ארכיון התג: קרייזי הורס

ספיישל Zuma

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

מיד אחרי תקופת ה-Ditch Trilogy והפרידה הסופית מקארי סנודגרס, ניל יאנג התפנה לדבר הבא. שכר בית ליד חוף Zuma, קרוב מאוד לבית של המפיק והחבר דייויד בריגס. שם הוא החזיר את שיתוף הפעולה עם קרייזי הורס, כשפרנק “פונצ’ו” סמפדרו מחליף את דני וויטן. החיבור עם פונצ’ו היה מיידי והליין-אפ השני הזה של קרייזי הורס החל בסשנים וההקלטות לאלבום הבא, ששמו Zuma, שחוגג בדיוק עכשיו 50 שנה ליציאתו.

ניל יאנג Zuma

עם שירים כמו Cortez The Killer ו-Danger Bird, הסאונד הנפלא של הסוסים עם ניל חזר לכוח מלא, יחד עם עוד שירי רוקנ’רול טובים ושניים רגישים יותר שהגיעו מהקלטות מוקדמות יותר ב-74. כל זה הוציא לדרך את קריזיי הורס החדשים וגם הוציא את יאנג מהתקופה האפלולית שמלאה בשברון לב ומוות מסביב.

רגע, יש עוד! לחצו לקריאת המשך הפוסט >>
אהבתם? שתפו את זה:

ספיישל Sleeps With Angels

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

אחרי הקאמבק הנפלא שלו ללב התהילה החוזרת והחיבוק המיינסטרימי שגרמו האלבומים Freedom, Ragged Glory ו-Harvest Moon, ניל יאנג המשיך לרכוב יצירתית בשנות התשעים, שהיה גם עשור קאמבק של קרייזי הורס. לאחר סיבוב הופעות שהשפיע עליו עם Booker T. & the M.G.’s והכינוי החדש של “הסנדק של הגראנג'”, יאנג שחרר את אחד האלבומים המעניינים שלו בניינטיז – Sleeps With Angels.

ניל יאנג Sleeps With Angels

אלבום שמציין השבוע 30 שנה ליציאתו. עם רוקנ’רול מגוון וגם לא מעט רגש שמחליף את הדיסטורשן, הקשר הקרוב עם פרל ג’אם והמוות של קורט קוביין וגם אלבום שהראה צד נוסף של ניל והסוסים, מעבר לחשמל המלוכלך.

רגע, יש עוד! לחצו לקריאת המשך הפוסט >>
אהבתם? שתפו את זה:

ספיישל דני וויטן

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

אחרי שיצא אלבום הבכורה שלו, ניל יאנג חיפש סאונד חדש ולקח את שלושת חברי ההרכב The Rockets להיות להקת הגיבוי שלו. המתופף ראלף מולינה, הבאסיסט בילי טלבוט והגיטריסט/סולן דני וויטן הקליטו עם יאנג את אלבומו השני וקיבלו את השם Crazy Horse. באלבום הזה, Everybody Knows This Is Nowhere, יאנג בעצם מצא את יד ימינו המוזיקלית עם דני וויטן.

ההרמוניות ובמיוחד הגיטרות החשמליות של וויטן ויאנג יצרו יחד את הסאונד שלימים יהיה הקלאסי של קרייזי הורס. עם הרבה חשמל, לכלוך וג’אמים ארוכים וחופשיים. קטעים כמו Down By The River ו-Cowgirl In The Sand הציגו זאת הכי טוב שאפשר וניל יאנג הרגיש שזכה לפרטנר מוזיקלי מושלם, שיחד עם טלבוט ומולינה הגשימו את החזון המוזיקלי המופלא שהביא אותו לאן שרצה בתור אמן סולו.

רגע, יש עוד! לחצו לקריאת המשך הפוסט >>
אהבתם? שתפו את זה:

אלבומי חודש פברואר: מהדורת Reissues

פורסם בתאריך על ידי
2

עוד חודש של 2021 עבר, עוד מוזיקה חדשה יצאה לאוויר העולם. מכיוון שכתבתי כבר בהרחבה על אלבום האולפן שהכי בלט לי בפברואר ואחרים פחות הלהיבו או על אש קטנה אצלי בינתיים, אני מתמקד הפעם בכמות היפה של הוצאות מחודשות/ארכיון שיצאו החודש. והיו לא מעט כאלו. הנה כמה מהבולטות אצלי במהדורת סיכום חודש של הוצאות מיוחדות.


The Band – Stage Fright 50th Anniversary Deluxe Edition

The Band Stage Fright Deluxe

באיחור קל של חצי שנה, שוחררה גרסת הדלוקס ל-Stage Fright, האלבום השלישי של The Band שציין בשנה שעברה יובל ליציאתו. זה תמיד היה אלבום מאוד אהוב עליי והגרסה המחודשת שלו היא דרך מצוינת לחזור אליו ולשירים הללו. הגרסה החדשה כוללת מיקס טרי לשירים (עם סדר שונה מהמקור), אבל הסיבה להאזין לה מבחינתי היא שתי תוספות שמשוחררות פה לראשונה.


רגע, יש עוד! לחצו לקריאת המשך הפוסט >>
אהבתם? שתפו את זה:

ספיישל 30 שנה ל-Ragged Glory

פורסם בתאריך על ידי
4

בדיוק היום לפני שלושים שנה, ב-9.9.1990, ניל יאנג וקרייזי הורס הטילו פצצה העונה לשם Ragged Glory. אלבום שהגיע אחרי עשור שלם של ניסויים מוזיקליים שונים של יאנג בשנות השמונים והיווה את החזרה הסופית והגדולה לרוקנ’רול המחוספס, החופשי, החשמלי והמלוכלך שלו ושל הסוסים.

זה גם היה קאמבק מסוים לא רק בתנופה האדירה בקריירה של יאנג בשנות התשעים, אלא גם אחד כזה ספציפי שלו עם קרייזי הורס, שכמעט נפרדו סופית אחרי סיבובי ההופעות הלא ממש מוצלחים של 86-87 והאלבום Life, שהכיל כמה קטעים טובים, אך ממש לא הצליח לשחזר את הסאונד שלהם מתחילת הדרך.

רגע, יש עוד! לחצו לקריאת המשך הפוסט >>
אהבתם? שתפו את זה:

יומיים ו-50 שנה: ניל והסוסים ב-Fillmore East

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

היום לפני 50 שנה, ב-6 במרץ 1970, ניל יאנג וקרייזי הורס הגיעו ל-Fillmore East האגדי של ניו-יורק. במשך יומיים בפילמור הם ביצעו שם ארבע הופעות. ארבעה סטים שכל אחד התחיל עם כמה שירי סולו של יאנג ואז הסוסים הצטרפו לביצועים חשמליים במיוחד. זה היה עם הליין-אפ הראשון של קרייזי הורס, עם דני וויטן. זה שהקליט עם יאנג את Everybody Knows This Is Nowhere, בתוספת של ג’ק ניטשה על קלידים.

התיעוד של השירים החשמליים עם הסוסים שם שוחרר רשמית 36 שנים לאחר ההקלטה. זה קרה ב-Live at the Fillmore East, מה שהיתה הוצאת הבכורה של ה-Archive Performance Series המופלאה של יאנג ב-2006. שבעה שירים בוצעו בערבים הללו עם קרייזי הורס, מתוכם שישה שוחררו בהוצאה הרשמית הזו.

רגע, יש עוד! לחצו לקריאת המשך הפוסט >>
אהבתם? שתפו את זה:

אלבומי העשור: חלק 5

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

לחלקים הנוספים של סיכום העשור:

חלק 1 (הקדמה + מקומות 100-81)
חלק 2 (מקומות 80-61)
חלק 3 (מקומות 60-41)
חלק 4 (מקומות 40-21)


20.
The War On Drugs – Lost In The Dream
(2014)








רגע, יש עוד! לחצו לקריאת המשך הפוסט >>
אהבתם? שתפו את זה:

40 שנות חלודה: הדרך והבנייה של Rust Never Sleeps

פורסם בתאריך על ידי
2

אוגוסט 1976. מאליבו, קליפורניה.

מיד אחרי שעזב במפתיע את סיבוב ההופעות עם סטיבן סטילס, ניל יאנג והמפיק דיוויד בריגס נכנסו לאולפני Indigo במאליבו, בשביל סשן הקלטות אינטימי לתוך הלילה. יאנג הקליט שם עשרה שירים חדשים, לייב באולפן. ההקלטות הללו יצאו רשמית רק 41 שנים לאחר מכן, באלבום הגנוז Hitchhiker ששוחרר רשמית ב-2017. אבל בזמן אמת ההקלטות הללו למעשה כללו גם שלושה שירים בתוך העשיריה, שבלי הידיעה של אף אחד (כולל ניל) היו החלקים הראשונים בפאזל שבסופו של דבר ירכיב שלוש שנים מאוחר יותר את הקלאסיקה ששמה Rust Never Sleeps.

רגע, יש עוד! לחצו לקריאת המשך הפוסט >>
אהבתם? שתפו את זה:

החודש לפני: ארבעה שינויים מייצגים

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

מספר אלבומים מוצלחים מציינים החודש יום הולדת עגול. בחרתי לכתוב על ארבעה כאלו שכנראה לא יותר מדי חגגו להם. למה? כי הם אלבומים מעשורים שונים, לא הכי מוכרים של האמן\הרכב שהקליטו אותם. אבל כן מציינים התחלה או סיום תקופה ומייצגים איזה שינוי או דרך בקריירה של אותם אמנים. כמו כן הם מקשרים מוזיקאי ספציפי להרכב מאוד חשוב בקריירה שלו.

מה יש לנו כאן? מעבר בין להקות ושינוי בסאונד. עזיבת הרכב מוקדם לטובת קריירת סולו. קאמבק מסוים עם הרכב קלאסי שגיבה אותך בעבר ובעתיד. וטריקת דלת עם הרכב ופתח חדש אל עבר דרך חדשה עם הצלחה גדולה שתגיע בהמשך. ארבעה עשורים, ארבעה מוזיקאים וארבעה אלבומים שאני רוצה לתת להם פה את הבמה ולכבוד יום הולדת עגול החודש של כל אחד מהם, לנסות לכתוב קצת מה הם מייצגים בשבילי ובשביל הקריירה של אלו שהקליטו אותם.

רגע, יש עוד! לחצו לקריאת המשך הפוסט >>
אהבתם? שתפו את זה:

Just Another Line in the Field of Time – ניל יאנג בן 70

פורסם בתאריך על ידי
6

אוקי. ניל יאנג. 70. הקדמה קצרה:

כבר בתחילת השנה חשבתי על איך אני אחגוג את יום ההולדת המיוחד לאחד האמנים הכי אהובים עלי, שגם כתבתי עליו רבות בעבר ופה בבלוג. עלה הרעיון לסיקור קריירה ואיכשהו להביא הרבה מוזיקה, מכל השנים, מכל ההרכבים, הסגנונות והתקופות. אז אחרי עבודה קשה, עריכה, שבירות ראש בבחירות והשקעה רבה, כפי שתמיד עשיתי פה עם יאנג, אני מציג בפניכם את הפוסט החגיגי הזה. שבעים על שבעים – ספיישל סיקור קריירה של ניל. שבעים שירים מתוך שבעים תחנות שונות בקריירה. כרונולוגית, עם המידע, האנקדוטות של כל תחנה וכמובן התוספת האישית.

רגע, יש עוד! לחצו לקריאת המשך הפוסט >>
אהבתם? שתפו את זה: