ארכיון התג: ניל יאנג

ספיישל ניל יאנג: Archives Vol. 3

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

בשנת 2009, אחרי הרבה שנים של דיבורים ותכנונים, יצאה סוף סוף קופסת הארכיון הראשונה של ניל יאנג. הוצאה שפתחה את הדלת לארכיון הענק של יאנג ושחרור כל המוזיקה בקריירה שלו מתחילת הדרך. הקופסה ההיא התמקדה בשנים 1963 עד 1972. ההתלהבות בזמן אמת ירדה מעט אחר כך, כאשר לקח המון זמן עד שמארז הפולו-אפ שלה הגיע גם הוא.

לקח 11 שנים עד שב-2020 שוחררה קופסת הארכיון המצופה השנייה שמכסה את השנים 1972 עד 1976. ובניגוד לציפייה הקודמת, הפעם לקח 4 שנים בלבד עד שנחת החלק השלישי המאסיבי, מה שקרה בשבוע שעבר עם קופסת הארכיון השלישית והשנים 1972 עד 1987 בקריירה של יאנג.

ניל יאנג Archives Vol 3

עם 17 חלקים ו-14 שעות של מוזיקה, המארז הטרי בסדרת הארכיון הוא משמעותית הגדול ביותר עד כה. מה גם שהוא מכסה לא מעט תקופות שונות בציר הזמן של ניל יאנג. כרגיל, עם שירים שמעולם לא ראו אור קודם לכן, אלבומים שנגנזו, הופעות שלא נשמעו והרבה פנינים וקטעים נדירים לחובבי ומעמיקי המוזיקה של ניל.

לכבוד יציאת Archives Vol. 3 הקדשתי מהדורת 3 שעות של הרמוניה דרומית לקופסת הארכיון השלישית. עם נבירה עמוקה במארז והתקופות שלו והקטעים הכי מעניינים מתוכו לדעתי האישית. ניתן להאזין לספיישל באתר הקצה וגם פה:

פלייליסט:

רגע, יש עוד! לחצו לקריאת המשך הפוסט >>
אהבתם? שתפו את זה:

ספיישל Sleeps With Angels

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

אחרי הקאמבק הנפלא שלו ללב התהילה החוזרת והחיבוק המיינסטרימי שגרמו האלבומים Freedom, Ragged Glory ו-Harvest Moon, ניל יאנג המשיך לרכוב יצירתית בשנות התשעים, שהיה גם עשור קאמבק של קרייזי הורס. לאחר סיבוב הופעות שהשפיע עליו עם Booker T. & the M.G.’s והכינוי החדש של “הסנדק של הגראנג'”, יאנג שחרר את אחד האלבומים המעניינים שלו בניינטיז – Sleeps With Angels.

ניל יאנג Sleeps With Angels

אלבום שמציין השבוע 30 שנה ליציאתו. עם רוקנ’רול מגוון וגם לא מעט רגש שמחליף את הדיסטורשן, הקשר הקרוב עם פרל ג’אם והמוות של קורט קוביין וגם אלבום שהראה צד נוסף של ניל והסוסים, מעבר לחשמל המלוכלך.

לכבוד שלושה עשורים ליציאתו, כל השעתיים של הרמוניה דרומית הוקדשו לספיישל Sleeps With Angels ושנת 1994 בקריירה של יאנג. האזינו באתר הקצה ופה למטה.

פלייליסט:

רגע, יש עוד! לחצו לקריאת המשך הפוסט >>
אהבתם? שתפו את זה:

ספיישל On The Beach

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

בסוף 1973, אחרי הטור של Time Fades Away וביטול האלבום Tonight’s The Night הטרי, ניל יאנג היה באחת התחנות הכי אפלות, מוזרות, רגשיות ויצירתיות שלו בקריירה. המוות של החברים דני וויטן וברוס בארי עדיין ריחף מעל ראשו וגם היחסים עם זוגתו ואם בנו, קארי סנודגרס, התפוררו מול עיניו.

כל הדברים הללו הובילו את יאנג לכתוב ולהקליט שורה של שירים חדשים. כאלו שבסופו של דבר ירכיבו את האלבום On The Beach, ששוחרר החודש לפני 50 שנה. אלבום שכולל את אי הוודאות עם חייו, שברון לב, המשך ההתרחקות מהמיינסטרים והאפלוליות הקסומה של תקופת ה-Ditch Trilogy בדיסקוגרפיה של יאנג.

ניל יאנג On The Beach

האלבום לא הצליח מסחרית בזמן אמת וגם לא התקבל ממש בטוב, אבל עם השנים קיבל את הסטטוס כאחד האהובים ביותר על מאזיני ניל יאנג (כולל כותב שורות אלו). למרות שהתכחש לו הרבה שנים, לא יצא לטור לגבות אותו וביצע את שיריו מעט פעמים בלייב, On The Beach נשאר אחת היצירות הנפלאות שלו מאז ועד היום. עם הקו המחבר בין Tonight’s The Night לאלבום הגנוז Homegrown.

לציון יובל שנים, המשכתי את סדרת ניל יאנג שלי ברדיו הקצה, הפעם עם ספיישל On The Beach וכל המוזיקה שקשורה אליו ומסביבו ב-1974. עם הסיפורים, חיבורים אישיים והבנייה של האלבום המצוין. כזה שהגיח מצלקות כואבות וכנות אמנותית וחשופה.





רגע, יש עוד! לחצו לקריאת המשך הפוסט >>
אהבתם? שתפו את זה:

ספיישל Second Helping

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

חודשיים בלבד אחרי יציאת אלבום הבכורה, Lynyrd Skynyrd כבר התחילו להקליט שירים נוספים לפולו-אפ שלו. כשהם על גל הצלחה של תחילת הדרך, עם הפקה נוספת של אל קופר ומתקפת שלוש הגיטרות של רוזינגטון-קולינס-קינג, הם גיבשו את השירים שיצרו את Second Helping, אלבומם השני שיציין השבוע 50 שנה ליציאתו.

אלבום שנפתח עם הלהיט הגדול של סקינרד, שהיה התשובה של רוני ואן זאנט ל-Southern Man ו-Alabama של ניל יאנג. עם רצון להראות את הצד הטוב והלא גזעני של הדרום. כזה שהרבה חשבו שפתח יריבות עם יאנג, אבל כזו שלמעשה הייתה רק במוזיקה, לצד המון אהדה והערכה בין שני המוזיקאים.

לינרד סקינרד Second Helping

אבל Second Helping הוא ממש לא רק הלהיט ההוא. זה אחד מאלבומי הרוק הדרומי הטובים של הסבנטיז ובכלל, הרבה בגלל כל מה שהגיע אחריו. עם כמעט 7 הדקות המופלאות של I Need You, מהבלאדות הדרומיות היותר בלתי מוערכות של סקינרד מבחינתי. עם הסאונד הקלאסי שלהם ב-Don’t Ask Me No Questions ו-Workin’ For MCA שהגיעו עם ההצלחה והסיפורים האישיים של ההרכב. עם. כל ה-Swamp/Boogie/Rock של The Needle and the Spoon והיופי בהגשה והסיפור של The Ballad of Curtis Loew.

כל זה יחד עם הקלידים האדירים של בילי פאוול ואותו הקול של המנהיג רוני ואן זאנט, בנוסף לסאונד הגיטרות המוכר והקליט. אלו שגם מסיימים את האלבום עם הקאבר הענק ל-Call Me The Breeze של ג’יי ג’יי קייל, שסקינרד הפכו מקאנטרי-רוק רך לפצצה של חשמל מהביצות של ג’קסונוויל, פלורידה, באחד מהקאברים הכי טובים לדעתי שנוצרו. יובל שנים אחרי יציאתו, זה אלבום שנשמע טרי ומצוין.





רגע, יש עוד! לחצו לקריאת המשך הפוסט >>
אהבתם? שתפו את זה:

ספיישל Time Fades Away

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

אחרי ההצלחה של Harvest, ניל יאנג מצא את עצמו על גג העולם וסינגר-סונגרייטר אהוב ומוערך. אבל בדיוק אז, הוא החליט לזרוק כדור מסובב לעבר הקהל והתקשורת. בעקבות המוות של דני וויטן בנובמבר של 1972, בהכנות לסיבוב ההופעות החדש, יאנג, כדבריו “Headed to the ditch”. ירד לתהום האפלה, הסטונרית והיצירתית. זו שיצרה את סיבוב ההופעות של Time Fades Away ופתחה את ה-Ditch Trilogy של יאנג עם אותו אלבום הופעה ראשון בקריירה.

אלבום שנלקח מההופעות הללו של תחילת 1973, עם שורה של שירים חדשים, שונים לגמרי מ-Harvest, אותם הוא ניגן לראשונה מול הקהל שציפה לראות כל ערב את Heart of Gold. לציון 50 שנה ליציאתו הרשמית של Time Fades Away, הקדשתי לו ספיישל של שעתיים, עם ההופעות והשירים של התקופה, שנכנסו לאלבום וגם שלא. כאלו שמייצגים היטב את התקופה הזו של יאנג מסביב לאלבום ההופעה ששנים הוא התכחש לו, בזמן שקיבל סטטוס של אלבום חשוב ואהוב על המעריצים.

ניתן להאזין לספיישל באתר הקצה וגם פה:

למטה קישורים לכל הפרקים הקודמים בסדרת היובל לאלבומי יאנג + אחרים הקשורים ליאנג גם כן.

פלייליסט:

רגע, יש עוד! לחצו לקריאת המשך הפוסט >>
אהבתם? שתפו את זה:

ספיישל דני וויטן

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

אחרי שיצא אלבום הבכורה שלו, ניל יאנג חיפש סאונד חדש ולקח את שלושת חברי ההרכב The Rockets להיות להקת הגיבוי שלו. המתופף ראלף מולינה, הבאסיסט בילי טלבוט והגיטריסט/סולן דני וויטן הקליטו עם יאנג את אלבומו השני וקיבלו את השם Crazy Horse. באלבום הזה, Everybody Knows This Is Nowhere, יאנג בעצם מצא את יד ימינו המוזיקלית עם דני וויטן.

ההרמוניות ובמיוחד הגיטרות החשמליות של וויטן ויאנג יצרו יחד את הסאונד שלימים יהיה הקלאסי של קרייזי הורס. עם הרבה חשמל, לכלוך וג’אמים ארוכים וחופשיים. קטעים כמו Down By The River ו-Cowgirl In The Sand הציגו זאת הכי טוב שאפשר וניל יאנג הרגיש שזכה לפרטנר מוזיקלי מושלם, שיחד עם טלבוט ומולינה הגשימו את החזון המוזיקלי המופלא שהביא אותו לאן שרצה בתור אמן סולו.

דני וויטן ניל יאנג

וויטן היה מוזיקאי שיאנג העריץ והעריך, אחד האהובים עליו ביותר עד היום. הוא היה מוכשר בטירוף, גיטריסט נפלא ובעל קול מחוספס ומיוחד שגם הצעיד את קרייזי הורס בתור להקה נטו, בנוסף ללהקת גיבוי. אבל דני וויטן גם היה סיפור עצוב וטראגי, עם התמכרויות קשות שגרמו בסופו של דבר ליאנג לנתק איתו בצער גדול את הקשר המוזיקלי (על הדרך להשפיע גם על אחד משיריו הכי מוכרים) ולהוביל למותו המוקדם מדי של וויטן בגיל 29.

רגע, יש עוד! לחצו לקריאת המשך הפוסט >>
אהבתם? שתפו את זה:

ספיישל 50 שנה ל-Harvest

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

בשנת 1971 ניל יאנג מצא את עצמו בתוך מערבולת אישית, רגשית ופיזית מאוד גדולה. זה קרה דווקא אחרי ההצלחה הגדולה שלו עם Deja Vu של CSNY ואלבום הסולו השלישי After The Gold Rush. אבל יחד עם זאת הוא החל להתנתק ולהתרחק וגם עדיין לא היה במצב לחזור לקרייזי הורס בשל מצבו הירוד של דני וויטן. בנוסף, יאנג נפרד מאשתו הראשונה, ראה מהצד את הזוועות בקליפורניה של צ’רלי מנסון, שאיתו היה מיודד לפני שידע מי הוא באמת, ואז אחרי שקנה חווה משלו ועבר אליה, הוא נפגע באופן קשה בגבו והיה צריך לעבור טיפולים וניתוחים. מה שהשבית אותו מהופעות לרוב שנת 1971.

ניל יאנג 1971
ניל יאנג בחווה של Broken Arrow, שנת 1971 (צילום: Henry Dlitz).

אך באותו הזמן הוא גם פגש את השחקנית קארי סנודגרס, איתה החל מערכת יחסים שגם תשפיע על חלק מהשירים החדשים שהמשיך לכתוב. מתוך כל האירועים הללו, ובעזרת חברים מוכרים או חדשים ועם ה-Stray Gators, נגני אולפן מנאשוויל, יאנג כתב ויצר את מה שהפך לאלבום הכי מוכר והכי מוצלח מסחרית שלו בקריירה, אחרי ששוחרר בפברואר 1972. לאלבום הזה קוראים Harvest והוא מציין כעת 50 שנה ליציאתו.

לכבוד יובל השנים לאלבום, הקדשתי שעתיים ספיישל ל-Harvest ברדיו הקצה, עם כל הדרך הארוכה של שיריו והבנייה שהובילה ליציאתו. דרך שהחלה כבר בנובמבר 1970 ועברה בין הופעות ובעיקר הקלטות וסשנים בנאשוייל, לונדון והחווה של יאנג בקליפורניה. כולל גם כמה מהגלגולים וה-Aftermath של השירים בשנים שיבואו אחר כך.

לספיישל ניתן להאזין באתר הקצה וגם ממש פה במיקסקלאוד:





רגע, יש עוד! לחצו לקריאת המשך הפוסט >>
אהבתם? שתפו את זה:

ספיישל ניל יאנג: Archives Vol. 2

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

בשנת 2009, לאחר שנים רבות של דיבורים והכנות, ניל יאנג שחרר את קופסת הארכיון הראשונה שלו. תיבת אוצר שכיסתה את כל השנים הראשונות שלו בקריירה, מ-1963 ועד 1972. מאז שזה שוחרר, פנטזתי כבר על הוצאת הארכיון הבאה, זו שתאגד את השנים הכי אפלות, אדירות ומבריקות שלו בקריירה לדעתי.

ב-20 בנובמבר 2020, לאחר 11 שנים נוספות, הדבר הזה יצא בדמות קופסת ה-Archives Vol. II, שמכסה את השנים המטורפות והמופלאות של 1972 עד 1976. עם אין-ספור פנינים, אוצרות וקטעים מדהימים שלא שוחררו קודם לכן. כדי לחגוג את ההוצאה, הגעתי לאולפן של הקצה והקדשתי לקופסא הטרייה הזו שלוש שעות ספיישל, בהן אסיקרתי ושידרתי את הקטעים הכי מיוחדים ושווים לדעתי האישית.

ניתן להאזין לספיישל ה-Archives הזה באון דימנד באתר הקצה, בדף המיקסקלאוד שלי וכאן למטה. שלוש שעות איתי ועם אך ורק שירים ורצועות שלא שוחררו או נשמעו קודם לעולם של ניל יאנג. עד עכשיו.

פלייליסט:





רגע, יש עוד! לחצו לקריאת המשך הפוסט >>
אהבתם? שתפו את זה:

שני הצדדים הפשוטים: 40 שנה אחרי

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

היום לפני ארבעה עשורים שוחרר Hawks & Doves, אלבום שתמיד היה אצלי ברשימת הבלתי מוערכים בדיסקוגרפיה של ניל יאנג. זה אלבום שהוציא לדרך בזמנו את העשור הכי מוזר ומגוון בקריירה של יאנג, עם כל השינויים והניסיונות המוזיקליים לאורך שנות השמונים.

הוא עצמו עדיין שמר על יאנג הרגיש והפולקי של שנות השבעים. בזמן שהוא יצא ניל חתם כבר שנתיים רצופות מחוץ לבמה, מאז סיום הטור הגדול עם קרייזי הורס באוקטובר של 1978. חצי שנה לפני יציאתו של H&D שוחרר פס הקול של הסרט Where The Buffalo Roams עליו יאנג עבד ובהחלט היתה ציפיה לשמוע מה טומן אלבום האולפן הראשון שלו בעשור ההוא.

יאנג עשה ב-H&D דבר דומה למה שעשה באלבום American Stars N Bars, וזה להקדיש צד אחד של האלבום לשירים חדשים שהוקלטו בסשן אחיד, בעוד הצד השני כולל שירים משנים מוקדמות יותר שלא שוחררו עדיין ונשמרו אצל יאנג בכספת. זה קרה בצורה הפוכה פה, כשהצד הראשון מלא בשירים מוקדמים יותר והצד השני הוא החדשים. אך השילוב ביניהם היה מצוין.

חמשת השירים בצד השני הוקלטו כולם בהוליווד כשלושה חודשים לפני יציאת האלבום. זה קרה עם נגנים לא ממש מוכרים בעולם של יאנג, חוץ מבן קית’ שהיה חלק מהם גם כן. כל החמישה הללו נעים בתוך סאונד של קאנטרי-בלוגראס ואלטרנטיב-רוק’בילי (האחרון זה ז’אנר שאני המצאתי, אבל ככה תמיד חלק נשמע לי). תמיד ההרגשה עם השירים הללו בצד הזה היתה של ההמשך שיבוא. עם מה שיאנג יעשה מאוחר יותר באלבומים Everybody’s Rockin ו-Old Ways. משהו שמשלב ביניהם בסאונד, באופן חיובי. כמו Union Man ו-Stayin’ Power למשל.







רגע, יש עוד! לחצו לקריאת המשך הפוסט >>
אהבתם? שתפו את זה:

ספיישל 50 שנה ל-After The Gold Rush

פורסם בתאריך על ידי
2

בספטמבר 1970 ניל יאנג מינף את עצמו סוף סוף כאמן סולו מצליח, אחרי שני אלבומים שלא קיבלו אהדה גדולה בזמן אמת מהתקשורת או הרבה מהמאזינים. זה קרה עם האלבום After The Gold Rush, שהגיע בזמן מושלם בקריירה של יאנג, אחרי ההצלחות מוקדם יותר באותה שנה עם Deja Vu של CSNY והסינגל של Ohio. ניל שחרר אלבום מאוד רגיש, על טהרת ה-Singer/Songwriter היותר נגיש לקהל רחב והפך לשם הרבה יותר מוכר בפני עצמו, אחרי ההרכבים בהם היה חבר.

עד היום After The Gold Rush נשאר אחד האלבומים החשובים, הקלאסים וגם היפים של יאנג בקריירה. אלבום שהציג עם יאנג נגנים צעירים כמו נילס לופגרן ומאט ריבס לצד העבודה המשותפת עם ג’ק ניטשה ויוצאי קרייזי הורס, שהיו שותפים להתחלה על העבודה של שירי Gold Rush כבר בקיץ של 1969.

לכבוד יובל שנים לאלבום, הקדשתי לו שעתיים ספיישל בתכנית של הרמוניה דרומית ברדיו הקצה. עם הסיפורים, הרקע, הבסיס וכל המסביב בשנת 1970 וההקלטות המוכרות והנדירות יותר שהובילו להקלטות והיציאה של After The Gold Rush. ניתן להאזין לספיישל באתר הקצה ובדף המיקסקלאוד שלי וכמו כן פה למטה:

פלייליסט:



רגע, יש עוד! לחצו לקריאת המשך הפוסט >>
אהבתם? שתפו את זה: