ספיישל 30 שנה ל-Monster

“האלבום Monster חוגג 30. אלבום שתמיד היה חצוי ומפוזר בדעות עליו מבחינת אוהבי הלהקה. חלק לא מחוברים אליו, חלק ממש מעריכים. אני אישית אוהב, בעיקר בשנים המאוחרות שלי בחיבור עם הלהקה. זה אלבום שבזמן שגיליתי אותו לראשונה, פחות עשה לי את זה. אך עם השנים וההתבגרות שלי איתו, כיום יש לו הרבה יותר מניות אצלי.

מונסטר REM

זה אחד האלבומים המעניינים בדיסקוגרפיה של R.E.M. הגיע אחרי Automatic For The People עם כל הלהיטים הענקיים שבו, ופתאום הם לוקחים איתו פנייה חדה ושונה בסאונד, עם שירים יותר מלוכלכים ומושפעי רוק-גאראג’ שכוללים גם מספר רצועות קשות יותר לעיכול. מונסטר גם הוביל סיבוב הופעות עולמי די מוטרף ללהקה ומייצג בגדול תחנה קצת אחרת בדיסקוגרפיה.

אני ושלומי צ’רקה נפגשנו בפעם השישית, בתחנה המעניינת הזו, כדי לציין 30 שנה למונסטר, לדבר על כל הסוגיות מסביבו וכמובן לשדר שעתיים עם המוזיקה שלו והתקופה. ניתן להאזין באתר הקצה וכאן למטה (בסוף קישורים לכל הספיישלים הקודמים שלנו על REM).

פלייליסט:

ספיישל 40 שנה ל-Reckoning

אחרי הצלחת אלבום הבכורה, R.E.M המשיכו מיד לבסס את מעמדם כאחד ההרכבים האלטרנטיביים החדשים הטובים בסביבה. עם שורה ארוכה של שירים טריים (שהיו אופציה גם לאלבום כפול) הם הקליטו בזמן קצר את הפולו-אפ של Murmur. הפעם אף יותר משופשפים באולפן ועם איזה שינוי והתקדמות בכתיבה ומלודיות.

התוצאה הייתה Reckoning, ששוחרר בדיוק היום לפני 40 שנה. האלבום השני הנהדר שהוליד שירי R.E.M קלאסים כמו “So. Central Rain” ו-“Pretty Persuation”, יחד עם הרגש האישי של “Camera”, הסאונד החזק האחר של “Seven Chinese Bros” ו-“Rockville” ושאר הקטעים שהרכיבו פולו-אפ מצוין בדרך למעלה של R.E.M לאורך שנות השמונים.

R.E.M. Reckoning

לכבוד יום הולדת 40 לאלבום, אני והחבר שלומי צ’רקה נפגשנו שוב להמשך סדרת R.E.M שלנו. הפעם עם שעתיים שהוקדשו ל-Reckoning וכל הסיפורים, קטעים נדירים, חיבורים אישיים והמוזיקה של הלהקה ב-1984 מסביב לאלבום השני שלהם, בדיוק ארבעה עשורים לאחר שיצא לאוויר העולם.

ניתן להאזין לספיישל באתר הקצה ופה למטה. בהמשך קישורים לשאר הספיישלים בסדרה.

פלייליסט:



ספיישל 40 שנה ל-Murmur

אחרי יציאת ה-EP של Chronic Town ב-1982, החברים של R.E.M המשיכו לבסס את עצמם כלהקה מוכרת ואהובה באת’נס, ג’ורג’יה, וגם כבר במקומות אחרים בארה”ב כשהם הגיעו ל-1983. השנה בה הם נדדו לצפון קרוליינה כדי להקליט שורה לא קצרה של שירים חדשים, מהם יגיח Murmur, אלבום הבכורה של הרביעייה ששוחרר השבוע לפני 40 שנה.

לכבוד יום ההולדת, אני והחבר שלומי צ’רקה נפגשנו שוב לעוד ספיישל בסדרת R.E.M שלנו. הפעם בשעתיים שהוקדשו ל-Murmur, כל השירים שלו, קטעים נדירים, Outtakes, סיפורים וחיבורים אישיים, וכל מה שמסביב ללהקה ב-1983 ואלבום הבכורה שלה. האזינו באון דימנד באתר הקצה וגם פה:

פלייליסט:

R.E.M. – Radio Free Europe
R.E.M. – There She Goes Again
R.E.M. – Catapult (1982 Demo)
R.E.M. – Sitting Still
Love Tractor – Motorcade
R.E.M. – Pilgrimage (Live 1999)
R.E.M. – Laughing
R.E.M. – That Beat
R.E.M. – 9-9 (Live 1983)
Michael’s Accordion
R.E.M. – I’ve Got You Babe (Live 1983)
R.E.M. – Perfect Circle
Community Trolls – Tainted Obligation
R.E.M. – West of the Fields
R.E.M. – Eight Miles High (Live 1983)
R.E.M. – Fall Above
R.E.M. – Talk About The Passion (Early Mix)
R.E.M. – Shaking Through (Demo)
R.E.M. – Cushy Tush
R.E.M. – We Walk
R.E.M. – We Get Paid For It (Live 1983)
R.E.M. – California Dreamin’ (Live 1983)
R.E.M. – Moral Kiosk
R.E.M. – 7 Chinese Bros. (Live 1983)


























ספיישל השנים המוקדמות של R.E.M

בחודש אוגוסט של 1982 שוחרר Chronic Town, ה-EP הראשון של R.E.M שהוציא לדרך את הדיסקוגרפיה של הלהקה. אבל הרבה עוד קרה לפני כן עם מייקל סטייפ, פיטר באק, מייק מילס וביל ברי, שחברו יחד באת’נס, ג’ורג’יה ב-1980 והחלו ליצור ולהופיע המון בדרום ארה”ב ומחוצה לה.

REM Chronic Town


חמשת השירים ששוחררו ב-Chronic Town (יחד עם הסינגל של “Radio Free Europe” ששוחרר שנה לפני) הם תוצר של להקה שגיבשה את הסאונד והחיבור שלה מעל שנתיים לפני כן, בתחילת העשור שלאחר מכן יהפוך אותה לאחד השמות האלטרנטיביים החמים והמשובחים ביותר בסביבה.

לכבוד כל זה חברתי שוב לחבר שלומי צ’רקה ובדיוק ביום הולדתו ה-40 של Chronic Town הקדשנו ספיישל של שעתיים ברדיו הקצה לכל תחילת הדרך של R.E.M, עם ההקלטות וההופעות המוקדמות, שורה ארוכה של שירים מקוריים שמעולם לא שוחררו רשמית וכל התקופה הראשונה של הלהקה מ-1980 עד 1982 והשירים של “Chronic”.

ניתן להאזין לספיישל באון דימנד באתר הקצה ובמיקסקלאוד:

פלייליסט:




ההוצאות המיוחדות של השנה 2017

בשבוע הבא יגיע הסיכום המסורתי והמושקע בטירוף (כרגיל) של הבלוג, עם 50 אלבומי השנה שלי. אבל לפני כן, מתחילים להתחמם עם הפוסט הנוכחי וכל ההוצאות המיוחדות\נלוות. יש כאן את עשר ההוצאות המחודשות, אלבומי ההופעה, קופסאות וכדומה של השנה שלי. בניגוד לפוסט אלבומי השנה הרגיל בשבוע הבא, כאן אין דירוג. פשוט מסודר לפי ABC. אך כמובן יש טקסטים וסיבות למה הם פה + לינקים לשירים.

בסוף יש עוד כמה הוצאות ראויות לציון מהשנה החולפת, שחיבבתי או לא הספקתי להתעמק יותר מדי כדי לחפור עליהן. לא לשכוח לחזור בשבוע הבא ל-Main Event וגם לבקר בדף הפייסבוק של הבלוג, שם אני מעלה ומעדכן על הפוסטים החדשים וגם משתף וכותב על המון מוזיקה חדשה וישנה באופן יום-יומי במהלך כל השנה.

אז הנה החימום הרשמי לסיכום הענק עם ההוצאות המיוחדות של 2017:

Angel Olsen – Phases
Alngel-Olsen-Phases-400x400

אחרי My Woman המוצלח של השנה שעברה, אנג’ל אולסן הביאה לנו עוד מתנה השנה. אלבום של Rarities עם כל מיני קטעים מהעשור הנוכחי שלא שוחררו באלבומי אולפן. יש פה Outtakes ממש טובים מאותו אלבום של השנה שעברה, פלוס שירים ששוחררו לפני כן רק כסינגלים, B-Sides, דמואים וכדומה. האמת? רוב הקטעים כאן לחלוטין היו יכולים להשתחל לאלבומים שלה, במיוחד השניים האחרונים. יש פה כמה שירים מצוינים פשוט, שעדיפים על לא מעט אחרים של אולסן שכן זכו להיכלל בקונספט ומקשה אחת של אלבום רגיל. טוב שיש להם עכשיו בית משותף, תחת Phases, שמלא בפנינים שכל חובב אולסן לדעתי ישמח לשמוע.

ים של אלבומים

אז הקיץ הרשמי מתקרב ואיתו הרבה שמש, חום וים של אלבומים שאני מחכה להם. בשבועות האחרונים יצאו לא מעט כאלו וכך יהיה גם לכל אורך יוני-יולי. כיף גדול. אז אחרי שחזרתי מ-Tour ההופעות שלי עם חברי הוותיקים הדרייב ביי טראקרס ועם הפסקה קטנה מפרוייקט יאנג, יש לי את הזמן לשקוע סוף סוף עם כל אלו שהגיעו כבר ולכתוב עליהם מילה או שתיים. אז הנה חמישה מומלצים שיצאו לאחרונה.

—————————————————————————————————————–

…Jessica Lea Mayfield – Make My Head Sing

נתחיל עם ידידה וותיקה בבלוג, למרות גילה העדיין צעיר. ג’סיקה לי מייפילד כבר לא הילדה בת ה-19 שהיתה שם באלבום הבכורה המפתיע שחדר לי ללב לפני מספר שנים. היא אוטוטו בת 25 וזה האלבום השלישי שלה כבר. זה גם אלבום השינוי שלה. היא התבגרה ומתחילה לפתוח דלתות חדשות ולפזול קצת לצדדים. בצורה טובה. הסגנון של Make My Head Sing שונה בהחלט משני קודמיו ולא הייתי ממליץ לצפות לאותו הדבר ממי שמכיר אותם. ישר על ההתחלה מרגישים כבר את הלכלוך והכובד שיש כאן בשירים, שמעורבבים גם קצת בסגנון אייטיז ואיכשהו זה פועל.

Make My Head Sing