במסגרת 100 אייטמים של 2022 בסיכומי השנה של הבלוג, אנחנו מגיעים לחלק השלישי מתוך ארבעה. אחרי הופעות השנה והקאברים של השנה, הגיע הזמן לפוסט ההוצאות המיוחדות של השנה. בחרתי 20 כאלו שמאגדות כרגיל הוצאות ארכיון, Box Sets, אלבומי לייב, EP’s, הוצאות מורחבות/מחודשות, אלבומי מחווה ועוד. הכל כמו תמיד עם טקסטים, לינקים ובסוף פלייליסט שמאגד נציגים מכולם + עוד כמה דברים טובים של השנה שלא יצאו במסגרת של אלבום.
The Band of Heathens – Remote Transmissions, Vol. 1
לא כתבתי פה על The Band of Heathens מאז שיצא האלבום Duende לפני חמש שנים. השנה ההרכב מאוסטין, טקסס, שחרר אלבום קאברים תחת השם Remote Transmissions. לא אלבום יוצא דופן, אבל כיף של הוצאה. מה שמוסיף לעניין הוא שהם מארחים מוזיקאים נוספים לכל קאבר. ביניהם כמה שמות שעוקבי ועוקבות הרמוניה דרומית יכירו.
יש פה את מארגו פרייס ב-Joy של לוסינדה ויליאמס, את White Denim ב-Rock and Roll Doctor של ליטל פיט, טוד סניידר ב-LA Freeway של גאי קלארק והייז קארל ב-The Man In Me של דילן, בין השאר. בנוסף אליהם נמצאים כאן גם קאברים לרולינג סטונס, טום פטי, בוב סיגר וה-Temptations. הם מציינים בשם שזה חלק ראשון. אף פעם אי אפשר לדעת אם דברים כאלו ימשיכו, אבל בשמחה אקבל עוד הוצאת קאברים כזו מהם, עם שירים אחרים ואורחים טובים נוספים.
L.A. Freeway (with Todd Snider)
Joy (with Margo Price)
Brandi Carlile – In The Canyon Haze
ברנדי קרלייל שחררה בשנה שעברה את האלבום הנהדר In These Silent Days. לקראת סוף השנה הנוכחית היא הוציאה אותו שוב במהדורה מיוחדת, שהיא בעצם אלבום חדש עם גרסאות אחרות לשירים. לאלבום הזה קוראים In the Canyon Haze והוא כולל הקלטות של השירים עם השפעה מאיזור לורל קניון של הסיקסטיז/סבנטיז.
ברנדי הושפעה לא מעט מכל אירועי ג’וני מיטשל שהייתה בולטת בהם בשנים האחרונות וחזרה אחורה לתקופה שלה בלורל קניון, והפכה את השירים של האלבום האחרון ליותר שירי פולק-רוק בסגנון של אז. דוגמא ראשונה מעולה היא השיר You And Me On The Rock שמבוצע בגרסתו החדשה עם זוגתה של ברנדי, קת’רין קרלייל. ויש עוד גרסאות אחרות פה שנותנות לשירי האלבום האחרון נפח וצבע אחר, ובעיקר אווירה.
You And Me On The Rock (feat. Catherine Carlile)
Sinners Saints And Fools
Creedence Clearwater Revival – At The Royal Albert Hall 1970
מלבד ציוני דרך ברדיו מדי פעם, אני לא זוכר ממש מתי בפעם האחרונה שמעתי מרצוני את CCR. מהלהקות שאהבתי נורא בשנים המוקדמות יותר עם המוזיקה, אבל עם הזמן שמעתי פחות ופחות. בדיוק בגלל זה היה לי ממש כיף לחזור אליהם פתאום השנה עם הוצאת הארכיון של ההופעה ברויאל אלברט הול. הופעה שליוותה גם סרט דוקו לייב עם כמה קטעי ארכיון נדירים. הביקור הזה באלברט הול באפריל של 1970 תפס את CCR ממש בשיאה דאז, בין האלבומים Willy and the Poor Boys ל-Cosmo’s Factory, מה שבהחלט מורגש בהקלטה. הוצאה שהביאה לי הנאה עם החזרה לקרידנס אחרי מלא זמן.
Dr. John – Things Happen That Way
לפני מותו המצער ב-2019, ד”ר ג’ון בילה את חודשיו האחרונים בהקלטת אלבום. הוא סיים אותו ממש לפני שהלך לעולמו, ושלוש שנים אחרי, הקלטת הפרידה הסופית של הדוקטור יצאה לעולם ב-2022. האלבום Things Happen That Way לא מדהים או איזו מתנת פרידה בלתי נשכחת, אבל מכיל כמה וכמה רגעים שלגמרי שווים ומוסיפים הרבה געגוע למוזיקאי הצבעוני והנפלא הזה. ביניהם קאברים דווקא בצד הקאנטרי שמתובל עם הסגנון של ד”ר ג’ון, לשירי ווילי נלסון והאנק ויליאמס, בנוסף ל-Handle With Care של ה-Traveling Wilburys וטייק חדש על עצמו ל-I Walk On Guilded Splinters כשהוא מגובה ע”י Promise of the Real המעולים.
End Of The Line
Funny How Time Slips Away
Elton John – Madman Across The Water Deluxe Edition
בסוף השנה שעברה, Madman Across The Water ציין יובל שנים ליציאתו, והשנה, מעט באיחור, יצאה לו מהדורת דלוקס חגיגית ליום הולדת 50. הוצאה שממש נהניתי ממנה. במיוחד עם החזרה לשירים הקלאסים והיפים באלבום של אלטון ג’ון מזווית קצת אחרת ושונה. עם גרסאות דמו על פסנתר בלבד, הגרסה הארוכה האדירה של שיר הנושא עם מיק רונסון (ששווה לבד בערך את המארז), הטייק המלא והארוך של Razor Face, הקלטות ה-BBC מהתקופה ועוד. שלושה דיסקים עם המון יופי מההקלטות של אחד האלבומים הגדולים ביותר בקריירה של אלטון ג’ון.
Madman Across the Water (Original Version, featuring Mick Ronson)
Tiny Dancer (Piano Demo)
Graham Nash – Live: Songs For Beginners/Wild Tales
בחודש מאי האחרון, גרהאם נאש שחרר אלבום הופעה שכולל את שני אלבומי הסולו הראשונים שלו במלואם. בשנת 2019 הוא חזר בערבים מיוחדים לאלבומים Songs For Beginners ו-Wild Tales וביצע והקליט אותם מחדש בלייב, לפי הסדר. זה כלל ביצועים לשירים שהמון שנים לא נוסו על הבמה, אם בכלל. והאלבום כולל את הביצוע המלא של שני האלבומים הנפלאים הללו. לא הרבה לפני ההקלטות האלה, ראיתי את נאש מופיע בשיקגו והוא פשוט הדהים אותי ביופי ובאיכות קולו וההגשה. הוא חגג 80 בתחילת השנה ועדין נשמע נהדר על הבמה. כפי ששומעים גם בהוצאה הזו.
I Used to Be a King
Another Sleep Song
Something Borrowed, Something New: A Tribute to John Anderson
ג’ון אנדרסון הוא אולי מוזיקאי קצת פחות מוכר בז’אנר שלו, לפחות פה בארץ. הוא פרץ לעולם הקאנטרי בתחילת שנות השמונים והוא עדיין בחיים, בן 67 כיום, אבל דן אורבך מאוד רצה לתת לו כבוד בעודו איתנו, ולכן עבד והפיק את אלבום המחווה החדש הזה לשיריו של אנדרסון. יש באלבום כמה מיקירי הבלוג כמו גיליאן וולש ודייב רולינגס, נת’ניאל רייטליף, סטרג’יל סימפסון ואפילו ג’ון פריין בהקלטתו האחרונה, שהספיק להקליט לפני מותו (הפרויקט הזה כבר בעשייה של מספר שנים והתחיל כשפריין עוד היה איתנו). הוצאה טובה בשביל המחוות וגם להיכרות עם השירים של אנדרסון.
Lou Reed – Words & Music, May 1965
אחת מהוצאות הארכיון הכי מעניינות שיצאו השנה, היא Words & Music. זו שמכילה אסופת דמואים של לו ריד מחודש מאי, 1965. ריד, בן 23 בזמן ההקלטות, עם אקוסטית ומפוחית ומינימליסטיות שחלקה לא תחזור ממש בהמשך הקריירה שלו והניסויים המוזיקליים שלקח אחר כך. דוגמה מובהקת לאיך לו ריד יכל להיות אמן פולקי שמושפע ישירות מהאלבומים הראשונים של דילן. ההקלטה הזו לא רק מראה את הכישרון של ריד הצעיר בתור כותב, אלא גם מציגה שורה של שירים בפורמט שונה לגמרי מזה המוכר שלהם. עם קטעים שנכנסו שנתיים אחרי הקלטות הדמו הללו לבכורה של ה-Velvet Underground, אלבומים נוספים שלהם וגם לקריירת הסולו של ריד מיד אחרי ה-VU. קטעים כמו Heroin, Pale Blue Eyes או Waiting For The Man, בפורמט המוקדם והמופשט שלא שמענו קודם.
Marissa Nadler – The Wrath of the Clouds
מריסה נדלר שחררה בשנה שעברה את The Path of the Clouds, מה שהיה אחד האלבומים היותר בולטים שלי ב-2021 (מקום 4 בסיכום שנה פה בבלוג). בתחילת השנה הנוכחית היא הוציאה את החלק הקטן שממשיך אותו, שנקרא The Wrath of the Clouds. תוספת של EP שכולל חמישה שירים; שלושה מהם מקוריים מהסשנים של האלבום, בנוסף לשני קאברים. קטע הפתיחה המהפנט של Guns of the Sundeck הוא לחלוטין שיר שיכל בכיף להיכלל באלבום, כי הוא עוד אוצר של נדלר באווירה דומה. וגם שאר הקטעים מראים למה הם קשורים לאלבום וכמה טוב שנדלר שחררה גם אותם בנוסף.
Margo Price – That’s How Rumors Get Started Deluxe Edition
מרגו פרייס מאוד בלטה לי השנה מכל מיני צדדים. היא התארחה באלבומים החדשים של הדרייב ביי טראקרס, The Band of Heathens וה-Dirty Knobs של מייק קמפבל, השתתפה באלבום המחווה ל-Sleater-Kinney וגם הוציאה ספר ביוגרפי על תחילת דרכה, הקריירה והקושי והחוויות בעסקי המוזיקה. בנוסף היא כבר שחררה סינגלים יפים מהאלבום החדש שמגיע בינואר ומעל כל זה היא גם שחררה את גרסת הדלוקס המורחבת ל-That’s How Rumors Get Started, אלבומה המצוין מלפני שנתיים. בגרסה הרחבה נוספו מספר Outtakes וסינגלים שלא נכנסו לאלבום המקורי, יחד עם קאברים מוצלחים לשירים של לינדה רונסטאט ובובי ג’נטרי. האמת שכל התוספות הללו יכלו גם לצאת לחוד בתור אלבום סבבה לגמרי. אז החבילה השלמה בהוצאת הדלוקס בהחלט מספקת.
You Don’t Own Me
You’re No Good
Mavis Staples & Levon Helm – Carry Me Home
הנה הוצאה שעשתה לי השנה ממש חמים בלב. בחודש מאי הגיע האלבום Carry Me Home, שכולל סשן הקלטות לייב שמייביס סטייפלס ביצעה ב-2011 באולפן של ליבון הלם בוודסטוק, יחד איתו והלהקה שלו. זו הייתה אחת ההקלטות האחרונות בחייו של ליבון, שנפטר באפריל של 2012. אני כ”כ שמח שהחליטו לשחרר את הסשן הזה עם המפגש הענק בין שתי האגדות הללו. אני חולה על מייביס ואהבתי כמובן נורא את ליבון, שהמוות שלו בזמנו היה לי ממש עצוב. הם מבצעים כאן שירים שמזוהים יותר עם כל אחד לחוד וגם כאלו עם שניהם, והכל יפה ואף מרגש. עם אחד שכבר לא איתנו עשור, ואחת שממשיכה לצעוד קדימה עוד אחרי גיל 80, בגאווה והצלחה.
When I Go Away
The Weight
Neil Young & Crazy Horse – Toast
בעוד אלבומים חדשים של ניל יאנג ממשיכים לאכזב אותי, הוצאות הארכיון שלו ממשיכות להלהיב. והשנה אנשי הארכיון עבדו שעות נוספות, עם Noise & Flowers, שלושה חלקים בסדרת הבוטלג הרשמית, כולל שחרור רשמי ראשון אי פעם להופעת ה-Bottom Line ההיסטורית מ-1974, והאלבום האבוד Toast. אז אותו Toast יצא סוף סוף לאוויר העולם, אחרי שני עשורים של ציפייה. האלבום עם קרייזי הורס שהם עבדו עליו יחד בתחילת שנות האלפיים, אבל בסוף יאנג גנז אותו לטובת האלבום Are You Passionate? עם בוקר טי ג’ונס.
האוצר הגנוז מכיל שירים בגרסתם המקורית עם הסוסים לפני שנכנסו ל-Are You Passionate, כמה Outtakes ושני השירים שיאנג ביצע כבר בהופעות בתחילת המילניום אך לא שוחררו לעולם; Standing In The Light of Love ו-Gateway of Love. את הראשון היה לי הכבוד לחוות בביצועים שלו ב-2014 והשנה גרסת האולפן נשמעה לראשונה. כיף של הוצאה ושרק ימשיכו לצאת עוד אלבומים גנוזים של יאנג בין השנים.
Standing In The Light of Love
Gateway of Love
Neil Young & Promise of the Real – Noise & Flowers
אז כאמור הארכיון של יאנג עבד יפה השנה והכנסתי לרשימה גם את החלק האחרון כרגע של ה-Archive Performance Series. ההוצאה של Noise & Flowers היא המאוחרת ביותר על ציר הזמן של הסדרה וכוללת מבחר הקלטות לייב מהטור האחרון של ניל ו-Promise of the Real באירופה, ב-2019. מה שכרגע הוא גם הטור האחרון שלו עדיין בכלליות.
מתוך כל הביצועים פה, יש אחד מבחינתי שבולט מעל כולם, וזה On The Beach. הביצוע הנדיר שלו מאנטוורפן, בלגיה, שהיה השלישי בלבד מאז 1975, וגם מהווה השנה שחרור לייב רשמי ראשון של השיר. יחד איתו נמצאים כאן עוד שלושה עם שחרור רשמי ראשון בגרסת לייב; Field of Opportunity, איתו Throw Your Hatred Down וגם I’ve Been Waiting For You. כיף שניל משחרר הקלטות כ”כ מאוחרות וטריות. בתקווה עכשיו רק שהוא יחזור להופיע בקרוב אחרי שלוש שנים של הפסקה.
On The Beach
I’ve Been Waiting for You
Norah Jones – Come Away With Me Super Deluxe Edition
אחד מציוני הדרך המוזיקליים שגרמו לי להרגיש קצת זקן השנה, היה יום הולדת 20 ל-Come Away With Me, אלבום הבכורה ופורץ הדרך של נורה ג’ונס. ולכבוד המאורע שוחררה לו מהדורת 20 שנה מורחבת ומושקעת. לא פחות מ-30 קטעים חדשים נוספו לאלבום המקורי, והם יוצרים מסע נעים ומלטף של כל התקופה המוקדמת של נורה ג’ונס בתור אמנית סולו, וכל השנה+ שהובילה אותה לאלבום הבכורה הכ”כ מוצלח הזה. החל מההקלטות המוקדמות לקראת סוף שנת 2000 ועד לחודש האחרון של 2001.
הקטעים פה כוללים מלא הקלטות מוקדמות, דמואים, שירים בהתהוות ולא מעט Outtakes מסביב לאלבום הזה ויציאתו הרשמית לעולם בפברואר של 2002. הוצאת חובה לכל חובב של נורה, האלבום הספציפי הזה או סתם רצון למשהו רך ויפה ברקע. הוצאה משולשת שהיא שעתיים וחצי של סיפור מוזיקלי מסביב לבנייה של אלבום, שמסופר ע”י צלילים, רצועות וקול צעיר ויפה אחד של מוזיקאית שהייתה אז בת 20 בלבד.
Hallelujah, I Love Him So (First Sessions Outtake)
Spring Can Really Hang You Up The Most (Demo)
Patty Griffin – Tape
פטי גריפין הנהדרת שחררה השנה את Tape, אסופת Rarities שלה מהקריירה, עם דמואים והקלטות ביתיות וכל מיני קטעים שלא ראו אור קודם או נכנסו לאלבומים. אני נורא אוהב את גריפין וזו הצצה למוזיקה שלה שנשארה בכספות הרגשיות האישיות והשנה היא מצאה לה את המפתח. יש פה מספר קטעים שמרגישים לי ממש קרובים ללב ושאולי היה קשה לה להשלים ולשחרר בתקופות מסוימות. למי שאוהבים/ות כבר את המוזיקה של גריפין, זו הוצאה שבהחלט כדאי לבדוק, ולמי שלא שוחים ממש בים היצירה שלה, כדאי להגיע לכאן אחרי היכרות מסוימת ולגלות את ההקלטות המופשטות שאני שמח שקיבלו בית ושחרור רשמי.
Don’t Mind (feat. Robert Plant)
Sundown
Steve Gunn – Nakama
בשנה שעברה סטיב גאן שחרר את האלבום Other You ובתחילת השנה הנוכחית הוא הוסיף לו את ה-EP הזה, שלוקח חמישה שירים משם והופך את עורם. בעזרת מוזיקאים אקלקטיים/אפריקאים הוא הכניס לשירים מוזיקת עולם, הפך אתם ליותר אקספרימנטליים מהפולק-רוק ה”רגיל” שלו באלבומים והשפעות הסצינה האלטרנטיבית של פילדלפיה. זה יצר משהו ממש מעניין, עם שיתופי הפעולה וגם מראה כלשהי של גאן שמשקפת את יכולותיו בז’אנרים קצת אחרים, ואיך שיר מסוים שלך יכול להשתנות מוזיקלית בצורה לא רק טובה, אלא גם מושכת מכל מיני אספקטים והשפעות אחרות.
On the Way (with Natural Information Society)
Protection (with Mikey and Ahmoudou from Mdou Moctar)
Tom Petty & The Heartbreakers – Live At The Fillmore 1997 Deluxe Edition
בהמשך להוצאות הארכיון הנהדרות שהחלו לצאת אחרי מותו של טום לפני חמש שנים, קיבלנו השנה עוד Holy Grail ששנים היה בשמועות על יציאה רשמית. בינואר-פברואר של 1997 טום פטי וה-Heartbreakers ביצעו 20 הופעות רצופות ב-Fillmore של סן פרנסיסקו. ההופעה האחרונה בריצה הזו גם תמיד הייתה אחד הבוטלגים וההקלטות שהאזנתי להן הכי הרבה בחיים (עם סאונד טוב, כי שודרה בזמנו ברדיו). עכשיו איגדו יחד את הערבים שהוקלטו בריצה הזו ושחררו אסופה של כמעט 60 שירים שהלהקה ביצעה ב-20 בערבים הללו. עם הרבה קאברים נדירים, מחוות רבות לשירים שגדלו עליהם, אורחים כמו ג’ון לי הוקר וורוג’ר מקגווין והרבה ממה שהלך שם בפילמור. חגיגה גדולה נוספת ומשמחת לאוהבי טום פטי והלהקה.
Boogie Chillen (with John Lee Hooker)
Mary Jane’s Last Dance
Songs of Townes Van Zandt, Vol. III
בתחילת העשור הקודם יצאו שני אלבומי מחווה לטאונס ואן זאנט, שכל אחד הוקלט ע”י שניים-שלושה הרכבים/אמנים שונים. לאחר הפסקה של שמונה שנים מאז החלק השני, שוחרר השנה החלק השלישי בפרויקט, ומבחינתי הטוב ביותר מכולם. משתתפים בו ההרכבים Amenra ו-Cave In וגם מריסה נדלר, השם שיותר משך אותי אישית להוצאה הזו, אבל דווקא השמות האחרים הפתיעו בגרסאות נפלאות בנוסף לקול המכשף של נדלר. במיוחד הטייקים הענקיים של Cave In לשירי טאונס שהפילו אותי מהרגליים. מהמחוות הטובות והמיוחדות ביותר שיצאו לשירי ואן זאנט עד כה.
Valerie June – Under Cover
הנה מי שקיבלה ממני את תואר “אלבום השנה” פה בסיכום של 2021. ואלרי ג’ון שחררה בתחילת 2022 גרסה מורחבת לאלבום השנה שעברה שלי, עם גרסאות אקוסטיות וקאברים שלה לניק דרייק וג’ון לנון. בהמשך היא החליטה לשחרר EP נפרד מלא שכולו קאברים. לשניים הללו הצטרפו הקלטות חדשות שלה לפרנק אושן, ג’ו סאות’, גיליאן וולש וניק קייב, והיא הוסיפה להם גם את הטייקים שלה על Tonight I’ll be Staying Here With You של דילן ו-Fade Into You של מאזי סטאר. כל זה יצר את Under Cover, ה-EP שמאגד את כל הקאברים הללו והגישה המקסימה של ג’ון למילים והצלילים של אחרים, עם הקול המיוחד שלה.
Wilco – Yankee Hotel Foxtrot Super Deluxe Edition
את תואר Box Set השנה מקבלת אצלי ההוצאה הזו. השנה Yankee Hotel Foxtrot חגג 20 שנה לצאתו (וגם אני חגגתי לו עם ספיישל). מספר חודשים אחר כך יצאה גם ההוצאה האולטימטיבית שחוגגת את שני עשוריו. ה-Super Deluxe Edition של האלבום כוללת שמונה דיסקים/חלקים שמלאים בכל הדרך, ההקלטות והסיפור המוזיקלי המלא של האלבום. כולל כמה וכמה דברים שאני שמח ממש שיצאו סוף סוף באופן רשמי. אם אלו Outtakes או גרסאות מוקדמות ושונות מהמבחר הגדול של השירים שבסוף התגבש לאלבום הסופי.
זו הוצאה שהיא כיף ענק לכל חובבי Wilco וכמובן האלבום הזה בפרט. כי מעבר לכל התוספות, יש פה פשוט מסע מוזיקלי בין החלקים שהוא באמת שלם ומרתק עם ההיסטוריה של אלבום ספציפי וכל חלקיו והבנייה שלו. אלבום קלאסי שקיבל השנה הוצאה קלאסית ודי מושלמת, שמכסה את כל מה שקשור אליו מוזיקלית.
Remember to Remember (Hummingbird)
A Magazine Called Sunset
מוזמנים/ות להאזין גם לפלייליסט ההוצאות המיוחדות, עם נציגים מכל מי שפה (מינוס ניל יאנג וגרהאם נאש) ובנוסף לעוד כמה קטעים אחרים ששוחררו השנה ולא מצאו מקום באלבום אולפן: