הנה שתי להקות חדשות שלא מזמן הכרתי. שתיהן אמריקאיות ויחסית די טריות בעולם המוזיקה, שתיהן מתבססות בערך על אותן סגנונות מוזיקליים ולשתיהן אלבומים מומלצים מאוד מ-2008.

The Felice Brothers

ההרכב הזה מגיע מניו-יורק ושלושה מתוך ארבעת חבריו הם אחים. החבר’ה האלה עושים יופי של אמריקנה ופולק-רוק עם המון מוזיקה שורשית שכאילו עקרו אותה משנות השישים. האלבום שגילה לי אותם הוא אלבום ה-Self titled שלהם, השלישי במספר שהם הוציאו (באופן רשמילא רשמי. תלוי אם סופרים הוצאות עצמיות מוקדמות שלהם).

במספר קטעים באלבום אתם תחשבו שנזרקתם כמה עשורים אחורה לתוך ה- “Big Pink” בוודסטוק, ניו-יורק, שם בוב דילן ו- The Band הקליטו ב-67 שורת שירים ארוכה שידועה בתור ה-Basement Tapes. זה מתבטא גם בקול של איאן פליס, הסולן, שדי מזכיר את קולו של דילן המוקדם יותר, וגם במוזיקה עצמה, טרייה לגמרי אך מתבססת על הסאונד של התקופה ההיא. יש פה גם יופי של עושר מוזיקלי (שילוב של אקורדיון בשיירם מעולם לא נשמע טוב יותר). אין לי ספק שאמשיך איתם גם לאלבומים נוספים.

The Felice Brothers’ self-titled

האחים לבית Felice גדלו האמת לא רחוק מוודסטוק…השורשים האלה שלהם, שצמחו עוד לפני שנולדו, עושים חסד גדול באלבום הזה, שהוא חתיכת כיף לא-נורמלי לשמיעה בשישי בצהריים וסופ”ש עם מזג אוויר אביבי כמו היום.