שנת 2003 הייתה שנת מפנה חשובה מבחינתי בקריירה של מיי מורנינג ג’אקט. זו הייתה שנה מלאה ראשונה עם המתופף הטרי דאז פטריק הלאהן (חתיכת פאזל חשובה בדרך להשלמת הליין-אפ הקלאסי והנוכחי של הלהקה). זו הייתה שנה בה הם עלו עוד מדרגה בחשיפה לעולם, עם הזמנה לפסטיבלים בארה”ב ואירופה ואף השמעות ברדיו.
זו הייתה גם שנה של קפיצת מדרגה מוזיקלית. עם הסאונד, הסגנון, היצירה, ההפקה והגיוון המוזיקלי של חשמל וגיטרות מוטרפות, יחד עם הצד הרגיש והפולקי יותר של ג’ים ג’יימס. הקפיצה הזו הגיעה עם האלבום ששוחרר השבוע לפני 20 שנה. האלבום שתמיד היה הפייבוריט האישי שלי בדיסקוגרפיה. אלבום ששמו It Still Moves.