סיכום 2021 חלק 4: ההוצאות המיוחדות

Jason Isbell (feat. John Paul White) – Driver 8
Phosphorescent – Song For Zula (BBC Sessions)
Dylan LeBlanc – Play With Fire
Courtney Barnett – Don’t Do It
Olivia Vedder – My Father’s Daughter
Tom Petty & The Heartbreakers – Supernatural Radio (Extended Version)
GospelbeacH – Gimme Gimme Good Lovin’
Beachwood Sparks & GospelbeacH – You Don’t See Me Crying
Samantha Crain – Bloomsday
Patti Smith – Peaceable Kingdom
Tedeschi Trucks Band – Thorn Tree In The Garden
Bob Dylan – Don’t Fall Apart On Me Tonight (Version 2)
The Black Crowes – Charming Mess
Fontaines D.C. – The Black Angel’s Death Song
The Replacements – Johnny’s Gonna Die (Alternate Version)
Norah Jones – It Was You (Live)
Lucero – Have You Lost Your Way? (Live)
Oasis – It’s Gettin’ Better Man!! (Live)
The Band – Stage Fright (Live)
Drive-By Truckers – Moonlight Mile (Live)
Marc Ford – Lookout Joe (Live)
Neil Young & Crazy Horse – danger Bird (Live)
Joni Mitchell – The Circle Game / Little Green (Live)
First Aid Kit – Who By Fire / As The Mist Leaves No Scar (Live)
Aretha Franklin – You Make Me Feel Like A Natural Woman (Live)
Nancy Wilson – Love Comes And Goes (Early Demo)
Valerie June – Summer’s End
Jim James – Lowdown (Live on KVRX)
Angel Olsen – Alive and Dying (Waving, Smiling)
Futurebirds & Carl Broemel – Blue Eyed Girl
Crosby, Stills, Nash & Young – Ivory Tower
Widowspeak – Money (Hymn)
The Secret Sisters – Endless Running Out of Time

אהבתם? שתפו את זה:
אהבתם? שתפו את זה:

ההוצאות המיוחדות של השנה 2021

אחרי מנת המתאבנים בצורת הקאברים של השנה ולפני המנה העיקרית של אלבומי השנה, מגיעים למנה הראשונה המסורתית – ההוצאות המיוחדות של השנה. היו המון מעולות במהלך 2021, עם הוצאות ארכיון, EP’s, אלבומי הופעה, הוצאות Deluxe מחודשות ומורחבות, מארזים, אלבומי מחווה ועוד. בחרתי (ללא דירוג, בסדר אלפביתי) 30 מהחביבות עליי לשנה זו שמוצגות פה בפוסט שלפניכן/ם. עם הטקסטים, הסברים, מידע וכמובן לינקים למוזיקה ואפשרויות האזנה.

בסוף הפוסט יש גם פלייליסט בספוטיפיי שמאגד נציגים מכל ההוצאות כאן, בנוסף לעוד כאלו שלא נכנסו לרשימה שמגיעה עוד רגע. מוזמנות ומוזמנים לקרוא, להאזין ולנבור, וכמובן לחזור לפה בקרוב מאוד בשביל האירוע המרכזי והמסורתי עם אלבומי השנה של הרמוניה דרומית. אבל עכשיו, ההוצאות המיוחדות. יאללה, התחלנו:

Almost Famous (Music From The Motion Picture 20th Anniversary Super Deluxe)

כמעט מפורסמים דלוקס

באיחור של שנה (כמו לא מעט הוצאות של ציוני דרך שיצאו השנה) קיבלנו ב-2021 את המארז האולטימטיבי והמטורף לגמרי של Almost Famous. הסרט האהוב עליי בכל הזמנים שבשנה שעברה ציין שני עשורים ליציאתו וגם אני ציינתי זאת בחגיגות של פוסט אישי עליו בנוסף לספיישל 5 שעות ברדיו הקצה בשני חלקים, עם כל המוזיקה והסיפורים ואנקדוטות.

אז מארז הסופר דלוקס המיוחד כולל לראשונה את כל המוזיקה שמופיעה בסרט (חוץ מבלאק סאבאת’ משום מה), שזה מלא. בנוסף לקטעי חזרות, כל מיני Outtakes של Stillwater, מוזיקת ה-Score של ננסי וילסון ששוחררה לראשונה וגם ציטוטים מגניבים מתוך הסרט שמשולבים לכל אורך השירים והמוזיקה בדיסקים/תקליטים. בנוסף ומעבר לתוכן המשוגע והחגיגי שלו, הוא גם מכיל מלא בפורמט הפיזי, המטורף אפילו יותר. לגמרי אחד המארזים הכי אדירים, פסיכיים וענקיים שקניתי וראיתי. גם בתוכן האודיו וגם בתוספות הפיזיות. חגיגה הכי ראויה שיכולתי לחשוב עליה.

Love Comes And Goes (Early Demo Version)

Cabin In The Air

“You Made Friends With Them”











אהבתם? שתפו את זה:

סיכום 2021 חלק 2: הקאברים

Robert Plant & Alison Krauss – It Don’t Bother Me
Dave Gahan & Soulsavers – Where My Love Lies Asleep
Bill Callahan & Bonnie Prince Billy (feat. Cassie Berman) – The Wild Kindness
Dylan LeBlanc – Blind Willie McTell
Patti Smith – One Too Many Mornings
Jason Isbell & The 400 Unit – Sad But True
My Morning Jacket – Nothing Else Matters
The Secret Sisters – Someday
Sarah Jarosz – I Still Haven’t Found What I’m Looking For
Waxahatchee – Fruits of My Labor
Lucinda Williams – Save Yourself
Sharon Van Etten – Femme Fatale
Michael Stipe – Sunday Morning
Eddie Vedder – Drive
Steve Earle – Turn Out My Lights
Amanda Shires – Saddle in the Rain
Phoebe Bridgers – Summer’s End
Jesse Aycock – The Losing End Again
GospelbeacH – Albatross Baby
First Aid Kit – Yo Want It Darker (Live)
Tedeschi Trucks Band – Bell Bottom Blues (Live)
Norah Jones – Black Hole Sun (Live)
The Black Keys – Goin’ Down South
The Blind Boys of Alabama (feat. Bela Fleck) – I Wish I Knew How It Would Feel to Be Free
Dave McMurray with Bettye LaVette & Bob Weir – Loser
Sara Watkins – Pure Imagination
Widowspeak – Romeo and Juliet
Angel Olsen – Gloria
Brandi Carlile, Julien Baker & Jason Isbell – Kid Fears
Sadler Vaden & Jason Isbell – Honeysuckle Blue
Swamp Dogg – Dust Bowl Refugee
Lillie Mae – Tom Joad Pt. 2
Brandi Carlile – Take Me Home, Country Roads
Bedouine – Songbird

אהבתם? שתפו את זה:
אהבתם? שתפו את זה:

הקאברים של השנה 2021

זהו, הגיע הזמן לפתוח את עונת הסיכומים, ואני עושה זאת שוב עם שלושה פוסטים כאן בבלוג (בנוסף לתכניות הסיכום שלי ברדיו הקצה). האירוע המרכזי והמנה העיקרית כמובן יהיו פוסט אלבומי השנה המסורתי, לפני כן תגיע המנה הראשונה של ההוצאות המיוחדות ועכשיו מתחיל הכל עם המתאבנים בצורת הקאברים של השנה. משהו לפתוח איתו את תיאבון הסיכומים.

איגדתי יחד בפלייליסט 40 קאברים שונים שאהבתי ויצאו במהלך 2021, ומגיעים מאלבומים, אוספים, סינגלים, מחוות, הוצאות מיוחדות וכו’. למטה הוספתי גם את הפלייליסט הכתוב, בו רשמתי בסוגריים את האמן המקורי + קישור עם האזנה לגרסת המקור. ככה שאפשר להאזין לקאבר ואז להגיע למקורי, או ההפך, או לשמוע את כל הקאברים ואז כל המקוריים, לערבב, לחזור, לבדוק וכל מה שבא לכן/ם לעשות עם הפלייליסט והמידע.

כאן מאזינים:

Open in Spotify

הפלייליסט עם קישורים לגרסאות המקור:

אהבתם? שתפו את זה:

ספיישל יום הולדת 80 לבוב דילן

השנים העמוקות הראשונות שלי עם מוזיקה כללו כמובן גם את בוב דילן. כמו עם הרבה מבני דורו, במשך הרבה שנים דאז צללתי עמוק פנימה עם המוזיקה שלו, בחקירות, האזנות, חיפושים, קריאה, ידע, ניתוחים וכל מה שהופך חיבור מוזיקלי למשהו הרבה יותר מיוחד וגדול מעוד אמן אהוב עליך. עם כל הרבדים הקצת מפחידים לפעמים שמסתתרים מתחת למשפט כמו “כן, אני אוהב את בוב דילן”.

התקופות האובססיביות שלי עם המוזיקה של דילן כבר עברו לפני הרבה שנים. בניגוד לכמה דינוזאורים אחרים שאני אוהב ככה מאז ועד היום, מתישהו איתו זה קצת הפסיק לרגש אותי כמו פעם. במיוחד בעשור היצירה האחרון שכבר פחות עניין אותי או התחבר אליי מבחינת המוזיקה החדשה שלו (למרות שהוצאות הארכיון האדירות המשיכו כן להלהיב ולשאוב אותי חזרה פנימה). אבל הרגש והחיבור ההוא, כמו התקופות, תמיד נשמר ונשאר עמוק אצלי בפנים ומדי פעם הוא נשלף החוצה. אם זה בגלל ציון דרך מסוים, הוצאת ארכיון טרייה או כל דבר שמוציא מהחיבור הפנימי הזה את הזיכרונות, ההנאה או התלהבות.



אהבתם? שתפו את זה:

ספיישל 50 שנה ל-After The Gold Rush

בספטמבר 1970 ניל יאנג מינף את עצמו סוף סוף כאמן סולו מצליח, אחרי שני אלבומים שלא קיבלו אהדה גדולה בזמן אמת מהתקשורת או הרבה מהמאזינים. זה קרה עם האלבום After The Gold Rush, שהגיע בזמן מושלם בקריירה של יאנג, אחרי ההצלחות מוקדם יותר באותה שנה עם Deja Vu של CSNY והסינגל של Ohio. ניל שחרר אלבום מאוד רגיש, על טהרת ה-Singer/Songwriter היותר נגיש לקהל רחב והפך לשם הרבה יותר מוכר בפני עצמו, אחרי ההרכבים בהם היה חבר.

עד היום After The Gold Rush נשאר אחד האלבומים החשובים, הקלאסים וגם היפים של יאנג בקריירה. אלבום שהציג עם יאנג נגנים צעירים כמו נילס לופגרן ומאט ריבס לצד העבודה המשותפת עם ג’ק ניטשה ויוצאי קרייזי הורס, שהיו שותפים להתחלה על העבודה של שירי Gold Rush כבר בקיץ של 1969.

לכבוד יובל שנים לאלבום, הקדשתי לו שעתיים ספיישל בתכנית של הרמוניה דרומית ברדיו הקצה. עם הסיפורים, הרקע, הבסיס וכל המסביב בשנת 1970 וההקלטות המוכרות והנדירות יותר שהובילו להקלטות והיציאה של After The Gold Rush. ניתן להאזין לספיישל באתר הקצה ובדף המיקסקלאוד שלי וכמו כן פה למטה:

פלייליסט:



אהבתם? שתפו את זה:

החודש לפני: הנפילה והעלייה מחדש של פטי סמית’

שנת 1977 לא התחילה כ”כ טוב לפטי סמית’. אחרי שחוותה נפילה קשה מהבמה בזמן הופעה, היא וה-Patti Smith Group שלה היו צריכים להפסיק את סיבוב ההופעות שהיה אמור לגבות את האלבום השני שלהם, Radio Ethiopia. אלבום מעולה שהיה אמור להיות הפריצה המסחרית הבאמת גדולה של פטי אחרי Horses, אך נכשל מסחרית ובסוף לא קיבל כמעט Tour ראוי משלו ולא זכה להצלחה המצופה.
 
כשהיא חבולה ומרותקת לכיסא גלגלים עם שברים בצוואר, פטי התעקשה שהיא תהיה מוכנה לחזור לפני שיגיע Easter Sunday באותה שנה…וכך היה. עם חזרה להופעות ועבודה על האלבום הבא. זו היתה אמרה שהיא דבקה בה והשפיעה על השם של האלבום שיעשה את זה ויעיף אותה למחוזות חדשים. כזה שיגיע בתחילת מרץ 1978 וייצג מאחוריו את השנה ומשהו הזו, הפצועה ומדממת, אך עם זאת מלאה ברעב וכוח מתפרץ אדיר.
 
לאלבום הזה קראו Easter והוא שוחרר היום לפני 40 שנה.
 
בהקלטות של האלבום, פטי שיתפה פעולה עם המפיק ג’ימי אייבין, שבדיוק עבד גם על Darkness on the Edge of Town של ספרינגסטין. משם הגיע הלהיט של Easter שהביא לה הצלחה מסחרית מטורפת. הבוס התחיל לכתוב את Because The Night והשאיר אותו מחוץ לאלבום שלו. ג’ימי חשב שיתאים לקול נשי והציע אותו לפטי שסיימה לכתוב את השיר בעקבות המתנה לשיחת טלפון מפרד סמית’ באותו היום.
 

הגרסה הגמורה של סמית’ כמובן הפכה ללהיט מטורף והוא שיר טוב ונחמד שעד היום גם היא וגם ספרינגסטין מבצעים אותו בהופעות. אבל מה שהופך את Easter לאחד האלבומים הכי אהובים עלי של פטי והפייבוריט המובהק שלי בתקופה המוקדמת שלה, הם אלו שמקיפים אותו.

אהבתם? שתפו את זה:

פטי סמית’ בת 70: פוסט אישי ומיקס סוקר קריירה

זה היה בחודש יוני, שנת 2013. עמדתי ליד הדלתות של אולם ה-Shepherd’s Bush Empire בלונדון שאני מכיר כ”כ טוב, מצפה לעוד חוויה מוזיקלית גדולה בפנים. כזו שחיכיתי שנים לראות מול העיניים. ואז היא יצאה החוצה ועמדה שם. בודקת ומסתכלת על העוברים ושבים, שחלקם הגיעו לשם בגללה. היא נראתה נבוכה במעט, מציצה לצדדים בסקרנות, כאילו היתה אמנית מתחילה בערב הראשון שלה על הבמה בתור האירוע המרכזי.

לפני שפנתה לדלת הצדדית בחזרה לאולם, ניגשתי להגיד שלום. כבר עמדתי עשרה מטרים ממנה בכל מקרה, אז למה לא. זו היתה פגישה קצרה. אמרתי שטסתי לראותה במיוחד מישראל וכנראה משהו על המוזיקה שלה שמלווה אותי שנים. היא חייכה בביישנות, כמו ילדה קטנה, אמרה תודה ולחצה את ידי. כשהסתובבה פתחתי את כף היד שלי וגיליתי שהיא השאירה בה את המפרט שלה. הרמתי את הראש מעלה, ראיתי אותה בדיוק נעלמת לתוך האולם וחייכתי חיוך גדול לאור המחווה והמפגש הקטן הזה.

guitarpickpatti

המזכרת והמחווה מהמפגש הקצר.

בערך שעתיים אחר כך כבר עמדתי בפנים וראיתי הכי קרוב שאפשר את הילדה הביישנית מבחוץ הופכת למפלצת במה, כשאור הזרקורים מדליק אותה ומבליט את המוזיקה והמילים שלה לאורך כל הערב. זו היתה הופעה מדהימה. יותר משדמיינתי בכל הזמן שקדם לכך, כשהאזנתי לאלבומים שלה לבד בבית או בדרכים. האהבה והחיבור שלי לפטי סמית’ כל השנים קיבלו חיים חדשים שם. מסוג המקרים שאתה אוהב אמן בטירוף ומאוד לעומק וחושב שאי אפשר יותר. ואז מגיע הרגע שהוא, או היא, עומדים ממש מולך עם המוזיקה הזו ב-Live וזה מתעצם ברמות שקשה לתאר. עד היום זו אחת ההופעות היותר טובות שראיתי.

אהבתם? שתפו את זה:

אלבומי השנה 2012

הגיע הזמן הזה שוב…השנה 47 אלבומים נכנסו אצלי לרשימה. רציתי מספר עגול יותר, אבל לא הגעתי ל-50 והיה לי חבל להוריד כמה מהרשימה. אז יש לנו פה שישה אלבומי הופעה, הוצאה אחת מחודשת ו-41 אלבומי אולפן. יש טעימות לכל אחד, כרגיל המחשבות והטקסטים שלי ובסוף הפוסט גם כמה מילים, קישורים ותמונות מהופעות השנה שלי. הדירוג לא תמיד משנה, כי רוב הדברים האלה משתנים כל יום. אבל זה המצב אצלי לזמן כתיבת שורות אלו. אז מתחילים!

רק שניה לפני הנה תזכורת לפוסט אלבומי השנה 2011.

ועכשיו התחלנו!

47. Big Brother & The Holding Company – Live At The Carousel Ballroom

ההקלטה הזו שוחררה לכבוד ציון השנה למותו של אוסלי “Bear” סטנלי שנפטר ב-2011 והיה בזמנו סאונדמן די בולט וחשוב בסצינה של סן פרנסיסקו. הוא זה שהקליט את ההופעה הזו של ג’ניס ג’ופלין והאח הגדול ב-1968, חודשיים לאחר פסטיבל Winterland וכמה חודשים ספורים לפני שג’ניס עזבה את ההרכב שהזניק את הקריירה (הקצרה) שלה.

ההוצאה הזו אומנם מחזירה אחורה בזמן 40 ומשהו שנים לפני 2012, אך היא הזדמנות טובה ללכת קצת אחורה ולהיזכר כמה טובים היו Big Brother על הבמה, קצת לפני סוף הרומן עם גברת ג’ופלין.

Ball & Chain

Call On Me

===============================================================

אהבתם? שתפו את זה:

“…Footsteps in the Hall”

כל חודש יוני לא כתבתי כלום. היה זה חודש די מטורף, עם המון עבודה וגיחה לעוד הופעות בחו”ל. אז הגיע הזמן לסכם מה היה לנו שם. אני מחלק את הפוסט הזה לשלושה חלקים: בראשון כמה מילים על שני אלבומים שיצאו בתחילת יוני ולא הספקתי לכתוב עליהם. בחלק השני נמצאות החוויות שלי בחו”ל בהופעות של טום פטי ופרל ג’אם, ובשלישי הכנה קטנה ותזכורת למה שמגיע ארצה בשבוע הקרוב.

התחלנו.

חלק 1 – צמד האלבומים

אז יוני היה חודש עם דגש מוזיקלי חזק אצלי. בראש ובראשונה ההופעות, אבל עוד בהתחלה יצאו כמה אלבומים שממש חיכיתי להם. אלו השניים הבולטים ביניהם:

Chris Robinson Brotherhood – Big Moon Ritual

ממש החודש תעבור שנה מאז ההופעה האחרונה של הבלאק קרואוז, שנמצאים כרגע בהפסקה. בשנה שעברה ריץ’ רובינסון הוציא אלבום סולו ועכשיו הגיע תורו של האח הגדול, כריס. את ההרכב החדש הזה שלו, שכולל בין השאר את הקלידן של הקרואוז אדם מקדוגל והגיטריסט והיוצר הנפלא ניל קאסל, אני מכיר כבר הרבה זמן. שמעתי המון הופעות שלהם ובעיקרון זה אלבום שכבר הכרתי בו את כל השירים. זה לא משנה את העובדה שזה כרגע אחד האלבומים הכי טובים של 2012 מבחינתי.

אהבתם? שתפו את זה: