ארכיון התג: ג’ים ג’יימס

ספיישל 20 שנה ל-At Dawn

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

אחרי שחרור אלבום הבכורה ב-1999, My Morning Jacket המשיכה לצבור לעצמה עוד קהל ומאזינים. היא עדיין הייתה להקה די קטנה שממתינה לפריצה גדולה, אבל הזמנה להופעות בבלגיה והולנד בשנת 2000 עזרה להם להתחיל משהו גם מעבר לאוקיינוס, וכשחזרו הביתה המשיכו להופיע יותר מחוץ לקנטאקי ולקבל יותר תשומת לב בחוף המזרחי של ארה”ב.

בנוסף ג’ים ג’יימס המשיך לכתוב עוד שורה ארוכה של שירים חדשים. כל זה הוביל אותם בשנת 2001 למדרגה הנוספת עליה דרכו בדיסקוגרפיה. עם אלבום שני שהוא גם פולו-אפ ישיר בסגנון ואווירה לבכורה של The Tennessee Fire, אבל גם שאפתני יותר. עם כמה שירים יותר מורכבים ונסיוניים ועם אלבום של שעה ורבע שעד היום הוא עדיין הארוך ביותר שלהם בדיסקוגרפיה. לאלבום הזה קוראים At Dawn והשבוע הוא חוגג 20 שנה ליציאתו.



רגע, יש עוד! לחצו לקריאת המשך הפוסט >>
אהבתם? שתפו את זה:

אלבומי חודש יולי

פורסם בתאריך על ידי
2

אפשר להגיד שחודש יולי היה עמוס במיוחד עם הוצאות חדשות. אלבומים שציפיתי להם וגם כמה וכמה דברים שהגיעו בהפתעה או ללא התראה מוקדמת. הרבה מוזיקה חדשה להאזין לה. הנה 11 הוצאות שבלטו לי החודש, עם אלבומי אולפן וגם כמה הוצאות מיוחדות. בהמשך לסיקור אלבומי 2020 של הבלוג.


Courtney Marie Andrews – Old Flowers

חיכיתי נורא לרגע שבו אאזין לכל האלבום החדש של קורטני מארי אנדרוז. אלבום שאיכשהו כבר אהבתי עוד לפני ששוחרר. נשמע קצת מוזר, אבל פשוט ידעתי והרגשתי. כי כל סינגל שהיא שחררה מתוכו בחודשים האחרונים, חדר לי ישירות ללב. כתבתי על קורטני בבלוג לפני שנתיים כשהיא היתה אצלי בסיכום שנת 2018 עם האלבום May Your Kindness Remains. לא הרבה אחר כך, היא עברה פרידה מבן-הזוג והבאסיסט הצמוד שלה לאחר יחסים של כמעט עשור.



רגע, יש עוד! לחצו לקריאת המשך הפוסט >>
אהבתם? שתפו את זה:

אלבומי השנה 2018

פורסם בתאריך על ידי
6

סיכום שנה – הקדמה:

וואי, איזו שנה זו היתה. אני חושב שאחת מהשנים הכי מאתגרות שהיו לי. עם המון למידה עצמית, מכשולים שעברתי, הצלחות, כיף, התמודדויות עם מלא דברים חדשים, ניסיון שצברתי, כלים שאספתי ומלא אנשים מעניינים ומדהימים על הדרך. זו היתה שנה די מטורפת שכללה גם כישלונות חשובים שלמדתי מהם והישגים אישיים משמעותיים. אחד מהם למשל היה להתחיל לשדר ברדיו הקצה. משהו שמאוד מתקשר לסיכום ולפוסט הזה, כי בין כל הדברים שציינתי, מוזיקה כרגיל ליוותה אותי בכל פניה, דרך ותקופה במהלך 2018.

רגע, יש עוד! לחצו לקריאת המשך הפוסט >>
אהבתם? שתפו את זה:

אלבומי השנה 2016

פורסם בתאריך על ידי
9

סיכום שנה – הקדמה:

היתה לי שנה מוזרה, לא הכי קלה, מעט מבולבלת ועם חיפושים שחלקם הביאו אותי למקומות טובים וחלקם עדיין נמצאים על איזו דרך לא נגמרת. אבל לא תיארתי לעצמי איך השנה הזו תסתיים עם החודש וחצי האחרון שלה. כזה שיטרוף את הקלפים, יגמד את כל הדברים שהיו לפני כן ויכניס בי פרופורציות חדשות לחיים ממקום שקיוויתי שמעולם לא יגיע.

רגע, יש עוד! לחצו לקריאת המשך הפוסט >>
אהבתם? שתפו את זה:

מחוות אישיות והוצאות פשוטות (בשנות האלפיים)

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

זה לא דבר חדש שיוצאים אלבומי מחווה לאמנים. זה קורה כל הזמן. ברוב הפעמים אלו מספר שמות שונים או קבוצה גדולה של אמנים שמשתתפים בפרויקט שכזה, שמוקדש לאמן אחר מוערך. מעטים יותר אלו אלבומי המחווה שמוקלטים ע”י אמן, או שם אחד ספציפי. כזה שבוחר לבד את כל השירים, מבצע את כולם ומגיע לחלוק כבוד ואהבה למישהו אחר שהשפיע עליו בדרך כזו או אחרת. יש משהו שונה באלבומים הללו. יותר אישי ומכוון ומגיע בדרך כלל ממשיכה טהורה לאותה מוזיקה ושירים שמוצגים בביצוע אחר.

בשנות האלפיים היו מחוות ממש מוצלחות בסגנון. בחרתי לכתוב על חמש הוצאות אישיות כאלו מהעשור האחרון, שספציפית אהובות עלי מאוד.

רגע, יש עוד! לחצו לקריאת המשך הפוסט >>
אהבתם? שתפו את זה:

חודש מרץ העמוס: (עוד) אלבומים חדשים

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

המון דברים חדשים יצאו בחודש החולף, אז הגיע הזמן לעוד סקירת אלבומים טריים. הנה חמישה שבלטו אצלי בתקופה האחרונה:

Richmond Fontaine – You Can’t Go Back If There’s Nothing To Go Back To
a4224071887_10

אתחיל עם האלבום שהכי שמחתי כנראה לשמוע החודש. לא כתבתי בהרחבה על ריצ’מונד פונטיין פה, אבל כן הזכרתי אותם בסיכום שנת 2014 שלי, בגלל אלבום אחר של מנהיג ההרכב – ווילי ולאוטין. זה היה עם האלבום של The Delines שנכנס אצלי ממש גבוה ברשימת סיכום ההיא. עכשיו ולאוטין חזר להרכב המקורי שלו, איתו הוא כבר רץ כשני עשורים כבר.

רגע, יש עוד! לחצו לקריאת המשך הפוסט >>
אהבתם? שתפו את זה:

My Morning Project Vol. 7 – In It’s Infancy

פורסם בתאריך על ידי
2

“…The idea was always there”

במהלך שנת 2012 מיי מורנינג ג’אקט ממשיכים להופיע ולגבות את אלבומם האחרון Circuital. למרות שהם די עוזבים את ריבוי השירים מהאלבום בהופעות ומתרכזים ביותר גיוון בסט-ליסטים וחפירה עמוקה בדיסקוגרפיה שלהם. זה בא מאוד לביטוי בערבים כפולים או משולשים במקום ספציפי, כמו שתי ההופעות ב-Red Rocks בקיץ או שלושת הערבים ב-Capitol בפורט צ’סטר לקראת סוף השנה. את שנת ההופעות הנהדרת הזו הם נועלים בערב\לילה חגיגי של New Year’s Eve בבוסטון.

רגע, יש עוד! לחצו לקריאת המשך הפוסט >>
אהבתם? שתפו את זה:

My Morning Project Vol. 5 – Movin’ Away

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

?Do you live your life on the road”
Yeah, losing out on loving
Asking for nothing
“Runnin’ from something that isn’t there

את שנת 2006 מיי מורנינג ג’אקט פתחו על גג העולם, כשהם רכובים על גל ההצלחה של “Z”. החל מחודש אפריל הם מופיעים נון-סטופ, באירופה וארה”ב, בהמשך הגיבוי לאלבום הכי מוצלח שלהם מסחרית עד כה. בספטמבר הם משחררים את אלבום ההופעה הרשמי הראשון שלהם – Okonokos, שלקוח משני ערבים ב-Fillmore בסיום השנה הקודמת. סרט ההופעה על DVD והאלבום הכפול ממשיכים למנף אותם כאחת הלהקות החמות בעשור הראשון של שנות האלפיים. הם נועלים את 2006 עם עוד שלושה ערבים באותו Fillmore אגדי של סן פרנסיסקו ובעצם חותמים תקופה אדירה בשבילם.

רגע, יש עוד! לחצו לקריאת המשך הפוסט >>
אהבתם? שתפו את זה:

My Morning Project Vol. 4 – Off The Record

פורסם בתאריך על ידי
1

בעשור האחרון חברי הלהקה, יחד או לחוד, השתתפו, התארחו או היו אחראים על לא מעט פרויקטים מוזיקליים ואחרים. אם בתור My Morning Jacket או הוצאות סולו מחוץ ללהקה. לפניכם עשרה חלקים של מוזיקה שלא נמצאים באלבומים והוצאות של MMJ, אבל כוללים את התרומה של חברי הלהקה מחוץ לאלבומים והוצאות שחתומים על שמם. אם זה בהוצאה שלמה או תרומה חלקית ושירים בודדים. יש עוד מקומות שראו נגיעות שקשורות להרכב, קטעי אורח וכו’, אבל אלו מבחינתי הבולטים והמומלצים או האהובים עלי ביותר.

Elizabethtown Soundtracks and EP
תאריך יציאה: אוגוסט\ספטמבר 2005 + פברואר 2006.
Untitled-1

רגע, יש עוד! לחצו לקריאת המשך הפוסט >>
אהבתם? שתפו את זה:

My Morning Project Vol. 3 – Master Plan

פורסם בתאריך על ידי
2

It’s not the dream that makes you weak”
It’s not the night that makes you sleep
But it’s a voice and it’s a choice
“To call you out or stay at home

כששנת 2002 נפתחה מיי מורנינג ג’אקט עדיין דחפו את עצמם דרך הופעות. כששני אלבומים מאחוריהם, הם המשיכו לקדם את עצמם בעזרת הקהל והצלחה יחסית מחוץ לבית ברחבי ארה”ב. בחודש אפריל הם משחררים את ה-EP  של Chocolate & Ice. ממש אחריו, בחודש מאי, המתופף (השני במספר) כריס גואטיק עוזב את הלהקה לאחר תקופה קצרה בשורותיה. מי שמחליף אותו הוא פטריק הלהאן, במהלך חשוב ראשון לעבר השלמות המוזיקלית בתור הלהקה ההדוקה והיציבה שתגיע לאחר מכן. לקראת סוף שנה יוצא גם ה-EP  של Sweatbees והם נועלים את 2002 במספר הופעות באירופה וביקור ראשון אי פעם בבריטניה.

רגע, יש עוד! לחצו לקריאת המשך הפוסט >>
אהבתם? שתפו את זה: