ספיישל 50 שנה לאלבום הבכורה של ביג סטאר

בקיץ של 1972 שוחרר Number One Record, אלבום הבכורה של ביג סטאר. אלבום שהפגיש באופן חד פעמי לאורך יצירה שלמה את הכישרון הענק של אלכס צ’ילטון וכריס בל, יחד עם המתופף ג’ודי סטיבנס והבאסיסט אנדי האמיל. הרביעייה שחררה אלבום שהקדים את זמנו. אלבום שנכשל מסחרית בזמן אמת, אבל עם השנים קיבל הילה משוגעת וייצג הרכב שישפיע על רבבות של שמות מוכרים שיגיעו אחריו. כמו REM, וילקו, Teenage Fanclub ורבים אחרים.

הקריירה הקצרה של ביג סטאר התחילה בממפיס, לצד הבית של אולפני Ardent, וככל שהשנים עברו היא המשיכה לנצוץ מחוץ לארה”ב, עם עוד ועוד מאזינים ומאזינות שגילו את המוזיקה של ההרכב, שמרו אותה בלב או העבירו אותה הלאה. האלבום הראשון של ביג סטאר הוא אחת מיצירות הפאוור-פופ המשובחות והחשובות כיום, וגם היותר קרובות לליבי.

לציון 50 שנה לבכורה וההתחלה של ביג סטאר, הקדשתי שעתיים ספיישל ברדיו הקצה לאלבום והשורשים שלו. ניתן להאזין באתר הקצה ובמיקסקלאוד:





פלייליסט חדש: 40 שנה למותו של כריס בל

היום בדיוק לפני 40 שנה נהרג כריס בל, המוזיקאי כנראה הכי בלתי מוערך במסגרת “מועדון ה-27”. בל היה חבר מקורי ומהמייסדים של להקת Big Star האהובה עליי מאוד. אמנם הרבה פעמים אלכס צ’ילטון היה בולט יותר בפרונט וגם בל היה בעיקרון שותף רק לאלבום הראשון של הלהקה, אבל היה זה כריס בל שהתחיל את הכל. הוא זה שהזמין את אלכס צ’ילטון להצטרף להרכב Icewater שלו, שעם התוספת של צ’ילטון הפך בעיקרון לליין-אפ המוכר של ביג סטאר והוציא אותה לדרך.

ההוצאות המיוחדות של השנה 2017

בשבוע הבא יגיע הסיכום המסורתי והמושקע בטירוף (כרגיל) של הבלוג, עם 50 אלבומי השנה שלי. אבל לפני כן, מתחילים להתחמם עם הפוסט הנוכחי וכל ההוצאות המיוחדות\נלוות. יש כאן את עשר ההוצאות המחודשות, אלבומי ההופעה, קופסאות וכדומה של השנה שלי. בניגוד לפוסט אלבומי השנה הרגיל בשבוע הבא, כאן אין דירוג. פשוט מסודר לפי ABC. אך כמובן יש טקסטים וסיבות למה הם פה + לינקים לשירים.

בסוף יש עוד כמה הוצאות ראויות לציון מהשנה החולפת, שחיבבתי או לא הספקתי להתעמק יותר מדי כדי לחפור עליהן. לא לשכוח לחזור בשבוע הבא ל-Main Event וגם לבקר בדף הפייסבוק של הבלוג, שם אני מעלה ומעדכן על הפוסטים החדשים וגם משתף וכותב על המון מוזיקה חדשה וישנה באופן יום-יומי במהלך כל השנה.