ספיישל 50 שנה למותה של ג’ניס ג’ופלין

בארבעה באוקטובר, 1970, ג’ניס ג’ופלין נמצאה ללא רוח חיים בחדרה ב-Landmark Motor Hotel של הוליווד. לא רחוק מאולפני Sunset Sound Recorders, שם היא היתה באמצע העבודה המתמשכת וההקלטות של אלבום הסולו השני שלה. זה היה כמובן מוות מתוקשר, כשבועיים לאחר שג’ימי הנדריקס עזב את העולם גם כן. בדרך די דומה, באותו הגיל המיתולוגי של 27.

הקריירה של ג’ניס היתה קצרה, עם סיפור עצוב וכישרון עצום והופעות שהשאירו חותם גדול על הקהל שצופה בה לראשונה ועל מאזינים עד עצם היום הזה. בדיוק 50 שנה לאחר שעזבה את העולם, בארבעה באוקטובר 2020, הקדשתי לג’ניס ספיישל בהרמוניה דרומית, כזה שחגג וציין יובל שנים למותה דווקא עם המוזיקה ה”חיה” שלה, שתמיד תישאר כאן. שעתיים שכוללות אך ורק קטעי לייב בקריירה ורצועות ספציפיות שבחרתי. מתחילת הדרך שלה עם Big Brother & The Holding Company ב-1966 ועד לחודשים האחרונים של חייה על הבמה ב-1970.

הספיישל הזה מוקדש באהבה גדולה וגעגועים עזים לחברתי היקרה לימור שפיגל. מקווה שהאזנת ונהנית שם למעלה.

ניתן להאזין לו באתר הקצה ובמיקסקלאוד, גם כאן למטה:

פלייליסט:





פורטלנד, ממפיס וד”ש מסן פרנסיסקו של 68

השבוע ביליתי עם שלושה אלבומים חדשים שיצאו מוקדם יותר החודש. מנסה להספיק לכתוב עליהם שתי מילים שניה לפני שעוברים לאפריל.

Lucero – Women & Work

אז זה האלבום החדש של לוסרו, אחלה הרכב מ-ממפיס, טנסי. להקה שלא יודע כמה מכירים בארץ. אלו חבר’ה שמשוייכים נורא לסאונד של הדרום עם “אלטרנטיב קאנטרי” כמו שהרבה אוהבים לקרוא לזה. הם עושים רוק דרומי מטובל בגיטרות עסיסיות, קולות מריחים מאלכוהול ועם צד רגיש מפתיע שנמצא אצל לא מעט הרכבי “רוק דרומי” של פעם. הם מסוג הלהקות שישתלבו מצויין באיזה פאב שמשמיע  לינרד סקינרד, דרייב ביי-טראקרס, ג’וני קאש וטאונס ואן זאנט.

כבר עשור ש-Lucero מוציאים אלבומים, הם לא כ”כ חדשים בעסק. היציאה החדשה תחת השם “Women & Work” מייצגת אותם לא רע. היו להם כנראה אלבומים טובים יותר, אבל הוא בהחלט דרך מעולה להכיר ואז ללכת איתם קצת אחורה. נראה לי הוא יבלוט אצלי בתור אלבום קיץ טוב.

Lucero – I Can’t Stand To Leave You

Lucero – When I Was Young 

————————————————————————————————————–

Todd Snider – Agnostic Hymns & Stoner Fables