ספיישל Bringing It All Back Home

בוב דילן Bringing It All Back Home

אחד השינויים הגדולים והמוכרים ביותר בעולם המוזיקה החל בתחילת 1965, כשבוב דילן החליט להרים גיטרה חשמלית בשביל הקלטות אלבומו החמישי. אחרי המפגש עם הביטלס, התרחקות מג’ואן באאז וסצינת הפולק בה הפך לכוכב הראשי, המפגש עם המוזיקאי ג’ון פ. האמונד והמעבר לוודסטוק, הוא עבר גם לרוקנ’רול, אבל לא ב-100%.

האלבום Bringing It All Back Home הוא בחציו חשמלי, עם שירים חדשים ונגני ליווי, וחציו השני שמר על טהרת הפולק, עם מספר שירים נפלאים בקטלוג של דילן. המעבר הזה והשילוב יצרו את אחד מאלבומי הפולק-רוק הגדולים של דילן, שבמקום שירי מחאה, כתב יותר על רומנטיקה וסיפורים בשילוב ליריקה פואטית ופתוחה לפרשנויות שונות.

ספיישל Mad Season

כשמייק מק’רידי יצא מגמילה ב-1994, הוא הקים טריו עם הבאסיסט ג’ון בייקר סאונדרס והמתופף ברט מרטין. הם החלו לכתוב מוזיקה ואז מק’רידי צירף אליהם גם סולן שיכתוב מילים – את ליין סטיילי, במחשבה שגם סביבת הגמילה הזו תעזור לו.

יחד הם הקימו לבסוף את Mad Season. סופר גרופ מסיאטל שכוללת חברים מפרל ג’אם, סקרימינג טריז ואליס אין צ’יינס. עם האורח מארק לאנגן ואיש הסאונד של פרל ג’אם על ההפקה, הם שחררו אלבום אחד ויחיד ב-1995. קראו לו Above, והוא ייצג סאונד של תקופה בתוך פרויקט צדדי וחד-פעמי.

ספיישל Physical Graffiti

אחרי סיבוב ההופעות באמריקה ב-1973, ארבעת חברי לד זפלין החלו לעבוד על אלבומם הבא, שיהיה הראשון שישוחרר בלייבל שלהם – Swan Song. החומרים החדשים יצרו את הרעיון לשחרר אלבום כפול, עם שירים טריים משולבים עם כאלו שהלכו בשבילם אחורה לסשנים קודמים.

לד זפלין Physical Graffiti

התוצאה שוחררה בפברואר של 1975 תחת השם Physical Graffiti. האלבום השישי של הלהקה, שהוא פרויקט שאפתני וגדול שמייצג את כל הצדדים של זפלין בזמנו; הבלוק והרוק, הפולק, פאנק וגרוב. הכל בתוך 15 שירים שבשבילי כבר הרבה שנים בונים את ההוצאה האהובה עליי של זפלין.

לכבוד יובל שנים לאלבום, הקדשתי לו ספיישל של שעתיים ברדיו הקצה. עם כל השירים, השפעות, קטעים מיוחדים ועוד.

ספיישל A Complete Unknown

בוב דילן A Complete Unknown

שעתיים עם האורח אורי רונן מהפודקאסט “הופעה מהגיהנום” על הסרט A Complete Unknown. מחשבות, דעות, מה שאהבנו, מה שהיה חסר לנו ועוד. הכל משולב עם שירי בוב דילן מהתקופה וגרסאות לייב שונות.

ניתן להאזנה באתר הקצה, וגם (ללא השירים, רק דיבורים) בספוטיפיי ועמוד היוטיוב של הופעה מהגיהנום.

וגם פה:

הרמוניה דרומית 19.2.25 – ספיישל A Complete Unknown

ספיישל: Blood On The Tracks

בסיום סיבוב ההופעות עם The Band שגיבה את האלבום Planet Waves בתחילת 1974, זה שהחזיר את בוב דילן להופיע אחרי הפסקה של שמונה שנים, הוא מיד החל לכתוב שירים חדשים. כאלו שהושפעו רבות מהיחסים השבורים עם אשתו שרה דאז, רומנטיזציה וסיפורים קטנים שהושפעו גם בין השאר מכתיבתו של צ’כוב.

בספטמבר של 1974 החלו סשנים של כמה ימים בניו-יורק עם הקלטות השירים החדשים, שיהוו גם את החזרה של דילן לחברת קולומביה באלבום חדש. אחרי החלפת נגנים וניסיונות שונים, דילן לא היה מרוצה מכל הטייקים ובדצמבר של אותה שנה סיים את ההקלטות בסשן נוסף במינסוטה.

ספיישל Vitalogy

30 שנה ל-Vitalogy, האלבום השלישי של פרל ג’אם. מה שמבחינתי תמיד היה סוג-של אלבום מעבר ללהקה, עם קצת יותר גיוון ומשהו אחר, ובמיוחד לקראת הבאות, עם האלבומים שיבואו אחריו והקהל שהמשיך איתם באדיקות ואלו שעזבו אחרי שכבר לא ראו אותם ב-MTV או שמעו להיטים מפוצצים ברדיו.

פרל ג'אם Vitalogy

האלבום הזה גם פותח את התקופה האהובה עליי כיום עם הלהקה ובפני עצמו הוא עדיין נהדר. עם השירים הקטנים מושפעי הפאנק-רוק, המעברים והמשחקים היותר פתוחים באולפן וכמובן שירים כמו Not For You, Nothingman, Better Man ו-Immortality. כשהאלבום יצא, ללהקה כבר היה מתופף חדש וקצת אחר כך הם סיימו את 1994 כלהקה שונה מזו שהגיעה אליה, אחרי ההצלחה המטאורית של Ten ו-Vs. וכמו ש-Not For You מתאר, היא הפכה ללהקה שהיא לא לכולם, אבל מבחינתי המוזיקה המשיכה להיות מצוינת לאורך העשור ובמיוחד החופש האמנותי שלהם. זה שנשאר עד היום.

ספיישל 30 שנה ל-Wildflowers

בתחילת שנות התשעים טום פטי הגיע לאוזניים של המון מאזינים חדשים בעקבות להיטי MTV וסינגלים מוכרים. אבל באותה תקופה הוא גם מצא את עצמו בצומת דרכים מסוימת. הוא חתם בלייבל חדש עם וורנר והיה בתוך פרידה בתהליכי גירושין מזוגתו בכמעט 20 השנים האחרונות.

התקופה הזו הוציאה מטום פרץ יצירה די פסיכי ובשנים 92-93 הוא כתב המון שירים חדשים והקליט דמואים רבים באולפן הביתי שלו. להקלטות שלהם הוא חבר למפיק ריק רובין ושיתוף הפעולה הזה הוביל לאלבום Wildflowers ששוחרר השבוע לפני 30 שנה.

ספיישל 30 שנה ל-Monster

“האלבום Monster חוגג 30. אלבום שתמיד היה חצוי ומפוזר בדעות עליו מבחינת אוהבי הלהקה. חלק לא מחוברים אליו, חלק ממש מעריכים. אני אישית אוהב, בעיקר בשנים המאוחרות שלי בחיבור עם הלהקה. זה אלבום שבזמן שגיליתי אותו לראשונה, פחות עשה לי את זה. אך עם השנים וההתבגרות שלי איתו, כיום יש לו הרבה יותר מניות אצלי.

מונסטר REM

זה אחד האלבומים המעניינים בדיסקוגרפיה של R.E.M. הגיע אחרי Automatic For The People עם כל הלהיטים הענקיים שבו, ופתאום הם לוקחים איתו פנייה חדה ושונה בסאונד, עם שירים יותר מלוכלכים ומושפעי רוק-גאראג’ שכוללים גם מספר רצועות קשות יותר לעיכול. מונסטר גם הוביל סיבוב הופעות עולמי די מוטרף ללהקה ומייצג בגדול תחנה קצת אחרת בדיסקוגרפיה.

ספיישל ניל יאנג: Archives Vol. 3

בשנת 2009, אחרי הרבה שנים של דיבורים ותכנונים, יצאה סוף סוף קופסת הארכיון הראשונה של ניל יאנג. הוצאה שפתחה את הדלת לארכיון הענק של יאנג ושחרור כל המוזיקה בקריירה שלו מתחילת הדרך. הקופסה ההיא התמקדה בשנים 1963 עד 1972. ההתלהבות בזמן אמת ירדה מעט אחר כך, כאשר לקח המון זמן עד שמארז הפולו-אפ שלה הגיע גם הוא.

לקח 11 שנים עד שב-2020 שוחררה קופסת הארכיון המצופה השנייה שמכסה את השנים 1972 עד 1976. ובניגוד לציפייה הקודמת, הפעם לקח 4 שנים בלבד עד שנחת החלק השלישי המאסיבי, מה שקרה בשבוע שעבר עם קופסת הארכיון השלישית והשנים 1972 עד 1987 בקריירה של יאנג.

ספיישל 50 שנה ל-No Other

כשה-Byrds התאחדו ב-1973 עם החברים המקוריים החוזרים דייויד קרוסבי וג’ין קלארק, הם שחררו אלבום שכשל מסחרית. אבל לאחד מהם הכישלון היה סוג-של גלגל הצלה. השירים של ג’ין קלארק באלבום בלטו מעל כולם, כמו הנוכחות והכתיבה שלו באלבומים הראשונים של הלהקה. הם גרמו לדייויד גפן להחתים אותו ולקבל חופש יצירתי גדול לאלבום הסולו הבא שלו.

לקלארק כבר יצאו אלבומי סולו שלא הרימו לו את קריירת הסולו (למרות שהיו נהדרים), אבל הפעם זה היה הניסיון השאפתני ביותר שלו. עם הפקה גדולה ואיזה שיא יצירתי שבנה את No Other, האלבום שיצא החודש לפני 50 שנה.