ארכיון הקטגוריה: ספיישלים

ספיישל Old Ways

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

אחרי החתימה עם חברת גפן בתחילת האייטיז, ניל יאנג פזל לכל מיני ז’אנרים מוזיקליים שלא ממש אהבו אצל הלייבל, בלשון המעטה. יאנג הוציא תחתם אלבום אלקטרוני בדמותו של Trans ואז את אלבום הרוקבילי Everybody’s Rockin. אלבומים לא מסחריים בעליל.

הרצון של יאנג אחריהם היה לשחרר אלבום קאנטרי, רעיון שגם כן לא נתפס יפה אצל גפן, שאפילו הגישו נגד יאנג תביעה ולא מימנו לו זמן אולפן. אבל יאנג היה נחוש לעשות את שלו, עם קונספט וסגנון שכבר התבשל אצלו ב-1983 עם הקלטות ורעיון ל-Nashville Album שיראה את ההשפעות השורשיות הללו עליו.

רגע, יש עוד! לחצו לקריאת המשך הפוסט >>
אהבתם? שתפו את זה:

ספיישל Mirror Ball

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

כשניל יאנג חזר בגדול לעולם הרוקנ’רול בתחילת הניינטיז, זה קרה לצד עליית סצינת הגראנג’ בסיאטל. הרבה מההרכבים הצעירים דאז פתאום הזכירו אותו כהשפעה עליהם, במיוחד עם הלכלוך והחשמל המחוספס שיצר עם קרייזי הורס. הוא אפילו קיבל את הכינוי The Godfather of Grunge.

יאנג אהב גם לא מעט את מה שקורה בסיאטל, במיוחד עם הערכה לפרל ג’אם, ההרכב שהחל מ-1992 שיתף איתם פעולה ובנה קשר קרוב ומהנה מאוד בשביל שני הצדדים. אחרי הופעות קצרות יחד, זה הוביל לאלבום שלם ב-1995 כשפרל ג’אם מתפקדת כלהקת הגיבוי של יאנג ב-Mirror Ball. האלבום שמציין הקיץ שלושה עשורים ליציאתו (יוני באירופה, אוגוסט בארה”ב).

רגע, יש עוד! לחצו לקריאת המשך הפוסט >>
אהבתם? שתפו את זה:

ספיישל The Basement Tapes

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

אחרי סיבוב ההופעות של 65-66 עם חברי The Band, בוב דילן קיבל שריקות בוז וחווה את התגובות החריפות על המעבר לחשמל וגיבוי ע”י להקת רוקנ’רול, הוא עבר תאונת אופנוע. כזו שגרמה לו לשבת בבית (וגם להפסיק סיבובי הופעות למשך כמעט 8 שנים).

כשהוא בביתו בוודסטוק, החברים מ-The Band הצטרפו אליו לסשנים של הקלטות ספונטניות, שורשיות ומאוד Loose. הרבה מהסשנים התרחשו במרתף של בית בוודסטוק ששכנו בו, המכונה Big Pink. שורה גדולה מאוד של שירים הוקלטה שם, גם רבים מקוריים וגם קאברים שונים ומשונים.

רגע, יש עוד! לחצו לקריאת המשך הפוסט >>
אהבתם? שתפו את זה:

ספיישל Tonight’s The Night

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

בחודש יוני של 1973, אחרי סיבוב ההופעות של Times Fade Away, ניל יאנג חבר לקרוסבי, סטילס ונאש במטרה להקליט אלבום חדש של CSNY. באותו הזמן יאנג גילה על מותו של ה-Roadie הקרוב אליו, ברוס בארי, ממנת יתר. המוות שלו הצטרף לזה של דני וויטן מקרייזי הורס מספר חודשים לפני כן, באותן הנסיבות.

שתי האבידות הללו הכניסו את יאנג למקום מאוד אפל ומוזר. הוא החליט לחתוך מהסשנים של CSNY והרים טלפון למפיק שלו דייוויד בריגס במטרה להקליט משהו אחר לגמרי. הוא צירף אליו את שני חברי קרייזי הורס הנותרים, ראלף מולינה ובילי טלבוט, בתוספת בן קית’ ונילס לופגרן, ובאוגוסט נפגשו להקליט שורה של שירים חדשים שיאנג כתב.

רגע, יש עוד! לחצו לקריאת המשך הפוסט >>
אהבתם? שתפו את זה:

ספיישל Fables of the Reconstruction

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

בדיוק באמצע שנות השמונים R.E.M משחררת את אחד האלבומים היותר טובים שלה מבחינתי. עם שלישיית פתיחה מהמשובחות בדיסקוגרפיה, צד שני שכדאי להעמיק בו, רוק-גות’-דרומי ושירים מורכבים וקליטים גם יחד, Fables of the Reconstruction הוא אלבום אהוב עליי נורא של החבורה מאת’נס, ג’ורג’יה.

REM Fables

לכבוד ארבעה עשורים ליציאתו, נפגשתי שוב באולפן עם החבר והמומחה שלומי צ’רקה, לספיישל R.E.M נוסף בסדרה שלנו על הלהקה. ניתן להאזין לספיישל באתר הקצה וגם פה:

פלייליסט:

רגע, יש עוד! לחצו לקריאת המשך הפוסט >>
אהבתם? שתפו את זה:

ספיישל Empire Burlesque

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

בקיץ של 1984, אחרי סיום סיבוב הופעות באירופה, בוב דילן נכנס לאולפן בשביל תחילת ההקלטות לאלבומו הבא. זה היה אלבום עם סאונד קצת שונה, מכוון לצלילים של האייטיז, שעבר בין כמה אולפנים וכלל לא מעט אורחים. בסופו של דבר הוא הושלם ויצא ביוני של 1985, השבוע לפני 40 שנה. אלבום ששמו Empire Burlesque.

בוב דילן Empire Burlesque

עם השפעות מהוליווד הישנה, שירים שהופקו בשביל הרדיו של אמצע האייטיז וחוסר להיט באמת גדול, “Empire” לא נחשב מההוצאות הטובות של דילן ע”י המעריצים. הרבה לא ידרגו אותו גבוה בדיסקוגרפיה, אלא ההפך. אבל ניסיתי לשפוך לא מעט נקודות אור מוזיקליות עליו, עם ספיישל שכולל גם את צדדיו הטובים והיפים.

רגע, יש עוד! לחצו לקריאת המשך הפוסט >>
אהבתם? שתפו את זה:

ספיישל Devils & Dust

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

אחרי סיבוב ההופעות הארוך של The Ghost of Tom Joad, ברוס ספרינגסטין הושפע מאוד מהסגנון ואווירת הסולו-אקוסטית שביצע בלייב. כשחזר לבית בג’רזי ב-1997, הוא כתב מיד עוד שורה יפה של שירים אינטימיים ומופשטים. בסופו של דבר הוא לא שחרר אותם לאוויר העולם ודחה את הרעיון להוציא שני אלבומי סולו ברצף.

רק מספר שנים אחר כך, ב-2003, הוא החליט לחזור לאותם שירים, ויחד עם המפיק הנהדר ברנדן אובראיין הוא יצר דרכם את האלבום Devils & Dust שיצא בסוף חודש אפריל של 2005. אלבום שתפס את ספרינגסטין בארה”ב שעדיין פגועה מ-September Eleven ובמהלך שנת בחירות שהלכה בכיוון ההפוך מהדחיפה והרצון של ברוס בסיבוב הפוליטי של Vote For Change.

רגע, יש עוד! לחצו לקריאת המשך הפוסט >>
אהבתם? שתפו את זה:

ספיישל בוב דילן Unplugged

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

כשבוב דילן הגיע בנובמבר של 1994 להקליט את סט ה-Unplugged שלו ל-MTV, התכנית הייתה בשיאה. אחרי הסטים של כוכבי הרגע עם פרל ג’אם, אליס אין צ’יינס ונירוונה, וגם הוותיקים יותר שהיו לפניו, בדמות ניל יאנג, פול סיימון, קוסטלו, ספרינגסטין, מק’רטני ואחרים.

אבל הניצנים של דילן Unplugged כבר היו שם שנה לפני, כשהגיע למועדון קטן בניו יורק בשביל ארבעה סטים מיוחדים לקראת סוף 1993. השירים והסגנון שהיו שם, השפיעו לא מעט על מה שדילן יעשה ב-Unplugged המוכר והנכונות שלו גם להגיע ולהקליט תכנית משלו.

רגע, יש עוד! לחצו לקריאת המשך הפוסט >>
אהבתם? שתפו את זה:

ספיישל A.M

פורסם בתאריך על ידי
להגיב
וילקו AM

לקראת סוף שנת 1993 שוחרר Anodyne, אלבום האולפן האחרון של ההרכב המעולה Uncle Tupelo. זה שכלל את שני הכותבים והמנהיגים שלו; ג’ף טווידי וג’יי פרר. אחרי שחתול שחור עבר ביניהם, הלהקה התפרקה רשמית. במהלך 1994 שני המוזיקאים הנהדרים הללו התחילו פרויקטים חדשים.

פרר חיפש מוזיקאים חדשים שאיתם הקים את Son Volt. מצד שני, טווידי לקח איתו את חברי Uncle Tupelo הנותרים והקים איתם להקה חדשה משלו. השם שלה היה Wilco. אחרי סשנים והקלטות בקיץ של 94, אלבום הבכורה של וילקו היה מוכן ושוחרר בסוף חודש מרץ של 1995. האלבום הזה הוציא לדרך קריירה ארוכה של להקה שנמשכת עד היום. להקה שצמחה מההריסות של Uncle Tupelo והפכה עם השנים את וילקו לאחד ההרכבים האהובים והמוצלחים במהלך החצי השני של שנות התשעים ולתוך המאה ה-21.

רגע, יש עוד! לחצו לקריאת המשך הפוסט >>
אהבתם? שתפו את זה:

ספיישל Southern Accents

פורסם בתאריך על ידי
להגיב
טום פטי Southern Accents

כשטום פטי וה-Heartbreakers החלו לעבוד על אלבומם השישי, הרעיון המקורי היה ללכת אחורה. פטי רצה לגעת יותר בשורשים וההשפעות עליו ואפילו חשב להקליט אלבום אקוסטי שירד מן הפרק די מהר. אבל הקונספט נשאר במחשבה והכתיבה, עם השפעות מהדרום, האימאג’ים שקשורים אליו והמקום ממנו פטי והבסיס של הלהקה מגיעים – גיינסוויל, פלורידה.

הקונספט והאווירה הכללית הדרומית של האלבום בסוף לא הושלמה עד הסוף, כשנכנס לתמונה דייב סטיוארט מיורית’מיקס, שעזר בכתיבת שלושה שירים, שהם שליש מהאלבום, והשפיע על הסאונד הכללי שלהם. לבסוף, האלבום שהושלם ויצא ב-26 במרץ 1985, לא היה כולו באווירה הראשונית שלו, במיוחד עם שישה שירים שהושארו בחוץ שיכלו להביא לו את הקונספט השלם אם היו נכנסים במקום שיריו של סטיוארט.

רגע, יש עוד! לחצו לקריאת המשך הפוסט >>
אהבתם? שתפו את זה: