השנה המוזיקלית מתקדמת לה. אנחנו עדיין די בהתחלה וממשיכים לצאת כרגיל הרבה אלבומים טובים. פברואר בלט לי גם עם גיחת הופעות ראשונה לשנת 2023. ראיתי את First Aid Kit, את Bonny Light Horseman, את Weyes Blood וגם את פרנק טרנר בהופעה מיוחדת לציון עשור לאלבום Tape Deck Heart. את כל השמות הללו חוויתי בלייב לראשונה, אז היה ממש נהדר. ביקרתי את ההופעות גם בדף הפייסבוק של הרמוניה דרומית.
בפברואר לא שידרתי שום ספיישל ברדיו, גם כי חצי מהחודש הייתי כאמור בחו”ל. אבל הספיישלים יחזרו במרץ, זה בטוח. כבר היה אחד שהוקדש לגייסון מולינה ביום הראשון של מרץ ויש תכנון לעוד או משה ואו שניים. בינתיים הנה אני מגיש כמה מאלבומי פברואר שבלטו לי, עם שמות אהובים והוצאות מומלצות.
Sunny War – Anarchist Gospel
לפני חמש שנים הצגתי פה את סאני וור עם אלבום הבכורה שלה, With The Sun, שכיכב די גבוה בסיכום 2018. מאז היא התקדמה, שחררה עוד שני אלבומים (שלאחד פחות התחברתי והקודם שאהבתי מאוד) ועכשיו אפשר להגיד הגיעה לפסגת היצירה שלה לדעתי. זה קורה עם Anarchist Gospel, אלבום שמאוד מראה את השינויים וההתקדמות שעשתה עם היצירה והמוזיקה שלה. עם טכניקת הפריטה המיוחדת שלה, שמשלבת את השורשי יחד עם בלוז-פולק יותר מודרני.
בהוצאה הנוכחית היא מכניסה לא מעט צלילים חדשים לסאונד שנשענת עליו וזה פשוט נהדר. בנוסף, מי שמוסיפים עוד צבע לאלבום הם האורחים שמשתפים איתה פעולה. כאלו שאני מאוד אוהב. אם זו אליסון ראסל הנפלאה בשני שירים (כולל הפתיחה המעולה של Love’s Death Bed), דיוויד רולינגס האדיר בשלושה קטעים וג’ים ג’יימס (ברצועה Earth ששומעים שם את ההשפעה שלו). ולמרות השמות הללו, הם ממש לא לוקחים את מרכז הבמה מסאני וור, שכרגע אחראית פה על האלבום הכי טוב שלה בקריירה הלא ארוכה עד כה.
Robert Forster – The Candle and the Flame
אלבום חדש של רוברט פורסטר זה אירוע שמאוד משמח אותי. במיוחד מאז שהוא חזר בגדול לקריירת הסולו שלו. זה אלבומו השלישי בעשור האחרון ולכל אחד מהם יש איזה קסם שמאוד מעורר אותי. אסופת השירים החדשה של The Candle and the Flame היא לא שונה במובן הזה. אפילו יותר מאלו שקדמו לו. יש שירים שלא שוכחים איפה שמענו אותם לראשונה. וזה משהו שקרה לי עם The Roads, השיר האהוב עליי כרגע מהאלבום. הוא תפס אותי בשדה תעופה ובאמצע הרבה מחשבות כשאני בדרכים. וזה שיר שמאוד התחבר אליי על אותן הדרכים, הפיזיות וגם המנטליות, שמובילות אותנו למקומות שונים ובחזרה הביתה. מה שהבית לא יהיה.
השיר הזה מוקף בעוד רצועות חדשות ויפות של פורסטר, שנמצא בשלב מאוד בוגר וטוב בקריירה. שלב שמוציא ממנו הרבה מבטים. אחורה אל העבר, קדימה אל הלא נודע ובעיקר מבט חד, מפוקס, וגם מתובל הומור לפעמים, על ההווה והמקום בו הוא נמצא. אלבום של סיפורים קטנים, דמויות לא ידועות ודימויים ומסעות שרק פורסטר יכול לייצר בסגנון שלו והקול האהוב המוכר הזה.
The Roads
Tender Years
Jenny O. – Spectra
לא ייאמן, אבל כבר עברו עשר שנים מאז שכתבתי כאן לראשונה על .Jenny O. זה קרה בזמנו בסיכום של 2013 עם האלבום Automechanic. היה כיף ממש להמשיך לעקוב אחריה גם באלבומים הבאים, והנה עכשיו היא שחררה אחד טרי ומצוין. המוזיקה של ג’ני מגיעה בשלל צבעים. יש לה שילוב יפהפה של פופ ורוק עם כל מיני פזילות יותר פסיכדליות טיפה (באלבום הנוכחי יש כמה קטעים אפילו שהכניסו לי לראש את ה-Byrds של Fifth Dimension). קיצר, אלבום מעולה שלה, למי שעוקבים כמוני הרבה מתחילת הקריירה וכבר אוהבים, וגם למי שלא, וימצאו פה מקום טוב להידלקות.
Lucero – Should’ve Learned By Now
אלבום חדש ל-Lucero זה תמיד משהו משמח. עוד אחד מהרכבי האמריקנה-רוק-אלט-קאנטרי שאני נוהג לציין, להשמיע ולכתוב עליו לא מעט שנים. בהוצאה החדשה אפשר לשמוע את Lucero הקלאסים, היותר מחוספסים ומשוחררים, יחד עם האווירה של האלבומים האחרונים (שממש אהבתי), הפקה סבבה ולא מעט מהגיטרות והלכלוך יחד עם הצד הקצת יותר רגיש. מהלהקות שיכולות להוציא את הרומנטיקן השקט שבי וגם את הצד הפאנק-רוק שרוצה לצרוח באותו הזמן ולפעמים באותו השיר.
.One Last F.U
Buy a Little Time
Marc Ford – Neil Songs
בזמן שהוא עובד על אלבום חדש, מארק פורד, לשעבר בבלאק קרואוז ואחד הגיטריסטים האהובים עליי בכל הזמנים, שחרר EP של קאברים לניל יאנג. מארק לא זר למוזיקה של ניל. ביצע כמה וכמה שירים שלו בהופעות בין השנים וגם ראיתי אותו מבצע את אחת הגרסאות האדירות והארוכות של L.A עם הקרואוז ב-2006. אז L.A נמצא פה גם, בגרסה מתונה יותר, יחד עם עוד חמישה שירי יאנג מהתקופה האהובה עליי שלו. כולל שני נציגים נפלאים מ-Tonight”s The Night, עוד שניים מ-Zuma וגם הרבה מהחשמל והגיטרה האהובה של מארק ב-Southern Man.
Buffalo Killers – Stay Tuff / Lost Cuts
הבאפלו קילרס מוציאים פה אלבום של Rarities וקטעים שלא שוחררו קודם באלבומים. מסוג ההוצאות שיש מאזינים שיפסחו עליהן, אבל ממש לא כדאי. כי אסופת השירים של Stay Tuff / Lost Cuts מכילה אחלה של רצועות. מכמה Outtakes טובים שלא מצאו את מקומם באלבומי האולפן, דרך קאברים שהוקלטו לכמה פרויקטים, כולל לאדי הינטון הנפלא, ודרך גרסאות אלטרנטיביות לשירים מקוריים אחרים.
לא חשבתי שזה יהיה ככה, אבל זה באמת נשמע כמו מקשה אחת. לגמרי מקום שהייתי ממליץ עליו בשביל העולם המוזיקלי של הלהקה. נהניתי נורא לשמוע את כל הקטעים הללו יחד, שמייצגים את הצדדים השונים של הקילרס. אם זה הרוקנ’רול והקאנטרי-סול או ההשפעות מהרולינג סטונס של Exile On Main Street והסיקסטיז-סבנטיז.
Don’t You Ever Think I Cry
Heavy Makes You Happy (Sha Na Boom Boom Yeah)
Fantastic Negrito – Grandfather Courage
הוצאה מיוחדת חדשה גם ל-Fantastic Negrito, או בשמו המלא האמיתי – אקסבייר אמין פרפולז, שאני תמיד נוהג לא לזכור. אז Grandfather Courage הוא בעצם הקלטה מחדש של אלבומו מהשנה שעברה, White Jesus Black Problems. הוא מפורסם בתור הגרסה האקוסטית שלו, או גרסת ה-Reimagined. עם אווירה אחרת, סגנונות אחרים יותר בולטים ושירים ומילים שמקבלים פה נפח מזווית מוזיקלית שונה. אני אישית ממש חיבבתי מה שעשה פה, כשהשירים מוגשים בפולק-בלוזי מופשט, עם ניחוחות R&B שקרוב לאדמה.