30 שנה ל-Jagged Little Pill של אלאניס מוריסט, 20 שנה ל-Get Behind Me Satan של הווייט סטרייפס ומבחר קאברים לבראיין וילסון/ביץ’ בויז.
להאזנה באתר הקצה ופה למטה:
פלייליסט:
And What It All Comes Down To 15.6.25
להגיב
ספיישל Empire Burlesque
בקיץ של 1984, אחרי סיום סיבוב הופעות באירופה, בוב דילן נכנס לאולפן בשביל תחילת ההקלטות לאלבומו הבא. זה היה אלבום עם סאונד קצת שונה, מכוון לצלילים של האייטיז, שעבר בין כמה אולפנים וכלל לא מעט אורחים. בסופו של דבר הוא הושלם ויצא ביוני של 1985, השבוע לפני 40 שנה. אלבום ששמו Empire Burlesque.
עם השפעות מהוליווד הישנה, שירים שהופקו בשביל הרדיו של אמצע האייטיז וחוסר להיט באמת גדול, “Empire” לא נחשב מההוצאות הטובות של דילן ע”י המעריצים. הרבה לא ידרגו אותו גבוה בדיסקוגרפיה, אלא ההפך. אבל ניסיתי לשפוך לא מעט נקודות אור מוזיקליות עליו, עם ספיישל שכולל גם את צדדיו הטובים והיפים.
פלייליסט: לוסי דייקיס בת 30
לוסי דייקיס בת 30 היום. עבר כמעט עשור מאז פרצה לחיינו עם הבכורה שלה. מאז הספיקה להיכנס לי יפה לתוך הלב, לשחרר אלבום ושני EP’s עם boygenius, להוציא כבר ארבעה אלבומי סולו (האחרון הטרי לפני חודש), EP של קאברים ומקוריים, סינגלים בין לבין ושיתופי פעולה.
יש לה הספק נאה בינתיים בקריירה של עשר שנים. יצא לי לחוות אותה בלייב פעמיים; הופעה אחת עם boygenius והופעת סולו אחת שלה. עם הסולו תמיד היה לי פייבוריט מובהק. שיר שהיה רגע השיא שלי בהופעה שלה וגם תמיד באלבומים. קוראים לו Timefighter והוא פותח פלייליסט שהכנתי לכבוד יום הולדתה העגול.
ספיישל Devils & Dust
אחרי סיבוב ההופעות הארוך של The Ghost of Tom Joad, ברוס ספרינגסטין הושפע מאוד מהסגנון ואווירת הסולו-אקוסטית שביצע בלייב. כשחזר לבית בג’רזי ב-1997, הוא כתב מיד עוד שורה יפה של שירים אינטימיים ומופשטים. בסופו של דבר הוא לא שחרר אותם לאוויר העולם ודחה את הרעיון להוציא שני אלבומי סולו ברצף.
רק מספר שנים אחר כך, ב-2003, הוא החליט לחזור לאותם שירים, ויחד עם המפיק הנהדר ברנדן אובראיין הוא יצר דרכם את האלבום Devils & Dust שיצא בסוף חודש אפריל של 2005. אלבום שתפס את ספרינגסטין בארה”ב שעדיין פגועה מ-September Eleven ובמהלך שנת בחירות שהלכה בכיוון ההפוך מהדחיפה והרצון של ברוס בסיבוב הפוליטי של Vote For Change.
The Love Songs All Mean Different Things Today 20.4.25
האזינו באתר הקצה ופה למטה:
פלייליסט:
Valerie June – Joy, Joy!
Lily Seabird – Arrow
Ollella – Mothers & Colors
Brown Horse – Corduroy Couch
Craig Finn – A Man Needs A Vocation
The Hold Steady – Can You Please Crawl Out Your Window?
Valerie June – Tonight I’ll Be Staying Here With You
Bruce Springsteen – Rain In The River
Bruce Springsteen – Thundercrack
The Gaslight Anthem & Bruce Springsteen – History Books
Waxahatchee – Streets of Philadelphia
Aoifa O’Donovan – Atlantic City
I’m With Her – Standing On The Fault Line
Lera Lynn – My Least Favorite Life
Lera Lynn & Dylan LeBlanc – What Is Love
Dylan LeBlanc – Changing of the Seasons
Nick Drake – Strange Face
Valerie June – Pink Moon
Neil Young – I’m The Ocean (Live 2023)
Neil Young – Expecting To Fly (Live 2023)
Neil Young – Broken Arrow (Live 1969)
Nick Cave – Helpless
Gary Louris – Better To Walk Than To Run
Jason Isbell – Gravelweed
Justin Townes Earle – Glory Days
ספיישל בוב דילן Unplugged
כשבוב דילן הגיע בנובמבר של 1994 להקליט את סט ה-Unplugged שלו ל-MTV, התכנית הייתה בשיאה. אחרי הסטים של כוכבי הרגע עם פרל ג’אם, אליס אין צ’יינס ונירוונה, וגם הוותיקים יותר שהיו לפניו, בדמות ניל יאנג, פול סיימון, קוסטלו, ספרינגסטין, מק’רטני ואחרים.
אבל הניצנים של דילן Unplugged כבר היו שם שנה לפני, כשהגיע למועדון קטן בניו יורק בשביל ארבעה סטים מיוחדים לקראת סוף 1993. השירים והסגנון שהיו שם, השפיעו לא מעט על מה שדילן יעשה ב-Unplugged המוכר והנכונות שלו גם להגיע ולהקליט תכנית משלו.
The Sun’s Going Down And The Sky Different Colors 6.4.25
50 שנה ל-Toys In The Attic של אירוסמית’, פרידה ממייקל הארלי ועוד.
האזינו באתר הקצה ופה למטה:
פלייליסט:
Kathleen Edwards with Jason Isbell – Traveling Alone
Jason Isbell – Good While It Lasted
Ben Nichols – Among The Ghosts
Elton John & Brandi Carlile – The Rose of Laura Nyro
Lucy Dacus – Come Out
Craig Finn – Postcards
Dean Wareham – Yesterday’s Hero
Will Johnson – Unfamiliar Ghost
Benmont Tench – Not Enough
My Morning Jacket – Beginning From The Ending
Brian D’Addario – One Day I’m Coming Home
Aerosmith – Toys In The Attic (Live 2004)
Aerosmith – No More No More (Live 2002)
Aerosmith – Adam’s Apple (Live 1977)
Aerosmith – Round And Round
Aerosmith – Sweet Emotion (Live 1997)
Vetiver – Blue Driver
Michael Hurley – Werewolf
Michael Hurley – The Sun Is Slowly Sinking
Michael Hurley – O My Stars
Neal Casal – The Portland Water
Michael Hurley – Hog of the Forsaken
Michael Hurley – Slurf Song
Michael Hurley – Little Blue River
פרידה ממייקל הארלי
הגיעה הידיעה היצובה שמייקל הארלי נפטר בגיל 83. הארלי היה מוזיקאי נפלא שהתמקד בפולק משובח, כתיבה יפה וסיפורית. שחרר את אלבום הבכורה ב-1964 ואז מתחילת הסבנטיז עד לפני ארבע שנים, הוציא שלל אלבומים ללא הפסקה, רובם מעולים.
אישית הכרתי את המוזיקה שלו לראשונה ב-2008, וזה קרה בעקבות אלבום הקאברים המצוין של Vetiver שיצא דאז. הוא כלל את הגרסה שלהם ל-Blue Driver של הארלי, שמיד דחפה אותי לדעת מאיפה המקור, ומשם נכנסתי לעולם הצבעוני שלו. עם Hi Fi Snock Uptown ממנו לקוח השיר המקורי, ואיתו Armchair Boogie (שמופיע על עטיפת האלבום של Vetiver, שהיא גם אחת האהובות עליי Ever).
ספיישל A.M
לקראת סוף שנת 1993 שוחרר Anodyne, אלבום האולפן האחרון של ההרכב המעולה Uncle Tupelo. זה שכלל את שני הכותבים והמנהיגים שלו; ג’ף טווידי וג’יי פרר. אחרי שחתול שחור עבר ביניהם, הלהקה התפרקה רשמית. במהלך 1994 שני המוזיקאים הנהדרים הללו התחילו פרויקטים חדשים.
פרר חיפש מוזיקאים חדשים שאיתם הקים את Son Volt. מצד שני, טווידי לקח איתו את חברי Uncle Tupelo הנותרים והקים איתם להקה חדשה משלו. השם שלה היה Wilco. אחרי סשנים והקלטות בקיץ של 94, אלבום הבכורה של וילקו היה מוכן ושוחרר בסוף חודש מרץ של 1995. האלבום הזה הוציא לדרך קריירה ארוכה של להקה שנמשכת עד היום. להקה שצמחה מההריסות של Uncle Tupelo והפכה עם השנים את וילקו לאחד ההרכבים האהובים והמוצלחים במהלך החצי השני של שנות התשעים ולתוך המאה ה-21.
ספיישל Southern Accents
כשטום פטי וה-Heartbreakers החלו לעבוד על אלבומם השישי, הרעיון המקורי היה ללכת אחורה. פטי רצה לגעת יותר בשורשים וההשפעות עליו ואפילו חשב להקליט אלבום אקוסטי שירד מן הפרק די מהר. אבל הקונספט נשאר במחשבה והכתיבה, עם השפעות מהדרום, האימאג’ים שקשורים אליו והמקום ממנו פטי והבסיס של הלהקה מגיעים – גיינסוויל, פלורידה.
הקונספט והאווירה הכללית הדרומית של האלבום בסוף לא הושלמה עד הסוף, כשנכנס לתמונה דייב סטיוארט מיורית’מיקס, שעזר בכתיבת שלושה שירים, שהם שליש מהאלבום, והשפיע על הסאונד הכללי שלהם. לבסוף, האלבום שהושלם ויצא ב-26 במרץ 1985, לא היה כולו באווירה הראשונית שלו, במיוחד עם שישה שירים שהושארו בחוץ שיכלו להביא לו את הקונספט השלם אם היו נכנסים במקום שיריו של סטיוארט.