ארכיון התג: ג’ף טווידי

ספיישל A.M

פורסם בתאריך על ידי
להגיב
וילקו AM

לקראת סוף שנת 1993 שוחרר Anodyne, אלבום האולפן האחרון של ההרכב המעולה Uncle Tupelo. זה שכלל את שני הכותבים והמנהיגים שלו; ג’ף טווידי וג’יי פרר. אחרי שחתול שחור עבר ביניהם, הלהקה התפרקה רשמית. במהלך 1994 שני המוזיקאים הנהדרים הללו התחילו פרויקטים חדשים.

פרר חיפש מוזיקאים חדשים שאיתם הקים את Son Volt. מצד שני, טווידי לקח איתו את חברי Uncle Tupelo הנותרים והקים איתם להקה חדשה משלו. השם שלה היה Wilco. אחרי סשנים והקלטות בקיץ של 94, אלבום הבכורה של וילקו היה מוכן ושוחרר בסוף חודש מרץ של 1995. האלבום הזה הוציא לדרך קריירה ארוכה של להקה שנמשכת עד היום. להקה שצמחה מההריסות של Uncle Tupelo והפכה עם השנים את וילקו לאחד ההרכבים האהובים והמוצלחים במהלך החצי השני של שנות התשעים ולתוך המאה ה-21.

רגע, יש עוד! לחצו לקריאת המשך הפוסט >>
אהבתם? שתפו את זה:

ספיישל Yankee Hotel Foxtrot

פורסם בתאריך על ידי
5

בתחילת המילניום הנוכחי Wilco הייתה באמצע פרץ יצירה אדיר שרק הלך והתעלה על עצמו. במיוחד בגלל שיתוף הפעולה המוזיקלי בין ג’ף טווידי לג’יי בנט. אחרי האלבום Summerteeth והפרויקט השני של Mermaid Avenue עם ביל בראג, הלהקה פתחה את שנות האלפיים עם הכנות לאלבום הבא ושורה ארוכה של שירים חדשים שטווידי ובנט עבדו עליהם. הכל היה נראה מוכן לעוד המשכיות מבריקה עם האלבום הרביעי שבדרך. אבל אז דברים החלו להשתבש ולהשתנות.

רגע, יש עוד! לחצו לקריאת המשך הפוסט >>
אהבתם? שתפו את זה:

אלבומי חודש יולי

פורסם בתאריך על ידי
2

אפשר להגיד שחודש יולי היה עמוס במיוחד עם הוצאות חדשות. אלבומים שציפיתי להם וגם כמה וכמה דברים שהגיעו בהפתעה או ללא התראה מוקדמת. הרבה מוזיקה חדשה להאזין לה. הנה 11 הוצאות שבלטו לי החודש, עם אלבומי אולפן וגם כמה הוצאות מיוחדות. בהמשך לסיקור אלבומי 2020 של הבלוג.


Courtney Marie Andrews – Old Flowers

חיכיתי נורא לרגע שבו אאזין לכל האלבום החדש של קורטני מארי אנדרוז. אלבום שאיכשהו כבר אהבתי עוד לפני ששוחרר. נשמע קצת מוזר, אבל פשוט ידעתי והרגשתי. כי כל סינגל שהיא שחררה מתוכו בחודשים האחרונים, חדר לי ישירות ללב. כתבתי על קורטני בבלוג לפני שנתיים כשהיא היתה אצלי בסיכום שנת 2018 עם האלבום May Your Kindness Remains. לא הרבה אחר כך, היא עברה פרידה מבן-הזוג והבאסיסט הצמוד שלה לאחר יחסים של כמעט עשור.



רגע, יש עוד! לחצו לקריאת המשך הפוסט >>
אהבתם? שתפו את זה:

ספיישל Uncle Tupelo

פורסם בתאריך על ידי
2

באמצע חודש יוני של 1990 שוחרר אחד מאלבומי הבכורה האהובים עלי ביותר. בזמן שלהקות Hair-Metal ורוק כבד עדיין שלטו בסביבה משנות השמונים וממש בתחילת העלייה של ההרכבים החדשים בסצינה של סיאטל, הגיע הרכב קטן מאילינוי והביא סאונד ואלטרנטיבה חדשים. כאלו שקיבלו את השם שהפך לז’אנר שלם שאוהבים לקרוא לו אלט-קאנטרי.

לאלבום שהביא את זה קוראים 𝗡𝗼 𝗗𝗲𝗽𝗿𝗲𝘀𝘀𝗶𝗼𝗻 ולהרכב שאחראי עליו קוראים 𝗨𝗻𝗰𝗹𝗲 𝗧𝘂𝗽𝗲𝗹𝗼. הטריו שהקימו ג’ף טווידי, ג’יי פרר ומייק היידורן. הם יצרו יחד סאונד שהיה אז פורץ דרך, כזה ששילב קאנטרי-רוק שורשי יחד עם פאנק-רוק וסאונד כבד יותר. הם לקחו בסיס שנשאב מהרכבים כמו ה-Flying Burrito Brothers וה-Byrds וחיברו אותו עם השפעות מלהקות כמו ה-Replacements או ה-Stooges.

רגע, יש עוד! לחצו לקריאת המשך הפוסט >>
אהבתם? שתפו את זה:

החודש לפני: 20 שנה לנקודת המפנה של Wilco

פורסם בתאריך על ידי
להגיב
מיד בסיום כתיבת שורות אלו יצאתי לערב השני של The Hold Steady בלונדון. אבל לפני שידעתי שאני יוצא, לא יכולתי לוותר על לכתוב משהו לכבוד אלבום מאוד אהוב שחוגג היום 20 שנה ליציאתו. ואני מדבר על Summerteeth של Wilco.
 
דיברתי על זה גם קצת בתכנית האחרונה שלי ברדיו הקצה (פלוס השמעתי שני שירים מהאלבום, אחד מהופעה שנכחתי בה). על איך לדעתי זה האלבום הכי חשוב בקריירה של וילקו. לא מבחינת הצלחה מסחרית, אלא עם השינויים והכיוון המוזיקלי. עם Summerteeth וילקו עלתה איזה שלב בסגנון\אווירה והפקה. כזה שיותר ביסס אותם כוילקו והשאיר כבר מאחור את השאריות של Uncle Tueplo.
 

אותן שאריות של הלהקה המוקדמת הנפלאה של טווידי מאוד בולטות באלבום הבכורה, A.M, וגם באלבום השני Being There. את שניהם אני אוהב, במיוחד את Being There, אבל הם עדיין כללו המון מהסגנון וההמשכיות מבחינתי של הלהקה ההיא. ב-Summerteeth היה שיתוף פעולה ראשון של טווידי וחבר הלהקה ג’יי בנט עם כתיבת השירים. הם כתבו יחד את הרוב המוחלט של האלבום, ולא רק טווידי לבדו, כפי שהיה בשני האלבומים הראשונים.

רגע, יש עוד! לחצו לקריאת המשך הפוסט >>
אהבתם? שתפו את זה:

אלבומי השנה 2018

פורסם בתאריך על ידי
6

סיכום שנה – הקדמה:

וואי, איזו שנה זו היתה. אני חושב שאחת מהשנים הכי מאתגרות שהיו לי. עם המון למידה עצמית, מכשולים שעברתי, הצלחות, כיף, התמודדויות עם מלא דברים חדשים, ניסיון שצברתי, כלים שאספתי ומלא אנשים מעניינים ומדהימים על הדרך. זו היתה שנה די מטורפת שכללה גם כישלונות חשובים שלמדתי מהם והישגים אישיים משמעותיים. אחד מהם למשל היה להתחיל לשדר ברדיו הקצה. משהו שמאוד מתקשר לסיכום ולפוסט הזה, כי בין כל הדברים שציינתי, מוזיקה כרגיל ליוותה אותי בכל פניה, דרך ותקופה במהלך 2018.

רגע, יש עוד! לחצו לקריאת המשך הפוסט >>
אהבתם? שתפו את זה:

ג’ף טווידי בן 50: ספיישל סוקר קריירה

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

ג’ף טווידי חוגג היום 50. לכבוד האירוע ערכתי ספיישל שעתיים בתוכנית הרדיו של הרמוניה דרומית. עברתי על כמה שיותר תחנות שונות בקריירה של טווידי, עם ההרכבים השונים, הפרויקטים הצדדיים, שיתופי הפעולה, חוויות אישיות ונציגים מהמון אלבומים שונים בקריירה של כמעט שלושה עשורים.

מהאלבום הראשון של Uncle Tupelo מ-1990 ועד לאלבום הסולו הנוכחי של 2017. מסע כרונולוגי של שעתיים דרך שלל הוצאות שונות והרבה מוזיקה שחתום עליה ג’ף טווידי.

מוזמנים להאזין ממש כאן: (ולבקר גם בדף ה-Mixcloud שלי עם כל התוכניות של הרמוניה דרומית ברדיו הבינתחומי)

רשימת השירים המלאה + מהיכן לקוח כל שיר:

רגע, יש עוד! לחצו לקריאת המשך הפוסט >>
אהבתם? שתפו את זה:

חודש יוני הגדול: (עוד) אלבומים חדשים

פורסם בתאריך על ידי
2

חודש יוני היה גדוש במוזיקה חדשה שציפיתי לה. ים של אלבומים שציננו במעט את החום שבחוץ, או הכניסו אותו ישר ללב עם מגוון צלילים. מתוך העומס, הנה 8 אלבומי יוני שכנראה בלטו לי מכולם.

 

Jason Isbell & The 400 Unit – The Nashville Sound
51tbSY+teyL

רגע, יש עוד! לחצו לקריאת המשך הפוסט >>
אהבתם? שתפו את זה:

ביקורת שמיקורת: על האלבום החדש של Wilco

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

שנה בלבד עברה מאז Star Wars, האלבום הקודם והמפתיע של וילקו. זה היה אלבום קצר, מעט ניסיוני ומלוכלך, שהרגיש ספונטני והתחבב עלי מאוד. עכשיו מגיע ההמשך שלו – Schmilco, עם שירים שהוקלטו באותם סשנים של סטאר וורס, אבל נשמעים ממקום אחר לגמרי.

שמילקו הוא אלבום שכולו חזרה ואהבה טהורה לגיל ההתבגרות ולתמימות, עם כל הפחדים, ההתבודדות, אהבות ותקוות ראשונות ולא מעט כאב לב שמגיע עם כל זה. מקומות שאני חושב שכמעט כל חובב מוזיקה עמוק וקורא של שורות אלו היה בהם. בזמנים שמוזיקה הצילה אותנו, היתה חבר בשעת צרה וגרמה לנו לפנטז על העתיד. זה נשמע על ההתחלה של האלבום, עם Normal American Kids והפחד והידיעה שאתה שונה וההזדהות איתם. מכאן, דרך תריסר רצועות קצרות, רכות ואקוסטיות ברובן, וילקו חוזרים לטריטוריה הזו. לתקופה שמזמן עברה, אבל משהו ממנה עדיין אצלנו. בזיכרונות, עמוק בפנים, או במוזיקה.

רגע, יש עוד! לחצו לקריאת המשך הפוסט >>
אהבתם? שתפו את זה:

המדריך השלם ל-Jayhawks: חלק ב’

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

בחלק הראשון של המיני-פרויקט הזה סיקרתי את אלבומי האולפן של הלהקה מ-1986 עד 2011. החלק הנוכחי מוקדש להוצאות שהן Jayhawks-Related. עבודות סולו, הוצאות שונות\מיוחדות ושיתופי פעולה אחרים של חברי הלהקה, עם דגש על גארי לוריס ומארק אולסון. בחלק א’ כתבתי על שמונת האלבומים בדיסקוגרפיה הרגילה שיצאו עד כה. עכשיו אני סוקר שמונה שמות או מקומות נוספים אליהם כדאי להגיע לכל חובב ג’ייהוקס.

מזכיר שבפוסט הקודם גם הכנתי מיקס ג’ייהוקס מיוחד שסוקר קריירה של 30 שנה. אפשר להגיע אליו כאן ומצרף אותו גם בסוף הפוסט הנוכחי. אז קדימה, ממשיכים.

המדריך השלם ל-Jayhawks: חלק ב’ – הוצאות ארכיון, פרויקטים צדדיים, אלבומי סולו ועוד:

רגע, יש עוד! לחצו לקריאת המשך הפוסט >>
אהבתם? שתפו את זה: