ארכיון הקטגוריה: מוזיקה

Familiar Strangers

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

האביב התחיל, החמימות כבר פה, הרבה מוזיקה ברקע והאלבומים החדשים ממשיכים לזרום. הנה שלושה כאלו טריים שבלטו אצלי בתקופה האחרונה:

Courtney Barnett – Sometimes I Sit and Think, and Sometimes I Just Sit

אתחיל עם ביקור מארץ זרה שעושה שמות באירופה וארה”ב. שם האלבום הארוך הזה למעלה שייך לאחת מפריצות האינדי הגדולות של התקופה האחרונה. זה אלבום הבכורה של קורטני ברנט האוסטרלית. ברנט החלה ליצור לעצמה שם בשנתיים האחרונות אחרי ששיחררה שני EP’s מוצלחים. אני הכרתי אותה לראשונה לפני כשנה וחצי כשיצא הסינגל של Avant Gardener שגיבה את A Sea of Split Peas – הוצאה שמאגדת את שני ה-EP’s שלה יחד.

רגע, יש עוד! לחצו לקריאת המשך הפוסט >>
אהבתם? שתפו את זה:

My Morning Project Vol. 2 – I Needed It Most

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

במהלך השנים שוחררו לא מעט הוצאות רשמיות של My Morning Jacket מעבר לששת אלבומי האולפן של הלהקה. חלקן כוללות ערך מוזיקלי נוסף שלא נמצא באלבומים, שירים ראויים שלא מצאו מקום אחר לשחרור רשמי ועוד מטעמים שלא כולם מכירים או קל להגיע אליהם בדיסקוגרפיה הרגילה של הלהקה.

בחלק זה של הפרוייקט בחרתי עשר הוצאות בולטות וראויות מבחינתי, עם ה-EP’s החשובים ומה שמעבר לאלבומי האולפן המוכרים. כאלו שכדאי להשיג ולהגיע אליהן, או שכוללות בתוכן עוד מוזיקה של MMJ, במיוחד למי שרוצה לחפור איתם קצת יותר עמוק. סידרתי את העשיריה באופן כרונולוגי לפי שנת יציאה, עם ההמלצות האישיות שלי ומה ולמה בדיוק יש שם. נתחיל:

רגע, יש עוד! לחצו לקריאת המשך הפוסט >>
אהבתם? שתפו את זה:

My Morning Project Vol. 1 – Where To Begin

פורסם בתאריך על ידי
1

לשאר חלקי הפרויקט:
חלק 2 – I Needed It Most
חלק 3 – Master Plan
חלק 4 – Off The Record
חלק 5 – Movin’ Away
חלק 6 – I Will Sing You Songs
חלק 7 – In It’s Infancy


I was born in east Kentucky, home of where the grass is dyed”
“Always down and always out, but my morals always seemed just fine

רגע, יש עוד! לחצו לקריאת המשך הפוסט >>
אהבתם? שתפו את זה:

החודש לפני: האלבום שצמח מן ההריסות

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

היה זה היום הראשון של חודש מאי, 1994. היום בו Uncle Tupelo ניגנו את ההופעה האחרונה שלהם יחד. מספר ימים לאחר מכן ג’ף טווידי כבר גיבש את חברי הלהקה (מינוס ג’יי פרר) לחזרות על מוזיקה חדשה. שלושה חודשים אחרי זה הם נכנסו לאולפן כדי להקליט את אלבום הבכורה של ההרכב החדש של טווידי – Wilco. בסוף אותה שנה ג’יי פרר התחיל להקליט אלבום עם להקה חדשה משל עצמו בשם Son Volt.

אבל רגע, בואו נחזור שניה אחורה.

רגע, יש עוד! לחצו לקריאת המשך הפוסט >>
אהבתם? שתפו את זה:

בין פירוק להתחלה

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

בחודש האחרון הגיעו שורה של אלבומים שציפיתי להם. החלטתי לכתוב על ארבעה מתוכם. רציתי לציין גם את האלבומים החדשים של סטיב ארל, Father John Misty ובטי לאבט, אך אשאיר אותם לזמן מאוחר יותר או לסיכום השנה. הנה אלו שהיו יותר בולטים אצלי בחודש פברואר:

American Aquarium – Wolves

רגע, יש עוד! לחצו לקריאת המשך הפוסט >>
אהבתם? שתפו את זה:

אלבומי ינואר\פתיחת שנה

פורסם בתאריך על ידי
8

אז אחרי שפתחתי את 2015 בבלוג עם בוב דילן, הגיע הזמן לפתוח רשמית את עונת האלבומים החדשים. ברבע הראשון של 2015 יש לא מעט אלבומים שאני מחכה להם. חלקם שוחררו, הרבה מהם בדרך. הנה ארבעה שיצאו בינואר ופתחו לי את השנה + עוד שני אלבומים ישנים אהובים שחוגגים החודש יום הולדת.

Justin Townes Earle – Absent Fathers
absent fathers

 

 

 

 

 

 

 

 

 

רגע, יש עוד! לחצו לקריאת המשך הפוסט >>
אהבתם? שתפו את זה:

החודש לפני: Blood On The Tracks

פורסם בתאריך על ידי
1

הרבה זמן שלא שמעתי בוב דילן. או כתבתי עליו. למעשה אני לא זוכר מתי היתה הפעם האחרונה שהכנסתי אלבום שלו ולחצתי Play. פשוט בשנים האחרונות קצת ירד לי ממנו. לא חזרתי גם לאף אלבום ישן שלו כבר מספר שנים. ואני מדבר פה על אחד האומנים היותר בולטים אצלי בבית על המדפים. זה לא שהפסקתי לאהוב, פשוט יש תקופות כאלו. לפעמים הן גם ממש ארוכות. הוא גם לא ממש בלט אצלי בבלוג בכמעט חמש השנים בו הוא קיים. זה כנראה כי כתבתי עליו כ”כ הרבה בעבר…בפורומים וכדומה. בגיל צעיר יותר ובתקופות אחרות כשכמעט כל הדיסקוגרפיה שלו כאן לידי, ספר ה-Lyrics השלם מכל השנים וכל מיני מוצרי דילן אחרים על המדפים היו ממש צמודים אלי. עד עכשיו.

רגע, יש עוד! לחצו לקריאת המשך הפוסט >>
אהבתם? שתפו את זה:

אלבומי השנה 2014

פורסם בתאריך על ידי
14

עוד שנה חלפה. שנה שאצלי אישית בלטה בהרבה שינויים. גדולים או קטנים. שנה עם הרבה הופעות בחו”ל והרבה ביטולים בארץ. שנה של התחדשויות והתנסויות ישנות. עזיבות ודרכים חדשות. האנשים והמוזיקה שליוו אותי השנה היו רבים והשאירו חותמים גדולים. גיליתי עוד אמנים חדשים, נכנסו לחיי אנשים נוספים. חלק נשארו מאחור, לטובה. כתמים כהים התחילו להתבהר. התקדמתי קדימה. זכיתי להכיר, למדתי לאבד. נפרדנו השנה בין השאר מאיאן מק’לגן, בובי קיז, ריק רוזס, ג’ק ברוס, ג’וני וינטר, פיל אברלי ופיט סיגר. המוזיקה שלהם ושל הדורות שהושפעו מהם אבל תמיד תישאר.

רגע, יש עוד! לחצו לקריאת המשך הפוסט >>
אהבתם? שתפו את זה:

החודש לפני: יום אחד בנובמבר

פורסם בתאריך על ידי
4

אם הייתי צריך להכין רשימה בסגנון של “האלבומים שהכי עיצבו אותי” במהלך החיים, השניים האלה בטוח היו שם. גם אם הייתי צריך להביא רשימה של עשרים, או עשרת האלבומים הכי קרובים לליבי, הם די בטוח היו שם. ועוד במלא רשימות דומות אחרות שיהללו את האלבומים האהובים עלי ביותר בכל הזמנים.

שניהם יצאו באותה השנה (1994), באותו החודש (נובמבר) ובדיוק באותו היום (ה-1 לחודש, יום שלישי). שניהם גרמו לי להתאהב ברמות קשות (עד ממש קשות) באמנים שהוציאו אותם ושניהם אלבומים שלא נמאס לי מהם אף פעם, לא משנה כמה שנים הם אצלי על המדף  ועל הלב.

————————————————————————————————–

רגע, יש עוד! לחצו לקריאת המשך הפוסט >>
אהבתם? שתפו את זה:

הכוכבים של 2011

פורסם בתאריך על ידי
1

יצא ובחודש האחרון שוחררו שלושה אלבומים שכוללים אמנים שכיכבו אצלי בגדול לפני שלוש שנים בסיכום שנת 2011 של הרמוניה דרומית. לשניים מהם נורא חיכיתי, אחד די הפתיע.

Ryan Adams – Ryan Adams
ryan

אלבומו הקודם של ראיין אדאמס – Ashes & Fire, הגיע למקום השישי שלי באותו סיכום לפני שלוש שנים. אחד הדברים שאני אוהב אצלו זה שבכל אלבום חדש מיד שומעים שזה הוא, אבל איכשהו האווירה של האלבום שונה מאוד מקודמו. כך קורה גם הפעם עם חזרה מבורכת מבחינתי של רוקנ’רול בסיסי יותר, לאחר שהאלבום הקודם היה ממש סולו אקוסטי ואישי. כיף לשמוע את אדאמס שוב עם להקה שמגבה אותו, והוא אסף פה חבר’ה די מוכשרים לאותו גיבוי. אם זה בנמונט טנץ מה-Heartbreakers על הקלידים, הבאסיסתית הכשרונית והתגלית הצעירה דאז טל וילקנפלד (ג’ף בק ועוד) והמתופף שאני אישית אוהב, ג’רמי סטייס (לשעבר ב-New Earth Mud של כריס רובינסון).

רגע, יש עוד! לחצו לקריאת המשך הפוסט >>
אהבתם? שתפו את זה: