ספיישל ניל יאנג: Archives Vol. 3

בשנת 2009, אחרי הרבה שנים של דיבורים ותכנונים, יצאה סוף סוף קופסת הארכיון הראשונה של ניל יאנג. הוצאה שפתחה את הדלת לארכיון הענק של יאנג ושחרור כל המוזיקה בקריירה שלו מתחילת הדרך. הקופסה ההיא התמקדה בשנים 1963 עד 1972. ההתלהבות בזמן אמת ירדה מעט אחר כך, כאשר לקח המון זמן עד שמארז הפולו-אפ שלה הגיע גם הוא.

לקח 11 שנים עד שב-2020 שוחררה קופסת הארכיון המצופה השנייה שמכסה את השנים 1972 עד 1976. ובניגוד לציפייה הקודמת, הפעם לקח 4 שנים בלבד עד שנחת החלק השלישי המאסיבי, מה שקרה בשבוע שעבר עם קופסת הארכיון השלישית והשנים 1972 עד 1987 בקריירה של יאנג.

ניל יאנג Archives Vol 3

עם 17 חלקים ו-14 שעות של מוזיקה, המארז הטרי בסדרת הארכיון הוא משמעותית הגדול ביותר עד כה. מה גם שהוא מכסה לא מעט תקופות שונות בציר הזמן של ניל יאנג. כרגיל, עם שירים שמעולם לא ראו אור קודם לכן, אלבומים שנגנזו, הופעות שלא נשמעו והרבה פנינים וקטעים נדירים לחובבי ומעמיקי המוזיקה של ניל.

לכבוד יציאת Archives Vol. 3 הקדשתי מהדורת 3 שעות של הרמוניה דרומית לקופסת הארכיון השלישית. עם נבירה עמוקה במארז והתקופות שלו והקטעים הכי מעניינים מתוכו לדעתי האישית. ניתן להאזין לספיישל באתר הקצה וגם פה:

פלייליסט:

ספיישל ג’וני מיטשל: אלבומי השינוי

אחרי שני המארזים הראשונים, מגיע מארז הארכיון השלישי של ג’וני מיטשל – The Asylum Years. שהפעם מכסה את השנים 1972 עד 1975 ועם תקופת השינוי של מיטשל והמעבר בין פולק להשפעות ג’אז. זה שכלל בתוכו את האלבומים For The Roses, Court & Spark ו-The Hissing of Summer Lawn.

כפי שעשיתי עם המארזים הקודמים (קישורים למטה), גם הפעם הקדשתי ספיישל של שעתיים להוצאה החדשה, עם מעבר כרונולוגי וקטעים נבחרים מתוך המארז. ניתן להאזין באתר הקצה וגם ממש כאן:

פלייליסט:

Joni Mitchell – For The Roses (Graham Nash & David Crosby Session)
Joni Mitchell – Banquet (Demo)
Joni Mitchell – Like Veils Said Lorriane (Demo)
Joni Mitchell – See You Sometime (Demo)
Joni Mitchell – Lesson In Survival (Live 1972)
Joni Mitchell – For Free (Live 1972)
Joni Mitchell – Electricity (Live 1972)
Joni Mitchel with James Taylor – Bony Moronie/Summertime Blues/You Never Can Tell
Joni Mitchell with Neil Young & The Stray Gators – You Turn Me On I’m A Radio
Joni Mitchell – Judgement of the Moon and Stars (Live 1972)
Joni Mitchell – Let The Wind Carry Me (Piano/Vocal Mix)
Joni Mitchell – Big Yellow Taxi (Live 1973)
Joni Mitchell – Piano Suite: Down To You/Court And Spark/Car On A Hill/Down To You
Joni Mitchell – People’s Parties (Demo)
Joni Mitchell – Trouble Child (Early Alternative Take)
Joni Mitchell with Neil Young & The Santa Monica Flyers – Raised On Robbery
Joni Mitchell – Just Like This Train (Live 1974)
Joni Mitchell – Help Me (Live 1974)
Joni Mitchell – Jericho (Live 1974)
Joni Mitchell – Woman of Heart and Mind (Live 1974)
Joni Mitchell – Don’t Interrupt The Sorrow (Demo)
Joni Mitchell – Harry’s House (Demo)
Joni Mitchell – The Jungle Line (Guitar/Alternate Vocal)
Joni Mitchell – Dreamland (Early Alternate Band Version)
























ההוצאות המיוחדות של השנה 2022

במסגרת 100 אייטמים של 2022 בסיכומי השנה של הבלוג, אנחנו מגיעים לחלק השלישי מתוך ארבעה. אחרי הופעות השנה והקאברים של השנה, הגיע הזמן לפוסט ההוצאות המיוחדות של השנה. בחרתי 20 כאלו שמאגדות כרגיל הוצאות ארכיון, Box Sets, אלבומי לייב, EP’s, הוצאות מורחבות/מחודשות, אלבומי מחווה ועוד. הכל כמו תמיד עם טקסטים, לינקים ובסוף פלייליסט שמאגד נציגים מכולם + עוד כמה דברים טובים של השנה שלא יצאו במסגרת של אלבום.



The Band of Heathens – Remote Transmissions, Vol. 1

Band of Heathens covers

לא כתבתי פה על The Band of Heathens מאז שיצא האלבום Duende לפני חמש שנים. השנה ההרכב מאוסטין, טקסס, שחרר אלבום קאברים תחת השם Remote Transmissions. לא אלבום יוצא דופן, אבל כיף של הוצאה. מה שמוסיף לעניין הוא שהם מארחים מוזיקאים נוספים לכל קאבר. ביניהם כמה שמות שעוקבי ועוקבות הרמוניה דרומית יכירו.

יש פה את מארגו פרייס ב-Joy של לוסינדה ויליאמס, את White Denim ב-Rock and Roll Doctor של ליטל פיט, טוד סניידר ב-LA Freeway של גאי קלארק והייז קארל ב-The Man In Me של דילן, בין השאר. בנוסף אליהם נמצאים כאן גם קאברים לרולינג סטונס, טום פטי, בוב סיגר וה-Temptations. הם מציינים בשם שזה חלק ראשון. אף פעם אי אפשר לדעת אם דברים כאלו ימשיכו, אבל בשמחה אקבל עוד הוצאת קאברים כזו מהם, עם שירים אחרים ואורחים טובים נוספים.

L.A. Freeway (with Todd Snider)

Joy (with Margo Price)






ההוצאות המיוחדות של השנה 2021

אחרי מנת המתאבנים בצורת הקאברים של השנה ולפני המנה העיקרית של אלבומי השנה, מגיעים למנה הראשונה המסורתית – ההוצאות המיוחדות של השנה. היו המון מעולות במהלך 2021, עם הוצאות ארכיון, EP’s, אלבומי הופעה, הוצאות Deluxe מחודשות ומורחבות, מארזים, אלבומי מחווה ועוד. בחרתי (ללא דירוג, בסדר אלפביתי) 30 מהחביבות עליי לשנה זו שמוצגות פה בפוסט שלפניכן/ם. עם הטקסטים, הסברים, מידע וכמובן לינקים למוזיקה ואפשרויות האזנה.

בסוף הפוסט יש גם פלייליסט בספוטיפיי שמאגד נציגים מכל ההוצאות כאן, בנוסף לעוד כאלו שלא נכנסו לרשימה שמגיעה עוד רגע. מוזמנות ומוזמנים לקרוא, להאזין ולנבור, וכמובן לחזור לפה בקרוב מאוד בשביל האירוע המרכזי והמסורתי עם אלבומי השנה של הרמוניה דרומית. אבל עכשיו, ההוצאות המיוחדות. יאללה, התחלנו:

Almost Famous (Music From The Motion Picture 20th Anniversary Super Deluxe)

כמעט מפורסמים דלוקס

באיחור של שנה (כמו לא מעט הוצאות של ציוני דרך שיצאו השנה) קיבלנו ב-2021 את המארז האולטימטיבי והמטורף לגמרי של Almost Famous. הסרט האהוב עליי בכל הזמנים שבשנה שעברה ציין שני עשורים ליציאתו וגם אני ציינתי זאת בחגיגות של פוסט אישי עליו בנוסף לספיישל 5 שעות ברדיו הקצה בשני חלקים, עם כל המוזיקה והסיפורים ואנקדוטות.

אז מארז הסופר דלוקס המיוחד כולל לראשונה את כל המוזיקה שמופיעה בסרט (חוץ מבלאק סאבאת’ משום מה), שזה מלא. בנוסף לקטעי חזרות, כל מיני Outtakes של Stillwater, מוזיקת ה-Score של ננסי וילסון ששוחררה לראשונה וגם ציטוטים מגניבים מתוך הסרט שמשולבים לכל אורך השירים והמוזיקה בדיסקים/תקליטים. בנוסף ומעבר לתוכן המשוגע והחגיגי שלו, הוא גם מכיל מלא בפורמט הפיזי, המטורף אפילו יותר. לגמרי אחד המארזים הכי אדירים, פסיכיים וענקיים שקניתי וראיתי. גם בתוכן האודיו וגם בתוספות הפיזיות. חגיגה הכי ראויה שיכולתי לחשוב עליה.

Love Comes And Goes (Early Demo Version)

Cabin In The Air

“You Made Friends With Them”











ספיישל ג’וני מיטשל: האלבומים הראשונים

בשנה שעברה ג’וני מיטשל פתחה את הכספת ושחררה את החלק הראשון של הארכיון שלה, זה שהתמקד בשנים הראשונות של 1963 עד 1967. השנה היא המשיכה בדיוק היכן שהפסיקה, עם Archives Vol. 2 שמתמקד בשנים הראשונות בדיסקוגרפיה שלה וארבעת האלבומים הראשונים, תקופת הזמן של 1968 עד 1971.

לפני שנה הקדשתי ספיישל ברדיו הקצה לחלק הראשון וגם הפעם הגעתי להמשיך העבודה, עם ספיישל פולו-אפ שהוקדש כולו לקופסת הארכיון הטרייה ומלאת האוצרות. עם מסע מוזיקלי נוסף מלא קטעים שלא שוחררו מעולם, של הקלטות ביתיות, דמואים, הופעות ועוד.

ניתן להאזין לספיישל באתר הקצה ובדף המיקסקלאוד שלי:

פלייליסט:

Midnight Cowboy (Home Demo 1)
The Dawntreader (Home Demo)
Song To A Seagull (Home Demo)
The Way It Is (Chelsea Recording)
I Had A King (Demo)
The Fiddle And The Drum (Piano Home Demo)
The Gift of the Magi (Song To A Seagull Session)
Both Sides Now (Song To A Seagull Session)
It’s Easy (Chelsea Recording)
Another Melody (Chelsea Recording)
Jeremy (Live 1968)
Night In The City (Live 1968 Recorded by Jimi Hendrix)
Ladies of the Canyon (Live 1968 Recorded by Jimi Hendrix)
Come To the Sunshine (Studio Session)
The Pirate of Penance (Chelsea Recording)
The Gallery (Live BBC 1968)
Chelsea Morning (Live 1969)
The Circle Game/Little Green (Live 1969)
For Free (The Dick Cavett Show 1969)
Woodstock (Demo)
All I Want (Live BBC 1970)
A Case of You (Demo)
California (Live 1970 with James Taylor)
River (Live 1970)
Hunter (Blue Sessions)

אהבתם? שתפו את זה:

ספיישל ניל יאנג: Archives Vol. 2

בשנת 2009, לאחר שנים רבות של דיבורים והכנות, ניל יאנג שחרר את קופסת הארכיון הראשונה שלו. תיבת אוצר שכיסתה את כל השנים הראשונות שלו בקריירה, מ-1963 ועד 1972. מאז שזה שוחרר, פנטזתי כבר על הוצאת הארכיון הבאה, זו שתאגד את השנים הכי אפלות, אדירות ומבריקות שלו בקריירה לדעתי.

ב-20 בנובמבר 2020, לאחר 11 שנים נוספות, הדבר הזה יצא בדמות קופסת ה-Archives Vol. II, שמכסה את השנים המטורפות והמופלאות של 1972 עד 1976. עם אין-ספור פנינים, אוצרות וקטעים מדהימים שלא שוחררו קודם לכן. כדי לחגוג את ההוצאה, הגעתי לאולפן של הקצה והקדשתי לקופסא הטרייה הזו שלוש שעות ספיישל, בהן אסיקרתי ושידרתי את הקטעים הכי מיוחדים ושווים לדעתי האישית.

ניתן להאזין לספיישל ה-Archives הזה באון דימנד באתר הקצה, בדף המיקסקלאוד שלי וכאן למטה. שלוש שעות איתי ועם אך ורק שירים ורצועות שלא שוחררו או נשמעו קודם לעולם של ניל יאנג. עד עכשיו.

פלייליסט:





ספיישל ג’וני מיטשל: השנים הראשונות

לכבוד הוצאת הארכיון החדשה של ג’וני מיטשל, שידרתי ספיישל שצולל לתוך כל המוזיקה שלו והשנים הראשונות של ג’וני כמוזיקאית, בשנים 1963 עד 1967, לפני יציאת אלבום הבכורה שלה. מסע של שעתיים לתוך כל תקופת הפולק המוקדמת בקריירה.

ניתן להאזין לספיישל באתר הקצה ובדף ה-Mixcloud שלי וכאן למטה:

פלייליסט:

(Joni Mitchell – House of the Rising Sun (Radio Session, 1963
(Joni Mitchell – Dark As A Dungeon (Radio Session, 1963
Joni Mitchell – Fare Thee Well (Radio Session, 1963
(Joni Mitchell – Nancy Whiskey (Live 1964)
(Joni Mitchell – Pestures of Plenty (Live 1964
(Joni Mitchell – The Long Black Rifle (Home Recording, 1965
(Joni Mitchell – Urge FOr Going (Home Recording, 1965
(Joni Mitchell – Born To Take The Highway (Home Recording, 1965
(Joni Mitchell – Day After Day (Demo Tape, 1965
(Joni Mitchell – Me and My Uncle (TV Session, 1965
(Joni Mitchell – Sad Winds Blowin’ (Demo Tape, 1966
(Joni Mitchell – Night In The City (TV Session, 1966
(Joni Mitchell – What’s The Story Mr. Blue (Live 1966
(Neil Young – Sugar Mountain (Live 1969
(Joni Mitchell – The Circle Game (Live 1966
(Joni Mitchell – Both Sides Now (Radio Session, 1967
(Joni Mitchell – Song To a Seagull (Live 1967
(Joni Mitchell – Eastern Rain (Radio Session, 1967
(Joni Mitchell – Tin Angel (Home Recording, 1967
(Joni Mitchell – I Had A King (Demo Tape, 1967
(Joni Mitchell – Morning Morgantown (Demo Tape, 1967
(Joni Mitchell – Chelsea Morning (Live 1967
(Joni Mitchell – Little Green (Live 1967
(Joni Mitchell – Cactus Tree (Live 1967
(Joni Mitchell – A Melody In Your Name (Live 1967

























יומיים ו-50 שנה: ניל והסוסים ב-Fillmore East

היום לפני 50 שנה, ב-6 במרץ 1970, ניל יאנג וקרייזי הורס הגיעו ל-Fillmore East האגדי של ניו-יורק. במשך יומיים בפילמור הם ביצעו שם ארבע הופעות. ארבעה סטים שכל אחד התחיל עם כמה שירי סולו של יאנג ואז הסוסים הצטרפו לביצועים חשמליים במיוחד. זה היה עם הליין-אפ הראשון של קרייזי הורס, עם דני וויטן. זה שהקליט עם יאנג את Everybody Knows This Is Nowhere, בתוספת של ג’ק ניטשה על קלידים.

התיעוד של השירים החשמליים עם הסוסים שם שוחרר רשמית 36 שנים לאחר ההקלטה. זה קרה ב-Live at the Fillmore East, מה שהיתה הוצאת הבכורה של ה-Archive Performance Series המופלאה של יאנג ב-2006. שבעה שירים בוצעו בערבים הללו עם קרייזי הורס, מתוכם שישה שוחררו בהוצאה הרשמית הזו.

היו שם ארבעה נציגים מ-Everybody Knows This Is Nowhere ששוחרר בשנה שלפני כן; שיר הנושא, Cinnamon Girl (השיר שלא נכנס להוצאת הארכיון הרשמית והיה זמין רק דיגיטלית) ושתי הגרסאות הארוכות והמרהיבות ל-Down By The River ו-Cowgirl In The Sand. יחד איתם היו גם שלושה שירים חדשים לגמרי דאז, שכולם שוחררו רשמית אחר כך בנסיבות מעניינות.


Live at the Fillmore East. החלק הראשון של ה-Archive Performance Series.


ההוצאות המיוחדות של השנה 2019

את רוב המילים אני אשאיר לפוסט הסיכום המסורתי הענק שיגיע בשבוע הבא. אבל כמיטב המסורת פה בשנים האחרונות, מגיש קודם את המנה הראשונה של הסיכום, זו של ההוצאות המיוחדות שעשו לי את 2019. כרגיל, אלבומי הופעה, EP’s, הוצאות מחודשות\מורחבות, אלבומי מחווה, Box Sets, הוצאות ארכיון וכו’. בחרתי 20 כאלו (בעצם 21 כי יש פה מישהו עם שתיים) שיצאו השנה ומאוד אהבתי. עם טקסטים ולינקים לשירים נבחרים.

בסוף הפוסט יש גם פלייליסט מיוחד עם 30 שירים שכולל נציגים מכל ההוצאות פה בפוסט + עוד כמה מהוצאות נוספות שלא נכנסו לכאן + מספר שירים אהובים שיצאו השנה רק כסינגלים ולא כחלק מאלבום או הוצאה גדולה.

מוכנות\ים? יאללה. חזרו לכאן שבוע הבא לפוסט המרכזי והנה מנת המתאבנים שלי לשנת 2019:


The Allman Brothers Band – Fillmore West ’71

חודשיים לפני שהקליטו את אלבום הלייב הקלאסי שלהם ב-Fillmore East בחודש מרץ של 1971, ה-Allman Brothers ערכו שלוש הופעות חימום לכך אצל האח המערבי, באולם של ה-Fillmore West בסן פרנסיסקו. זה שעדיין קיים גם היום. זה קרה בסוף חודש ינואר של 71′ והשנה הערבים הללו שוחררו רשמית לראשונה במארז מרובע מהארכיון של הלהקה. בחמש השנים האחרונות מאז הופעת הפרידה של האולמנים, נפרדנו מגרג אולמן וגם מבוץ’ טראקס, שניים מהחברים המקוריים של הלהקה. הרגיש כמו זמן טוב לחזור אחורה ולהיזכר בליין-אפ הראשון והמוקדם, באחלה הופעות שלא שמענו קודם.

Trouble No More

Dreams







ליל בכורה ב-Roxy

אם צריכים לבחור את השנה הכי אפלה בקריירה של ניל יאנג, מיד הייתי מצביע על 1973. ההתחלה של תקופת ה-Ditch Trilogy והשנה שנפתחה עם הצלקות הנפשיות של ניל מיד אחרי המוות של דני וויטן בסוף 72. עם ההופעות ברבע הראשון של השנה שהניבו את האלבום Time Fades Away ויותר ספציפית הקיץ של אותה שנה. עם המוות הנוסף של ברוס בארי בחודש יוני וההקלטות של האלבום הכי אפל וסטונרי בקריירה של יאנג – Tonight’s The Night.

גם בארי וגם וויטן נפטרו ממנות יתר. המוות של שניהם גרם ליאנג להיכנס למקום מוזר, חשוך ומאוד חשוף, אך עם זאת סופר-יצירתי. האבדנים הללו השפיעו רבות על Tonight’s The Night. האלבום כנראה הכי Loose בקריירה שלו ועם זאת קלאסי בדיסקוגרפיה של ניל. אלבום שהוא סיפור בפני עצמו. כזה ששוחרר לאוויר העולם רק שנתיים אחרי שהוקלט לראשונה. אבל עכשיו הפרק אולי הכי מעניין בסיפור משוחרר רשמית באופן הכי גס, טרי, חי ומלא באווירה המוזרה והמופלאה שהיתה שם בזמן אמת. מיד אחרי שהוקלט באולפן ומתוך הופעות שהן מהיותר מיוחדות על ציר הזמן בקריירה של ניל יאנג.


 

Roxy – Tonight’s The Night Live