בדיוק היום לפני 50 שנה שוחרר האלבום Nashville Skyline של בוב דילן. מהתחנות המעניינות, קצרצרות ויפות מבחינתי בקריירה הארוכה שלו.

דילן נגע לפני כן בפולק, בלוז ורוק, ועם “נאשוויל” הוא צלל הכי עמוק בקריירה לקאנטרי השורשי. מבחינתי הנגיעות היו שם עוד לפני, עם המסע השורשי של האלבום שקדם לו, John Wesley Harding, ואחר כך חפירות דומות בהקלטות ה-Basement Tapes עם The Band.

אבל עם Nashville Skyline הגיעה הנגיעה המובהקת והמלאה בז’אנר, שדילן ביקר אצלו באופן יפהפה באלבום הזה. מוקף בנגנים מקומיים של נאשוויל, פדל-סטיל והקול נטול הסיגריות של דילן שהשתנה לגמרי באלבום בהתאמה, הוא הציג עוד צד מוזיקלי שלו. כפי שעשה לא מעט בקריירה והחיפושים בין האלבומים השונים בדיסקוגרפיה.

דילן וקאש, 1969.

האלבום הזה נפתח עם סוג-של פרולוג + הקדמה אצלי, לפני שממש יוצא לדרך. הפרולוג קורה עם הגרסה הנהדרת של Girl From The North Country בדואט עם ג’וני קאש. השיר שכבר שוחרר כמובן לפני כן בגרסה המקורית ב-The Freewheelin’ Bob Dylan. דוגמה יפה אחת מההקלטות של דילן עם קאש שהתקיימו ממש לקראת סוף העבודה על האלבום הזה (ההקלטות המלאות תמיד הסתובבו כבוטלגים, אבל חייבים לשחרר אותן במלואם מתישהו ב-Bootleg Series הרשמית של דילן).