באמצע שנת 1968, אחרי כל סאגת Sweetheart of the Rodeo, אלבום שהיתה לו עליו השפעה עצומה, גראם פרסונס עזב את ה-Byrds. אחרי שבילה עם הרולינג סטונס באנגליה (ופיתח קשר חם עם קית’ ריצ’רדס שנחזור אליו אחר כך) פרסונס חזר לארה”ב לתחנה הבאה שלו בקריירה. זו שתיקח אותו הכי גבוה שאפשר ואיתה הוא ימצא את הסאונד המושלם ששאף אליו. הוא לקח איתו מה-Byrds את כריס הילמן והם הקימו יחד את The Flying Burrito Brothers.

הם צירפו אליהם שני נגנים מוכשרים; הבאסיסט כריס את’רידג’, שהיה כבר עם פרסונס בהרכב של The International Submarine Band והאלבום Safe At Home ששחררו ב-68, ואיתו נגן הפדל-סטיל האדיר “סניקי פיט” קליינאו. מי שתרם את הצלילים הנפלאים שלו לרבבות של אלבומים קלאסים (אפשר לשמוע את הפדל-סטיל של סניקי פיט באלבומי הסולו המוקדמים של ג’ין קלארק, האלבומים הראשונים הקלאסים של Little Feat או ג’קסון בראון, Blue של ג’וני מיטשל ורבים אחרים).

יחד, הרביעיה בראשות פרסונס שחררה בפברואר 1969 את אלבום הבכורה של הבוריטוז. אלבום שיצא ממש החודש לפני 50 שנה ועונה לשם The Gilded Palace of Sin. מה שבשבילי הוא אחד האלבומים הטובים ביותר בהיסטוריה.

The Gilded Palace of Sin. פסגת היצירה של פרסונס.