ארכיון הקטגוריה: מוזיקה

“…Footsteps in the Hall”

פורסם בתאריך על ידי
2

כל חודש יוני לא כתבתי כלום. היה זה חודש די מטורף, עם המון עבודה וגיחה לעוד הופעות בחו”ל. אז הגיע הזמן לסכם מה היה לנו שם. אני מחלק את הפוסט הזה לשלושה חלקים: בראשון כמה מילים על שני אלבומים שיצאו בתחילת יוני ולא הספקתי לכתוב עליהם. בחלק השני נמצאות החוויות שלי בחו”ל בהופעות של טום פטי ופרל ג’אם, ובשלישי הכנה קטנה ותזכורת למה שמגיע ארצה בשבוע הקרוב.

התחלנו.

חלק 1 – צמד האלבומים

אז יוני היה חודש עם דגש מוזיקלי חזק אצלי. בראש ובראשונה ההופעות, אבל עוד בהתחלה יצאו כמה אלבומים שממש חיכיתי להם. אלו השניים הבולטים ביניהם:

רגע, יש עוד! לחצו לקריאת המשך הפוסט >>
אהבתם? שתפו את זה:

שובו של הדוקטור

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

Dr. John – Locked Down

בחודש שעבר יצא האלבום החדש של מלקולם רבנאק. מי? סליחה, דוקטור ג’ון, כפי שמכירים אותו בשם הבמה שלו, או גם אפילו הפרסונה השניה של רבנאק שמוציאה את כל הקסם מהקלידים שלו כבר כמה עשורים טובים.

המוזיקה של הדוקטור תמיד היתה סוג של טקס מוזיקלי עם כל מיני ריחות וניחוחות. של בלוז, R&B, פופ, בוגי, רוקנ’רול ועוד. אני חייב להודות שאני לא מחסידיו הקרובים, אבל תמיד אהבתי אותו, במיוחד כששיתף פעולה עם מגוון אמנים שאני אוהב יותר או שאפילו השפיע עליהם מאוד (אני תמיד מודה לו כל פעם שאני שומע את “I Walk On Guilded Spilnters” שלו בגרסת Humble Pie בפילמור או ג’וני ג’נקינס מגובה ע”י דווין אולמן).

רגע, יש עוד! לחצו לקריאת המשך הפוסט >>
אהבתם? שתפו את זה:

עם הציפורים לכיוון דרום

פורסם בתאריך על ידי
2

The Mastersons – Birds Fly South

האלבום הזה מסתמן כאחת התגליות היפות של השנה בשבילי. ה-Mastersons הם כריס ואלינור, צמד מוזיקלי וזוג נשוי. כל אחד לחוד שיתף פעולה עם מוזיקאים שונים עד שנפגשו לפני כמה שנים, איחדו כוחות, גם כצמד מוזיקלי וגם כצמד בחיים וחודש שעבר שיחררו את אלבום הבכורה שלהם.

כל אחד מהם מוכשר בפני עצמו. כריס מסטרסון יודע לשיר, לנגן היטב על מבחר גיטרות ולכתוב. אלינור וויטמור אותם הדברים ואף יותר (תוסיפו לזה כינור ומנדולינה בין השאר. היא עושה המון). לכל אחד הקול שלו, אבל כשהם יחד הם יוצרים קול שלישי נפלא. סגנון המוזיקה שלהם וההרמוניות מאוד מזכירים את ה-Jayhawks, ואין ספק שחובבי ההרכב הוותיק ממינסוטה יאהבו גם את ה-Mastersons. יש שירים שבהם הקול של אחד בולט וראשי יותר, ויש רגעי קסם שבהם הם שרים יחד לאותו המיקרופון ושם שומעים עוד יותר טוב את היופי שלהם ביחד.

רגע, יש עוד! לחצו לקריאת המשך הפוסט >>
אהבתם? שתפו את זה:

וודי גאת’רי קם לתחיה ו- M. Ward ממשיך בשלו

פורסם בתאריך על ידי
2

New Multitudes – New Multitudes

אחד הפרוייקטים המעניינים של השנה בינתיים יצא לא מזמן, תחת השם New Multitudes. השם הזה הוא סוג-של סופרגרופ הכוללת רביעיית מוזיקאים טובים ומוכשרים המגיעים כולם מהרכבי “אלטרנטיב” מוצלחים כיום:

ג’יי פרר (Son Volt), וויל ג’ונסון (Centro-Matic), אנדרס פרקר (Varnaline / Space Needle) וג’ים ג’יימס (My Morning Jacket).

הרביעיה הזו לקחה מילים שכתב וודי גאת’רי המנוח שמעולם לא היה בהן שימוש, יצרה להן את המוזיקה, חילקה את הקולות והמלודיות והפכה מילים על דף לשירים ואותם שירים לאחלה אלבום. אפשר להגיד שזה אלבום מחווה, אבל הוא ממש לא כזה. כלומר, הוא כן מביא הרבה כבוד לאותן מילים שמר גאת’רי השאיר אחריו, אבל הוא נשמע כמוצר נקי ומרענן שלקח את הבסיס הכתוב והפך אותו לאלבום גמור וחדש לגמרי.

רגע, יש עוד! לחצו לקריאת המשך הפוסט >>
אהבתם? שתפו את זה:

Levon Helm 1940-2012

פורסם בתאריך על ידי
3

ליבון הלם נפטר אתמול. קצת לפני גיל 72, וזה עדיין מפתיע. במיוחד לאור הפעילות והמסירות שלו בשנים האחרונות וכל מה שיצר מאז שחשבנו שהסרטן עזב אותו והוא יצא לדרך חדשה.

ממש לפני שנתיים הקדשתי לו פוסט שלם לכבוד יום הולדת 70. שם כבר כתבתי הכל; על האהבה שלי ליצירות להן היה שייך. כל התקופה עם The Band. האוטוביוגרפיה המרתקת ואהובה עלי עד-מאוד. קריירת המשחק וכמובן תקופת הקמבאק המופלאה, מ-2007 עד הימים האחרונים…עם האלבומים המאוחרים, ערבי ה-Ramble ועוד. האיש אגדה מבחינתי. עכשיו כבר היה.

רגע, יש עוד! לחצו לקריאת המשך הפוסט >>
אהבתם? שתפו את זה:

הבכורה מאלבמה

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

גל של אלבומים חדשים שאני מחכה להם יצאויוצאים החודש. שניים מהם לגמרי הפכו את החג להרבה יותר מענג אצלי.

Alabama Shakes – Boys & Girls

אחד האלבומים שהכי חיכיתי להם השנה יצא בשבוע החולף, וזה אלבום הבכורה של Alabama Shakes, ההרכב המצויין שמגיע, כמה מפתיע, מאלבמה (יותר ספציפית Athens שבאלבמה. לא להתבלבל עם הסצינה המוזיקלית של Athens שבג’ורג’יה). אני התוודעתי לאלבמה שייקס במהלך השנה שעברה, בזכות ה-Drive By Truckers המקורבים אליהם וכמה מכרים שלי שם מהדרום שהמליצו עליהם בחום. ה-Shakes פירסמו את עצמם בזכות ההופעות ואף הקליטו ושחררו ב-2011 ארבעה שירים ב-EP שתפס די מהר תאוצה ותיאבון לעוד. אז הנה עכשיו יוצאת המנה העיקרית באלבום ראשון שעונה לשם “Boys & Girls”.

רגע, יש עוד! לחצו לקריאת המשך הפוסט >>
אהבתם? שתפו את זה:

פורטלנד, ממפיס וד”ש מסן פרנסיסקו של 68

פורסם בתאריך על ידי
2

השבוע ביליתי עם שלושה אלבומים חדשים שיצאו מוקדם יותר החודש. מנסה להספיק לכתוב עליהם שתי מילים שניה לפני שעוברים לאפריל.

Lucero – Women & Work

אז זה האלבום החדש של לוסרו, אחלה הרכב מ-ממפיס, טנסי. להקה שלא יודע כמה מכירים בארץ. אלו חבר’ה שמשוייכים נורא לסאונד של הדרום עם “אלטרנטיב קאנטרי” כמו שהרבה אוהבים לקרוא לזה. הם עושים רוק דרומי מטובל בגיטרות עסיסיות, קולות מריחים מאלכוהול ועם צד רגיש מפתיע שנמצא אצל לא מעט הרכבי “רוק דרומי” של פעם. הם מסוג הלהקות שישתלבו מצויין באיזה פאב שמשמיע  לינרד סקינרד, דרייב ביי-טראקרס, ג’וני קאש וטאונס ואן זאנט.

רגע, יש עוד! לחצו לקריאת המשך הפוסט >>
אהבתם? שתפו את זה:

ממזרים חסרי לב

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

אפתח עם האלבום שצמוד לאוזניים שלי בשבועיים האחרונים:

Heartless Bastards – Arrow

האלבום הטרי הרביעי של ה-Heartless Bastards שטף אותי בגל של צלילים מענגים ושירים שאני חייב כל הזמן לחזור אליהם. ההרכב מאוהיו הפתיע אותי נורא באלבום עשיר מוזיקלית ובסאונד שלגמרי התחבר אלי. כולל הקול הסוחף של הסולנית אריקה וונרסטרום (השם שלה נשמע כמו דמות שנשלפה מהספר “נערה עם קעקוע דרקון”…לא? עזבו). בכל מקרה, היא נפלאה והלהקה מעולה וזה יופי של אלבום.

הנה שניים מהשירים היותר אהובים עלי משם:

Heartless Bastards – Only For You

Heartless Bastards – Skin & Bone 

—————————————————————————————————————-

רגע, יש עוד! לחצו לקריאת המשך הפוסט >>
אהבתם? שתפו את זה:

הגשם המיילל, הבוס וצרות אחרות

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

אפתח עם אלבום השבוע הטרי שעשה לי את השבוע החורפי החולף:

Howlin’ Rain – The Russian Wilds

האלבום השלישי הטרי של Howlin’ Rain, שחיכיתי לו מאז שהכרתי אותם לראשונה לפני 4 שנים. אז יצא אלבומם השני, “Magnificent Fiend”, שהיה אחת ההפתעות הגדולות ביותר שלי של 2008. ההרכב מסאן פרנסיסקו נשמע כאילו לגמרי נשלף משנות ה-70. כאילו הם קפצו בזמן מאותו עשור. ואני מת על זה. תמיד תיארתי אותם כשילוב של Humble Pie פוגשים את The Faces…גם הסולן שלהם, איתן מילר, נשמע כמו הכלאה בין סטיב מריוט לרוד סטיוארט הצעיר.

רגע, יש עוד! לחצו לקריאת המשך הפוסט >>
אהבתם? שתפו את זה:

The Pines, The Oscars & More

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

יש לי כמה וכמה דברים לציין בפוסט הזה. אתחיל קודם כל עם נציג אחד מחבילת האלבומים החדשים שהגיעו אלי השבוע (על אחרים אכתוב אולי בפוסט הבא).

Phantom Limb – The Pines

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

ממש לפני שנה ציינתי פה את אלבום ההופעה של הרכב בריטי בשם Phantom Limb. כתבתי שם גם על אלבום האולפן השני שלהם שבדרך, שיצא ממש עכשיו. אז לאלבום החדש קוראים The Pines והוא הוקלט הרחק מהבית של הלהקה בבריסטול, אנגליה. הם נדדו לקליפורניה בשבילו והקליטו אותו עם הפקתו של מארק פורד (בין השאר אחד הגיטריסטים האהובים עלי ושהפיק גם את שני האלבומים הראשונים של ראיין בינגהם).

רגע, יש עוד! לחצו לקריאת המשך הפוסט >>
אהבתם? שתפו את זה: