ארכיון התג: רדיו

ספיישל יום הולדת 60 לאיימי מאן

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

לא ייאמן, אבל איימי מאן חוגגת השבוע יום הולדת 60. לכבוד הציון העגול הקדשתי לה ספיישל סוקר קריירה בתכנית הרדיו של הרמוניה דרומית, עם שלוש שעות חגיגיות של המוזיקה שלה, מכל התקופות, התחנות והאלבומים. מתחילת הדרך בשנות השמונים, דרך קריירת הסולו הנפלאה, פרויקטים אחרים על הדרך ועד לאלבומה האחרון (כרגע) Mental Illness. מה שהיה אלבום השנה שלי בסיכום של 2017.

ניתן להאזין לספיישל באתר הקצה ובדף המיקסקלאוד שלי וכאן למטה:

פלייליסט:

Aimee Mann – Lies of Summer
The Young Snakes – Give Me Your Face
Till Tuesday – Voices Carry
Till Tuesday – Coming Up Close
Aimee Mann – I Should’ve Known
Aimee Mann – 4th of July
(Aimee Mann & Elvis Costello – The Other Side (of the Telescope
Aimee Mann – Say Anything
Aimee Mann – You’re With Stupid Now
Aimee Mann – It’s Not Safe
Aimee Mann – One
Aimee Mann – You Could Make A Killing
Aimee Mann – Wise Up
Aimee Mann – You Do
Aimee Mann – Save Me
Aimee Mann – How Am I Different
Aimee Mann – Driving Sideways
Aimee Mann – Satelite
Aimee Mann – Lost In Space
Aimee Mann – Humpty Dumpty
(Aimee Mann – The Moth (Live 2004
(Aimee Mann – Deathly (Live 2004
Aimee Mann – Going Through The Motions
Aimee Mann – Little Bombs
Aimee Mann – Calling On Mary
Aimee Mann – 31 Today
Aimee Mann – Borrowing Time
Aimee Mann – Labrador
Aimee Mann – Disappeared
Aimee Mann – It’s Not
The Both – You Can’t Help Me Now
Aimee Mann – Can’t You Tell
(Aimee Mann – Everybody Bleeds (Big Mouth
Portlandia Scene with Aimee Mann
Aimee Mann – Goose Snow Cone
Aimee Mann – Simple Fix
Aimee Mann – You Never Loved Me
Aimee Mann – Good For Me






































רגע, יש עוד! לחצו לקריאת המשך הפוסט >>
אהבתם? שתפו את זה:

פרידה מג’סטין טאונס ארל

פורסם בתאריך על ידי
6

הידיעה על המוות של ג’סטין טאונס ארל הכניסה אותי לשוק טוטאלי. היה לי קשה לעכל. ג’סטין היה מיקירי הבלוג הזה לאורך כל שנות קיומו. מאז שכתבתי על האלבום Harlem River Blues בסיכום של 2010 ולאורך כל העשור החולף. לא פחות משישה אלבומים הוא שחרר בתקופה הזו ועל כולם כתבתי והמלצתי ודחפתי. ג’סטין היה כישרון מדהים שהלך מהעולם הזה בגיל 38 בלבד.

אנחנו חולקים אותו שנתון, זה של 82′, וכל כך מוזר שהוא נפטר בגיל הזה. צעיר ועם המון עוד לפניו. ג’סטין נאבק עוד בגיל העשרה בהתמכרויות ושדים וצלקות שהקיפו אותו. הוא אמר פעם שמבחינתו זה היה לחיות עם הסמים ברחוב או לצאת לדרכים לנגן מוזיקה. הוא בחר באופציה השניה שבעיקרון הצילה אותו. עד השנה הארורה הנוכחית, זו שהשאירה אותו בבית, לקחה לו את הדרכים וגם כנראה את האנשים, הקהל והדברים שהחזיקו אותו. הוא נפל שוב לעוד תהום והשדים של העבר ניצחו הפעם.

תמיד ציינתי שהמוזיקה של ג’סטין היתה איתי יותר בלילות. היא קיבלה שם נפח מיוחד, כשאני לבד איתה בשעות הקטנות, עם המחשבות ואיזו כוס וויסקי בצד. ככה היא חדרה לי ללב הכי טוב. הוא היה הכי חשוף שאפשר בשירים שלו וזה משהו שתמיד נורא אהבתי והתחברתי אליו. למלנכוליות, לאפלה, לחשיפה האישית וגם היופי והקסם שתמיד היה שם מסביב ועטף את כל זה. הלילות עם אותה המוזיקה מעכשיו ירגישו הרבה יותר בודדים.

אחרי המוות הכואב הגעתי לאולפן של הקצה והקדשתי לג’סטין פרידה של שעתיים בתכנית שלי. עם הרבה שירים אהובים ונציגים מכל הקריירה הקצרה מדי, אך מפוצצת בכישרון. ניתן להאזין לתכנית באתר הקצה ובדף המיקסקלאוד שלי ופה למטה:





רגע, יש עוד! לחצו לקריאת המשך הפוסט >>
אהבתם? שתפו את זה:

ספיישל המוזיקה והסיפורים של כמעט מפורסמים ברדיו הקצה

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

במסגרת חגיגות 20 השנה לסרט האהוב עלי ואחרי הפוסט האישי שפתחתי איתו, מגיע ספיישל ענקי ברדיו הקצה עם כל המוזיקה של הסרט, משולבת עם סיפורים, מידע, פרטי טריוויה, קטעים אישיים ועוד.

שלוש השעות של החלק הראשון שודרו וניתנות פה להאזנה חוזרת. ביום ראשון ה-23.8 ישודר החלק השני.

ספיישל המוזיקה והסיפורים של כמעט מפורסמים – חלק 1 (שודר ב-16.8):
רדיו הקצה
Mixcloud

ספיישל המוזיקה והסיפורים של כמעט מפורסמים – חלק 2 (שודר ב-23.8):
רדיו הקצה
Mixcloud

פלייליסט:
חלק 1:

The Chipmunks – The Chipmunk Song
Brenton Wood – The Oogum Boogum Song
Simon & Garfunkel – America
The Who – Amazing Journey
The Who – Sparks
Iggy & The Stooges – Search And Destroy
Todd Rundgren – It Wouldn’t Have Made Any Difference
Black Sabbath – Paranoid
Jethro Tull – Teacher
Yes – Roundabout
Yes – I’ve Seen All Good People
Joni Mitchell – River
Stillwater – Fever Dog
Black Sabbath – Sweet Leaf
Rod Stewart – Every Picture Tells A Story
(Pete Droge – Small Time Blues (Acoustic
Thunderclap Newman – Something In The Air
Little Feat – Easy To Sleep
Raspberries – Go All The Way
The Seeds – Mr. Farmer
Led Zeppelin – Stairway To Heaven
(The Allman Brothers Band – One Way Out (Live 1971
The Guess Who – Albert Flasher
Stillwater – Love Thing
Lynyrd Skynyrd – Simple Man
Led Zeppelin – That’s The Way
Stillwater – Hour of Need
Neil Young & Crazy Horse – Everybody Knows This Is Nowhere
Fleetwood Mac – Future Games
Deep Purple – Burn
Boldwyn Pig – Dear Jill
Elton John – Tiny Dancer





































רגע, יש עוד! לחצו לקריאת המשך הפוסט >>
אהבתם? שתפו את זה:

ספיישל פרידה מפיטר גרין

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

פיטר גרין עזב את העולם הזה בגיל 73. נפטר בשלווה בשנתו, אחרי שנים של אי-שלווה עם עצמו. לגרין היו מחלות נפשיות, איתן התמודד רבות מול העולם ומול עצמו. הוא גם היה אחד הגיטריסטים הגדולים שדרכו כאן. ממייסדי פליטווד מק ומי שהיה הכוח הגדול של הליין-אפ הראשוני של ההרכב. זה של סוף שנות השישים והבלוז-רוק המדהים שיצר. זה שבלט אצלי נורא בתקופות העמוקות הראשונות עם מוזיקה. גרין השפיע רבות על הטעם המוזיקלי שלי בתחילת הדרך.

במוצ”ש האחרון היה לי כבר ספיישל מוכן על Humble Pie שהייתי אמור לשדר בראשון בבוקר, אבל אז הגיעה פתאום הידיעה על מותו של גרין והכל השתנה. ישבתי בלילה ובחרתי שירים וביצועים ספציפיים שליוו אותי לא מעט בחיבור הראשוני עם מוזיקה. כפי שפיטר גרין ופליטווד המוקדמת שלו ידעו לעשות. הגעתי בבוקר לאולפן ודי ספונטנית סידרתי, שידרתי ונפרדתי. פרידה מאחד הגיטריסטים והמוזיקאים הגדולים שהיו כאן ומעמודי התווך של עולם הבלוז-רוק.

התמקדתי בספיישל רק בשירים שגרין כתב\יצר\חיבר, ללא קאברים. כאשר הרוב המוחלט של התכנית מגיע מהשנים הגדולות שלו ושל פליטווד, 1967 עד 1970. אלו שהשפיעו עלי כ”כ. אחרי שסיימתי לשדר את גרסת 24 הדקות האדירה של Rattlesnake Shake, ציינתי ברגש שאם היו אומרים לי לפני עשרים שנה, בחיבור שלי לבד עם המוזיקה הזו, שאני אשב בעוד שני עשורים בתכנית רדיו משלי ואשמיע את הדבר הזה, הייתי בטח צוחק. אבל זה קרה השבוע, וזה החזיר אותי אחורה לתקופה קצת יותר חשוכה ובודדה, כי פיטר גרין היה מהראשונים אצלי בחיבור האמיתי עם מוזיקה ופליטווד מק המוקדמת שלו היו שם בשבילי, עם ההתקדמות והטעמים המוזיקליים האישיים שלי.





רגע, יש עוד! לחצו לקריאת המשך הפוסט >>
אהבתם? שתפו את זה:

ספיישל The Allman Brothers בשנות התשעים

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

בתחילת חודש יולי של 1990 שוחרר Seven Turns, מה שהיה בזמנו אלבום הקאמבק של ה-Allman Brothers. זה קרה תשע שנים אחרי שני האלבומים הכושלים שלהם בתחילת שנות השמונים שהובילו לפירוק של הלהקה ומה שהיה נראה כמו הסוף. כל זאת אחרי ההצלחה בשנות השבעים והחלל החשוך שהשאיר אחריו המוות של דוויין אולמן ובארי אוקלי.

הקאמבק הזה התחיל ב-1989 כשהם חזרו להופיע בשביל חגיגות ה-20 להרכב, שחררו את ה-Box Set של Dreams והציגו את הליין-אפ החדש של האולמנים, שכלל בתוכו לראשונה את הגיטריסט וורן היינס והבאסיסט אלן וודי. שיתוף הפעולה שלהם יחד עם דיקי בטס וגרג אולמן הזניק שוב את האולמנים לא רק להצלחה מסחרית וחזרה לתודעה, אלא גם לתקופה מאוד יצירתית. כזו שהחלה עם האלבום Seven Turns ואז המשיכה לאורך שנות התשעים עם שני אלבומי אולפן טובים נוספים, אלבומי הופעה והחיבור המוזיקלי החזק ביותר מבחינתי שלהם מאז המוות של דוויין.

לכבוד ציון 30 שנה ל-Seven Turns, האלבום שפתח לאולמנים שוב את הדלת, הקדשתי שעתיים ספיישל של הרמוניה דרומית ברדיו הקצה לעשור שנות התשעים של האולמנים. עם מבט קרוב על עשור נהדר של הלהקה שלדעתי לא מקבל מספיק פוקוס והערכה. כזה שלא רק החזיר בגדול את השם של ה-Allman Brothers, אלא גם בנה והרכיב אותו מחדש, עם הבסיס לשינויים הנוספים בסוף אותו עשור והחיבור המוזיקלי שנשארו עד הימים האחרונים של הלהקה לפני שש שנים.

רגע, יש עוד! לחצו לקריאת המשך הפוסט >>
אהבתם? שתפו את זה:

ספיישל Uncle Tupelo

פורסם בתאריך על ידי
2

באמצע חודש יוני של 1990 שוחרר אחד מאלבומי הבכורה האהובים עלי ביותר. בזמן שלהקות Hair-Metal ורוק כבד עדיין שלטו בסביבה משנות השמונים וממש בתחילת העלייה של ההרכבים החדשים בסצינה של סיאטל, הגיע הרכב קטן מאילינוי והביא סאונד ואלטרנטיבה חדשים. כאלו שקיבלו את השם שהפך לז’אנר שלם שאוהבים לקרוא לו אלט-קאנטרי.

לאלבום שהביא את זה קוראים 𝗡𝗼 𝗗𝗲𝗽𝗿𝗲𝘀𝘀𝗶𝗼𝗻 ולהרכב שאחראי עליו קוראים 𝗨𝗻𝗰𝗹𝗲 𝗧𝘂𝗽𝗲𝗹𝗼. הטריו שהקימו ג’ף טווידי, ג’יי פרר ומייק היידורן. הם יצרו יחד סאונד שהיה אז פורץ דרך, כזה ששילב קאנטרי-רוק שורשי יחד עם פאנק-רוק וסאונד כבד יותר. הם לקחו בסיס שנשאב מהרכבים כמו ה-Flying Burrito Brothers וה-Byrds וחיברו אותו עם השפעות מלהקות כמו ה-Replacements או ה-Stooges.

הסאונד השורשי-חשמלי-פולקי-כבד הזה נמצא שם לכל אורך No Depression. אלבום בכורה אדיר (שגם על הדרך היה חלק מההשפעה על שמו של מגזין המוזיקה המוכר בעל אותו השם). אבל יותר מזה, הוא יצר משהו חדש ומלהיב שהרבה להקות אלטרנטיביות אחרות הושפעו ממנו עד היום. ההרכב של Uncle Tupelo לא שרד יותר מדי. הם שחררו עוד שלושה אלבומי אולפן ואחרי ריבים בלתי פוסקים בין שני הכותבים הסופר-מוכשרים של טווידי ופרר, הם התפרקו ב-1994. קריירה קצרה של מספר שנים שמכילה בשבילי המון.

רגע, יש עוד! לחצו לקריאת המשך הפוסט >>
אהבתם? שתפו את זה:

ספיישל ליבון הלם

פורסם בתאריך על ידי
4

ליבון הלם תמיד היה חבר The Band האהוב עלי. בחודשים הראשונים של הבלוג, לפני עשור, הקדשתי לו פוסט לכבוד יום הולדתו השבעים דאז. כמעט שנתיים לאחר מכן ליבון נפטר, חודש לפני יום הולדתו ה-72. היום הוא היה אמור לחגוג שמונים אם היה עדיין בחיים.

לכבוד ציון שמונה עשורים להולדתו, הקדשתי לו שעתיים ספיישל בתכנית הרדיו של הרמוניה דרומית. שעתיים שהם חגיגה של המוזיקה שהשאיר אחריו, מהימים של The Hawks והשנים הראשונות כחלק מ-The Band, עד לקריירת הסולו והקאמבק האדיר שעשה בשנים האחרונות לחייו, עם קול חדש ופעילות ויצירה מעוררת השראה.

אפשר להאזין לתכנית באתר הקצה ובדף ה-Mixcloud שלי וכאן למטה:

פלייליסט:

Levon Helm – When I Go Away
Levon & The Hawks – Farther On Up The Road
Bob Dylan & The Band – Don’t Ya Tell Henry
The Band – Yazoo Street Scandal
The Band – Jemima Surrender
The Band – Strawberry Wine
The Band – Life Is A Carnival
(The Band – The Night They Drove Old Dixie Down (Live 1971
The Band – Mystery Train
 (Bob Dylan & The Band – Up On Cripple Creek (Live 1974
The Band – Ophelia
 (The Band – Rag Mama Rag (Live 1976
Levon Helm & The RCO All-Stars – You Got Me
Levon Helm – Watermelon Time In Georgia
Levon Helm – Poor Old Dirt Farmer
Levon Helm – Anna Lee
 (Levon Helm – A Train Robbery (Live 2008
 (Levon Helm – The Weight (Live 2008
Levon Helm – Growin’ Trade
John Prine with Garth Hudson & Joan Osborne – When I Paint My Masterpiece
(Live 2012)
Levon Helm – Wide River To Cross


























רגע, יש עוד! לחצו לקריאת המשך הפוסט >>
אהבתם? שתפו את זה:

ספיישל לוסינדה ויליאמס

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

לכבוד צאת אלבומה החדש, Good Souls Better Angels, הקדשתי ללוסינדה ויליאמס ספיישל של 3 שעות בכנית הרדיו של הרמוניה דרומית. לוסינדה היא אחד הקולות הנשיים הכי חשובים וחזקים מבחינתי באמריקנה-אלט-קאנטרי-רוק ועולם המוזיקה בכלל בשלושת העשורים האחרונים. אני אישית משוגע גם על הקריירה המאוחרת, כולל האלבום הטרי המצוין.

סיקרתי בספיישל את אותה הקריירה, עם נציגים מכל האלבומים, כמה קטעי הופעה, שירים אהובים, פרויקטים מיוחדים שעשתה וקצת סיפורים בין לבין. חגיגה צבעונית, מלוכלכת, יפה וגדושה במוזיקה של לוסינדה ויליאמס.

אפשר להאזין לספיישל באתר הקצה וגם בדף ה-Mixcloud שלי ופה למטה:

רשימת שירים:

רגע, יש עוד! לחצו לקריאת המשך הפוסט >>
אהבתם? שתפו את זה:

ספיישל 10 שנים להרמוניה דרומית

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

לכבוד עשר שנים לקיומו של הבלוג, שידרתי תכנית ספיישל חגיגית המוקדשת לכל הקוראים והקוראות של הבלוג במהלך השנים. חגיגה של שלוש שעות עם איחולים שכתבו לי ובקשות ששידרתי, יחד עם שירים שהקדשתי חזרה, סיפורים ולא מעט מיקירי הבלוג שהשמעתי וכמה מהשירים האהובים עלי ביותר בעולם. ספיישל שכולו הוקדש לכן ולכם.

תודה רבה לכולכן\ם, על קריאה והאזנה, תגובות, שיתופים ומה לא. בין אם אתם קוראים את דפי הבלוג בכל תקופת עשר השנים בו הוא קיים, או הצטרפתם רק בעשר הדקות האחרונות.

את הספיישל אפשר לשמוע באתר הקצה ובדף ה-Mixcloud שלי ופה למטה:

פלייליסט:

(Led Zeppelin – Celebration Day (Live 1973
The Jayhawks – Blue
Mark Olson & Gary Louris – Bloody Hands
J. Mascis – Heal The Star
Courtney Barnett – Need A Little Time
Neal Casal – Leaving Traces
Lucinda Williams – Changed The Locks
 (Aerosmith – Rats In The Cellar (Live 2004
 (Jason Isbell – Danko/Manuel (Live 2012
 (Derek Trucks Band – Anyday (Live 2009
Stillwater – Fever Dog
Jackson Browne – The Load Out/Stay
Andre Osborne – Life Don’t Last That Long
 (North Mississippi Allstars – Po Black Maddie/Skinny Woman (Live 2004
The Black Crowes – My Morning Song
Heartless Bastards – Only For You
Drive-By Truckers – A World of Hurt
 (Tom Petty & The Heartbreakers – It’s Good To Be King (Live 2006
Gillian Welch – The Way It Will Be
 (Neil Young – Albuquerque (Live 1973
My Morning Jacket – Steam Engine
The Faces – Glad And Sorry
Ryan Bingham – Hallelujah
Jenny Lewis – Pretty Bird
Big Star – Thank You Friends

Permanent link to this post (260 words, estimated 1:02 mins reading time)
אהבתם? שתפו את זה:

ספיישל ג’וני קאש: American Recordings Series

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

בתחילת שנות התשעים ג’וני קאש היה לגמרי מחוץ לזרקורים. התקשורת ועולם המוזיקה כמעט ומחקו אותו לגמרי. בגילו המתקדם, עם בעיות בריאותיות ואחרי עוד התמכרויות וגמילה, הוא נחשב כוכב מזדקן שכבר איבד מהתהילה שלו. ואז ב-1993 הגיע המפיק ריק רובין והציע לו לשתף פעולה.

התוצאה היתה האלבום American Recordings המפתיע ששוחרר ב-1994, היה הצלחה מסחררת ונתן לג’וני קאש חיים חדשים בגיל 61.

האלבום הזה הוביל לסדרה של אלבומי המשך מדהימים לא פחות במה שמכונה ה-American Recordings Series של קאש עם ריק רובין. שלושה חלקים נוספים יצאו עד מותו של קאש ב-2003 ואחריהם גם Box Set מיוחדת ועוד שני חלקי פוסט-מוות בסדרה, כשהאחרון והסופי יצא השבוע לפני עשור, ב-2010.

לכבוד יציאת אותו חלק אחרון (לצד תאריך הולדתו של קאש) חגגתי את כל סדרת האלבומים הזו עם ספיישל שלוש שעות ברדיו הקצה, אותו הקדשתי ל-American Recordings Series וההקלטות המדהימות של קאש עם ריק רובין מ-1993 עד 2003. הקלטות שהניבו סדרת אלבומים אדירה ותקופת שיא מאוחרת ומטורפת של ג’וני קאש בעשור האחרון לחייו.

ניתן להאזין לספיישל באתר הקצה, בדף ה-Mixcloud שלי ופה למטה:

פלייליסט:



רגע, יש עוד! לחצו לקריאת המשך הפוסט >>
אהבתם? שתפו את זה: