ספיישל Second Helping

חודשיים בלבד אחרי יציאת אלבום הבכורה, Lynyrd Skynyrd כבר התחילו להקליט שירים נוספים לפולו-אפ שלו. כשהם על גל הצלחה של תחילת הדרך, עם הפקה נוספת של אל קופר ומתקפת שלוש הגיטרות של רוזינגטון-קולינס-קינג, הם גיבשו את השירים שיצרו את Second Helping, אלבומם השני שיציין השבוע 50 שנה ליציאתו.

אלבום שנפתח עם הלהיט הגדול של סקינרד, שהיה התשובה של רוני ואן זאנט ל-Southern Man ו-Alabama של ניל יאנג. עם רצון להראות את הצד הטוב והלא גזעני של הדרום. כזה שהרבה חשבו שפתח יריבות עם יאנג, אבל כזו שלמעשה הייתה רק במוזיקה, לצד המון אהדה והערכה בין שני המוזיקאים.

לינרד סקינרד Second Helping

אבל Second Helping הוא ממש לא רק הלהיט ההוא. זה אחד מאלבומי הרוק הדרומי הטובים של הסבנטיז ובכלל, הרבה בגלל כל מה שהגיע אחריו. עם כמעט 7 הדקות המופלאות של I Need You, מהבלאדות הדרומיות היותר בלתי מוערכות של סקינרד מבחינתי. עם הסאונד הקלאסי שלהם ב-Don’t Ask Me No Questions ו-Workin’ For MCA שהגיעו עם ההצלחה והסיפורים האישיים של ההרכב. עם. כל ה-Swamp/Boogie/Rock של The Needle and the Spoon והיופי בהגשה והסיפור של The Ballad of Curtis Loew.

כל זה יחד עם הקלידים האדירים של בילי פאוול ואותו הקול של המנהיג רוני ואן זאנט, בנוסף לסאונד הגיטרות המוכר והקליט. אלו שגם מסיימים את האלבום עם הקאבר הענק ל-Call Me The Breeze של ג’יי ג’יי קייל, שסקינרד הפכו מקאנטרי-רוק רך לפצצה של חשמל מהביצות של ג’קסונוויל, פלורידה, באחד מהקאברים הכי טובים לדעתי שנוצרו. יובל שנים אחרי יציאתו, זה אלבום שנשמע טרי ומצוין.





ספיישל לינרד סקינרד: הדרך לאלבום הבכורה

החודש לפני 50 שנה שוחרר אלבום הבכורה של לינרד סקינרד. אבל הדרך אליו כבר החלה בסוף שנות השישים כשהליין-אפ הראשוני של סקינרד צמח בג’קסונוויל, פלורידה, עשה לעצמו שם מקומי ואז הגיעה נקודת המפנה כשחברי סקינרד הגיעו להקליט בתחילת שנות השבעים ב-Muscle Shoals, אלבמה.

השירים של אלבום הבכורה התגבשו שם, יחד עם שורה ארוכה של שירים נוספים נהדרים. בסופו של דבר הבכורה הוקלטה עם אל קופר בג’ורג’יה ב-1973, אבל הדרך אל פתיחת הדיסקוגרפיה של סקינרד הייתה חשובה לא פחות. לכבוד האירוע חגגתי 50 שנה לאלבום הבכורה של סקינרד עם ספיישל של שעתיים שהתמקד בשנים הראשונות של הלהקה, הדרך אל האלבום והסשנים שעיצבו את סקינרד בתור להקה מגובשת בתחילת דרכה.

אפשר להאזין לספיישל באתר הקצה וממש פה למטה.

:Pronounced Spe-shel Leh-nerd Skin-nerd

Lynyrd Skynyrd – Poison Whiskey (1973)
Lynyrd Skynyrd – Need All My Friends (1968/70)
Lynyrd Skynyrd – Junkie (1970)
Lynyrd Skynyrd – I Ain’t The One (Original Version, 1971)
Lynyrd Skynyrd – Lend A Helpin’ Hand (1971)
Lynyrd Skynyrd – The Seasons (1971)
Lynyrd Skynyrd – White Dove (1971)
Lynyrd Skynyrd – One More Time (Original Version, 1971)
Lynyrd Skynyrd – Preacher’s Daughter (1971)
Lynyrd Skynyrd – Wino (1971)
Lynyrd Skynyrd – Free Bird (Original Version, 1971)
Lynyrd Skynyrd – Comin’ Home (1971)
Lynyrd Skynyrd – Gimme Three Steps (Original Version, 1972)
Lynyrd Skynyrd – Trust (Original Version, 1972)
Lynyrd Skynyrd – Was I Right Or Wrong (1972)
Lynyrd Skynyrd – Down South Jukin’ (1972)
Lynyrd Skynyrd – Things Goin’ On (Original Version, 1972)
Lynyrd Skynyrd – Mississippi Kid (1973)
Lynyrd Skynyrd – Tuesday’s Gone (1973)
Lynyrd Skynyrd – Mr. Banker (1973)
Lynyrd Skynyrd – Simple Man (Live 1976)

לינרד סקינרד
לינרד סקינרד

אהבתם? שתפו את זה:

החודש לפני: הדרך המוצלחת אל עבר הסוף

בשביעי ליולי 1976 לינרד סקינרד הגיעו ל-Fox Theater של אטלנטה, ג’ורג’יה, לשלושה ערבים רצופים שהוקלטו במיוחד לאלבום הופעה. אלבום ששוחרר חודשיים בודדים לאחר מכן תחת השם One More From The Road. זה היה האלבום הראשון שהם הקליטו עם החבר החדש בהרכב – הגיטריסט סטיב גיינס, שהגיע בהמלצת אחותו, זמרת הליווי קייסי. גיינס החליף את החבר המקורי אד קינג, שעזב קצת לפני כן (ובאופן קוסמי ומוזר קינג וגיינס חולקים בדיוק אותו תאריך לידה, על היום והשנה).

הערב הראשון בריצה הזו היווה את ההופעה השלישית בלבד של גיינס עם הלהקה. היו ספקות על גודל הכישרון שלו, במיוחד כשהוא מקליט איתם אלבום רשמי עם זמן כ”כ קצר כחלק מהחבורה המגובשת. אך על ההתחלה הוא התאים להם בול ושמעו זאת בתווים הראשונים ב-Fox האגדי של ג’ורג’יה, כפי ששומעים גם בהקלטה הרשמית. סטיב גיינס היה גיטריסט סופר-מוכשר ששנה וקצת בלבד אחרי הגעתו הוא סיים את חייו בהתרסקות ההיא, יחד עם אחותו ורוני ואן-זאנט. שנה הבא אולי אכתוב איזה פוסט מורחב על כל הסיפור.

road 500

בשבילי One More From The Road היה מאלבומי ההופעה היותר מוקדמים שקניתי ואהבתי נורא. הוא גם היה אלבום הלייב הרשמי היחיד של הלהקה המקורית ההיא, של רוני. של הליין-אפ הנפלא שהתרסק ב-77. הייתי חורש בזמנו על האלבום הזה. אין ספק שהוא מאלבומי ההופעה ששמעתי הכי הרבה פעמים בחיים. הוא ו-Fillmore East של האולמנים היו מהאלבומים שהכי גרמו לי להיכנס לכל עולם הרוק הדרומי שכיום אני כ”כ מחובר לכל ממשיכיו המודרניים. שם הכל התחיל.

בין פירוק להתחלה

בחודש האחרון הגיעו שורה של אלבומים שציפיתי להם. החלטתי לכתוב על ארבעה מתוכם. רציתי לציין גם את האלבומים החדשים של סטיב ארל, Father John Misty ובטי לאבט, אך אשאיר אותם לזמן מאוחר יותר או לסיכום השנה. הנה אלו שהיו יותר בולטים אצלי בחודש פברואר:

American Aquarium – Wolves

אחד האלבומים שהכי שמחתי שיצאו והוקלטו בכלל, כי האלבום הזה לא היה אמור לקרות…אמריקן אקווריום הם מההרכבים היותר אהובים עלי בעשור האחרון בסצינת הרוק הדרומי הבועט והאלט-קאנטרי. יש להם סאונד שקרוב גם ללהקות אהובות עלי אחרות כמו הדרייב ביי טראקרס ו-Lucero. האלבום האחרון שלהם, Burn.Flicker.Die, יצא לפני שנתיים וחצי והוא היה אמור להיות שירת הברבור של ההרכב. הלהקה היתה די מותשת מהדרכים, בצרות כלכליות ויחסים לא משהו בין חברי הלהקה. הם די החליטו לפרק את החבילה אחרי שהאלבום הזה יצא. אבל אז הוא פתאום הצליח במידה מסויימת שגרמה להם לחזור מההחלטה ולהמשיך הלאה. בתחילת השנה שעברה הם הודיעו על אלבום חדש בדרך ששמו Wolves. אלבום שהוציא אותם במובן מסויים גם לדרך חדשה.

AA_WOLVES_COVER_400_400_s_c1