בשנת 2009, אחרי הרבה שנים של דיבורים ותכנונים, יצאה סוף סוף קופסת הארכיון הראשונה של ניל יאנג. הוצאה שפתחה את הדלת לארכיון הענק של יאנג ושחרור כל המוזיקה בקריירה שלו מתחילת הדרך. הקופסה ההיא התמקדה בשנים 1963 עד 1972. ההתלהבות בזמן אמת ירדה מעט אחר כך, כאשר לקח המון זמן עד שמארז הפולו-אפ שלה הגיע גם הוא.

לקח 11 שנים עד שב-2020 שוחררה קופסת הארכיון המצופה השנייה שמכסה את השנים 1972 עד 1976. ובניגוד לציפייה הקודמת, הפעם לקח 4 שנים בלבד עד שנחת החלק השלישי המאסיבי, מה שקרה בשבוע שעבר עם קופסת הארכיון השלישית והשנים 1972 עד 1987 בקריירה של יאנג.

עם 17 חלקים ו-14 שעות של מוזיקה, המארז הטרי בסדרת הארכיון הוא משמעותית הגדול ביותר עד כה. מה גם שהוא מכסה לא מעט תקופות שונות בציר הזמן של ניל יאנג. כרגיל, עם שירים שמעולם לא ראו אור קודם לכן, אלבומים שנגנזו, הופעות שלא נשמעו והרבה פנינים וקטעים נדירים לחובבי ומעמיקי המוזיקה של ניל.

לכבוד יציאת Archives Vol. 3 הקדשתי מהדורת 3 שעות של הרמוניה דרומית לקופסת הארכיון השלישית. עם נבירה עמוקה במארז והתקופות שלו והקטעים הכי מעניינים מתוכו לדעתי האישית. ניתן להאזין לספיישל באתר הקצה וגם פה:

פלייליסט:

דיקי בטס הלך לעולמו אתמול. ממש לא מזמן ציינתי לו פה יום הולדת 80. תמיד היה מבחינתי אחד הגיטריסטים הגדולים ביותר. לפני כמה שנים עבר שבץ ואז תאונה שהכניסה אותו למצב קריטי. סבל הרבה מבעיות בריאות, אבל איכשהו קם והמשיך. הפעם הוא נכנע ועזב את העולם הזה עם המון חשמל, סולואים וג’אמים מופלאים של גיטרות לאורך כל הקריירה שלו.

הוא היה אחד מהחברים המקוריים של ה-Allman Brothers כמובן. עכשיו ג’יימו המתופף הוא השריד האחרון מהליין-אפ המקורי של תחילת הדרך בסוף שנות השישים. דיקי שיתף פעולה עם כל שלושת הגיטריסטים הענקים האחרים של האולמנים בתחנות השונות של הלהקה. לצד דוויין אולמן עד מותו המוקדם, שאחרי מותו דיקי בלט הרבה יותר בכתיבת השירים ובתור הגיטריסט הבכיר בהרכב.

הוא היה שם גם בתקופת הקאמבק בסוף שנות השמונים והתחייה המחודשת הפשוט מופלאה של האולמנים בשנות התשעים, לצד וורן היינס. בכל הזמן הזה הוא המשיך ליצור ולהיות אחראי על שורת שירים נהדרים. וגם הספיק להיות לצד דרק טראקס בתקופה קצרה ב-1999/2000, לפני שפוטר מהלהקה אחרי סכסוכים רבים עם גרג אולמן.

בטס אחראי על המון קטעים ושירים כ”כ טובים של האולמנים. גם מוכרים ומייצגים מאוד, וגם פחות מוכרים אך לא פחות טובים. כאלה שבחלקם מאזינים אולי אפילו לא מודעים לכך שהשם שלו חתום עליהם, או לא שמעו, כי הם נמצאים באלבומים פחות מוכרים. וגם בקריירת הסולו שלו יש יופי של דברים, גם מעבר לסולו הראשון של 1974.