“אני לא מקנא באלבום שיגיע אחריו”. זה משפט שאמרתי מספר פעמים בשנתיים האחרונות, בכל מיני שיחות עם חברים ומכרים על האלבום Southeastern. מה שהיה ב-2013 האלבום הכי טוב בקריירה של ג’ייסון איזבל וכמו כן אלבום השנה שלי, שהוציא ממני גם את אחד הטקסטים הכי אישיים שכתבתי בסיכום של אותה שנה. אני לא מקנא, כי להיות ה-Follow Up לאלבום כ”כ אישי ומושלם זה נורא קשה. במיוחד כשיגיעו כל ההשוואות. חשתי שמפה אפשר רק לרדת. ואז הגיע אלי האלבום החדש ומסתבר שטעיתי. כלומר, אני אגיד את זה כבר עכשיו – הוא ממש לא אלבום יותר טוב מקודמו. הוא פחות. אבל הוא גם יותר במובן מסוים…ברבדים שנמצאים באלבום תחת צל מאסיבי של מי שהיה שם לפניו. אלבום שיש לו את החופש להכיל משהו שרק סוג כזה של אלבומים יכולים לעשות טוב יותר. קוראים לזה המשכיות.
שובן של הלהקות האהובות
בסיום פרוייקט My Morning Jacket לקחתי הפסקה קלה מכתיבה לאחר כחודשיים אינטנסיביים של טקסט ומילים שהוקדשו לזה. באותו זמן יצאו לא מעט אלבומים חדשים וטובים שלא הספקתי לכתוב עליהם בהרחבה, בין השאר החדשים של Alabama Shakes, לורד הורון, Father John Misty, אלבום ההופעה המקסים של ראיין אדאמס ועוד לא מעט אחרים. כולם יחכו כנראה לסיכום הגדול בסוף השנה. אבל הנה ארבעה אלבומים טריים יותר שיצאו לאחרונה שכן התפניתי לכתוב עליהם:
Dawes – All Your Favorite Bands
אפשר להגיד ש-Dawes הם הרכב כבר יחסית ותיק אצלי בבלוג. הם הופיעו פה לראשונה ב-2011 ואף הגיעו אצלי למקום השני בסיכום אותה שנה עם האלבום Nothing Is Wrong. זה היה אלבומם השני. לפני שנתיים יצא השלישי הנחמד ועכשיו הם הוציאו את הרביעי שלהם – All Your Favorite Bands. אלבום מצויין שחוזר מבחינתי ליופי והרגש של אותו אלבום שני.
הגדולה של Dawes והסולן\כותב שלה טיילור גולדסמית’ זה הרגש שמתכתב היטב במילים וצלילים שמקיפים אותו. באלבום הנוכחי הם חזרו לשם בגדול מבחינתי, עם שירי פרידה, עצב והתרפקות שחלק מהם מתחבאים תחת מוזיקה קצת משקרת. כזו שנשמעת “שמחה” או קצבית, עם ריפים קליטים כאלו של גיטרות. אני ממש אוהב את זה אצלם, כי הם מעבירים תחושות באופן מושלם לפעמים, אבל גורמים לך לחייך במקום לבכות. הצד הזה הופיע הרבה ב-Nothing Is Wrong והיה סיבה מובהקת לאהבה שלי אליו. All Your Favorite Bands חוזר לשם ומפעיל מחדש את הקסם של Dawes. זה שהיה קצת חסר לי באלבום הקודם שביניהם.
הלילה שלא נגמר
היום לפני 40 שנה שוחרר Tonight’s The Night של ניל יאנג. האלבום שנעל כרונולגית את ה-Ditch Trilogy של יאנג אחרי Time Fades Away ו-On The Beach, אך למעשה הוקלט לראשונה בין שניהם. זה היה בסוף הקיץ של 1973, מיד אחרי סיבוב ההופעות של Time Fades Away. כנראה הטור הכי מוזר וכואב שעבר על יאנג.
Tonight’s The Night הוקלט באווירה מאוד קודרת כשיאנג עדיין באבל על מותם של חבריו הקרובים; ה-Roadie ברוס בארי והמוזיקאי המחונן וחבר קרייזי הורס, דני וויטן (שיאנג עצמו העיף בתחילת אותו טור שלפני רגע הסתיים ולקח על עצמו חלק גדול באשמה של המוות שלו). זה האלבום הכי Loose כנראה של יאנג והוא מכיל שירים מאוד חופשיים בדרך ההקלטה שלהם, אפלים, לא מושלמים ונפלאים. חלק מהקסם של האלבום הזה. קסם מוזיקלי שהגיע מתוך תקופה מאוד אפורה ולא ברורה. כמו אלבומים מעולים אחרים של יאנג בקריירה.
באלבום נמצאים גם שלושה שירים שהוקלטו בזמן אחר. הבולט ביניהם הוא Come On Baby Let’s Go Downtown, שהוקלט בלייב ב-Fillmore האגדי עם קרייזי הורס ב-1970 (ושוחרר שוב ב-2006 כחלק מאלבום ההופעה שם שפתח את ה-Archive Performance Series של יאנג). התוספת שלו באלבום היא מחווה לדני וויטן ז”ל, שכתב את השיר בעזרתו של יאנג ונמצא במקור באלבום הבכורה של קרייזי הורס. השניים האחרים הם Lookout Joe שהוקלט בסוף 72 עם ה-Stray Gators ו-Borrowed Tune, השיר הכי מאוחר באלבום שיאנג הקליט סולו בדצמבר 73 ו”גנב” או השאיל בגלוי מהשיר Lady Jane של הרולינג סטונס, שפי שהוא עצמו שר שם.
My Morning Project Vol. 7 – In It’s Infancy
“…The idea was always there”
במהלך שנת 2012 מיי מורנינג ג’אקט ממשיכים להופיע ולגבות את אלבומם האחרון Circuital. למרות שהם די עוזבים את ריבוי השירים מהאלבום בהופעות ומתרכזים ביותר גיוון בסט-ליסטים וחפירה עמוקה בדיסקוגרפיה שלהם. זה בא מאוד לביטוי בערבים כפולים או משולשים במקום ספציפי, כמו שתי ההופעות ב-Red Rocks בקיץ או שלושת הערבים ב-Capitol בפורט צ’סטר לקראת סוף השנה. את שנת ההופעות הנהדרת הזו הם נועלים בערב\לילה חגיגי של New Year’s Eve בבוסטון.
ב-2013 ממשיכים להיות בדרכים. באותו זמן גם קצת פרויקטים צדדיים כאשר ג’ים ג’יימס משחרר את אלבום הסולו המלא הראשון שלו (אחרי שהיה חלק מה-New Multitudes בשנה שלפני). בקיץ הלהקה מצטרפת לסיבוב ההופעות של Americanarama יחד עם בוב דילן, וילקו, בוב וויר ועוד אורחים. באוקטובר נועלים את הפעילות שלהם לשנה זו כאשר מתארחים ב-Bridge School Benefit המסורתי של ניל יאנג.
שנת 2014 נפתחת עם חגיגה גדולה באירוע הראשון של One Big Holiday, הפסטיבל של MMJ במקסיקו, עם הופעות נהדרות שלהם, להקות אורחות ואירועים שונים ומיוחדים עם חברי הלהקה במתחם הטרופי של ה-Hard Rock Hotel. לאחר ההופעות הללו בחודש ינואר, הלהקה לוקחת הפסקה ארוכה. בהמשך השנה המתופף פטריק הלאהן חובר לטריו של Spanish Gold שמוציאים אלבום, בזמן שג’ים ג’יימס נוטל חלק בעוד פרויקט של סופר-גרופ, הפעם ה-New Basement Tapes. עוד במהלך 2014 הלהקה עובדת על המון שירים חדשים ומודיעה שתשחרר שני אלבומים בשנתיים הקרובות.
My Morning Project Vol. 6 – I Will Sing You Songs
מיי מורנינג ג’אקט היא מלהקות הלייב המובהקות שלי. הקסם הגדול והאמיתי איתם מגיע על הבמה. שם הכל קורה. אלבומי האולפן מבחינתי הם רק בסיס או הכנה לעוצמה האדירה שלהם בהופעות. עם כל החשמל והאווירה, התוספות בשירים והביצועים שמתעלים לחלוטין על גרסת האלבום.
בחלק הזה אני מציג עשר תחנות “Live” של הלהקה בעשור האחרון, עם הליין-אפ המוכר והטוב שלה כיום. הופעות\הוצאות מיוחדות, מומלצות, חשובות ואפילו טיפה אישיות על הדרך הארוכה של הלהקה על הבמה בין השנים והגדולה שלה במקום הזה, מול הקהל, כשהאורות כבים והעוצמה הכי גדולה של מיי מורנינג ג’אקט מקבלת חיים.
Okonokos
תאריך יציאה: ספטמבר\אוקטובר 2006
אלבום ההופעה הרשמי הראשון של הלהקה. השירים ממנו לקוחים משני ערבים בסיבוב ההופעות של “Z” שנערכו ב-Fillmore האגדי והנפלא של סן פרנסיסקו בנובמבר 2005. בספטמבר יצא האלבום הכפול וכחודש לאחר מכן יצא גם ה-DVD שהצטרף אליו להשלמת החבילה. 21 שירים מתוך שני הערבים הללו נמצאים בהוצאת ה-CD. בהוצאת התקליט המרובע של האלבום יש עוד שלושה שירי בונוס.
רוב השירים לקוחים מ-“Z” (שמונה מתוך העשרה שבאלבום) ומהאלבום שקדם לו It Still Moves (שבעה שירים), בנוסף לעוד רצועות משני האלבומים הראשונים של הלהקה. ביצועים מעולים, סאונד מצויין. לחלוטין מאלבומי ההופעה היותר טובים מבחינתי שיצאו בשנות האלפיים. כמו כן מקום טוב לגלות את MMJ בלייב למי שלא נחשף להופעות מלאות מהארכיון וכדומה.
My Morning Project Vol. 5 – Movin’ Away
?Do you live your life on the road”
Yeah, losing out on loving
Asking for nothing
“Runnin’ from something that isn’t there
את שנת 2006 מיי מורנינג ג’אקט פתחו על גג העולם, כשהם רכובים על גל ההצלחה של “Z”. החל מחודש אפריל הם מופיעים נון-סטופ, באירופה וארה”ב, בהמשך הגיבוי לאלבום הכי מוצלח שלהם מסחרית עד כה. בספטמבר הם משחררים את אלבום ההופעה הרשמי הראשון שלהם – Okonokos, שלקוח משני ערבים ב-Fillmore בסיום השנה הקודמת. סרט ההופעה על DVD והאלבום הכפול ממשיכים למנף אותם כאחת הלהקות החמות בעשור הראשון של שנות האלפיים. הם נועלים את 2006 עם עוד שלושה ערבים באותו Fillmore אגדי של סן פרנסיסקו ובעצם חותמים תקופה אדירה בשבילם.
במהלך 2007 הלהקה לוקחת מנוחה שבהחלט מגיעה לה ולא מופיעה הרבה. הם מתחילים לעבוד על האלבום הבא ונכנסים לאולפן לקראת סוף השנה. מה שיצא מאותן הקלטות חדשות הוא האלבום הכי מצופה של מיי מורנינג ג’אקט עד כה. ה-Follow Up של “Z”, האלבום שהזניק להם את הקריירה ומפוצץ בשירים הקליטים הטובים שהקהל הרחב קיבל בזרועות פתוחות. לא קל להמשיך כזה דבר, אבל ג’ים ג’יימס והחברים רוצים להכות שוב בברזל החם שבידיים שלהם, כעשור אחרי הקמת הלהקה והשינויים שעברה בדרך. התוצאה הסופית היתה שונה, מוזרה, מאכזבת או מלהיבה. תלוי את מי שואלים.
My Morning Project Vol. 4 – Off The Record
בעשור האחרון חברי הלהקה, יחד או לחוד, השתתפו, התארחו או היו אחראים על לא מעט פרויקטים מוזיקליים ואחרים. אם בתור My Morning Jacket או הוצאות סולו מחוץ ללהקה. לפניכם עשרה חלקים של מוזיקה שלא נמצאים באלבומים והוצאות של MMJ, אבל כוללים את התרומה של חברי הלהקה מחוץ לאלבומים והוצאות שחתומים על שמם. אם זה בהוצאה שלמה או תרומה חלקית ושירים בודדים. יש עוד מקומות שראו נגיעות שקשורות להרכב, קטעי אורח וכו’, אבל אלו מבחינתי הבולטים והמומלצים או האהובים עלי ביותר.
Elizabethtown Soundtracks and EP
תאריך יציאה: אוגוסט\ספטמבר 2005 + פברואר 2006.
בשנת 2005 שוחרר הסרט Elizabethtown של קמרון קרואו. למיי מורנינג ג’אקט היה חלק לא קטן בו, גם בפסקולים השונים וגם בתוך הסרט עצמו. הצילומים והעלילה של הסרט מתרכזים בעיירה אליזבת’טאון בקנטקי, ובכלל, יש לבית של MMJ מקום נכבד בלב הסרט.
My Morning Project Vol. 3 – Master Plan
It’s not the dream that makes you weak”
It’s not the night that makes you sleep
But it’s a voice and it’s a choice
“To call you out or stay at home
כששנת 2002 נפתחה מיי מורנינג ג’אקט עדיין דחפו את עצמם דרך הופעות. כששני אלבומים מאחוריהם, הם המשיכו לקדם את עצמם בעזרת הקהל והצלחה יחסית מחוץ לבית ברחבי ארה”ב. בחודש אפריל הם משחררים את ה-EP של Chocolate & Ice. ממש אחריו, בחודש מאי, המתופף (השני במספר) כריס גואטיק עוזב את הלהקה לאחר תקופה קצרה בשורותיה. מי שמחליף אותו הוא פטריק הלהאן, במהלך חשוב ראשון לעבר השלמות המוזיקלית בתור הלהקה ההדוקה והיציבה שתגיע לאחר מכן. לקראת סוף שנה יוצא גם ה-EP של Sweatbees והם נועלים את 2002 במספר הופעות באירופה וביקור ראשון אי פעם בבריטניה.
I’ve got a master plan, babe”
I been working on it from the start
Plugging in all of the numbers
“Watching it on all of the charts
Familiar Strangers
האביב התחיל, החמימות כבר פה, הרבה מוזיקה ברקע והאלבומים החדשים ממשיכים לזרום. הנה שלושה כאלו טריים שבלטו אצלי בתקופה האחרונה:
Courtney Barnett – Sometimes I Sit and Think, and Sometimes I Just Sit
אתחיל עם ביקור מארץ זרה שעושה שמות באירופה וארה”ב. שם האלבום הארוך הזה למעלה שייך לאחת מפריצות האינדי הגדולות של התקופה האחרונה. זה אלבום הבכורה של קורטני ברנט האוסטרלית. ברנט החלה ליצור לעצמה שם בשנתיים האחרונות אחרי ששיחררה שני EP’s מוצלחים. אני הכרתי אותה לראשונה לפני כשנה וחצי כשיצא הסינגל של Avant Gardener שגיבה את A Sea of Split Peas – הוצאה שמאגדת את שני ה-EP’s שלה יחד.
עכשיו היא הוציאה אלבום רשמי ראשון באורך מלא. הוא כולל מוזיקה חדשה לגמרי שממשיכה את ההתחלה ההיא. כדאי להגיע ל-EP’s הללו, כי הם מכילים יופי של שירים שלא נמצאים באלבום הנוכחי. בנוסף ל-Avant Gardener יש שם עוד כמה שירים מאוד קליטים וטובים כמו Scotty Says ו-History Eraser. הם בעיקרון אלו שמשכו אותי למוזיקה שלה.
My Morning Project Vol. 2 – I Needed It Most
במהלך השנים שוחררו לא מעט הוצאות רשמיות של My Morning Jacket מעבר לששת אלבומי האולפן של הלהקה. חלקן כוללות ערך מוזיקלי נוסף שלא נמצא באלבומים, שירים ראויים שלא מצאו מקום אחר לשחרור רשמי ועוד מטעמים שלא כולם מכירים או קל להגיע אליהם בדיסקוגרפיה הרגילה של הלהקה.
בחלק זה של הפרוייקט בחרתי עשר הוצאות בולטות וראויות מבחינתי, עם ה-EP’s החשובים ומה שמעבר לאלבומי האולפן המוכרים. כאלו שכדאי להשיג ולהגיע אליהן, או שכוללות בתוכן עוד מוזיקה של MMJ, במיוחד למי שרוצה לחפור איתם קצת יותר עמוק. סידרתי את העשיריה באופן כרונולוגי לפי שנת יציאה, עם ההמלצות האישיות שלי ומה ולמה בדיוק יש שם. נתחיל:
Heartbreakin’ Man EP
תאריך יציאה: מאי 2000
מה זה:
ה-EP הראשון של MMJ. יצא בשנה שבין שני האלבומים הראשונים; The Tennessee Fire ו-At Dawn.
מה בפנים:
שישה שירים, ביניהם גרסאות לייב מופשטות של Old September Blues ו-They Ran שהוקלטו בהולנד מוקדם יותר באותה שנה, מיקס שונה של Evelyn Is Not Real, הקטע הקצר R.I.P.V.G. של ג’ים ואת Tonight I Want To Celebrate With You.
מה הכי שווה:
זה המקום המסודר הראשון בו היה אפשר למצוא את Tonight I Want To Celebrate With You הנהדר, שעם השנים הפך להרבה יותר מוכר, במיוחד בגלל ביצועים בהופעות. יחד איתו הגרסה האקוסטית הנעימה של They Ran שהוקלטה בתחנת רדיו בהולנד.