דיקי בטס הלך לעולמו אתמול. ממש לא מזמן ציינתי לו פה יום הולדת 80. תמיד היה מבחינתי אחד הגיטריסטים הגדולים ביותר. לפני כמה שנים עבר שבץ ואז תאונה שהכניסה אותו למצב קריטי. סבל הרבה מבעיות בריאות, אבל איכשהו קם והמשיך. הפעם הוא נכנע ועזב את העולם הזה עם המון חשמל, סולואים וג’אמים מופלאים של גיטרות לאורך כל הקריירה שלו.
הוא היה אחד מהחברים המקוריים של ה-Allman Brothers כמובן. עכשיו ג’יימו המתופף הוא השריד האחרון מהליין-אפ המקורי של תחילת הדרך בסוף שנות השישים. דיקי שיתף פעולה עם כל שלושת הגיטריסטים הענקים האחרים של האולמנים בתחנות השונות של הלהקה. לצד דוויין אולמן עד מותו המוקדם, שאחרי מותו דיקי בלט הרבה יותר בכתיבת השירים ובתור הגיטריסט הבכיר בהרכב.
הוא היה שם גם בתקופת הקאמבק בסוף שנות השמונים והתחייה המחודשת הפשוט מופלאה של האולמנים בשנות התשעים, לצד וורן היינס. בכל הזמן הזה הוא המשיך ליצור ולהיות אחראי על שורת שירים נהדרים. וגם הספיק להיות לצד דרק טראקס בתקופה קצרה ב-1999/2000, לפני שפוטר מהלהקה אחרי סכסוכים רבים עם גרג אולמן.
בטס אחראי על המון קטעים ושירים כ”כ טובים של האולמנים. גם מוכרים ומייצגים מאוד, וגם פחות מוכרים אך לא פחות טובים. כאלה שבחלקם מאזינים אולי אפילו לא מודעים לכך שהשם שלו חתום עליהם, או לא שמעו, כי הם נמצאים באלבומים פחות מוכרים. וגם בקריירת הסולו שלו יש יופי של דברים, גם מעבר לסולו הראשון של 1974.
