ארכיון הקטגוריה: ספיישלים

ספיישל The Times They’re A-Changin

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

ארבעה חודשים בלבד אחרי שסיים להקליט את אלבומו השני, בוב דילן כבר התחיל את הסשנים לאלבום הבא. עם ההפקה של טום וילסון, שירים מקוריים בלבד וסגנון ומבט הרבה יותר רציניים, דילן התיישב להקליט בניו יורק את מה שיהפוך ל-The Times They’re A-Changin. אחד משני אלבומים ששחרר ב-1964 וזה שיבסס אותו סופית כקול של דור.

בוב דילן The TImes

עם שירים מחאתיים, פואטיים, רומנטים וקודרים. עם אי-צדק, טרגדיות מהמציאות, אמונה וגם לב שבור וגעגוע, דילן שחרר לעולם בינואר 64′ את אחד מאלבומיו הקלאסים שעד היום עומד בתור אחד מאלבומי הפולק הטובים והחזקים שנכתבו. לציון 60 שנה ליציאתו, הקדשתי לו בספיישל של שעתיים. בהמשך ישיר לספיישל של The Freewheelin ששידרתי בשנה שעברה. עם הסיפורים, החיבורים האישיים והשירים שנשארו רלוונטיים גם שישה עשורים לאחר מכן.

רגע, יש עוד! לחצו לקריאת המשך הפוסט >>
אהבתם? שתפו את זה:

ספיישל Grievous Angel

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

אחרי שחרור אלבום הסולו הראשון שלו, GP, בתחילת 1973, גראם פרסונס גיבה אותו בהופעות בחודשים לאחר מכן, ובאותו הזמן כבר עבד על שורה של שירים חדשים לאלבומו הבא. בקיץ של אותה שנה נערכו הסשנים להקלטת אותו אלבום שני. אלבום שימשיך את החיבור ההרמוני המושלם עם אמילו האריס ואת הקאנטרי-רוק הקוסמי שהוא הביא לשיאו.

אבל פרסונס לא זכה לראות את אלבומו השני, Grievous Angel, יוצא לעולם. כי בספטמבר של 1973 הוא בעצמו עזב את העולם הזה, מוקדם מאוד, בגיל 26. ארבעה חודשים לאחר מותו, Grievous Angel יצא בינואר 1974. עם השירים האחרונים שעבד עליהם ועם המון יופי מוזיקלי שהשאיר אחריו ומורשת שעוד תשפיע על כ”כ הרבה אמנים, שנים אחר כך.



רגע, יש עוד! לחצו לקריאת המשך הפוסט >>
אהבתם? שתפו את זה:

ספיישל 30 שנה ל-.Vs

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

אחרי ההצלחה המטאורית של Ten וסיבוב הופעות ארוך שגיבה את האלבום, פרל ג’אם הגיעו להקליט את הפולו-אפ שלהם לבכורה הכ”כ מצליחה. עם אפילו יותר חשמל, זעם, השפעות פאנק-רוק וסטטוס בעולם המוזיקה שהם לא ממש כיוונו אליו, הם שחררו את .Vs ב-1993. שהמשיך עם הרבה כוח את ההצלחה הראשונית ואף חיזק אותו יותר.

לציון 30 שנה ליציאתו, שידרתי ספיישל של שעתיים שמוקדש ל-.Vs, השירים שקשורים אליו, וכמו בספיישל על Ten, גרסאות לייב נבחרות מכל השנים. ניתן להאזין לכל השעתיים באתר הקצה וגם כאן:

פלייליסט:

רגע, יש עוד! לחצו לקריאת המשך הפוסט >>
אהבתם? שתפו את זה:

יום הולדת 80 לג’וני מיטשל

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

ג’וני מיטשל חוגגת 80 היום ולכבוד האירוע איחדתי לראשונה כוחות עם נועה לוי מהתכנית הנהדרת קטיפה כחולה ברדיו הקצה. יחד הגענו לאולפן לשלוש שעות שכולן ג’וני. עם שירים אהובים, סיפורים, שיחות, מוזיקה של מיטשל מכל התקופות שלה, כולל גם מספר קאברים שקרובים לליבנו. היה כיף ומקסים וחלקנו המון כבוד ואהבה הדדית למוזיקה של ג’וני מיטשל.

ג'וני מיטשל

אפשר להאזין לכל שלוש השעות באתר הקצה ופה למטה:

פלייליסט:

רגע, יש עוד! לחצו לקריאת המשך הפוסט >>
אהבתם? שתפו את זה:

ספיישל Time Fades Away

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

אחרי ההצלחה של Harvest, ניל יאנג מצא את עצמו על גג העולם וסינגר-סונגרייטר אהוב ומוערך. אבל בדיוק אז, הוא החליט לזרוק כדור מסובב לעבר הקהל והתקשורת. בעקבות המוות של דני וויטן בנובמבר של 1972, בהכנות לסיבוב ההופעות החדש, יאנג, כדבריו “Headed to the ditch”. ירד לתהום האפלה, הסטונרית והיצירתית. זו שיצרה את סיבוב ההופעות של Time Fades Away ופתחה את ה-Ditch Trilogy של יאנג עם אותו אלבום הופעה ראשון בקריירה.

רגע, יש עוד! לחצו לקריאת המשך הפוסט >>
אהבתם? שתפו את זה:

ספיישל ג’וני מיטשל: אלבומי השינוי

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

אחרי שני המארזים הראשונים, מגיע מארז הארכיון השלישי של ג’וני מיטשל – The Asylum Years. שהפעם מכסה את השנים 1972 עד 1975 ועם תקופת השינוי של מיטשל והמעבר בין פולק להשפעות ג’אז. זה שכלל בתוכו את האלבומים For The Roses, Court & Spark ו-The Hissing of Summer Lawn.

כפי שעשיתי עם המארזים הקודמים (קישורים למטה), גם הפעם הקדשתי ספיישל של שעתיים להוצאה החדשה, עם מעבר כרונולוגי וקטעים נבחרים מתוך המארז. ניתן להאזין באתר הקצה וגם ממש כאן:

פלייליסט:

רגע, יש עוד! לחצו לקריאת המשך הפוסט >>
אהבתם? שתפו את זה:

ספיישל It Still Moves

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

שנת 2003 הייתה שנת מפנה חשובה מבחינתי בקריירה של מיי מורנינג ג’אקט. זו הייתה שנה מלאה ראשונה עם המתופף הטרי דאז פטריק הלאהן (חתיכת פאזל חשובה בדרך להשלמת הליין-אפ הקלאסי והנוכחי של הלהקה). זו הייתה שנה בה הם עלו עוד מדרגה בחשיפה לעולם, עם הזמנה לפסטיבלים בארה”ב ואירופה ואף השמעות ברדיו.

זו הייתה גם שנה של קפיצת מדרגה מוזיקלית. עם הסאונד, הסגנון, היצירה, ההפקה והגיוון המוזיקלי של חשמל וגיטרות מוטרפות, יחד עם הצד הרגיש והפולקי יותר של ג’ים ג’יימס. הקפיצה הזו הגיעה עם האלבום ששוחרר השבוע לפני 20 שנה. האלבום שתמיד היה הפייבוריט האישי שלי בדיסקוגרפיה. אלבום ששמו It Still Moves.

רגע, יש עוד! לחצו לקריאת המשך הפוסט >>
אהבתם? שתפו את זה:

ספיישל לינרד סקינרד: הדרך לאלבום הבכורה

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

החודש לפני 50 שנה שוחרר אלבום הבכורה של לינרד סקינרד. אבל הדרך אליו כבר החלה בסוף שנות השישים כשהליין-אפ הראשוני של סקינרד צמח בג’קסונוויל, פלורידה, עשה לעצמו שם מקומי ואז הגיעה נקודת המפנה כשחברי סקינרד הגיעו להקליט בתחילת שנות השבעים ב-Muscle Shoals, אלבמה.

השירים של אלבום הבכורה התגבשו שם, יחד עם שורה ארוכה של שירים נוספים נהדרים. בסופו של דבר הבכורה הוקלטה עם אל קופר בג’ורג’יה ב-1973, אבל הדרך אל פתיחת הדיסקוגרפיה של סקינרד הייתה חשובה לא פחות. לכבוד האירוע חגגתי 50 שנה לאלבום הבכורה של סקינרד עם ספיישל של שעתיים שהתמקד בשנים הראשונות של הלהקה, הדרך אל האלבום והסשנים שעיצבו את סקינרד בתור להקה מגובשת בתחילת דרכה.

אפשר להאזין לספיישל באתר הקצה וממש פה למטה.





רגע, יש עוד! לחצו לקריאת המשך הפוסט >>
אהבתם? שתפו את זה:

פרידה מרובי רוברטסון

פורסם בתאריך על ידי
2

איזו שנה נוראית של אבידות. גם רובי רוברטסון עכשיו הלך מאיתנו, בגיל 80. אחד הקנדים שהיו דווקא הכי אמריקנה שיש. רובי פסע על המון דרכים. עם רוני הוקינס, עם בוב דילן, וכמובן עם החברים שהיו איתו שם והפכו איתו ל-The Band. והיה גם את הליין-אפ המאוחר של הלהקה ואחר כך גם קריירת הסולו.

רוברטסון ידע אולי הכי טוב מכולם לקחת את הדרכים ולהפוך אותן לסיפור, לשיר ולמילים. הדרכים שהוא ראה בעצמו וגם כאלו שלקח מההיסטוריה. הגיטרה והמילים שלו קישטו את כל הדיסקוגרפיה של The Band. הוא היה הכותב והיוצר המרכזי, וגם עם חתיכת אגו לא קטן. באוטוביוגרפיה שלו, ליבון הלם ז”ל סיפר עליו לא מעט סיפורים שפחות מחמיאים לאישיות שלו. אבל כישרון ענק היה לו תמיד.

את הקולות בשירים שכתב הוא תמיד השאיר לאחרים. בודדים מאוד הקטעים שהוא גם שר בעצמו לפני קריירת הסולו. רק שם הוא הפך בגדול יותר למבצע. אך רבבות משיריו יישארו לעד קלאסיקות ענק של אמריקה. עכשיו עם מותו, גאר’ת הדסון נשאר החבר המקורי היחיד של The Band שעדיין איתנו. אחת הלהקות שהכי השפיעו עליי בתחילת הדרך עם מוזיקה, כמעט והתפוגגה לגמרי.





רגע, יש עוד! לחצו לקריאת המשך הפוסט >>
אהבתם? שתפו את זה:

פרידה משינייד אוקונור

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

אם הייתי צריך להגדיר הכי נכון בשבילי את שינייד אוקונור בתור אמנית, יותר מיוצרת, אקטיביסטית, שנויה במחלוקת, מיוחדת או אמיתית, הייתי אומר מעל הכל – נאמנה לעצמה. וזה לא משהו מובן מאליו. לאורך כל הקריירה והיצירה היא תמיד כתבה, שרה, אמרה ועשתה מה שראתה נכון לעצמה. מבלי להסתכל על מה יגידו ומבלי לרצות אף אחד. במיוחד לא מהאנשים שדחפו אותה לעשות דברים בניגוד לרצונה ממש בתחילת הקריירה המוזיקלית, ובמיוחד אלו מהילדות שלה, שגרמו לה לצלקות לכל החיים והשפיעו המון על השירים היפים והמילים החשובות ומרגשות, ולעיתים קשות שיצרה.

רגע, יש עוד! לחצו לקריאת המשך הפוסט >>
אהבתם? שתפו את זה: