אלבומי פברואר

השנה המוזיקלית מתקדמת לה. אנחנו עדיין די בהתחלה וממשיכים לצאת כרגיל הרבה אלבומים טובים. פברואר בלט לי גם עם גיחת הופעות ראשונה לשנת 2023. ראיתי את First Aid Kit, את Bonny Light Horseman, את Weyes Blood וגם את פרנק טרנר בהופעה מיוחדת לציון עשור לאלבום Tape Deck Heart. את כל השמות הללו חוויתי בלייב לראשונה, אז היה ממש נהדר. ביקרתי את ההופעות גם בדף הפייסבוק של הרמוניה דרומית.

בפברואר לא שידרתי שום ספיישל ברדיו, גם כי חצי מהחודש הייתי כאמור בחו”ל. אבל הספיישלים יחזרו במרץ, זה בטוח. כבר היה אחד שהוקדש לגייסון מולינה ביום הראשון של מרץ ויש תכנון לעוד או משה ואו שניים. בינתיים הנה אני מגיש כמה מאלבומי פברואר שבלטו לי, עם שמות אהובים והוצאות מומלצות.



Sunny War – Anarchist Gospel




אלבומי השנה 2018

סיכום שנה – הקדמה:

וואי, איזו שנה זו היתה. אני חושב שאחת מהשנים הכי מאתגרות שהיו לי. עם המון למידה עצמית, מכשולים שעברתי, הצלחות, כיף, התמודדויות עם מלא דברים חדשים, ניסיון שצברתי, כלים שאספתי ומלא אנשים מעניינים ומדהימים על הדרך. זו היתה שנה די מטורפת שכללה גם כישלונות חשובים שלמדתי מהם והישגים אישיים משמעותיים. אחד מהם למשל היה להתחיל לשדר ברדיו הקצה. משהו שמאוד מתקשר לסיכום ולפוסט הזה, כי בין כל הדברים שציינתי, מוזיקה כרגיל ליוותה אותי בכל פניה, דרך ותקופה במהלך 2018.

זו כבר הפעם התשיעית ברציפות שאני מסכם שנה מוזיקלית בבלוג שלי וגם חולק את האהבות שלי פה במהלך כל השנה. כמו תמיד, היה קשה לצמצם ולחשוב ולדעת מי ייכנסו ל-50 הגדולים שלי. וכרגיל אני גם שמח נורא להציג ולכתוב על כל האמנים והאלבומים שיגיעו עוד רגע. עם כל הטקסטים האישיים עליהם, הסיבה שהם כאן, המידע והלינקים הרבים לשירים מייצגים. הדירוג אצלי תמיד משתנה, אבל נכון לזמן כתיבת שורות אלו, ככה הוא יצא מתוכי וככה הוא מוגש.

לפני שזה מתחיל אני רוצה להגיד תודה. לכל מי שקורא\ת אותי פה בבלוג או בדף הפייסבוק של הרמוניה דרומית. לא משנה אם ותיקים או ותיקות וזוכרים מה היה פה ב-2010, או אם גיליתן את הבלוג לא מזמן, או נגיד, רק היום. אותו דבר עם תכנית הרדיו. תודה על הקריאה, ההאזנה, שיתופים, פידבקים, המלצות או תגובות. הדברים האלה נותנים תמיד יותר כוח וכיף להמשיך להשקיע ב-Passion הזה שלי.

שש נשים, שלושה אלבומים

ריבוי קולות נשיים זה לא דבר חדש אצלי בבלוג. תמיד אני מציף ומשתף הרבה מהן, כולל המון מוזיקאיות שאני כל שנה כותב עליהן בסיכומים. השנה הנוכחית נפתחה אצלי עם דגש על אותו צד נשי במספר אלבומים שהוציאו לי יפה את הדרך של 2018. אז הנה שש מוזיקאיות כאלו, מחולקות לשלושה אלבומים טריים של סולו, צמד וטריו. כולם על טהרת הפולק וסביבתו ועם לא מעט קולות וצלילים נהדרים.


 

Sunny War – With The Sun
a2498792661_10

אחרי חרישות בלתי פוסקות מתחילת החודש, אין ספק שזה אלבום פברואר שלי וגם אחד המועמדים לאלבום הפולק של השנה אצלי, למרות שממש מוקדם להגיד זאת. סאני וור (במקור סידני לינדלה וורד) היתה הומלסית, נגנית רחוב, מוזיקאית שחורה בסצינה הלא קלה של נאשוויל והיום הבסיס שלה בלוס אנג’לס. את כל ההיסטוריה שלה, שברוני לב, צלקות נפשיות ומבט מהצד על החיים, היא הכניסה לאלבום החדש With The Sun. אלבום פולק-בלוזי פשוט ומקסים ועמוס ברגשות.

היא קנתה אותי כבר בשיר הפתיחה שלו, If It Wasn’t Broken. ושאני אומר “קנתה אותי” אני מתכוון ל-הביאה לי חיבוק מוזיקלי כ”כ גדול, עצוב ויפה, ששאר האלבום כבר זרם אוטומטית לורידים שלי אחריו. ההתחלה הזו, עם המון כאב ויופי בתוך מילים וצלילים שקטים וחזקים, מוציאה לדרך אלבום שנכנס אלי בדלת הנכונה. הוא ותריסר השירים שמגיעים אחריו מלאים במינימלסטיות מהפנטת, כזו שאני ממש אוהב. פשטות מלאה בעומק של מוזיקאית שזה לחלוטין הולך להיות אלבום הפריצה שלה. ואם לא, הוא יישאר פנינה קטנה שמחכה שיגלו אותה. לחלוטין האלבום שאני הכי רוצה לשתף אותו עם העולם כרגע.