השמיני של הטראקרס

השבוע יוצא לחנויות אלבומם החדש של ה- Drive By Truckers, מהלהקות היותר אהובות עלי בסביבה כיום. תודות לחנות המוזיקה הטובה ביותר בארץ אם שואלים אותי – “קצת אחרת”, שהביאו אותו מוקדם מהצפוי, הוא מסתובב אצלי בראש כבר מהשבוע שעבר.

“The Big To-Do” הוא אלבום האולפן השמיני של הלהקה ששומרת אולי הכי טוב היום על ז’אנר הרוק הדרומי, עם טיבולים של אמריקנה וקאנטרי-רוק, מתקפת שלוש גיטרות והרבה רוח חופשית של פעם שנושבת מההרכבים הקלאסים של The Allman Brothers Band ו- Lynyrd Skynyrd, אך עם זאת גם הרבה בריזה עכשווית ויצירתית של זמננו.

ה- Truckers מגיעים בחלקם מאלבאמה ובעיקרון שוכנים כיום ב- Athens שבמדינת ג’ורג’יה. הלב של הלהקה הם הצמד פטרסון הוד (Patterson Hood) ומייק קולי (Mike Cooley) שייסדו את ההרכב הראשוני באמצע שנות ה-90. שניהם כבר בעשור הרביעי לחייהם, אבל מובילים את הלהקה הזו שנים בדרכים כאילו הגיל עומד במקום.

מה שבשבילי מציב את  ה- Drive By Truckers הרבה מעל להקות רוק (דרומי או כלשהוא) אחרות  מאז ומהיום זו הכתיבה שלהם ויכולת להעביר סיפור בשיר. מה שלא רואים בדרך כלל באופן בולט אצל הרבה הרכבים שכאלה מהדרום, שהדגש אצלם נשאר על הגיטרות והסולואים. מייק קולי ופטרסון הוד,  מעבר להיותם כותבים מוכשרים, הם גם מספרי סיפורים מעולים וזה משהו שתמיד הגיע לידי ביטוי באלבומים של הלהקה.