ספיישל Old Ways

אחרי החתימה עם חברת גפן בתחילת האייטיז, ניל יאנג פזל לכל מיני ז’אנרים מוזיקליים שלא ממש אהבו אצל הלייבל, בלשון המעטה. יאנג הוציא תחתם אלבום אלקטרוני בדמותו של Trans ואז את אלבום הרוקבילי Everybody’s Rockin. אלבומים לא מסחריים בעליל.

הרצון של יאנג אחריהם היה לשחרר אלבום קאנטרי, רעיון שגם כן לא נתפס יפה אצל גפן, שאפילו הגישו נגד יאנג תביעה ולא מימנו לו זמן אולפן. אבל יאנג היה נחוש לעשות את שלו, עם קונספט וסגנון שכבר התבשל אצלו ב-1983 עם הקלטות ורעיון ל-Nashville Album שיראה את ההשפעות השורשיות הללו עליו.

ספיישל Mirror Ball

כשניל יאנג חזר בגדול לעולם הרוקנ’רול בתחילת הניינטיז, זה קרה לצד עליית סצינת הגראנג’ בסיאטל. הרבה מההרכבים הצעירים דאז פתאום הזכירו אותו כהשפעה עליהם, במיוחד עם הלכלוך והחשמל המחוספס שיצר עם קרייזי הורס. הוא אפילו קיבל את הכינוי The Godfather of Grunge.

יאנג אהב גם לא מעט את מה שקורה בסיאטל, במיוחד עם הערכה לפרל ג’אם, ההרכב שהחל מ-1992 שיתף איתם פעולה ובנה קשר קרוב ומהנה מאוד בשביל שני הצדדים. אחרי הופעות קצרות יחד, זה הוביל לאלבום שלם ב-1995 כשפרל ג’אם מתפקדת כלהקת הגיבוי של יאנג ב-Mirror Ball. האלבום שמציין הקיץ שלושה עשורים ליציאתו (יוני באירופה, אוגוסט בארה”ב).

פלייליסט: ג’ק ווייט בן 50

כן כן, ג’ק ווייט, מהמוזיקאים והגיטריסטים המוכשרים וגדולים של דורנו הגיע ליובל שנים. לכבוד הציון הכנתי פלייליסט סוקר קריירה של 50 שירים. שעתיים וחצי של ג’ק ווייט, עם ההרכבים השונים וקריירת הסולו. עם מלא שירים וצלילים אהובים עליי אישית, וכמובן מלא חשמל.

מוזמנות/ים להאזין לפי הסדר שבחרתי, בשאפל או איך שבא לכן/ם. בדף הספוטיפיי שלי וגם ממש פה:

אהבתם? שתפו את זה:

ספיישל The Basement Tapes

אחרי סיבוב ההופעות של 65-66 עם חברי The Band, בוב דילן קיבל שריקות בוז וחווה את התגובות החריפות על המעבר לחשמל וגיבוי ע”י להקת רוקנ’רול, הוא עבר תאונת אופנוע. כזו שגרמה לו לשבת בבית (וגם להפסיק סיבובי הופעות למשך כמעט 8 שנים).

כשהוא בביתו בוודסטוק, החברים מ-The Band הצטרפו אליו לסשנים של הקלטות ספונטניות, שורשיות ומאוד Loose. הרבה מהסשנים התרחשו במרתף של בית בוודסטוק ששכנו בו, המכונה Big Pink. שורה גדולה מאוד של שירים הוקלטה שם, גם רבים מקוריים וגם קאברים שונים ומשונים.

Being Here Without You 25.6.25

The Byrds Mr. Tambourine Man

60 שנה ל-Mr. Tambourine Man של ה-Byrds, עם שירי האלבום, סולו של חברי הלהקה והרכבים שהושפעו מהם. האזינו באתר הקצה או פה:

פלייליסט”

ספיישל Tonight’s The Night

בחודש יוני של 1973, אחרי סיבוב ההופעות של Times Fade Away, ניל יאנג חבר לקרוסבי, סטילס ונאש במטרה להקליט אלבום חדש של CSNY. באותו הזמן יאנג גילה על מותו של ה-Roadie הקרוב אליו, ברוס בארי, ממנת יתר. המוות שלו הצטרף לזה של דני וויטן מקרייזי הורס מספר חודשים לפני כן, באותן הנסיבות.

שתי האבידות הללו הכניסו את יאנג למקום מאוד אפל ומוזר. הוא החליט לחתוך מהסשנים של CSNY והרים טלפון למפיק שלו דייוויד בריגס במטרה להקליט משהו אחר לגמרי. הוא צירף אליו את שני חברי קרייזי הורס הנותרים, ראלף מולינה ובילי טלבוט, בתוספת בן קית’ ונילס לופגרן, ובאוגוסט נפגשו להקליט שורה של שירים חדשים שיאנג כתב.

ספיישל Fables of the Reconstruction

בדיוק באמצע שנות השמונים R.E.M משחררת את אחד האלבומים היותר טובים שלה מבחינתי. עם שלישיית פתיחה מהמשובחות בדיסקוגרפיה, צד שני שכדאי להעמיק בו, רוק-גות’-דרומי ושירים מורכבים וקליטים גם יחד, Fables of the Reconstruction הוא אלבום אהוב עליי נורא של החבורה מאת’נס, ג’ורג’יה.

REM Fables

לכבוד ארבעה עשורים ליציאתו, נפגשתי שוב באולפן עם החבר והמומחה שלומי צ’רקה, לספיישל R.E.M נוסף בסדרה שלנו על הלהקה. ניתן להאזין לספיישל באתר הקצה וגם פה:

פלייליסט:

And What It All Comes Down To 15.6.25

ווייט סטרייפס Get Behind Me Satan

30 שנה ל-Jagged Little Pill של אלאניס מוריסט, 20 שנה ל-Get Behind Me Satan של הווייט סטרייפס ומבחר קאברים לבראיין וילסון/ביץ’ בויז.

להאזנה באתר הקצה ופה למטה:

פלייליסט:

ספיישל Empire Burlesque

בקיץ של 1984, אחרי סיום סיבוב הופעות באירופה, בוב דילן נכנס לאולפן בשביל תחילת ההקלטות לאלבומו הבא. זה היה אלבום עם סאונד קצת שונה, מכוון לצלילים של האייטיז, שעבר בין כמה אולפנים וכלל לא מעט אורחים. בסופו של דבר הוא הושלם ויצא ביוני של 1985, השבוע לפני 40 שנה. אלבום ששמו Empire Burlesque.

בוב דילן Empire Burlesque

עם השפעות מהוליווד הישנה, שירים שהופקו בשביל הרדיו של אמצע האייטיז וחוסר להיט באמת גדול, “Empire” לא נחשב מההוצאות הטובות של דילן ע”י המעריצים. הרבה לא ידרגו אותו גבוה בדיסקוגרפיה, אלא ההפך. אבל ניסיתי לשפוך לא מעט נקודות אור מוזיקליות עליו, עם ספיישל שכולל גם את צדדיו הטובים והיפים.

פלייליסט: לוסי דייקיס בת 30

לוסי דייקיס בת 30 היום. עבר כמעט עשור מאז פרצה לחיינו עם הבכורה שלה. מאז הספיקה להיכנס לי יפה לתוך הלב, לשחרר אלבום ושני EP’s עם boygenius, להוציא כבר ארבעה אלבומי סולו (האחרון הטרי לפני חודש), EP של קאברים ומקוריים, סינגלים בין לבין ושיתופי פעולה.

לוסי דייקיס

יש לה הספק נאה בינתיים בקריירה של עשר שנים. יצא לי לחוות אותה בלייב פעמיים; הופעה אחת עם boygenius והופעת סולו אחת שלה. עם הסולו תמיד היה לי פייבוריט מובהק. שיר שהיה רגע השיא שלי בהופעה שלה וגם תמיד באלבומים. קוראים לו Timefighter והוא פותח פלייליסט שהכנתי לכבוד יום הולדתה העגול.