ספיישל Houses of the Holy

השבוע לפני 50 שנה שוחרר האלבום החמישי של לד זפליןHouses of the Holy. האלבום אולי הכי צבעוני ומגוון שלהם מבחינה מוזיקלית. כזה שעדיין מכיל את הבלוז-רוק של האלבומים הקודמים, אבל גם פוזל להשפעות אחרות, מדו-וואפ ורגאיי ועד ל-Fאנק, עם קצת יותר קלילות ואף הומור בשירים ויצירה.

ועם כל זה, “Houses” לדעתי אלבום נהדר של זפלין. כזה שעם השנים הערכתי יותר ויותר. לציון יובל שנים ליציאתו, שידרתי ספיישל של שעתיים על כל הדרך שהובילה לאלבום, הסשנים השונים, ההופעות, ה-Outtakes, ההשפעות והסיפורים מסביב. ניתן להאזין לספיישל באתר הקצה וגם פה:

פלייליסט:



אלבומי פברואר

השנה המוזיקלית מתקדמת לה. אנחנו עדיין די בהתחלה וממשיכים לצאת כרגיל הרבה אלבומים טובים. פברואר בלט לי גם עם גיחת הופעות ראשונה לשנת 2023. ראיתי את First Aid Kit, את Bonny Light Horseman, את Weyes Blood וגם את פרנק טרנר בהופעה מיוחדת לציון עשור לאלבום Tape Deck Heart. את כל השמות הללו חוויתי בלייב לראשונה, אז היה ממש נהדר. ביקרתי את ההופעות גם בדף הפייסבוק של הרמוניה דרומית.

בפברואר לא שידרתי שום ספיישל ברדיו, גם כי חצי מהחודש הייתי כאמור בחו”ל. אבל הספיישלים יחזרו במרץ, זה בטוח. כבר היה אחד שהוקדש לגייסון מולינה ביום הראשון של מרץ ויש תכנון לעוד או משה ואו שניים. בינתיים הנה אני מגיש כמה מאלבומי פברואר שבלטו לי, עם שמות אהובים והוצאות מומלצות.



ספיישל ג’ייסון מולינה

בתחילת חודש מרץ של 2003 שוחרר .Magnolia Electric Co, מה שהיה האלבום האחרון של ג’ייסון מולינה תחת השם Songs: Ohia ואחד מאלבומי המופת שיצר בקריירה. בחודש מרץ 2013 מולינה סיים את אותה הקריירה והחיים כשמת בגיל 39 בלבד אחרי שנים של התמכרויות, אלכוהול והרס עצמי.

Magnolia Electric Co

מולינה תמיד כתב מאוד חושפני ואישי, על ההתמודדויות שלו, בדידות, דיכאון והאלכוהול שתמיד היה שם. המוזיקה שלו הייתה אפלה ומלנכולית לא מעט, אבל עם גם עם המון יופי, צלילים מהפנטים והשפעות רבות. היום הקדשתי ספיישל של שעתיים למולינה ושני ציוני הדרך; 20 שנה לאלבום Magnolia Electric Co ו-10 שנים למותו של מולינה. עם כל השירים של Magnolia Electric Co וביניהם שירים אהובים אחרים של מולינה בקריירה, קצת סיפורים וחיבורים אישיים.

אלבומי ינואר: פתיחת שנה

אחרי סיכום שנת 2022, הגיע הזמן לפתוח רשמית את 2023 וההתחלה של השנה הזו הייתה גדושה באלבומים חדשים ויפים. אז הנה שישה מהם שבלטו לי במיוחד בינואר, עם כמה קולות נשיים אהובים, קאמבק אינסטרומנטלי והוצאת ארכיון לאלבום אדיר.


Meg Baird – Furling

ספיישל בוב דילן: Fragments

באמצע שנות התשעים הייתה איזו תהייה או חשש האם בוב דילן עדיין מסוגל לכתוב וליצור ברמה גבוהה. במשך שבע שנים הוא לא שחרר אלבום עם חומר מקורי, עד שב-1997 הוא ענה לכולם כמו שהוא יודע, ועם שיתוף פעולה שני יחד עם המפיק דניאל לנואה (שמונה שנים אחרי Oh Mercy) הוא שחרר לעולם את Time Out of Mind.

עם רומנטיקה אפלה, בלוז מלנכולי והפקה אדירה, בוב דילן יצר את אחד האלבומים הטובים שלו בקריירה ובדעה אישית האלבום הטוב ביותר שלו פוסט-1976 עד היום. ביום שישי האחרון יצא “Fragments”, החלק הטרי ב-Bootleg Series שמתמקד הפעם בכל הסשנים וההקלטות של Time Out of Mind.

לכבוד יציאתו, הגעתי לאולפן הקצה כדי להקדיש שעתיים למארז החדש ולחגוג את Time Out of Mind, האווירה שלו, השירים בגרסאות אלטרנטיביות, ה-Outtakes והסיפור והרקע של האלבום המשובח הזה.

ניתן להאזין לספיישל באתר הקצה וממש כאן:







ספיישל 50 שנה ל-GP של גראם פרסונס

אחרי האלבום האחד עם ה-Byrds ושני האלבומים הראשונים עם ה-Flying Burrito Brothers, גראם פרסונס רצה לשחרר אלבום סולו. לאחר שבילה עם הסטונס בהקלטות של Exile On Main Streets וגם שם בסוף היה לא רצוי בסביבה בגלל ההשפעה הרעילה שלו על החברים, הוא פגש באנגליה את ריק גרץ’ (Blind Faith) ומצא איתו חיבור חדש.

גרץ’ הסכים להפיק לפרסונס את אלבום הסולו המדובר, ויחד עם הנגנים של אלביס והתגלית החדשה והחיבור המופלא עם אמילו האריס, פרסונס שחרר בינואר 1973 את GP. אלבום הסולו הראשון שלו בקריירה, שיחד עם Sweetheart of the Rodeo ו-The Gilded Palace of Sin, הוא עוד אלבום גדול וקסום בקריירה הקצרה שלו וגם עוד אחד מאלבומי הקאנטרי-רוק הגדולים שיצאו בכלל.

האלבום הזה התברר גם כאחרון שפרסונס שחרר לעולם בעודו בחיים, כי שמונה חודשים לאחר ש-GP יצא לעולם, פרסונס מצא את מותו המוקדם כשהוא בן 26 בלבד.

לכבוד ציון יובל שנים לאלבום הזה של פרסונס, הגעתי לאולפן הקצה כדי להקדיש ספיישל של שעתיים ל-GP, השירים שלו והשנה האחרונה בחייו של גראם פרסונס. ניתן להאזין לספיישל באתר הקצה וגם פה למטה:







ספיישל פרידה מדייויד קרוסבי

איזו פתיחת שנה קשה של אבידות מוזיקליות. קודם ג’ף בק ועכשיו דייויד קרוסבי.

ספיישל פרידה מג’ף בק

הידיעה שג’ף בק עזב את העולם הזה, היא אבידה כואבת שמאוד השפיעה עליי. בק היה אחד הגיטריסטים האהובים הראשונים שלי, בשנים הראשונות החזקות שלי עם מוזיקה, כשנכנסתי אל העולם של ה-Yardbirds (וחקרתי אותם באופן אובססיבי). אחר כך הגיעו האלבומים של ה-Jeff Beck Group, הגילוי של אלבומי הסולו האינסטרומנטליים וכן הלאה.

בק היה מוזיקאי וגיטריסט מיוחד. מאלו שהיה להם את הסאונד המוכר והייחודי. שיכולת לדעת שזה הוא דרך הצלילים. היה לו חותם בכל מקום שדרך בו והאמנים ששיתף איתם פעולה. הוא שילב גם וירטואוזיות וגם משהו ניסיוני ואחר. עם הפיוז’ן והסלייד, הרוקנ’רול והשפעות ג’אז והבלוז, חשמל שהיה עובר טרנספורמציה דרך הנגינה שלו. היה אחד הגדולים שדרכו פה והוא לחלוטין נמצא אצלי בטופ הגיטריסטים של כל הזמנים.

בהופעה שלו בישראל ב-2010 הייתי צמוד לבמה ואליו כל הערב ולא יכולתי להוריד את העיניים מהאצבעות, מהגיטרה, מהתשוקה ומהצלילים שאיכשהו גם ראיתי מעבר לשמיעה שלהם. היה לו את הכוח הזה. ההופעה הזו הייתה אירוע גדול בשבילי דאז. לחזות סוף סוף בג’ף בק מול העיניים הכי קרוב שאפשר. הרבה זיכרונות משם, ממנו, מהשנים המוקדמות של חיבור עמוק למוזיקה ומכל הצלילים השונים שהוא הביא לנו בקריירה. היה גיבור גיטרה. וכך יישאר.

מספר ימים אחרי הידיעה על מותו בגיל 78, נכנסתי לאולפן הקצה והקדשתי את כל השעתיים של הרמוניה דרומית לפרידה מג’ף בק. עם תחנות שונות בקריירה, קטעים אהובים וחיבורים אישיים. ניתן להאזין לספיישל באתר הקצה וגם פה:







אלבומי השנה 2022

סיכום שנה, הקדמה:

ההוצאות המיוחדות של השנה 2022

במסגרת 100 אייטמים של 2022 בסיכומי השנה של הבלוג, אנחנו מגיעים לחלק השלישי מתוך ארבעה. אחרי הופעות השנה והקאברים של השנה, הגיע הזמן לפוסט ההוצאות המיוחדות של השנה. בחרתי 20 כאלו שמאגדות כרגיל הוצאות ארכיון, Box Sets, אלבומי לייב, EP’s, הוצאות מורחבות/מחודשות, אלבומי מחווה ועוד. הכל כמו תמיד עם טקסטים, לינקים ובסוף פלייליסט שמאגד נציגים מכולם + עוד כמה דברים טובים של השנה שלא יצאו במסגרת של אלבום.



The Band of Heathens – Remote Transmissions, Vol. 1