היום לפני 70 שנה נולד אלכס צ’ילטון. המייסד והכותב הראשי של Big Star, סולן ומוזיקאי בחסד ואדם מעניין ומתוסבך, גם עם קריירת סולו מגוונת וטובה. לכבוד הציון אני שמח לשתף פעולה עם חברי אורי דביר, מי שמתפעל את הבלוג Ten To Butter Blood Voodoo וגם עורך סטים נפלאים ברדיו הקצה מדי יום ראשון בערב. האהבה המוזיקלית המשותפת אולי הכי גדולה שלי ושל אורי היא Big Star ואלכס צ’ילטון בפרט. נורא רציתי שנעשה משהו יחד ליום הזה והנה זה קורה בפוסט הנוכחי.
אורי ואני בחרנו לכתוב על עשרה אלבומים מהקריירה של צ’ילטון. כאלו שלדעתנו הם מוצרי חובה שקשורים אליו וליצירה שלו, או שיש בהם עניין ומשיכה וההוצאות הכי מומלצות שלנו. כאלו שמופנות גם לחובבי צ’ילטון שאולי לא התעמקו מספיק בתוך הדיסקוגרפיה שלו, ובאותו הזמן משמשות גם אולי כמבוא ודלת פתיחה להיכרות איתו ועם המוזיקה שלו לאורך השנים. בסוף הפוסט גם הכנו פלייליסט מגניב עם 30 שירים וקצת מעל שעה וחצי של סיקור קריירה, עם המון שירים ספציפיים אהובים עלינו.
ארכיון הקטגוריה: פלייליסט
הקאברים של השנה 2020
עונת הסיכומים לשנת 2020 בהרמוניה דרומית יוצאת לדרך. את השנה המשוגעת הזו אני הולך לנעול עם הסיכומים הכי גדולים עד כה של הבלוג. זה קורה הפעם בשלוש פעימות שהולכות ומתעצמות:
- המתאבנים בצורת הקאברים של השנה. מנת הפתיחה לעורר את התיאבון שמגיעה עכשיו ואגיע אליה עוד רגע.
- המנה הראשונה בצורת הפוסט המסורתי המקדים בבלוג של ההוצאות המיוחדות של השנה, שיגיע לכאן בשבוע הבא והולך להיות הגדול ביותר עד כה.
- המנה העיקרית שהיא כמובן פוסט אלבומי השנה של הבלוג, שיגיע עוד שבועיים והולך להיות הגדול ביותר גם כן מכל 11 השנים של סיכומי השנה שלי.
ספיישל 40 שנה ל-Slow Train Coming
לקראת סוף סיבוב ההופעות של 1978 בוב דילן התקרב בגדול לנצרות, גילה צד חדש בתוכו והחל לכתוב שירים המושפעים משם, מאמונה ומעולם הגוספל. הוא לא היה בתקופה טובה כ”כ בקריירה כששנת 78′ הסתיימה. הטור דאז לא זכה לשבחים, כמו גם האלבום האחרון שהוציא, Street Legal, והסרט שלו, Renaldo and Clara ששוחרר באותו הזמן. אבל הכל השתנה מספר חודשים אחר כך, בסוף חודש אפריל של 1979, כשדילן הגיע ל-Muscle Shoals, אלבמה, המקום הכי ראוי כדי להקליט את כל השירים החדשים הללו ששלחו עוד כדור מסובב לעבר המאזינים והמעריצים.
החודש לפני: 50 שנה ל-The Gilded Palace of Sin
באמצע שנת 1968, אחרי כל סאגת Sweetheart of the Rodeo, אלבום שהיתה לו עליו השפעה עצומה, גראם פרסונס עזב את ה-Byrds. אחרי שבילה עם הרולינג סטונס באנגליה (ופיתח קשר חם עם קית’ ריצ’רדס שנחזור אליו אחר כך) פרסונס חזר לארה”ב לתחנה הבאה שלו בקריירה. זו שתיקח אותו הכי גבוה שאפשר ואיתה הוא ימצא את הסאונד המושלם ששאף אליו. הוא לקח איתו מה-Byrds את כריס הילמן והם הקימו יחד את The Flying Burrito Brothers.
ג’ייסון איזבל בן 40: טקסט אישי ומיקס סוקר קריירה
ג’ייסון איזבל בן 40 היום. ציון דרך שראוי לפוסט וחגיגה שתגיע עוד רגע בצורת פלייליסט. השתמשתי במילה “דרך”, כי הוא באמת מהאמנים שעשו אחת כזו די מפותלת ומשתנה מקצה לקצה בעצמם בקריירה, ובנוסף גם לי אישית היתה דרך די מעניינת עם המוזיקה שלהם ועם החיבור אליה וגם לקשר שנוצר עם הבן-אדם עצמו.
אתחיל עם החיבור מצד המאזין. היה די מדהים ללוות את הקריירה של איזבל מהצד. מאז שהצטרף ל-Drive By Truckers בגיל 22 בלבד בשנת 2001, דרך שלושת האלבומים וסיבובי ההופעות להם היה שותף, העזיבה ב-2007 והיציאה לקריירת סולו, הגמילה וההתנקות מאלכוהול וההצלחה המטורפת שהגיעה אליו עם שלושת האלבומים האחרונים.
פלייליסט חדש: 40 שנה למותו של כריס בל
היום בדיוק לפני 40 שנה נהרג כריס בל, המוזיקאי כנראה הכי בלתי מוערך במסגרת “מועדון ה-27”. בל היה חבר מקורי ומהמייסדים של להקת Big Star האהובה עליי מאוד. אמנם הרבה פעמים אלכס צ’ילטון היה בולט יותר בפרונט וגם בל היה בעיקרון שותף רק לאלבום הראשון של הלהקה, אבל היה זה כריס בל שהתחיל את הכל. הוא זה שהזמין את אלכס צ’ילטון להצטרף להרכב Icewater שלו, שעם התוספת של צ’ילטון הפך בעיקרון לליין-אפ המוכר של ביג סטאר והוציא אותה לדרך.
פלייליסט חדש: דיקי בטס
מוקדם יותר החודש דיקי בטס עבר שבץ קל ויצא ממנו, אך בשבוע האחרון עבר תאונה ליד ביתו שגרמה לדימום מוחי והכניסה אותו למצב קריטי. אתמול הוא עבר ניתוח ולפי דיווחים ממשפחתו הוא היה הצלחה. אז הוא כנראה במצב יציב נכון לכתיבת שורות אלו.
דיקי בטס בן 74 כבר. הוא מחברי הלהקה המקוריים של The Allman Brothers Band, מההרכבים היותר קרובים לליבי והוא גיטריסט ויוצר ענק. הוא היה שם עם הלהקה האדירה ההיא מתחילת הדרך בסוף שנות השישים עד עזיבתו בשנת 2000. ניגן בתקופה המוקדמת לצד דוויין אולמן ואחרי מותו של אולמן בשנות השבעים התחיל לבלוט הרבה יותר עם כתיבת השירים ובתור הגיטריסט הבכיר בהרכב. היה שם גם בתקופת הקאמבק בסוף שנות השמונים והתחייה המחודשת הפשוט מופלאה של האולמנים בשנות התשעים, לצד וורן היינס. בכל הזמן הזה הוא המשיך ליצור ולהיות אחראי על שורת שירים נהדרים. כשעזב הוחלף ע”י דרק טראקס, שנשאר בהרכב הקבוע במילניום הנוכחי עד הופעת הפרידה של האולמנים ב-2014.