ארכיון התג: Bob Dylan

ספיישל Planet Waves

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

את שנת 1974 בוב דילן פתח עם לייבל חדש אחרי שעזב את קולומביה רקורדס, ועם אלבום וסיבוב הופעות חדשים שיחזירו אותו לשיתוף פעולה צמוד ומוצלח עם The Band. לאלבום קוראים Planet Waves, ששוחרר היום לפני 50 שנה.

אלבום מצוין עם חברי The Band, שהחזיר את דילן לרמת כתיבה ויצירה של סינגר-סונגרייטר קלאסי, שנעדרה ממנו קצת באלבומים קודמים. מבחינתי האישית זה אחד האלבומים היותר Underrated של דילן בקריירה ושמחתי להקדיש ספיישל של שעתיים לו ולסיבוב ההופעות של 74′ של בוב ודה בנד. עם הסיפורים, חיבורים אישיים, מחשבות וקטעי הלייב מאותה התקופה.

בוב דילן Planet Waves

ניתן להאזין באתר הקצה ופה למטה (בצירוף בסוף עם כל הספיישלים הקודמים שהקדשתי לדילן):

פלייליסט:



רגע, יש עוד! לחצו לקריאת המשך הפוסט >>
אהבתם? שתפו את זה:

ספיישל Infidels

פורסם בתאריך על ידי
2

אחרי טרילוגיית אלבומי הנצרות/סול שלו, בוב דילן חזר בגדול לאלבום סינגר-סונגרייטר קלאסי שלו. זה קרה ב-1983 עם Infidels. אלבום שמכיל שירי מחאה, רומנטיקה וכל מה שהופך שירי דילן לזכורים וטובים. בעזרתו של מארק נופלר והרכב נגנים נהדר שהקליט איתו (כולל מיק טיילור מהסטונס), יצרו שורה גדולה מאוד של שירים. חלק מהם נכנס ל-Infidels וחלק נכבד וראוי נשאר בחוץ.

לכבוד ציון 40 שנה ל-Infidels, שידרתי ספיישל לכבודו, עם הרבה מהשירים שיצרו אותו, אלו שנשארו בחוץ והסשנים שהובילו אליו. אפשר להאזין באתר הקצה וגם כאן:

פלייליסט:

Bob Dylan – I And I (Alternate Take)
Bob Dylan – Tell Me
Bob Dylan – Sweetheart Like You (Alternate Take)
Bob Dylan – Lord Protect My Child
Bob Dylan – Jokerman (Alternate Take)
Bob Dylan – Blind Willie McTell (Take 5)
Bob Dylan – Neighborhood Bully (Alternate Take)
Bob Dylan – Foot of Pride
Bob Dylan – Don’t Fall Apart On Me Tonight (Version 2)
Bob Dylan – Angel Flying Too Close To The Ground
Bob Dylan – Baby What You Want Me To Do
Bob Dylan – Man of Peace
Bob Dylan – Too Late (Band Version)
Bob Dylan – Someone’s Got A Hold of My Heart
Bob Dylan – License To Kill (Live 1984)
Bob Dylan – Enough Is Enough (Live 1984)
Bob Dylan – Union Sundown
Bob Dylan – Clean Cut Kid
Bob Dylan – Death Is Not The End (Full Version)





















רגע, יש עוד! לחצו לקריאת המשך הפוסט >>
אהבתם? שתפו את זה:

ספיישל Pat Garrett & Billy The Kid

פורסם בתאריך על ידי
4

בתחילת 1973 בוב דילן היה בהפסקה הכי ארוכה שלו דאז ללא מוזיקה חדשה. עברו 3 שנים כמעט מאז New Morning והסינגל האחרון יצא בסוף 1971. ואז הגיע פרויקט חדש, ראשון מסוגו לדילן בקריירה. זה קרה כאשר חברו התסריטאי רודי וורליצר כתב לו תפקיד קטן במערבון החדש Pat Garrett & Billy The Kid עם הבמאי סם פקינפה.

זה היה התפקיד הקולנועי הראשון של דילן ועל הדרך הוא נבחר גם לכתוב את המוזיקה של הסרט.כל זה הוביל ליציאת פס הקול של Pat Garrett & Billy The Kid ביולי 1973, השבוע לפני 50 שנה, מה שמתפקד גם כאלבום אולפן של דילן לכל דבר. עם קטעים אינסטרומנטליים שמתאימים לאווירת המערבון ומספר שירים חדשים, כולל אחד שיהפוך ליותר מוכרים שלו בקריירה.

בוב דילן Pat Garrett & Billy The Kid


לציון יובל שנים לפסקול/אלבום הזה של דילן, שידרתי ספיישל על פאט גארט ובילי דה קיד, עם הקטעים שנכנסו וגם לא נכנסו לשם, החלק שהושלם שנים אחר כך ע”י להקה אחרת, הסיפורים, הנגנים וכל אווירת ה-Outlaw מסביב להוצאה והמוזיקה החדשה ומקורית של דילן דאז. הבלאדה והספיישל של פאט גארט, בוב דילן ובילי דה קיד. מוזמנות/ים להאזין באתר הקצה וגם פה:

פלייליסט:




רגע, יש עוד! לחצו לקריאת המשך הפוסט >>
אהבתם? שתפו את זה:

ספיישל Freewheelin’ Bob Dylan

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

בביקור הראשון שלי בניו יורק הייתי חייב להגיע לרחוב בו צולמה העטיפה של The Freewheelin’ Bob Dylan ולתעד את הרגע בעודי מדמיין את עצמי הולך שם מחובק עם מישהי גם כן, כמו שסוז רוטולו מחבקת (או בעצם מחממת) שם את דילן. אני עדיין מחכה לה… אבל בינתיים חגגתי השבוע יום הולדת עגול לאלבום שהצילום הזה עוטף, עם צלילה עמוקה לתוך המוזיקה שבפנים.

ספיישל 60 שנה ל-The Freewheelin’ Bob Dylan, עם כל המחאה, הרומנטיקה, הבלוז והגעגועים של דילן, השירים שנכנסו וגם לא נכנסו לאלבום וכמובן גם החיבורים והרגשות שהוא מעורר בי הרחק מהרחוב ההוא בניו יורק.

רחוב ג'ונס פינת רחוב 4 מערב, מנהטן

הקריירה הרשמית של בוב דילן לא התחילה ברגל ימין. אלבום הבכורה שלו, שכלל בזמנו רק שני שירים מקוריים, די נכשל. כמעט ולא נתנו לו צ’אנס בחברת קולומביה לשחרר אלבום שני. אבל באפריל של 1962 החל הסשן הראשון של הפולו-אפ לאלבום הבכורה. לדילן הייתה ערימה מטורפת של שירים חדשים שכתב ולא פחות מ-36 מהם היו מועמדים להיכנס לאותו אלבום שני.

במשך שנה שלמה נערכו סשנים שונים בהם הוקלטו השירים ובסוף 13 מהם נבחרו להיכנס לאלבום ששוחרר בסוף חודש מאי של 1963. אלבום שכלל הפעם רוב של שירים מקוריים, ערבוב של שירי מחאה ורומנטיקה שיצרו אלבום פולק על-זמני. כזה שהפך את דילן לזמר מחאה מוערך, הזניק את הקריירה שלו וכולל עד היום מספר קלאסיקות מטורפות שנשארות רלוונטיות. לאלבום הזה כאמור קוראים The Freewheelin’ Bob Dylan. עם העטיפה היפה של דילן וחברתו דאז, סוז רוטולו, בחורף של ניו-יורק. כזו שעוטפת את הכישרון הענק של דילן והשירים שקפאו בזמן וכמו המונים שהגיעו אחריהם, תמיד מפשירים לידינו בהתאם לתקופה.





רגע, יש עוד! לחצו לקריאת המשך הפוסט >>
אהבתם? שתפו את זה:

ספיישל יום הולדת 80 לבוב דילן

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

השנים העמוקות הראשונות שלי עם מוזיקה כללו כמובן גם את בוב דילן. כמו עם הרבה מבני דורו, במשך הרבה שנים דאז צללתי עמוק פנימה עם המוזיקה שלו, בחקירות, האזנות, חיפושים, קריאה, ידע, ניתוחים וכל מה שהופך חיבור מוזיקלי למשהו הרבה יותר מיוחד וגדול מעוד אמן אהוב עליך. עם כל הרבדים הקצת מפחידים לפעמים שמסתתרים מתחת למשפט כמו “כן, אני אוהב את בוב דילן”.

התקופות האובססיביות שלי עם המוזיקה של דילן כבר עברו לפני הרבה שנים. בניגוד לכמה דינוזאורים אחרים שאני אוהב ככה מאז ועד היום, מתישהו איתו זה קצת הפסיק לרגש אותי כמו פעם. במיוחד בעשור היצירה האחרון שכבר פחות עניין אותי או התחבר אליי מבחינת המוזיקה החדשה שלו (למרות שהוצאות הארכיון האדירות המשיכו כן להלהיב ולשאוב אותי חזרה פנימה). אבל הרגש והחיבור ההוא, כמו התקופות, תמיד נשמר ונשאר עמוק אצלי בפנים ומדי פעם הוא נשלף החוצה. אם זה בגלל ציון דרך מסוים, הוצאת ארכיון טרייה או כל דבר שמוציא מהחיבור הפנימי הזה את הזיכרונות, ההנאה או התלהבות.



רגע, יש עוד! לחצו לקריאת המשך הפוסט >>
אהבתם? שתפו את זה:

אלבומי חודש פברואר: מהדורת Reissues

פורסם בתאריך על ידי
2

עוד חודש של 2021 עבר, עוד מוזיקה חדשה יצאה לאוויר העולם. מכיוון שכתבתי כבר בהרחבה על אלבום האולפן שהכי בלט לי בפברואר ואחרים פחות הלהיבו או על אש קטנה אצלי בינתיים, אני מתמקד הפעם בכמות היפה של הוצאות מחודשות/ארכיון שיצאו החודש. והיו לא מעט כאלו. הנה כמה מהבולטות אצלי במהדורת סיכום חודש של הוצאות מיוחדות.


The Band – Stage Fright 50th Anniversary Deluxe Edition

The Band Stage Fright Deluxe

באיחור קל של חצי שנה, שוחררה גרסת הדלוקס ל-Stage Fright, האלבום השלישי של The Band שציין בשנה שעברה יובל ליציאתו. זה תמיד היה אלבום מאוד אהוב עליי והגרסה המחודשת שלו היא דרך מצוינת לחזור אליו ולשירים הללו. הגרסה החדשה כוללת מיקס טרי לשירים (עם סדר שונה מהמקור), אבל הסיבה להאזין לה מבחינתי היא שתי תוספות שמשוחררות פה לראשונה.


רגע, יש עוד! לחצו לקריאת המשך הפוסט >>
אהבתם? שתפו את זה:

ספיישל 40 שנה ל-Slow Train Coming

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

לקראת סוף סיבוב ההופעות של 1978 בוב דילן התקרב בגדול לנצרות, גילה צד חדש בתוכו והחל לכתוב שירים המושפעים משם, מאמונה ומעולם הגוספל. הוא לא היה בתקופה טובה כ”כ בקריירה כששנת 78′ הסתיימה. הטור דאז לא זכה לשבחים, כמו גם האלבום האחרון שהוציא, Street Legal, והסרט שלו, Renaldo and Clara ששוחרר באותו הזמן. אבל הכל השתנה מספר חודשים אחר כך, בסוף חודש אפריל של 1979, כשדילן הגיע ל-Muscle Shoals, אלבמה, המקום הכי ראוי כדי להקליט את כל השירים החדשים הללו ששלחו עוד כדור מסובב לעבר המאזינים והמעריצים.

תוך פחות משבועיים ב-Muscle Shoals הוא הקליט אלבום שמושפע המון מהקרקע והיסטוריית ההקלטות של המקום הזה (הקרוב מאוד לליבי), מהקרבה והמשיכה לדת החדשה ומהגוספל וה-Soul. האלבום הזה היה הראשון מתוך “טרילוגיית הנצרות” של דילן, הוא סיים את עשור שנות השבעים שלו עם פרק חדש ומרתק של אחת התקופות היותר מעניינות מבחינתי בקריירה שלו.

האלבום הזה שוחרר השבוע לפני 40 שנה וקוראים לו Slow Train Coming.

61r3xI8yWCL

לכבוד חגיגות הארבעים הקדשתי לאלבום ספיישל של שעתיים ברדיו הקצה. לו ולכל התקופה המעניינת הזו בדיסקוגרפיה של דילן, בקריירה שלו ועל הבמות. עם כל השירים של Slow Train בצדדים אחרים, התמקדות חזקה על קטעי הופעות מהתקופה (שמינפו לדעתי את השירים הללו בכמה רמות), Outtakes, קטעים נדירים ומסביב לכל התחנה מלאת האמונה והנשמה והמוזיקה הזו של דילן ב-1979\1980.

רגע, יש עוד! לחצו לקריאת המשך הפוסט >>
אהבתם? שתפו את זה:

ההיסטוריה המוזיקלית של יאנג ודילן

פורסם בתאריך על ידי
2

בסופ”ש הקרוב ניל יאנג ובוב דילן יופיעו אחד אחרי השני בהייד פארק של לונדון (ויומיים אחרי בקילקני, אירלנד). קשה לדעת אם יהיה איזה שיתוף פעולה ביניהם על הבמה, משהו שלא קרה מאז שנת 1994. אבל גם אם כן וגם אם לא, זו סיבה טובה לחגוג קצת את המפגשים המוזיקליים של יאנג עם דילן עד כה. אז לפניכן\ם סיקור מלא של ההיסטוריה המוזיקלית והתחנות בהן יאנג פגש בדילן, אם זה באירועים, הופעות אורח או שירים אחד של השני.

בשנת 1975 ניל יאנג כמעט ולא הופיע, למרות ששחרר שני אלבומים באותה השנה (Tonight’s The Night ו-Zuma מעולם לא קיבלו סיבוב הופעות משלהם בזמן אמת). הוא יותר התארח בכמה אירועים מיוחדים. אחד מהם, למעשה המקום הראשון בו יאנג עלה על במה באותה שנה, היה מופע צדקה שארגן ביל גרהאם. השתתפו שם לא מעט אמנים וזו היתה הפעם הראשונה שיאנג חלק במה עם בוב דילן. הם ניגנו יחד סט של 40 דקות, עם הרכב חד-פעמי שכלל נציגים משתי להקות הגיבוי של כל אחד באותה תקופה; טים דרמונד ובן קית’ מה-Stray Gators וליבון הלם, ריק דנקו וגארת’ הדסון מ-The Band.

רגע, יש עוד! לחצו לקריאת המשך הפוסט >>
אהבתם? שתפו את זה:

חגיגה של מציאות ודמיון ב-Rolling Thunder Revue

פורסם בתאריך על ידי
4

הסרט “יוקרה” מ-2006 (שהוא אחד האהובים עלי של כריסטופר נולאן) נפתח בהסבר למה כל קסם או אשליה ממש טובים מכילים שלושה חלקים; הראשון, בו הקוסם מראה לך משהו רגיל, חפץ או בן-אדם. החלק השני, בו הוא מעלים אותם והופך את הרגיל למשהו מדהים ומפתיע, כזה שאתה לא מבין את הסוד שלו וגם לא פותר אותו. כי אתה כמובן לא מסתכל היכן שצריך ואתה לא באמת רוצה לדעת. אתה רוצה שהקסם יעבוד עליך. אבל אתה עדיין לא מוחא כפיים, כי זה לא מספיק להעלים משהו, אתה רוצה לראות את זה גם חוזר.

וזה החלק השלישי הכי קשה בקסם מוצלח, המערכה האחרונה שתשלים את האשליה.

הסרט הדוקומנטרי החדש של מרטין סקורסזה על ה-Rolling Thunder Revue, סיבוב ההופעות האגדי של בוב דילן מ-1975, נפתח בסרטון קצר וישן של קוסם המעלים את העוזרת שלו ואז מחזיר אותה חזרה. טריק ברור וקסם היעלמות קלאסי שאחריו יוצא לדרך הדוקו המוזיקלי המצופה הזה. לא סתם סקורסזה פותח ככה, כי הסרט הוא לא ממש דוקומנטרי רגיל. אבל באותו הרגע בתור צופה אתה לא ממש יודע או חושב על זה. גם אני לא ציפיתי שיהיה פה דוקו שנע בין בדיה למציאות, אבל זה הטוויסט הקטן שסקורסזה הכניס כאן. השם המלא גם שהוא הביא לסרט הוא:
A Bob Dylan Story By Martin Scorsese

רגע, יש עוד! לחצו לקריאת המשך הפוסט >>
אהבתם? שתפו את זה:

החודש לפני: 50 שנה ל-Nashville Skyline

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

בדיוק היום לפני 50 שנה שוחרר האלבום Nashville Skyline של בוב דילן. מהתחנות המעניינות, קצרצרות ויפות מבחינתי בקריירה הארוכה שלו.

דילן נגע לפני כן בפולק, בלוז ורוק, ועם “נאשוויל” הוא צלל הכי עמוק בקריירה לקאנטרי השורשי. מבחינתי הנגיעות היו שם עוד לפני, עם המסע השורשי של האלבום שקדם לו, John Wesley Harding, ואחר כך חפירות דומות בהקלטות ה-Basement Tapes עם The Band.

אבל עם Nashville Skyline הגיעה הנגיעה המובהקת והמלאה בז’אנר, שדילן ביקר אצלו באופן יפהפה באלבום הזה. מוקף בנגנים מקומיים של נאשוויל, פדל-סטיל והקול נטול הסיגריות של דילן שהשתנה לגמרי באלבום בהתאמה, הוא הציג עוד צד מוזיקלי שלו. כפי שעשה לא מעט בקריירה והחיפושים בין האלבומים השונים בדיסקוגרפיה.

דילן וקאש, 1969.

דילן וקאש, 1969.

האלבום הזה נפתח עם סוג-של פרולוג + הקדמה אצלי, לפני שממש יוצא לדרך. הפרולוג קורה עם הגרסה הנהדרת של Girl From The North Country בדואט עם ג’וני קאש. השיר שכבר שוחרר כמובן לפני כן בגרסה המקורית ב-The Freewheelin’ Bob Dylan. דוגמה יפה אחת מההקלטות של דילן עם קאש שהתקיימו ממש לקראת סוף העבודה על האלבום הזה (ההקלטות המלאות תמיד הסתובבו כבוטלגים, אבל חייבים לשחרר אותן במלואם מתישהו ב-Bootleg Series הרשמית של דילן).

רגע, יש עוד! לחצו לקריאת המשך הפוסט >>
אהבתם? שתפו את זה: