ספיישל: Blood On The Tracks

בסיום סיבוב ההופעות עם The Band שגיבה את האלבום Planet Waves בתחילת 1974, זה שהחזיר את בוב דילן להופיע אחרי הפסקה של שמונה שנים, הוא מיד החל לכתוב שירים חדשים. כאלו שהושפעו רבות מהיחסים השבורים עם אשתו שרה דאז, רומנטיזציה וסיפורים קטנים שהושפעו גם בין השאר מכתיבתו של צ’כוב.

בספטמבר של 1974 החלו סשנים של כמה ימים בניו-יורק עם הקלטות השירים החדשים, שיהוו גם את החזרה של דילן לחברת קולומביה באלבום חדש. אחרי החלפת נגנים וניסיונות שונים, דילן לא היה מרוצה מכל הטייקים ובדצמבר של אותה שנה סיים את ההקלטות בסשן נוסף במינסוטה.

פלייליסט: סטיב ארל בן 70

סטיב ארל הענק בן 70. התחיל רשמית את קריירת הסולו שלו באמצע שנות השמונים, אבל כבר עשור לפני כן השתתף באלבום הבכורה של גיא קלארק וניגן עם הרבה אחרים. טאונס ואן זאנט היה בשבילו מה שוודי גאת’רי היה בשביל דילן. ארל, טאונס וקלארק גם שיתפו פעולה וארל מופיע איתם בקטנה בסרט Heartworn Highways על ה-Outlaw Country.

סטיב ארל

ארל היחיד שנשאר כיום בחיים מתוך השלושה ובארבעים השנים האחרונות, מאז יציאת אלבום הבכורה Guitar Town, הוא לא עוצר לרגע. עם דיסקוגרפיה ענקית ומשובחת, אלבומי מחווה לחברים שאינם, הופעות וקול גדול וחשוב בסצינה ומעבר לה.

פלייליסט: סטיבן סטילס בן 80

סטיבן סטילס בן 80 היום. היוצר והגיטריסט הרגיש וגם מחוספס. זה שבגיל 21 יצא לדרך עם באפלו ספרינגפילד, ניגן ב-Super Sessions עם קופר ובלומפילד, חבר CSN/Y לאורך השנים, עם הירידות והעליות של החברים, קריירת הסולו, Manassas שלו, שיתופי הפעולה (והיחסים הקמים ונופלים) עם ניל יאנג ועוד.

סטיבן סטילס

לכבוד יום ההולדת העגול הכנתי פלייליסט סוקר קריירה, עם 40 שירים חביבים עליי שהוא גם כתב. סידרתי אותם איך שרציתי, עם האווירה ושינויים, אבל אפשר גם להאזין בשאפל. מוזמנות/ים להאזין. ומזל טוב לסטיבן ?

אהבתם? שתפו את זה:

אלבומי השנה 2024

סיכום שנה, הקדמה:

אחרי הפוסטים המקדימים של 15 הקאברים של השנה, 10 הופעות השנה ואיתם 25 ההוצאות המיוחדות של השנה, הגענו לאירוע המרכזי והמסורתי פה כל דצמבר, עם אלבומי השנה שלי. זו הייתה שנה מקוללת וכואבת, עם כל מה שמתרחש עדיין מאז השבעה באוקטובר. המצב הזה השפיע לא מעט על המוזיקה ששמעתי, איך עיכלתי אותה, המשיכות והחיבורים. קיבלתי חיבוקים עם קולות מוכרים ומצאתי ניחומים עם אמנים חדשים.

ההוצאות המיוחדות של השנה 2024

אחרי הפוסטים של 15 הקאברים של השנה ו-10 הופעות השנה שלי, מגיע הפוסט המסורתי של ההוצאות המיוחדות. הפעם יש 25 כאלו. עם אלבומי הופעה/מחווה, EP’s, הוצאות מחודשות/דלוקס, מארזים ועוד. עם טקסטים, לינקים וגם פלייליסט עם נציגים מכולם בסוף.



Better Than Jail

Better Than Jail

אלבום צדקה שכל הרווחים ממנו מגיעים לעמותות בעד צדק משפטי ושוויוני בארה”ב. והוא מפוצץ בשמות שקשורים להרמוניה דרומית, עם שירים שסובבים את הנושא שלו. אפשר למצוא פה קטעים של סטיב ארל, ג’ייסון איבל, The War And Treaty, סדריק ברנסייד, הגרסה של מרגו פרייס ל-Hurricane (שהייתה בפוסט הקאברים של השנה שלי) ועוד. אחלה של שמות, נושא חשוב, יופי של שירים והוצאה טובה מאוד.


הופעות השנה 2024

אחרי 15 הקאברים של השנה, מגיעים לפוסט הסיכום השני עם 10 הופעות השנה שלי. כן, פוסט יותר אישי, אבל אוהב לחלוק את החוויות. איגדתי את המחשבות הטריות שכתבתי על כל הופעה בזמן אמת וערכתי בשביל המבט אחורה + גם דירגתי את העשירייה וקישרתי לרגעי שיא וכל מיני דברים מעניינים נוספים שקשורים. אז הנה ההופעות שעשו לי קצת טוב על הלב השנה.



.10
Leif Volebekk – Chalk, Brighton



ספיישל Vitalogy

30 שנה ל-Vitalogy, האלבום השלישי של פרל ג’אם. מה שמבחינתי תמיד היה סוג-של אלבום מעבר ללהקה, עם קצת יותר גיוון ומשהו אחר, ובמיוחד לקראת הבאות, עם האלבומים שיבואו אחריו והקהל שהמשיך איתם באדיקות ואלו שעזבו אחרי שכבר לא ראו אותם ב-MTV או שמעו להיטים מפוצצים ברדיו.

פרל ג'אם Vitalogy

האלבום הזה גם פותח את התקופה האהובה עליי כיום עם הלהקה ובפני עצמו הוא עדיין נהדר. עם השירים הקטנים מושפעי הפאנק-רוק, המעברים והמשחקים היותר פתוחים באולפן וכמובן שירים כמו Not For You, Nothingman, Better Man ו-Immortality. כשהאלבום יצא, ללהקה כבר היה מתופף חדש וקצת אחר כך הם סיימו את 1994 כלהקה שונה מזו שהגיעה אליה, אחרי ההצלחה המטאורית של Ten ו-Vs. וכמו ש-Not For You מתאר, היא הפכה ללהקה שהיא לא לכולם, אבל מבחינתי המוזיקה המשיכה להיות מצוינת לאורך העשור ובמיוחד החופש האמנותי שלהם. זה שנשאר עד היום.

הקאברים של השנה 2024

שוב הגענו לעונת הסיכומים. כמיטב המסורת, משתף 100 אייטמים שפרוסים ע”ג ארבעה פוסטים. מתחילים עם 15 הקאברים של השנה. גרסאות כיסוי שאהבתי, ריגשו, חידשו או פשוט עשו טוב על הלב. בסוף יש גם פלייליסט בספוטיפיי עם כולם.



Aoife O’Donovan – The Lonesome Death of Hattie Carroll
אני מאוד אוהב קאברים לדילן שמבוצעים ע”י קולות נשיים. והשנה אייפה אודונובן עשתה זאת באלבום הטרי שלה, עם קאבר שונה, רך ולעיתים מהפנט בפשטותו לשיר המצוין הזה, והסיפור שמאחוריו.



ספיישל 30 שנה ל-Wildflowers

בתחילת שנות התשעים טום פטי הגיע לאוזניים של המון מאזינים חדשים בעקבות להיטי MTV וסינגלים מוכרים. אבל באותה תקופה הוא גם מצא את עצמו בצומת דרכים מסוימת. הוא חתם בלייבל חדש עם וורנר והיה בתוך פרידה בתהליכי גירושין מזוגתו בכמעט 20 השנים האחרונות.

התקופה הזו הוציאה מטום פרץ יצירה די פסיכי ובשנים 92-93 הוא כתב המון שירים חדשים והקליט דמואים רבים באולפן הביתי שלו. להקלטות שלהם הוא חבר למפיק ריק רובין ושיתוף הפעולה הזה הוביל לאלבום Wildflowers ששוחרר השבוע לפני 30 שנה.

ספיישל 30 שנה ל-Monster

“האלבום Monster חוגג 30. אלבום שתמיד היה חצוי ומפוזר בדעות עליו מבחינת אוהבי הלהקה. חלק לא מחוברים אליו, חלק ממש מעריכים. אני אישית אוהב, בעיקר בשנים המאוחרות שלי בחיבור עם הלהקה. זה אלבום שבזמן שגיליתי אותו לראשונה, פחות עשה לי את זה. אך עם השנים וההתבגרות שלי איתו, כיום יש לו הרבה יותר מניות אצלי.

מונסטר REM

זה אחד האלבומים המעניינים בדיסקוגרפיה של R.E.M. הגיע אחרי Automatic For The People עם כל הלהיטים הענקיים שבו, ופתאום הם לוקחים איתו פנייה חדה ושונה בסאונד, עם שירים יותר מלוכלכים ומושפעי רוק-גאראג’ שכוללים גם מספר רצועות קשות יותר לעיכול. מונסטר גם הוביל סיבוב הופעות עולמי די מוטרף ללהקה ומייצג בגדול תחנה קצת אחרת בדיסקוגרפיה.