סיכום שנה, הקדמה:
אלבומי השנה 2023
4
ארכיון הקטגוריה: מוזיקה
ההוצאות המיוחדות של השנה 2023
אחרי פוסט הקאברים ופוסט ההופעות של השנה, מגיעים לפוסט הסיכום השלישי, ממש לפני המרכזי. הפעם עם ההוצאות המיוחדות של השנה. היו הרבה כאלו שאהבתי ב-2023, אבל בחרתי 20 לרשימה. עם אלבומי מחווה, EP’s, הוצאות מחודשות/מורחבות, אלבומי הופעה, ארכיון ועוד. ללא דירוג, אלא סדר אלפביתי. בסוף יש גם פלייליסט הרבה יותר גדול, שכולל נציגים בודדים נוספים מעוד הוצאות מיוחדות/סינגלים שיצאו במהלך השנה ולא נכנסו לפוסט. סך הכל קרוב לשלוש שעות של מוזיקה (מינוס יאנג, מיטשל, הולד סטדי ומארק פורד שלא נמצאים בספוטיפיי. אבל יש כאמור עוד הרבה אחרים שנוספו במקומם).
Angel Olsen – Forever Means
הופעות השנה 2023
חלק שני בסיכומי 2023 שלי, הפעם עם הופעות השנה. קצת קשה לחשוב כרגע על התקופה הזו, כשיכולנו ליהנות באופן חופשי מהדברים האלה, שאחרי ה-7 באוקטובר נראים כ”כ זניחים וכאילו נלקחו מעולם אחר. אבל אלו הזיכרונות והסיפורים שהיו לי בגיחות המוזיקליות השנה, מתחילתה עד ספטמבר. בחרתי את 10 האהובות, מדורגות. בסוף גם פלייליסט בספוטיפיי עם רגעי השיא מכל אחת.
.10
First Aid Kit – Columbiahalle, Berlin
הקאברים של השנה 2023
אני עוד אכתוב יותר בהרחבה על המצב והמחשבות שהיו לי על הסיכומים השנה. זה יקרה בפוסט המרכזי. אבל כמו כל שנה מאז 2010, החלטתי להמשיך במסורת ולחלוק את כל המוזיקה שאהבתי ב-2023, בניסיון לספק איזו נחמה או בריחה למי שצריכים/ות. אז כתבתי על 100 אייטמים שיגיעו בארבעה פוסטים, כשהאחרון הוא המרכזי והגדול ביותר, עם 50 אלבומי השנה שלי.
אבל מתחילים היום עם 20 הקאברים של השנה. ללא דירוג פה, אלא רשימה אלפביתית, עם מעט טקסט, קישורים לכולם ובסוף יש גם פלייליסט בספוטיפיי עם כולם להאזנה (חוץ מהקאברים של מארק פורד ומריסה נדלר שלא בספוטיפיי, אז הוחלפו שם עם לידיה לאבלס עושה ריילו קיילי וקורט וייל עושה וילקו). שנתחיל בעונת הסיכומים? יאללה.
ספיישל 30 שנה ל-.Vs
אחרי ההצלחה המטאורית של Ten וסיבוב הופעות ארוך שגיבה את האלבום, פרל ג’אם הגיעו להקליט את הפולו-אפ שלהם לבכורה הכ”כ מצליחה. עם אפילו יותר חשמל, זעם, השפעות פאנק-רוק וסטטוס בעולם המוזיקה שהם לא ממש כיוונו אליו, הם שחררו את .Vs ב-1993. שהמשיך עם הרבה כוח את ההצלחה הראשונית ואף חיזק אותו יותר.
לציון 30 שנה ליציאתו, שידרתי ספיישל של שעתיים שמוקדש ל-.Vs, השירים שקשורים אליו, וכמו בספיישל על Ten, גרסאות לייב נבחרות מכל השנים. ניתן להאזין לכל השעתיים באתר הקצה וגם כאן:
פלייליסט:
יום הולדת 80 לג’וני מיטשל
ג’וני מיטשל חוגגת 80 היום ולכבוד האירוע איחדתי לראשונה כוחות עם נועה לוי מהתכנית הנהדרת קטיפה כחולה ברדיו הקצה. יחד הגענו לאולפן לשלוש שעות שכולן ג’וני. עם שירים אהובים, סיפורים, שיחות, מוזיקה של מיטשל מכל התקופות שלה, כולל גם מספר קאברים שקרובים לליבנו. היה כיף ומקסים וחלקנו המון כבוד ואהבה הדדית למוזיקה של ג’וני מיטשל.
אפשר להאזין לכל שלוש השעות באתר הקצה ופה למטה:
פלייליסט:
ספיישל Infidels
אחרי טרילוגיית אלבומי הנצרות/סול שלו, בוב דילן חזר בגדול לאלבום סינגר-סונגרייטר קלאסי שלו. זה קרה ב-1983 עם Infidels. אלבום שמכיל שירי מחאה, רומנטיקה וכל מה שהופך שירי דילן לזכורים וטובים. בעזרתו של מארק נופלר והרכב נגנים נהדר שהקליט איתו (כולל מיק טיילור מהסטונס), יצרו שורה גדולה מאוד של שירים. חלק מהם נכנס ל-Infidels וחלק נכבד וראוי נשאר בחוץ.
לכבוד ציון 40 שנה ל-Infidels, שידרתי ספיישל לכבודו, עם הרבה מהשירים שיצרו אותו, אלו שנשארו בחוץ והסשנים שהובילו אליו. אפשר להאזין באתר הקצה וגם כאן:
פלייליסט:
ספיישל Time Fades Away
אחרי ההצלחה של Harvest, ניל יאנג מצא את עצמו על גג העולם וסינגר-סונגרייטר אהוב ומוערך. אבל בדיוק אז, הוא החליט לזרוק כדור מסובב לעבר הקהל והתקשורת. בעקבות המוות של דני וויטן בנובמבר של 1972, בהכנות לסיבוב ההופעות החדש, יאנג, כדבריו “Headed to the ditch”. ירד לתהום האפלה, הסטונרית והיצירתית. זו שיצרה את סיבוב ההופעות של Time Fades Away ופתחה את ה-Ditch Trilogy של יאנג עם אותו אלבום הופעה ראשון בקריירה.
ספיישל ג’וני מיטשל: אלבומי השינוי
אחרי שני המארזים הראשונים, מגיע מארז הארכיון השלישי של ג’וני מיטשל – The Asylum Years. שהפעם מכסה את השנים 1972 עד 1975 ועם תקופת השינוי של מיטשל והמעבר בין פולק להשפעות ג’אז. זה שכלל בתוכו את האלבומים For The Roses, Court & Spark ו-The Hissing of Summer Lawn.
כפי שעשיתי עם המארזים הקודמים (קישורים למטה), גם הפעם הקדשתי ספיישל של שעתיים להוצאה החדשה, עם מעבר כרונולוגי וקטעים נבחרים מתוך המארז. ניתן להאזין באתר הקצה וגם ממש כאן:
פלייליסט:
ספיישל It Still Moves
שנת 2003 הייתה שנת מפנה חשובה מבחינתי בקריירה של מיי מורנינג ג’אקט. זו הייתה שנה מלאה ראשונה עם המתופף הטרי דאז פטריק הלאהן (חתיכת פאזל חשובה בדרך להשלמת הליין-אפ הקלאסי והנוכחי של הלהקה). זו הייתה שנה בה הם עלו עוד מדרגה בחשיפה לעולם, עם הזמנה לפסטיבלים בארה”ב ואירופה ואף השמעות ברדיו.
זו הייתה גם שנה של קפיצת מדרגה מוזיקלית. עם הסאונד, הסגנון, היצירה, ההפקה והגיוון המוזיקלי של חשמל וגיטרות מוטרפות, יחד עם הצד הרגיש והפולקי יותר של ג’ים ג’יימס. הקפיצה הזו הגיעה עם האלבום ששוחרר השבוע לפני 20 שנה. האלבום שתמיד היה הפייבוריט האישי שלי בדיסקוגרפיה. אלבום ששמו It Still Moves.