ארכיון התג: ברוס ספרינגסטין

ספיישל .Born In The U.S.A

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

אחרי הטור הגדול של The River, ברוס ספרינגסטין התיישב לכתוב שורה ארוכה של שירים חדשים. חלקם הוקלטו כדמואים שיצאו בסופו של דבר באלבומו הבא, Nebraska. אבל בסשנים של אותו אלבום הוקלטו עוד עשרות שירים, מהם בסופו של דבר נבנה האלבום Born In The USA. אלבום שונה לחלוטין מהפשטות והמלנכוליות היפה של “נברסקה”. אלבום שהביא לו את ההצלחה המסחרית הגדולה בקריירה.

ברוס ספרינגסטין Born In The USA

עם שיר נושא שלא הובן נכון, סיפורים נוספים על זיכרונות, מעמד הפועלים, והפוסט-טראומה של מלחמת וייטנאם, שעטופים בסאונד יותר בומבסטי של פופ-רוק, הוא שחרר השבוע לפני 40 שנה את Born In The USA. מהאלבומים החשובים של האייטיז, לא רק בקריירה שלו עצמו. לציון ארבעה עשורים לצאתו לעולם, הקדשתי לאלבום ספיישל. עם השירים שנכנסו ולא נכנסו אליו, הסיפורים, ביצועי הלייב וכל המסביב לאלבום הקלאסי הזה של הבוס.

ניתן להאזין באתר הקצה ופה למטה:

פלייליסט:

רגע, יש עוד! לחצו לקריאת המשך הפוסט >>
אהבתם? שתפו את זה:

פוסט מהדרכים: תקלות והפתעות בעיר האורות – ספרינגסטין בפריז

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

ערב ארוך של תקלות, חזרות של שירים נפלאים והמון אנרגיות בהופעה מספר אחת מתוך שתיים בפריז. בדרך כלל אלו הערבים השניים שהופכים מיוחדים יותר. יש מצב שהפעם דווקא הערב הראשון הוא זה שקרו בו דברים שהופכים אותו למיוחד. נגלה זאת מחר בערב השני, אבל בינתיים כמה מילים על מה שהתרחש אתמול.

זו היתה ההופעה הראשונה בסיבוב האירופי באולם סגור ולא באצטדיון פתוח. זאת בגלל איסור שימוש במגרשים של היורו בצרפת מיד אחרי סיום הטורניר. תירוץ שנשמע קצת מוזר, אבל מבחינתי ומבחינת רבים אחרים זה מעולה. העובדה הזו אולי הוסיפה קצת יותר אלמנטים מיוחדים להופעה אתמול. כזו שהתחילה ב-19:45 והסתיימה קצת אחרי השעה 23:30. עם הרבה “מקרים” באמצע. מוזיקליים וגם ספונטניים על תקן של Technical Difficulties.

על ההתחלה נפלו פצצות מוזיקליות נהדרות. ברוס עלה לבדו לבמה ופתח עם ביצוע סולו על הספנתר של Incident On 57th Street. הנציג מהאלבום השני של ספרינגסטין שאני נורא אוהב. לצערי הוא גם היה היחיד ממנו בהופעה, אבל איזה יופי של פתיחה מרגשת. מיד אחריו הגיע  Reason to Believe שהעלה את הרף עוד יותר. זה היה ביצוע ראשון שלו בטור הזה וחזרה מבורכת של הנציג של Nebraska. אחד האלבומים הכי אהובים עלי שבמשך הרבה שנים גם היה האהוב ביותר. קיוויתי נורא לראות ממנו איזה משהו. זו בהחלט היתה הפתעה מרהיבה.

רגע, יש עוד! לחצו לקריאת המשך הפוסט >>
אהבתם? שתפו את זה:

אמריקאים בעבודה

פורסם בתאריך על ידי
2

הגל הראשון של אלבומי 2014 כבר מציף אותי והחבילות מחו”ל מגיעות אחת אחרי השניה עם המוזיקה החדשה של השנה. אז הנה קצת על שלושה אלבומים מפתיחת השנה הנוכחית.

 

הסופרגרופ
זה ממש כיף כשאמנים שאתה אוהב חוברים יחד להרכב חדש, גם אם זה משהו חד-פעמי ולטווח זמן קצר. הסופרגרופ (הראשון) של השנה כרגע הם Hard Working Americans. הרכב שכולל שני שמות שאני מאוד אוהב – טוד סניידר וניל קאסל. בהרכב נמצאים גם דייב סקולס מ- Widespread Panic ודווין טראקס, האח הצעיר של דרק טראקס (שנקרא על שמו של ההשפעה הכי גדולה על אחיו, דווין אולמן כמובן). אלבום הבכורה של החבורה הזו הוא למעשה אלבום של קאברים לשירים שאיכשהו עוסקים או קשורים ב-Working Class של אמריקה ומסביב. אפשר למצוא פה שירים של וויל קימברו, של הייס קארל וסיום כלבבי עם קאבר ל-Wrecking Ball של גיליאן וולש.

hard

הגרסאות של Hard Working Americans מוסיפות הרבה רוק-בלוז וקאנטרי-אמריקנה לתוצר המקורי. חלק מהשירים פה (שאני לפחות הכרתי קודם) מקבלים טוויסט הרבה יותר מגניב ממה שהיו במקור. אני לא חושב שהם יחזיקו הרבה זמן מעמד. גם ניל קאסל חוזר בקרוב להרכב המרכזי שלו בשלוש השנים האחרונות, ה-Chris Robinson Brotherhood. אבל בינתיים הקבוצה הזו יחד זה סבבה של דבר, גם אם דבר חולף.

רגע, יש עוד! לחצו לקריאת המשך הפוסט >>
אהבתם? שתפו את זה:

ממזרים חסרי לב

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

אפתח עם האלבום שצמוד לאוזניים שלי בשבועיים האחרונים:

Heartless Bastards – Arrow

האלבום הטרי הרביעי של ה-Heartless Bastards שטף אותי בגל של צלילים מענגים ושירים שאני חייב כל הזמן לחזור אליהם. ההרכב מאוהיו הפתיע אותי נורא באלבום עשיר מוזיקלית ובסאונד שלגמרי התחבר אלי. כולל הקול הסוחף של הסולנית אריקה וונרסטרום (השם שלה נשמע כמו דמות שנשלפה מהספר “נערה עם קעקוע דרקון”…לא? עזבו). בכל מקרה, היא נפלאה והלהקה מעולה וזה יופי של אלבום.

הנה שניים מהשירים היותר אהובים עלי משם:

Heartless Bastards – Only For You

Heartless Bastards – Skin & Bone 

—————————————————————————————————————-

נעבור לבוס…

Bruce Springsteen – Wrecking Ball

אלבום האולפן ה-17 של ספרינגסטין גם כן טרי על המדף. אני עדיין בשלב ההתחברות איתו, אבל בינתיים נראה שהוא לא רע בכלל. סוג-של אלבום סטנדרטי של הבוס של ניו-ג’רזי. לא יצירת מופת, אך עושה את העבודה.

טעימות:

Bruce Springsteen – Easy Money

Bruce Springsteen – Wrecking Ball

————————————————————————————————————-

רגע, יש עוד! לחצו לקריאת המשך הפוסט >>
אהבתם? שתפו את זה:

הגשם המיילל, הבוס וצרות אחרות

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

אפתח עם אלבום השבוע הטרי שעשה לי את השבוע החורפי החולף:

Howlin’ Rain – The Russian Wilds

האלבום השלישי הטרי של Howlin’ Rain, שחיכיתי לו מאז שהכרתי אותם לראשונה לפני 4 שנים. אז יצא אלבומם השני, “Magnificent Fiend”, שהיה אחת ההפתעות הגדולות ביותר שלי של 2008. ההרכב מסאן פרנסיסקו נשמע כאילו לגמרי נשלף משנות ה-70. כאילו הם קפצו בזמן מאותו עשור. ואני מת על זה. תמיד תיארתי אותם כשילוב של Humble Pie פוגשים את The Faces…גם הסולן שלהם, איתן מילר, נשמע כמו הכלאה בין סטיב מריוט לרוד סטיוארט הצעיר.

יש ב-Howlin’ Rain השפעות נפלאות של אסיד-רוק, פסיכדליה, כל מיני Jam-Bands והרבה דברים טובים שהגיעו מסצינת סאן פרנסיסקו מאז ועד היום. הם גורמים לי להרבה הרגשה של חזרה בזמן, אך באותו זמן לחוש משהו טרי. בהאזנה הראשונה ל- “The Russian Wilds”, כבר בצלילים הראשונים של רצועת הפתיחה עם 8 הדקות של “Self Made Man” (ובמיוחד בסולו הענק באמצע), אמרתי לעצמי “הם חזרו!”. בינתיים זה האלבום האהוב עלי מבין אלבומי פתיחת 2012.

על ציור עטיפת האלבום אחראי האמן Arik Roper, שעשה גם את עטיפת האלבום הקודם שלהם (ובין השאר עושה עבודות לכל מיני אמנים שאני אוהב). כדאי לבקר באתר שלו ולבדוק גם עבודות אחרות.

טעימות:

רגע, יש עוד! לחצו לקריאת המשך הפוסט >>
אהבתם? שתפו את זה: