ארכיון התג: הקצה

ספיישל 50 שנה למותה של ג’ניס ג’ופלין

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

בארבעה באוקטובר, 1970, ג’ניס ג’ופלין נמצאה ללא רוח חיים בחדרה ב-Landmark Motor Hotel של הוליווד. לא רחוק מאולפני Sunset Sound Recorders, שם היא היתה באמצע העבודה המתמשכת וההקלטות של אלבום הסולו השני שלה. זה היה כמובן מוות מתוקשר, כשבועיים לאחר שג’ימי הנדריקס עזב את העולם גם כן. בדרך די דומה, באותו הגיל המיתולוגי של 27.

הקריירה של ג’ניס היתה קצרה, עם סיפור עצוב וכישרון עצום והופעות שהשאירו חותם גדול על הקהל שצופה בה לראשונה ועל מאזינים עד עצם היום הזה. בדיוק 50 שנה לאחר שעזבה את העולם, בארבעה באוקטובר 2020, הקדשתי לג’ניס ספיישל בהרמוניה דרומית, כזה שחגג וציין יובל שנים למותה דווקא עם המוזיקה ה”חיה” שלה, שתמיד תישאר כאן. שעתיים שכוללות אך ורק קטעי לייב בקריירה ורצועות ספציפיות שבחרתי. מתחילת הדרך שלה עם Big Brother & The Holding Company ב-1966 ועד לחודשים האחרונים של חייה על הבמה ב-1970.

הספיישל הזה מוקדש באהבה גדולה וגעגועים עזים לחברתי היקרה לימור שפיגל. מקווה שהאזנת ונהנית שם למעלה.

ניתן להאזין לו באתר הקצה ובמיקסקלאוד, גם כאן למטה:

פלייליסט:





רגע, יש עוד! לחצו לקריאת המשך הפוסט >>
אהבתם? שתפו את זה:

ספיישל 50 שנה ל-After The Gold Rush

פורסם בתאריך על ידי
2

בספטמבר 1970 ניל יאנג מינף את עצמו סוף סוף כאמן סולו מצליח, אחרי שני אלבומים שלא קיבלו אהדה גדולה בזמן אמת מהתקשורת או הרבה מהמאזינים. זה קרה עם האלבום After The Gold Rush, שהגיע בזמן מושלם בקריירה של יאנג, אחרי ההצלחות מוקדם יותר באותה שנה עם Deja Vu של CSNY והסינגל של Ohio. ניל שחרר אלבום מאוד רגיש, על טהרת ה-Singer/Songwriter היותר נגיש לקהל רחב והפך לשם הרבה יותר מוכר בפני עצמו, אחרי ההרכבים בהם היה חבר.

עד היום After The Gold Rush נשאר אחד האלבומים החשובים, הקלאסים וגם היפים של יאנג בקריירה. אלבום שהציג עם יאנג נגנים צעירים כמו נילס לופגרן ומאט ריבס לצד העבודה המשותפת עם ג’ק ניטשה ויוצאי קרייזי הורס, שהיו שותפים להתחלה על העבודה של שירי Gold Rush כבר בקיץ של 1969.

לכבוד יובל שנים לאלבום, הקדשתי לו שעתיים ספיישל בתכנית של הרמוניה דרומית ברדיו הקצה. עם הסיפורים, הרקע, הבסיס וכל המסביב בשנת 1970 וההקלטות המוכרות והנדירות יותר שהובילו להקלטות והיציאה של After The Gold Rush. ניתן להאזין לספיישל באתר הקצה ובדף המיקסקלאוד שלי וכמו כן פה למטה:

פלייליסט:



רגע, יש עוד! לחצו לקריאת המשך הפוסט >>
אהבתם? שתפו את זה:

ספיישל 30 שנה ל-Ragged Glory

פורסם בתאריך על ידי
4

בדיוק היום לפני שלושים שנה, ב-9.9.1990, ניל יאנג וקרייזי הורס הטילו פצצה העונה לשם Ragged Glory. אלבום שהגיע אחרי עשור שלם של ניסויים מוזיקליים שונים של יאנג בשנות השמונים והיווה את החזרה הסופית והגדולה לרוקנ’רול המחוספס, החופשי, החשמלי והמלוכלך שלו ושל הסוסים.

זה גם היה קאמבק מסוים לא רק בתנופה האדירה בקריירה של יאנג בשנות התשעים, אלא גם אחד כזה ספציפי שלו עם קרייזי הורס, שכמעט נפרדו סופית אחרי סיבובי ההופעות הלא ממש מוצלחים של 86-87 והאלבום Life, שהכיל כמה קטעים טובים, אך ממש לא הצליח לשחזר את הסאונד שלהם מתחילת הדרך.

אותו סאונד חזר בענק ב-Ragged Glory, לראשונה מאז Everybody Knows של הליין-אפ המקורי עם דני וויטן ושני האלבומים הגדולים עם פונצ’ו משנות השבעים; Zuma ו-Rust Never Sleeps. הסאונד שהחזיר את הסגנון, הג’מג’ומים והצלילים הלא-מושלמים הנפלאים שהם חלק מהייחוד של קרייזי הורס, עם הספונטניות והגיטרות הלא מתפשרות ולא נגמרות. ואפילו הוסיף עליהן משהו חדש.

עם Ragged Glory יאנג הוציא לדרך הצלחה כבירה נוספת בקריירה, סחף אליו עדר מעריצים חדש בניינטיז שכלל הרבה צעירים ופתח את העשור הכי מוצלח שלו עם קרייזי הורס בפרט, שכלל שיתוף פעולה מצוין בשלושה אלבומי אולפן מעולים, שני אלבומי הופעה אדירים וסיבובי הופעות סופר-מוצלחים מבחינה מוזיקלית. כאלו ששמרו את היחסים והסגנון לשלושת העשורים הבאים.

רגע, יש עוד! לחצו לקריאת המשך הפוסט >>
אהבתם? שתפו את זה:

ספיישל יום הולדת 60 לאיימי מאן

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

לא ייאמן, אבל איימי מאן חוגגת השבוע יום הולדת 60. לכבוד הציון העגול הקדשתי לה ספיישל סוקר קריירה בתכנית הרדיו של הרמוניה דרומית, עם שלוש שעות חגיגיות של המוזיקה שלה, מכל התקופות, התחנות והאלבומים. מתחילת הדרך בשנות השמונים, דרך קריירת הסולו הנפלאה, פרויקטים אחרים על הדרך ועד לאלבומה האחרון (כרגע) Mental Illness. מה שהיה אלבום השנה שלי בסיכום של 2017.

ניתן להאזין לספיישל באתר הקצה ובדף המיקסקלאוד שלי וכאן למטה:

פלייליסט:

Aimee Mann – Lies of Summer
The Young Snakes – Give Me Your Face
Till Tuesday – Voices Carry
Till Tuesday – Coming Up Close
Aimee Mann – I Should’ve Known
Aimee Mann – 4th of July
(Aimee Mann & Elvis Costello – The Other Side (of the Telescope
Aimee Mann – Say Anything
Aimee Mann – You’re With Stupid Now
Aimee Mann – It’s Not Safe
Aimee Mann – One
Aimee Mann – You Could Make A Killing
Aimee Mann – Wise Up
Aimee Mann – You Do
Aimee Mann – Save Me
Aimee Mann – How Am I Different
Aimee Mann – Driving Sideways
Aimee Mann – Satelite
Aimee Mann – Lost In Space
Aimee Mann – Humpty Dumpty
(Aimee Mann – The Moth (Live 2004
(Aimee Mann – Deathly (Live 2004
Aimee Mann – Going Through The Motions
Aimee Mann – Little Bombs
Aimee Mann – Calling On Mary
Aimee Mann – 31 Today
Aimee Mann – Borrowing Time
Aimee Mann – Labrador
Aimee Mann – Disappeared
Aimee Mann – It’s Not
The Both – You Can’t Help Me Now
Aimee Mann – Can’t You Tell
(Aimee Mann – Everybody Bleeds (Big Mouth
Portlandia Scene with Aimee Mann
Aimee Mann – Goose Snow Cone
Aimee Mann – Simple Fix
Aimee Mann – You Never Loved Me
Aimee Mann – Good For Me






































רגע, יש עוד! לחצו לקריאת המשך הפוסט >>
אהבתם? שתפו את זה:

ספיישל המוזיקה והסיפורים של כמעט מפורסמים ברדיו הקצה

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

במסגרת חגיגות 20 השנה לסרט האהוב עלי ואחרי הפוסט האישי שפתחתי איתו, מגיע ספיישל ענקי ברדיו הקצה עם כל המוזיקה של הסרט, משולבת עם סיפורים, מידע, פרטי טריוויה, קטעים אישיים ועוד.

שלוש השעות של החלק הראשון שודרו וניתנות פה להאזנה חוזרת. ביום ראשון ה-23.8 ישודר החלק השני.

ספיישל המוזיקה והסיפורים של כמעט מפורסמים – חלק 1 (שודר ב-16.8):
רדיו הקצה
Mixcloud

ספיישל המוזיקה והסיפורים של כמעט מפורסמים – חלק 2 (שודר ב-23.8):
רדיו הקצה
Mixcloud

פלייליסט:
חלק 1:

The Chipmunks – The Chipmunk Song
Brenton Wood – The Oogum Boogum Song
Simon & Garfunkel – America
The Who – Amazing Journey
The Who – Sparks
Iggy & The Stooges – Search And Destroy
Todd Rundgren – It Wouldn’t Have Made Any Difference
Black Sabbath – Paranoid
Jethro Tull – Teacher
Yes – Roundabout
Yes – I’ve Seen All Good People
Joni Mitchell – River
Stillwater – Fever Dog
Black Sabbath – Sweet Leaf
Rod Stewart – Every Picture Tells A Story
(Pete Droge – Small Time Blues (Acoustic
Thunderclap Newman – Something In The Air
Little Feat – Easy To Sleep
Raspberries – Go All The Way
The Seeds – Mr. Farmer
Led Zeppelin – Stairway To Heaven
(The Allman Brothers Band – One Way Out (Live 1971
The Guess Who – Albert Flasher
Stillwater – Love Thing
Lynyrd Skynyrd – Simple Man
Led Zeppelin – That’s The Way
Stillwater – Hour of Need
Neil Young & Crazy Horse – Everybody Knows This Is Nowhere
Fleetwood Mac – Future Games
Deep Purple – Burn
Boldwyn Pig – Dear Jill
Elton John – Tiny Dancer





































רגע, יש עוד! לחצו לקריאת המשך הפוסט >>
אהבתם? שתפו את זה:

ספיישל פרידה מפיטר גרין

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

פיטר גרין עזב את העולם הזה בגיל 73. נפטר בשלווה בשנתו, אחרי שנים של אי-שלווה עם עצמו. לגרין היו מחלות נפשיות, איתן התמודד רבות מול העולם ומול עצמו. הוא גם היה אחד הגיטריסטים הגדולים שדרכו כאן. ממייסדי פליטווד מק ומי שהיה הכוח הגדול של הליין-אפ הראשוני של ההרכב. זה של סוף שנות השישים והבלוז-רוק המדהים שיצר. זה שבלט אצלי נורא בתקופות העמוקות הראשונות עם מוזיקה. גרין השפיע רבות על הטעם המוזיקלי שלי בתחילת הדרך.

במוצ”ש האחרון היה לי כבר ספיישל מוכן על Humble Pie שהייתי אמור לשדר בראשון בבוקר, אבל אז הגיעה פתאום הידיעה על מותו של גרין והכל השתנה. ישבתי בלילה ובחרתי שירים וביצועים ספציפיים שליוו אותי לא מעט בחיבור הראשוני עם מוזיקה. כפי שפיטר גרין ופליטווד המוקדמת שלו ידעו לעשות. הגעתי בבוקר לאולפן ודי ספונטנית סידרתי, שידרתי ונפרדתי. פרידה מאחד הגיטריסטים והמוזיקאים הגדולים שהיו כאן ומעמודי התווך של עולם הבלוז-רוק.

התמקדתי בספיישל רק בשירים שגרין כתב\יצר\חיבר, ללא קאברים. כאשר הרוב המוחלט של התכנית מגיע מהשנים הגדולות שלו ושל פליטווד, 1967 עד 1970. אלו שהשפיעו עלי כ”כ. אחרי שסיימתי לשדר את גרסת 24 הדקות האדירה של Rattlesnake Shake, ציינתי ברגש שאם היו אומרים לי לפני עשרים שנה, בחיבור שלי לבד עם המוזיקה הזו, שאני אשב בעוד שני עשורים בתכנית רדיו משלי ואשמיע את הדבר הזה, הייתי בטח צוחק. אבל זה קרה השבוע, וזה החזיר אותי אחורה לתקופה קצת יותר חשוכה ובודדה, כי פיטר גרין היה מהראשונים אצלי בחיבור האמיתי עם מוזיקה ופליטווד מק המוקדמת שלו היו שם בשבילי, עם ההתקדמות והטעמים המוזיקליים האישיים שלי.





רגע, יש עוד! לחצו לקריאת המשך הפוסט >>
אהבתם? שתפו את זה:

ספיישל The Allman Brothers בשנות התשעים

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

בתחילת חודש יולי של 1990 שוחרר Seven Turns, מה שהיה בזמנו אלבום הקאמבק של ה-Allman Brothers. זה קרה תשע שנים אחרי שני האלבומים הכושלים שלהם בתחילת שנות השמונים שהובילו לפירוק של הלהקה ומה שהיה נראה כמו הסוף. כל זאת אחרי ההצלחה בשנות השבעים והחלל החשוך שהשאיר אחריו המוות של דוויין אולמן ובארי אוקלי.

הקאמבק הזה התחיל ב-1989 כשהם חזרו להופיע בשביל חגיגות ה-20 להרכב, שחררו את ה-Box Set של Dreams והציגו את הליין-אפ החדש של האולמנים, שכלל בתוכו לראשונה את הגיטריסט וורן היינס והבאסיסט אלן וודי. שיתוף הפעולה שלהם יחד עם דיקי בטס וגרג אולמן הזניק שוב את האולמנים לא רק להצלחה מסחרית וחזרה לתודעה, אלא גם לתקופה מאוד יצירתית. כזו שהחלה עם האלבום Seven Turns ואז המשיכה לאורך שנות התשעים עם שני אלבומי אולפן טובים נוספים, אלבומי הופעה והחיבור המוזיקלי החזק ביותר מבחינתי שלהם מאז המוות של דוויין.

לכבוד ציון 30 שנה ל-Seven Turns, האלבום שפתח לאולמנים שוב את הדלת, הקדשתי שעתיים ספיישל של הרמוניה דרומית ברדיו הקצה לעשור שנות התשעים של האולמנים. עם מבט קרוב על עשור נהדר של הלהקה שלדעתי לא מקבל מספיק פוקוס והערכה. כזה שלא רק החזיר בגדול את השם של ה-Allman Brothers, אלא גם בנה והרכיב אותו מחדש, עם הבסיס לשינויים הנוספים בסוף אותו עשור והחיבור המוזיקלי שנשארו עד הימים האחרונים של הלהקה לפני שש שנים.

רגע, יש עוד! לחצו לקריאת המשך הפוסט >>
אהבתם? שתפו את זה:

ספיישל Uncle Tupelo

פורסם בתאריך על ידי
2

באמצע חודש יוני של 1990 שוחרר אחד מאלבומי הבכורה האהובים עלי ביותר. בזמן שלהקות Hair-Metal ורוק כבד עדיין שלטו בסביבה משנות השמונים וממש בתחילת העלייה של ההרכבים החדשים בסצינה של סיאטל, הגיע הרכב קטן מאילינוי והביא סאונד ואלטרנטיבה חדשים. כאלו שקיבלו את השם שהפך לז’אנר שלם שאוהבים לקרוא לו אלט-קאנטרי.

לאלבום שהביא את זה קוראים 𝗡𝗼 𝗗𝗲𝗽𝗿𝗲𝘀𝘀𝗶𝗼𝗻 ולהרכב שאחראי עליו קוראים 𝗨𝗻𝗰𝗹𝗲 𝗧𝘂𝗽𝗲𝗹𝗼. הטריו שהקימו ג’ף טווידי, ג’יי פרר ומייק היידורן. הם יצרו יחד סאונד שהיה אז פורץ דרך, כזה ששילב קאנטרי-רוק שורשי יחד עם פאנק-רוק וסאונד כבד יותר. הם לקחו בסיס שנשאב מהרכבים כמו ה-Flying Burrito Brothers וה-Byrds וחיברו אותו עם השפעות מלהקות כמו ה-Replacements או ה-Stooges.

הסאונד השורשי-חשמלי-פולקי-כבד הזה נמצא שם לכל אורך No Depression. אלבום בכורה אדיר (שגם על הדרך היה חלק מההשפעה על שמו של מגזין המוזיקה המוכר בעל אותו השם). אבל יותר מזה, הוא יצר משהו חדש ומלהיב שהרבה להקות אלטרנטיביות אחרות הושפעו ממנו עד היום. ההרכב של Uncle Tupelo לא שרד יותר מדי. הם שחררו עוד שלושה אלבומי אולפן ואחרי ריבים בלתי פוסקים בין שני הכותבים הסופר-מוכשרים של טווידי ופרר, הם התפרקו ב-1994. קריירה קצרה של מספר שנים שמכילה בשבילי המון.

רגע, יש עוד! לחצו לקריאת המשך הפוסט >>
אהבתם? שתפו את זה:

ספיישל ליבון הלם

פורסם בתאריך על ידי
4

ליבון הלם תמיד היה חבר The Band האהוב עלי. בחודשים הראשונים של הבלוג, לפני עשור, הקדשתי לו פוסט לכבוד יום הולדתו השבעים דאז. כמעט שנתיים לאחר מכן ליבון נפטר, חודש לפני יום הולדתו ה-72. היום הוא היה אמור לחגוג שמונים אם היה עדיין בחיים.

לכבוד ציון שמונה עשורים להולדתו, הקדשתי לו שעתיים ספיישל בתכנית הרדיו של הרמוניה דרומית. שעתיים שהם חגיגה של המוזיקה שהשאיר אחריו, מהימים של The Hawks והשנים הראשונות כחלק מ-The Band, עד לקריירת הסולו והקאמבק האדיר שעשה בשנים האחרונות לחייו, עם קול חדש ופעילות ויצירה מעוררת השראה.

אפשר להאזין לתכנית באתר הקצה ובדף ה-Mixcloud שלי וכאן למטה:

פלייליסט:

Levon Helm – When I Go Away
Levon & The Hawks – Farther On Up The Road
Bob Dylan & The Band – Don’t Ya Tell Henry
The Band – Yazoo Street Scandal
The Band – Jemima Surrender
The Band – Strawberry Wine
The Band – Life Is A Carnival
(The Band – The Night They Drove Old Dixie Down (Live 1971
The Band – Mystery Train
 (Bob Dylan & The Band – Up On Cripple Creek (Live 1974
The Band – Ophelia
 (The Band – Rag Mama Rag (Live 1976
Levon Helm & The RCO All-Stars – You Got Me
Levon Helm – Watermelon Time In Georgia
Levon Helm – Poor Old Dirt Farmer
Levon Helm – Anna Lee
 (Levon Helm – A Train Robbery (Live 2008
 (Levon Helm – The Weight (Live 2008
Levon Helm – Growin’ Trade
John Prine with Garth Hudson & Joan Osborne – When I Paint My Masterpiece
(Live 2012)
Levon Helm – Wide River To Cross


























רגע, יש עוד! לחצו לקריאת המשך הפוסט >>
אהבתם? שתפו את זה:

ספיישל לוסינדה ויליאמס

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

לכבוד צאת אלבומה החדש, Good Souls Better Angels, הקדשתי ללוסינדה ויליאמס ספיישל של 3 שעות בכנית הרדיו של הרמוניה דרומית. לוסינדה היא אחד הקולות הנשיים הכי חשובים וחזקים מבחינתי באמריקנה-אלט-קאנטרי-רוק ועולם המוזיקה בכלל בשלושת העשורים האחרונים. אני אישית משוגע גם על הקריירה המאוחרת, כולל האלבום הטרי המצוין.

סיקרתי בספיישל את אותה הקריירה, עם נציגים מכל האלבומים, כמה קטעי הופעה, שירים אהובים, פרויקטים מיוחדים שעשתה וקצת סיפורים בין לבין. חגיגה צבעונית, מלוכלכת, יפה וגדושה במוזיקה של לוסינדה ויליאמס.

אפשר להאזין לספיישל באתר הקצה וגם בדף ה-Mixcloud שלי ופה למטה:

רשימת שירים:

רגע, יש עוד! לחצו לקריאת המשך הפוסט >>
אהבתם? שתפו את זה: