כשבוב דילן הגיע בנובמבר של 1994 להקליט את סט ה-Unplugged שלו ל-MTV, התכנית הייתה בשיאה. אחרי הסטים של כוכבי הרגע עם פרל ג’אם, אליס אין צ’יינס ונירוונה, וגם הוותיקים יותר שהיו לפניו, בדמות ניל יאנג, פול סיימון, קוסטלו, ספרינגסטין, מק’רטני ואחרים.
אבל הניצנים של דילן Unplugged כבר היו שם שנה לפני, כשהגיע למועדון קטן בניו יורק בשביל ארבעה סטים מיוחדים לקראת סוף 1993. השירים והסגנון שהיו שם, השפיעו לא מעט על מה שדילן יעשה ב-Unplugged המוכר והנכונות שלו גם להגיע ולהקליט תכנית משלו.
לקראת סוף שנת 1993 שוחרר Anodyne, אלבום האולפן האחרון של ההרכב המעולה Uncle Tupelo. זה שכלל את שני הכותבים והמנהיגים שלו; ג’ף טווידי וג’יי פרר. אחרי שחתול שחור עבר ביניהם, הלהקה התפרקה רשמית. במהלך 1994 שני המוזיקאים הנהדרים הללו התחילו פרויקטים חדשים.
פרר חיפש מוזיקאים חדשים שאיתם הקים את Son Volt. מצד שני, טווידי לקח איתו את חברי Uncle Tupelo הנותרים והקים איתם להקה חדשה משלו. השם שלה היה Wilco. אחרי סשנים והקלטות בקיץ של 94, אלבום הבכורה של וילקו היה מוכן ושוחרר בסוף חודש מרץ של 1995. האלבום הזה הוציא לדרך קריירה ארוכה של להקה שנמשכת עד היום. להקה שצמחה מההריסות של Uncle Tupelo והפכה עם השנים את וילקו לאחד ההרכבים האהובים והמוצלחים במהלך החצי השני של שנות התשעים ולתוך המאה ה-21.
כשטום פטי וה-Heartbreakers החלו לעבוד על אלבומם השישי, הרעיון המקורי היה ללכת אחורה. פטי רצה לגעת יותר בשורשים וההשפעות עליו ואפילו חשב להקליט אלבום אקוסטי שירד מן הפרק די מהר. אבל הקונספט נשאר במחשבה והכתיבה, עם השפעות מהדרום, האימאג’ים שקשורים אליו והמקום ממנו פטי והבסיס של הלהקה מגיעים – גיינסוויל, פלורידה.
הקונספט והאווירה הכללית הדרומית של האלבום בסוף לא הושלמה עד הסוף, כשנכנס לתמונה דייב סטיוארט מיורית’מיקס, שעזר בכתיבת שלושה שירים, שהם שליש מהאלבום, והשפיע על הסאונד הכללי שלהם. לבסוף, האלבום שהושלם ויצא ב-26 במרץ 1985, לא היה כולו באווירה הראשונית שלו, במיוחד עם שישה שירים שהושארו בחוץ שיכלו להביא לו את הקונספט השלם אם היו נכנסים במקום שיריו של סטיוארט.
אחד השינויים הגדולים והמוכרים ביותר בעולם המוזיקה החל בתחילת 1965, כשבוב דילן החליט להרים גיטרה חשמלית בשביל הקלטות אלבומו החמישי. אחרי המפגש עם הביטלס, התרחקות מג’ואן באאז וסצינת הפולק בה הפך לכוכב הראשי, המפגש עם המוזיקאי ג’ון פ. האמונד והמעבר לוודסטוק, הוא עבר גם לרוקנ’רול, אבל לא ב-100%.
האלבום Bringing It All Back Home הוא בחציו חשמלי, עם שירים חדשים ונגני ליווי, וחציו השני שמר על טהרת הפולק, עם מספר שירים נפלאים בקטלוג של דילן. המעבר הזה והשילוב יצרו את אחד מאלבומי הפולק-רוק הגדולים של דילן, שבמקום שירי מחאה, כתב יותר על רומנטיקה וסיפורים בשילוב ליריקה פואטית ופתוחה לפרשנויות שונות.
תכנית סיכום הגיחה המוזיקלית, עם החוויות ורגעי שיא אישיים מההופעות של ג’ק ווייט, ההולד סטדי ושרון ואן אטן.
ניתן להאזין באתר הקצה וגם פה:
הרמוניה דרומית 16.3.25 – Will You See Me In The Afterlife?
כשמייק מק’רידי יצא מגמילה ב-1994, הוא הקים טריו עם הבאסיסט ג’ון בייקר סאונדרס והמתופף ברט מרטין. הם החלו לכתוב מוזיקה ואז מק’רידי צירף אליהם גם סולן שיכתוב מילים – את ליין סטיילי, במחשבה שגם סביבת הגמילה הזו תעזור לו.
יחד הם הקימו לבסוף את Mad Season. סופר גרופ מסיאטל שכוללת חברים מפרל ג’אם, סקרימינג טריז ואליס אין צ’יינס. עם האורח מארק לאנגן ואיש הסאונד של פרל ג’אם על ההפקה, הם שחררו אלבום אחד ויחיד ב-1995. קראו לו Above, והוא ייצג סאונד של תקופה בתוך פרויקט צדדי וחד-פעמי.
אחרי סיבוב ההופעות באמריקה ב-1973, ארבעת חברי לד זפלין החלו לעבוד על אלבומם הבא, שיהיה הראשון שישוחרר בלייבל שלהם – Swan Song. החומרים החדשים יצרו את הרעיון לשחרר אלבום כפול, עם שירים טריים משולבים עם כאלו שהלכו בשבילם אחורה לסשנים קודמים.
התוצאה שוחררה בפברואר של 1975 תחת השם Physical Graffiti. האלבום השישי של הלהקה, שהוא פרויקט שאפתני וגדול שמייצג את כל הצדדים של זפלין בזמנו; הבלוק והרוק, הפולק, פאנק וגרוב. הכל בתוך 15 שירים שבשבילי כבר הרבה שנים בונים את ההוצאה האהובה עליי של זפלין.
לכבוד יובל שנים לאלבום, הקדשתי לו ספיישל של שעתיים ברדיו הקצה. עם כל השירים, השפעות, קטעים מיוחדים ועוד.
שעתיים עם האורח אורי רונן מהפודקאסט “הופעה מהגיהנום” על הסרט A Complete Unknown. מחשבות, דעות, מה שאהבנו, מה שהיה חסר לנו ועוד. הכל משולב עם שירי בוב דילן מהתקופה וגרסאות לייב שונות.
ניתן להאזנה באתר הקצה, וגם (ללא השירים, רק דיבורים) בספוטיפיי ועמוד היוטיוב של הופעה מהגיהנום.
וגם פה:
הרמוניה דרומית 19.2.25 – ספיישל A Complete Unknown
מהדורת שלוש שעות של הרמוניה דרומית ביום חמישי. הרבה מוזיקה חדשה ושעה אחרונה שמוקדשת לאמילו האריס ו-50 שנה לאלבומה Pieces of the Sky.
להאזנה באתר הקצה
וגם פה:
הרמוניה דרומית 13.2.25 – The Hardest Part Is Knowing I’ll Survive
