ספיישל 30 שנה ל-Wildflowers

בתחילת שנות התשעים טום פטי הגיע לאוזניים של המון מאזינים חדשים בעקבות להיטי MTV וסינגלים מוכרים. אבל באותה תקופה הוא גם מצא את עצמו בצומת דרכים מסוימת. הוא חתם בלייבל חדש עם וורנר והיה בתוך פרידה בתהליכי גירושין מזוגתו בכמעט 20 השנים האחרונות.

התקופה הזו הוציאה מטום פרץ יצירה די פסיכי ובשנים 92-93 הוא כתב המון שירים חדשים והקליט דמואים רבים באולפן הביתי שלו. להקלטות שלהם הוא חבר למפיק ריק רובין ושיתוף הפעולה הזה הוביל לאלבום Wildflowers ששוחרר השבוע לפני 30 שנה.

טום פטי Wildflowers

אלבום שהיה אמור להיות כפול במקור ורבים משיריו המעולים נשארו בסוף בחוץ או הוקלטו אחר כך שוב לאלבום הבא. אבל גם השירים שכן נכנסו לאלבום המקורי, יצרו את אחד האלבומים המושלמים והאהובים ביותר בקריירה של פטי. אלבום של אהבה, פרידה, רוקנ’רול ופסקול מוזיקלי אישי של תקופה ארוכה.

זה גם אחד האלבומים האהובים עליי בהיסטוריה ולכבודו שידרתי ספיישל של 3 שעות על Wildflowers. עם כל השירים שלא נכנסו אליו, הסיפורים, ההקלטות המיוחדות והשונות, קטעי הופעה, חיבורים אישיים וכמובן הרצועות שבסוף בנו את האלבום המקורי ומציינות עכשיו שלושה עשורים של יופי אמיתי.

ניתן להאזין באתר הקצה וגם פה:

פלייליסט:

החודש לפני: יום אחד בנובמבר

אם הייתי צריך להכין רשימה בסגנון של “האלבומים שהכי עיצבו אותי” במהלך החיים, השניים האלה בטוח היו שם. גם אם הייתי צריך להביא רשימה של עשרים, או עשרת האלבומים הכי קרובים לליבי, הם די בטוח היו שם. ועוד במלא רשימות דומות אחרות שיהללו את האלבומים האהובים עלי ביותר בכל הזמנים.

שניהם יצאו באותה השנה (1994), באותו החודש (נובמבר) ובדיוק באותו היום (ה-1 לחודש, יום שלישי). שניהם גרמו לי להתאהב ברמות קשות (עד ממש קשות) באמנים שהוציאו אותם ושניהם אלבומים שלא נמאס לי מהם אף פעם, לא משנה כמה שנים הם אצלי על המדף  ועל הלב.

————————————————————————————————–

“Don’t judge a book by his cover” – זה משפט שאמרתי להמון אנשים בין השנים כשהמלצתי להם על Amorica של הבלאק קרואוז. כי הדבר הראשון שרואים באלבום זו העטיפה, והבחירה לזו של Amorica היא לא הכי מושכת בעולם, בלשון המעטה. למי שלא יודע מאיפה היא הגיעה, אז היא לקוחה משער של המגזין Hustler, בגיליון שיצא ביולי 1976. אל תשאלו אותי למה, גם אני לא מת עליה, במיוחד כשהיא מייצגת את הלהקה מספר אחת שלי, אבל כמו שאני תמיד אומר – עדיף להתעסק בחומר המוזיקלי שבפנים. וכמה שהחומרים האלה טובים…