אחרי שיצא אלבום הבכורה שלו, ניל יאנג חיפש סאונד חדש ולקח את שלושת חברי ההרכב The Rockets להיות להקת הגיבוי שלו. המתופף ראלף מולינה, הבאסיסט בילי טלבוט והגיטריסט/סולן דני וויטן הקליטו עם יאנג את אלבומו השני וקיבלו את השם Crazy Horse. באלבום הזה, Everybody Knows This Is Nowhere, יאנג בעצם מצא את יד ימינו המוזיקלית עם דני וויטן.
ההרמוניות ובמיוחד הגיטרות החשמליות של וויטן ויאנג יצרו יחד את הסאונד שלימים יהיה הקלאסי של קרייזי הורס. עם הרבה חשמל, לכלוך וג’אמים ארוכים וחופשיים. קטעים כמו Down By The River ו-Cowgirl In The Sand הציגו זאת הכי טוב שאפשר וניל יאנג הרגיש שזכה לפרטנר מוזיקלי מושלם, שיחד עם טלבוט ומולינה הגשימו את החזון המוזיקלי המופלא שהביא אותו לאן שרצה בתור אמן סולו.
וויטן היה מוזיקאי שיאנג העריץ והעריך, אחד האהובים עליו ביותר עד היום. הוא היה מוכשר בטירוף, גיטריסט נפלא ובעל קול מחוספס ומיוחד שגם הצעיד את קרייזי הורס בתור להקה נטו, בנוסף ללהקת גיבוי. אבל דני וויטן גם היה סיפור עצוב וטראגי, עם התמכרויות קשות שגרמו בסופו של דבר ליאנג לנתק איתו בצער גדול את הקשר המוזיקלי (על הדרך להשפיע גם על אחד משיריו הכי מוכרים) ולהוביל למותו המוקדם מדי של וויטן בגיל 29.
