ארכיון התג: לייב

ספיישל פרידה מדיקי בטס

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

דיקי בטס הלך לעולמו אתמול. ממש לא מזמן ציינתי לו פה יום הולדת 80. תמיד היה מבחינתי אחד הגיטריסטים הגדולים ביותר. לפני כמה שנים עבר שבץ ואז תאונה שהכניסה אותו למצב קריטי. סבל הרבה מבעיות בריאות, אבל איכשהו קם והמשיך. הפעם הוא נכנע ועזב את העולם הזה עם המון חשמל, סולואים וג’אמים מופלאים של גיטרות לאורך כל הקריירה שלו.

הוא היה אחד מהחברים המקוריים של ה-Allman Brothers כמובן. עכשיו ג’יימו המתופף הוא השריד האחרון מהליין-אפ המקורי של תחילת הדרך בסוף שנות השישים. דיקי שיתף פעולה עם כל שלושת הגיטריסטים הענקים האחרים של האולמנים בתחנות השונות של הלהקה. לצד דוויין אולמן עד מותו המוקדם, שאחרי מותו דיקי בלט הרבה יותר בכתיבת השירים ובתור הגיטריסט הבכיר בהרכב.

רגע, יש עוד! לחצו לקריאת המשך הפוסט >>
אהבתם? שתפו את זה:

ספיישל Planet Waves

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

את שנת 1974 בוב דילן פתח עם לייבל חדש אחרי שעזב את קולומביה רקורדס, ועם אלבום וסיבוב הופעות חדשים שיחזירו אותו לשיתוף פעולה צמוד ומוצלח עם The Band. לאלבום קוראים Planet Waves, ששוחרר היום לפני 50 שנה.

אלבום מצוין עם חברי The Band, שהחזיר את דילן לרמת כתיבה ויצירה של סינגר-סונגרייטר קלאסי, שנעדרה ממנו קצת באלבומים קודמים. מבחינתי האישית זה אחד האלבומים היותר Underrated של דילן בקריירה ושמחתי להקדיש ספיישל של שעתיים לו ולסיבוב ההופעות של 74′ של בוב ודה בנד. עם הסיפורים, חיבורים אישיים, מחשבות וקטעי הלייב מאותה התקופה.

בוב דילן Planet Waves

ניתן להאזין באתר הקצה ופה למטה (בצירוף בסוף עם כל הספיישלים הקודמים שהקדשתי לדילן):



רגע, יש עוד! לחצו לקריאת המשך הפוסט >>
אהבתם? שתפו את זה:

ההוצאות המיוחדות של השנה 2023

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

אחרי פוסט הקאברים ופוסט ההופעות של השנה, מגיעים לפוסט הסיכום השלישי, ממש לפני המרכזי. הפעם עם ההוצאות המיוחדות של השנה. היו הרבה כאלו שאהבתי ב-2023, אבל בחרתי 20 לרשימה. עם אלבומי מחווה, EP’s, הוצאות מחודשות/מורחבות, אלבומי הופעה, ארכיון ועוד. ללא דירוג, אלא סדר אלפביתי. בסוף יש גם פלייליסט הרבה יותר גדול, שכולל נציגים בודדים נוספים מעוד הוצאות מיוחדות/סינגלים שיצאו במהלך השנה ולא נכנסו לפוסט. סך הכל קרוב לשלוש שעות של מוזיקה (מינוס יאנג, מיטשל, הולד סטדי ומארק פורד שלא נמצאים בספוטיפיי. אבל יש כאמור עוד הרבה אחרים שנוספו במקומם).

Angel Olsen – Forever Means

רגע, יש עוד! לחצו לקריאת המשך הפוסט >>
אהבתם? שתפו את זה:

הופעות השנה 2023

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

חלק שני בסיכומי 2023 שלי, הפעם עם הופעות השנה. קצת קשה לחשוב כרגע על התקופה הזו, כשיכולנו ליהנות באופן חופשי מהדברים האלה, שאחרי ה-7 באוקטובר נראים כ”כ זניחים וכאילו נלקחו מעולם אחר. אבל אלו הזיכרונות והסיפורים שהיו לי בגיחות המוזיקליות השנה, מתחילתה עד ספטמבר. בחרתי את 10 האהובות, מדורגות. בסוף גם פלייליסט בספוטיפיי עם רגעי השיא מכל אחת.

.10
First Aid Kit – Columbiahalle, Berlin



רגע, יש עוד! לחצו לקריאת המשך הפוסט >>
אהבתם? שתפו את זה:

ההוצאות המיוחדות של השנה 2022

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

במסגרת 100 אייטמים של 2022 בסיכומי השנה של הבלוג, אנחנו מגיעים לחלק השלישי מתוך ארבעה. אחרי הופעות השנה והקאברים של השנה, הגיע הזמן לפוסט ההוצאות המיוחדות של השנה. בחרתי 20 כאלו שמאגדות כרגיל הוצאות ארכיון, Box Sets, אלבומי לייב, EP’s, הוצאות מורחבות/מחודשות, אלבומי מחווה ועוד. הכל כמו תמיד עם טקסטים, לינקים ובסוף פלייליסט שמאגד נציגים מכולם + עוד כמה דברים טובים של השנה שלא יצאו במסגרת של אלבום.


The Band of Heathens – Remote Transmissions, Vol. 1


רגע, יש עוד! לחצו לקריאת המשך הפוסט >>
אהבתם? שתפו את זה:

הופעות השנה 2022

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

הפעם האחרונה בה העליתי סיכום הופעות אישי הייתה ב-2019. מאז פרצה הקורונה והיו שנתיים עם לא מספיק הופעות כדי לחגוג אותן. השנה היו מספר גיחות והייתה כמות מספקת כדי לבחור ממנה. אז לכבוד פתיחת עונת הסיכומים כאן בבלוג, בה אני מתכנן לכתוב על לא פחות מ-100 אייטמים, אני מתחיל עם העשרה הראשונים בדמות הופעות השנה האישיות שלי. מדורגות. בסוף יש גם פלייליסט שמאגד את השירים שהיו רגעי השיא שלי בכל הופעה.

10.
Lucy Dacus – Columbia Theater, Berlin


רגע, יש עוד! לחצו לקריאת המשך הפוסט >>
אהבתם? שתפו את זה:

ספיישל 30 שנה ל-Ten

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

אם לקריירה של סטון גוסארד וג’ף איימנט היה נכנס איזה תסריט אלטרנטיבי מהסוג של “דלתות מסתובבות” או פרק של “?What If”, השאלה והשם של הסיפור הזה מבחינתי היו חייבים להיות “מה היה קורה אם אנדרו ווד לא היה מוצא את מותו בחודש מרץ של 1990?”.

אי אפשר לדעת לאיזה גבהים הם היו מגיעים איתו ועם Mother Love Bone, והאם אדי ודר היה הופך למפורסם או מתעסק בכלל במוזיקה, או האם מייק מק’רידי היה משתף איתם פעולה במפגשים שונים לגמרי. אבל המוות המוקדם של ווד פתח איזה שביל מסוים ביקום המציאותי שלנו, שהוביל לאחד ה-Silver Linings הכי גדולים מבחינתי של עולם המוזיקה. זה שיצר את פרל ג’אם.

זה הוביל לכל האירועים שהתרחשו בשנה וחצי מאז מותו של ווד ועד לסוף הקיץ של 1991. יותר מדויק, עד ל-27 באוגוסט של אותה שנה. היום בו האלבום Ten שוחרר והפיצוץ האדיר והמטורף שקרה איתו ועם הלהקה החדשה של סטון וג’ף. עם אחד מאלבומי הבכורה הגדולים ביותר בכל הזמנים, שהוציא לדרך קריירה ושביל מוזיקלי מדהים שנמשך שלושה עשורים עד היום.





רגע, יש עוד! לחצו לקריאת המשך הפוסט >>
אהבתם? שתפו את זה:

ספיישל Fillmore East

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

אולם ההופעות של ה-Fillmore East בניו-יורק היה בית אגדי להמוני אמנים ולהקות שהופיעו שם בזמן שנות פעילותו, בשנים 1968 עד 1971. האולם הקלאסי הזה תחת חסותו של ביל גרהאם נעל את שעריו ב-27 ביוני של 1971. בדיוק חמישים שנה לאחר שנשמעו הצלילים האחרונים בפילמור, ב-27 ביוני של 2021, ציינתי יובל לסגירה והפירוק של האולם עם שעתיים ספיישל ברדיו הקצה.

השמעתי בספיישל ממיטב ההופעות האהובות עליי שהתרחשו ב-Fillmore East ואלבומי הלייב הנפלאים שהוקלטו שם ושוחררו לאורך השנים. עם הרבה חשמל, גיטרות, אנרגיות, מספר קטעים ארוכים ואהובים והרבה מהקסם שהתרחש על הבמה של הפילמור.

ניתן להאזין לספיישל באתר הקצה ובדף המיקסקלאוד שלי:

רגע, יש עוד! לחצו לקריאת המשך הפוסט >>
אהבתם? שתפו את זה:

ספיישל 50 שנה למותה של ג’ניס ג’ופלין

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

בארבעה באוקטובר, 1970, ג’ניס ג’ופלין נמצאה ללא רוח חיים בחדרה ב-Landmark Motor Hotel של הוליווד. לא רחוק מאולפני Sunset Sound Recorders, שם היא היתה באמצע העבודה המתמשכת וההקלטות של אלבום הסולו השני שלה. זה היה כמובן מוות מתוקשר, כשבועיים לאחר שג’ימי הנדריקס עזב את העולם גם כן. בדרך די דומה, באותו הגיל המיתולוגי של 27.

הקריירה של ג’ניס היתה קצרה, עם סיפור עצוב וכישרון עצום והופעות שהשאירו חותם גדול על הקהל שצופה בה לראשונה ועל מאזינים עד עצם היום הזה. בדיוק 50 שנה לאחר שעזבה את העולם, בארבעה באוקטובר 2020, הקדשתי לג’ניס ספיישל בהרמוניה דרומית, כזה שחגג וציין יובל שנים למותה דווקא עם המוזיקה ה”חיה” שלה, שתמיד תישאר כאן. שעתיים שכוללות אך ורק קטעי לייב בקריירה ורצועות ספציפיות שבחרתי. מתחילת הדרך שלה עם Big Brother & The Holding Company ב-1966 ועד לחודשים האחרונים של חייה על הבמה ב-1970.



רגע, יש עוד! לחצו לקריאת המשך הפוסט >>
אהבתם? שתפו את זה:

ספיישל Morrison Hotel + Live At Leeds

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

ב-9 בפברואר 1970 שוחרר Morrison Hotel, האלבום החמישי של The Doors, זה שהחזיר אותם לסאונד הבלוז הפסכידלי היותר בסיסי ומעולה של הלהקה. זה קרה אחרי הסאונד היותר ניסיוני וג’אזי של קודמו, The Soft Parade ושנת 1969 שהיתה לא קלה ללהקה וראתה את ג’ים מוריסון מסתבך ונכנע יותר ויותר לאלכוהול. מוריסון הוטל מבחינתי החזיר את ה-Doors לאיזה שיא מוזיקלי חדש וגם תמיד היה האלבום האהוב עלי שלהם.

רגע, יש עוד! לחצו לקריאת המשך הפוסט >>
אהבתם? שתפו את זה: