ספיישל 40 שנה ל-Murmur

אחרי יציאת ה-EP של Chronic Town ב-1982, החברים של R.E.M המשיכו לבסס את עצמם כלהקה מוכרת ואהובה באת’נס, ג’ורג’יה, וגם כבר במקומות אחרים בארה”ב כשהם הגיעו ל-1983. השנה בה הם נדדו לצפון קרוליינה כדי להקליט שורה לא קצרה של שירים חדשים, מהם יגיח Murmur, אלבום הבכורה של הרביעייה ששוחרר השבוע לפני 40 שנה.

לכבוד יום ההולדת, אני והחבר שלומי צ’רקה נפגשנו שוב לעוד ספיישל בסדרת R.E.M שלנו. הפעם בשעתיים שהוקדשו ל-Murmur, כל השירים שלו, קטעים נדירים, Outtakes, סיפורים וחיבורים אישיים, וכל מה שמסביב ללהקה ב-1983 ואלבום הבכורה שלה. האזינו באון דימנד באתר הקצה וגם פה:

פלייליסט:

R.E.M. – Radio Free Europe
R.E.M. – There She Goes Again
R.E.M. – Catapult (1982 Demo)
R.E.M. – Sitting Still
Love Tractor – Motorcade
R.E.M. – Pilgrimage (Live 1999)
R.E.M. – Laughing
R.E.M. – That Beat
R.E.M. – 9-9 (Live 1983)
Michael’s Accordion
R.E.M. – I’ve Got You Babe (Live 1983)
R.E.M. – Perfect Circle
Community Trolls – Tainted Obligation
R.E.M. – West of the Fields
R.E.M. – Eight Miles High (Live 1983)
R.E.M. – Fall Above
R.E.M. – Talk About The Passion (Early Mix)
R.E.M. – Shaking Through (Demo)
R.E.M. – Cushy Tush
R.E.M. – We Walk
R.E.M. – We Get Paid For It (Live 1983)
R.E.M. – California Dreamin’ (Live 1983)
R.E.M. – Moral Kiosk
R.E.M. – 7 Chinese Bros. (Live 1983)


























ספיישל Houses of the Holy

השבוע לפני 50 שנה שוחרר האלבום החמישי של לד זפליןHouses of the Holy. האלבום אולי הכי צבעוני ומגוון שלהם מבחינה מוזיקלית. כזה שעדיין מכיל את הבלוז-רוק של האלבומים הקודמים, אבל גם פוזל להשפעות אחרות, מדו-וואפ ורגאיי ועד ל-Fאנק, עם קצת יותר קלילות ואף הומור בשירים ויצירה.

ועם כל זה, “Houses” לדעתי אלבום נהדר של זפלין. כזה שעם השנים הערכתי יותר ויותר. לציון יובל שנים ליציאתו, שידרתי ספיישל של שעתיים על כל הדרך שהובילה לאלבום, הסשנים השונים, ההופעות, ה-Outtakes, ההשפעות והסיפורים מסביב. ניתן להאזין לספיישל באתר הקצה וגם פה:

פלייליסט:

Led Zeppelin – No Quarter (Keyboard Overdub – No Vocal)
Led Zeppelin – Houses of the Holy
Led Zeppelin – Next One (Over The Hills And Far Away Guitar Mix Backing Track)
Led Zeppelin – Walter’s Walk
Led Zeppelin – The Overture (The Song Remains The Same Guitar Overdub Mix)
James Brown – Get Up Offa That Thing
Led Zeppelin – The Crunge
Led Zeppelin – Dancing Days (Live 1972)
Led Zeppelin – Over The Hills And Far Away (Live 1972)
Led Zeppelin – The Ocean (Live 1972)
Led Zeppelin – Best One Yet (The Rain Song Mix Minus Piano)
Led Zeppelin – The Rover
Jimmy Page & Robert Plant With The Bombay Orchestra – Four Hands
Jimmy Page & Robert Plant With The Bombay Orchestra – Friends
Rosie And The Originals – Angel Baby
Led Zeppelin – D’yer Mak’er
Led Zeppelin – Black Country Woman
Led Zeppelin – The Song Remains The Same (Live 1973)
Led Zeppelin – The Rain Song (Live 1973)
Led Zeppelin – No Quarter (Live 2007)

לד זפלין Houses of the Holy
אהבתם? שתפו את זה:

ספיישל בוב דילן: Fragments

באמצע שנות התשעים הייתה איזו תהייה או חשש האם בוב דילן עדיין מסוגל לכתוב וליצור ברמה גבוהה. במשך שבע שנים הוא לא שחרר אלבום עם חומר מקורי, עד שב-1997 הוא ענה לכולם כמו שהוא יודע, ועם שיתוף פעולה שני יחד עם המפיק דניאל לנואה (שמונה שנים אחרי Oh Mercy) הוא שחרר לעולם את Time Out of Mind.

עם רומנטיקה אפלה, בלוז מלנכולי והפקה אדירה, בוב דילן יצר את אחד האלבומים הטובים שלו בקריירה ובדעה אישית האלבום הטוב ביותר שלו פוסט-1976 עד היום. ביום שישי האחרון יצא “Fragments”, החלק הטרי ב-Bootleg Series שמתמקד הפעם בכל הסשנים וההקלטות של Time Out of Mind.

לכבוד יציאתו, הגעתי לאולפן הקצה כדי להקדיש שעתיים למארז החדש ולחגוג את Time Out of Mind, האווירה שלו, השירים בגרסאות אלטרנטיביות, ה-Outtakes והסיפור והרקע של האלבום המשובח הזה.

ניתן להאזין לספיישל באתר הקצה וממש כאן:

פלייליסט:

Bob Dylan – Love Sick (Version 1)
Bob Dylan – Dirt Road Blues (Version 1)
Bob Dylan – Red River Shore (Version 2)
Bob Dylan – Standing In The Doorway (Version 2)
Bob Dylan – Million Miles (Live 1998)
Bob Dylan – Dreamin’ of You
Bob Dylan – Tryin’ To Get To Heaven (Version 1)
Bob Dylan – Marchin’ To The City
Bob Dylan – ‘Till I Fell In Love With You (Live 1998)
Bob Dylan – Not Dark Yet (Version 1)
Bob Dylan – Cold Irons Bound
Bob Dylan – Mississippi (Version 1)
Bob Dylan – Make You Feel My Love (Take 1)

Bob Dylan – Can’t Wait (Version 1)
Bob Dylan – Highlands
Bob Dylan – The Water Is Wide






















ספיישל 50 שנה ל-GP של גראם פרסונס

אחרי האלבום האחד עם ה-Byrds ושני האלבומים הראשונים עם ה-Flying Burrito Brothers, גראם פרסונס רצה לשחרר אלבום סולו. לאחר שבילה עם הסטונס בהקלטות של Exile On Main Streets וגם שם בסוף היה לא רצוי בסביבה בגלל ההשפעה הרעילה שלו על החברים, הוא פגש באנגליה את ריק גרץ’ (Blind Faith) ומצא איתו חיבור חדש.

גרץ’ הסכים להפיק לפרסונס את אלבום הסולו המדובר, ויחד עם הנגנים של אלביס והתגלית החדשה והחיבור המופלא עם אמילו האריס, פרסונס שחרר בינואר 1973 את GP. אלבום הסולו הראשון שלו בקריירה, שיחד עם Sweetheart of the Rodeo ו-The Gilded Palace of Sin, הוא עוד אלבום גדול וקסום בקריירה הקצרה שלו וגם עוד אחד מאלבומי הקאנטרי-רוק הגדולים שיצאו בכלל.

האלבום הזה התברר גם כאחרון שפרסונס שחרר לעולם בעודו בחיים, כי שמונה חודשים לאחר ש-GP יצא לעולם, פרסונס מצא את מותו המוקדם כשהוא בן 26 בלבד.

לכבוד ציון יובל שנים לאלבום הזה של פרסונס, הגעתי לאולפן הקצה כדי להקדיש ספיישל של שעתיים ל-GP, השירים שלו והשנה האחרונה בחייו של גראם פרסונס. ניתן להאזין לספיישל באתר הקצה וגם פה למטה:

פלייליסט:







ספיישל 20 שנה ל-Riot Act

השנתיים בין 2000 ל-2002 השפיעו רבות על פרל ג’אם, עם טרגדיות אישיות וכלל-עולמיות, מלחמה, בחירות, שינויים ותחילת מילניום שכבר השאיר מאחור המון מההצלחה המסחרית הגדולה שלהם בניינטיז. אבל מבחינה יצירתית הלהקה המשיכה להיות חדה, חשופה ויצרה עדיין מוזיקה נפלאה שהמעריצים הקרובים שנשארו איתה, למדו וידעו להעריך. אסון פסטיבל רוסקילדה בדנמרק, בו נהרגו תשעה ממעריצי הלהקה ביוני 2000, עדיין הדהד חזק בראש ובלב של חברי הלהקה. אחר כך הגיעו בחירות עם העלייה של בוש הבן לשלטון, אחריו אסון 9/11 בשנת 2001 ופלישת ארה”ב לעיראק.

בנוסף, חבר הסצינה ליין סטיילי מצא את מותו המוקדם באפריל 2002. כל האירועים הללו היו השפעות ישירות על המוזיקה החדשה שהלהקה כתבה, זו שהם איגדו יחד לאלבום Riot Act ששוחרר היום לפני 20 שנה. אלבום שאני מחשיב כיום כהכי Underrated בדיסקוגרפיה של פרל ג’אם. מיד אחריו הם יצאו ב-2003 לטור עולמי, שכלל כמה מההופעות הטובות שלהם בקריירה, עם צד פוליטי לא קטן ומלא מהשירים החדשים דאז שרק השתבחו מבחינתי עם השנים.

לציון שני עשורים לצאתו, הקדשתי את כל השעתיים של הרמוניה דרומית לספיישל Riot Act. האזינו לו באתר הקצה או כאן:

פלייליסט:





ספיישל השנים המוקדמות של R.E.M

בחודש אוגוסט של 1982 שוחרר Chronic Town, ה-EP הראשון של R.E.M שהוציא לדרך את הדיסקוגרפיה של הלהקה. אבל הרבה עוד קרה לפני כן עם מייקל סטייפ, פיטר באק, מייק מילס וביל ברי, שחברו יחד באת’נס, ג’ורג’יה ב-1980 והחלו ליצור ולהופיע המון בדרום ארה”ב ומחוצה לה.

REM Chronic Town


חמשת השירים ששוחררו ב-Chronic Town (יחד עם הסינגל של “Radio Free Europe” ששוחרר שנה לפני) הם תוצר של להקה שגיבשה את הסאונד והחיבור שלה מעל שנתיים לפני כן, בתחילת העשור שלאחר מכן יהפוך אותה לאחד השמות האלטרנטיביים החמים והמשובחים ביותר בסביבה.

לכבוד כל זה חברתי שוב לחבר שלומי צ’רקה ובדיוק ביום הולדתו ה-40 של Chronic Town הקדשנו ספיישל של שעתיים ברדיו הקצה לכל תחילת הדרך של R.E.M, עם ההקלטות וההופעות המוקדמות, שורה ארוכה של שירים מקוריים שמעולם לא שוחררו רשמית וכל התקופה הראשונה של הלהקה מ-1980 עד 1982 והשירים של “Chronic”.

ניתן להאזין לספיישל באון דימנד באתר הקצה ובמיקסקלאוד:

פלייליסט:




ספיישל 50 שנה לאלבום הבכורה של ביג סטאר

בקיץ של 1972 שוחרר Number One Record, אלבום הבכורה של ביג סטאר. אלבום שהפגיש באופן חד פעמי לאורך יצירה שלמה את הכישרון הענק של אלכס צ’ילטון וכריס בל, יחד עם המתופף ג’ודי סטיבנס והבאסיסט אנדי האמיל. הרביעייה שחררה אלבום שהקדים את זמנו. אלבום שנכשל מסחרית בזמן אמת, אבל עם השנים קיבל הילה משוגעת וייצג הרכב שישפיע על רבבות של שמות מוכרים שיגיעו אחריו. כמו REM, וילקו, Teenage Fanclub ורבים אחרים.

הקריירה הקצרה של ביג סטאר התחילה בממפיס, לצד הבית של אולפני Ardent, וככל שהשנים עברו היא המשיכה לנצוץ מחוץ לארה”ב, עם עוד ועוד מאזינים ומאזינות שגילו את המוזיקה של ההרכב, שמרו אותה בלב או העבירו אותה הלאה. האלבום הראשון של ביג סטאר הוא אחת מיצירות הפאוור-פופ המשובחות והחשובות כיום, וגם היותר קרובות לליבי.

לציון 50 שנה לבכורה וההתחלה של ביג סטאר, הקדשתי שעתיים ספיישל ברדיו הקצה לאלבום והשורשים שלו. ניתן להאזין באתר הקצה ובמיקסקלאוד:

וידאו מיוחד שג’ודי סטיבנס, מתופף ביג סטאר, שלח לי לקראת הספיישל:

פלייליסט:





ספיישל Exile On Main Street

כשחברי הרולינג סטונס עברו לדרום צרפת ב-1971 כדי להתחמק מחובות ורשויות המיסים באנגליה, הם החלו ליצור ולהקליט את האלבום הבא שלהם בסביבה שונה ואחרת, בווילה השכורה והענקית של קית’ בנלקוט. במרתף של המקום, באולפן הנייד שלהם, עם שלל אורחים וחברים שבאו והלכו, ימים שטופי שמש ולילות ארוכים ויצירתיים, השפעות סמים וגם הרבה השפעות של בלוז, סול וקאנטרי-רוק.

התקופה בנלקוט וסיום ההקלטות המאוחרות בלוס אנג’לס יצרו את אחת הקלאסיקות הגדולות ביותר של הלהקה. קלאסיקה בעלת ארבעה צדדים בתוך אלבום כפול אחד, שהוא יצירת מופת שנבנתה והגיעה מכאוס, בריחה, זיעה, מוזיקה מלוכלכת יפהפייה, כתיבה משוחררת, חופש יצירתי ענק ואווירה לא שגרתית, אפלולית וצבעונית גם יחד.

היצירה הכאוטית והמופלאה הזו של הסטונס עונה לשם Exile On Main Street והיא שוחררה השבוע לפני 50 שנה. לכבוד החגיגות, אני ומני ארנון שילבנו כוחות והגענו לאולפן הקצה בשביל ספיישל יובל שנים לאלבום הענק הזה. עם הסיפורים, הרקע, חיבורים האישיים, כל המוזיקה כמובן והרבה אהבה לאלבום הגלות וחוצה הזמן של הסטונס.

הספיישל ניתן להאזנה באתר הקצה וגם במיקסקלאוד:

גראם פרסונס קית' ריצ'רדס
גראם פרסונס וקית’ ריצ’רדס בווילה בנלקוט, 1971. צילום: Dominique Tarlé

פלייליסט:

ספיישל Yankee Hotel Foxtrot

בתחילת המילניום הנוכחי Wilco הייתה באמצע פרץ יצירה אדיר שרק הלך והתעלה על עצמו. במיוחד בגלל שיתוף הפעולה המוזיקלי בין ג’ף טווידי לג’יי בנט. אחרי האלבום Summerteeth והפרויקט השני של Mermaid Avenue עם ביל בראג, הלהקה פתחה את שנות האלפיים עם הכנות לאלבום הבא ושורה ארוכה של שירים חדשים שטווידי ובנט עבדו עליהם. הכל היה נראה מוכן לעוד המשכיות מבריקה עם האלבום הרביעי שבדרך. אבל אז דברים החלו להשתבש ולהשתנות.

באמצע העבודה על האלבום ב-Loft, הסטודיו הפרטי של וילקו בשיקגו, היה נראה שהסאונד של האלבום שבדרך הולך להיות מיוחד יותר. עם שילובים יותר אקספרימנטליים בסאונד, בניצוחו של ג’יי בנט שעיצב את הצלילים המעולים של Wilco דאז יחד עם הכתיבה והכישרון של טווידי. אבל החיכוכים בין השניים מיהרו להגיע. במיוחד אחרי שטווידי הביא את ג’ים א’ורורק שימקסס את האלבום ויעבוד איתם, ונשען יותר לחזון המוזיקלי בסוף שלו מאשר זה של בנט.

ספיישל 50 שנה ל-Harvest

בשנת 1971 ניל יאנג מצא את עצמו בתוך מערבולת אישית, רגשית ופיזית מאוד גדולה. זה קרה דווקא אחרי ההצלחה הגדולה שלו עם Deja Vu של CSNY ואלבום הסולו השלישי After The Gold Rush. אבל יחד עם זאת הוא החל להתנתק ולהתרחק וגם עדיין לא היה במצב לחזור לקרייזי הורס בשל מצבו הירוד של דני וויטן. בנוסף, יאנג נפרד מאשתו הראשונה, ראה מהצד את הזוועות בקליפורניה של צ’רלי מנסון, שאיתו היה מיודד לפני שידע מי הוא באמת, ואז אחרי שקנה חווה משלו ועבר אליה, הוא נפגע באופן קשה בגבו והיה צריך לעבור טיפולים וניתוחים. מה שהשבית אותו מהופעות לרוב שנת 1971.

ניל יאנג 1971
ניל יאנג בחווה של Broken Arrow, שנת 1971 (צילום: Henry Dlitz).

אך באותו הזמן הוא גם פגש את השחקנית קארי סנודגרס, איתה החל מערכת יחסים שגם תשפיע על חלק מהשירים החדשים שהמשיך לכתוב. מתוך כל האירועים הללו, ובעזרת חברים מוכרים או חדשים ועם ה-Stray Gators, נגני אולפן מנאשוויל, יאנג כתב ויצר את מה שהפך לאלבום הכי מוכר והכי מוצלח מסחרית שלו בקריירה, אחרי ששוחרר בפברואר 1972. לאלבום הזה קוראים Harvest והוא מציין כעת 50 שנה ליציאתו.

לכבוד יובל השנים לאלבום, הקדשתי שעתיים ספיישל ל-Harvest ברדיו הקצה, עם כל הדרך הארוכה של שיריו והבנייה שהובילה ליציאתו. דרך שהחלה כבר בנובמבר 1970 ועברה בין הופעות ובעיקר הקלטות וסשנים בנאשוייל, לונדון והחווה של יאנג בקליפורניה. כולל גם כמה מהגלגולים וה-Aftermath של השירים בשנים שיבואו אחר כך.

לספיישל ניתן להאזין באתר הקצה וגם ממש פה במיקסקלאוד: