספיק להעלים משהו, אתה רוצה לראות את זה גם חוזר.
וזה החלק השלישי הכי קשה בקסם מוצלח, המערכה האחרונה שתשלים את האשליה.
די בטוח שחגגנו: The Hold Steady בלונדון
אחרי הרבה שנים של אהבה, מעקב והנאה מהמוזיקה, סוף סוף יצא לי לתפוס את The Hold Steady בלייב. משהו שחיכה אצלי מלא זמן בשביל ההגשמה שלו. וזה קרה בצורה הכי טובה שרציתי; לראות אותם באירוע של The Weekender, עם שלושה ערבים רצופים בעיר אחת. משהו שהלהקה עושה בשנים האחרונות במקום סיבובי הופעות מלאים, שבשלב הנוכחי בקריירה שלהם זה גם די מתאים. להתמקד בערים בולטות שיש להם שם Core מעריצים ומאזינים גדול. לונדון היא אחת הערים הללו.