ספיישל Southern Accents

טום פטי Southern Accents

כשטום פטי וה-Heartbreakers החלו לעבוד על אלבומם השישי, הרעיון המקורי היה ללכת אחורה. פטי רצה לגעת יותר בשורשים וההשפעות עליו ואפילו חשב להקליט אלבום אקוסטי שירד מן הפרק די מהר. אבל הקונספט נשאר במחשבה והכתיבה, עם השפעות מהדרום, האימאג’ים שקשורים אליו והמקום ממנו פטי והבסיס של הלהקה מגיעים – גיינסוויל, פלורידה.

הקונספט והאווירה הכללית הדרומית של האלבום בסוף לא הושלמה עד הסוף, כשנכנס לתמונה דייב סטיוארט מיורית’מיקס, שעזר בכתיבת שלושה שירים, שהם שליש מהאלבום, והשפיע על הסאונד הכללי שלהם. לבסוף, האלבום שהושלם ויצא ב-26 במרץ 1985, לא היה כולו באווירה הראשונית שלו, במיוחד עם שישה שירים שהושארו בחוץ שיכלו להביא לו את הקונספט השלם אם היו נכנסים במקום שיריו של סטיוארט.

שנה בלי טום: זיכרונות ואוצרות חדשים

שנה שלמה ללא טום פטי. כל כך מוזר. אוקטובר 2017 נחקק ונצרב אצלי בשנה החולפת נורא חזק, עם התחושות של האבדן המוזיקלי הכי גדול שחוויתי כלפי אמן שליווה אותי כל השנים, מאז תחילת החיבור האמיתי והעמוק שלי עם מוזיקה. הרגשתי כאילו משהו מההיסטוריה והבניה שלי נעלם, או נסדק.

כתבתי כבר על הסדק המוזיקלי האישי הזה רבות לפני שנה ועוד רגע אכתוב פה בהרחבה למטה על הוצאת פוסט-המוות החדשה. אבל לפני כן הנה תזכורת לשני הדברים הכי בולטים שיצאו ממני שנה שעברה בעקבות מותו הפתאומי של פטי:

“…Footsteps in the Hall”

כל חודש יוני לא כתבתי כלום. היה זה חודש די מטורף, עם המון עבודה וגיחה לעוד הופעות בחו”ל. אז הגיע הזמן לסכם מה היה לנו שם. אני מחלק את הפוסט הזה לשלושה חלקים: בראשון כמה מילים על שני אלבומים שיצאו בתחילת יוני ולא הספקתי לכתוב עליהם. בחלק השני נמצאות החוויות שלי בחו”ל בהופעות של טום פטי ופרל ג’אם, ובשלישי הכנה קטנה ותזכורת למה שמגיע ארצה בשבוע הקרוב.

התחלנו.

חלק 1 – צמד האלבומים

אז יוני היה חודש עם דגש מוזיקלי חזק אצלי. בראש ובראשונה ההופעות, אבל עוד בהתחלה יצאו כמה אלבומים שממש חיכיתי להם. אלו השניים הבולטים ביניהם: